לא לשכוח מי זה אבא שלנו – פרשת אמור
השיקולים שלנו שמובילים אותנו לבחירות שאנו מבצעים קצת חסרים לפעמים. בין הטוב והרע כלפינו או כלפי הסביבה ובין מה שיוצא לעצמנו בסופו של דבר מהבחירה שאנו עומדים לבצע, אנו שוכחים שיש גורם נוסף בתמונה שצריך להכריע את הכף.
פרשת אמור מספרת לנו על דינים שונים הקשורים לכוהנים, ובין היתר התורה אומרת: "ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת…" (ויקרא כא', פסוק ט'). יוצא שהדבר החמור ביותר בעניין אותה זנות שהתורה הזכירה, זה שבת הכהן מחללת את אביה.
ברור הדבר שעניין הזנות הוא חמור מאוד בפני עצמו, והדבר כן בכל בת ישראל. אבל התורה מציינת שבבת כהן הדבר חמור עוד יותר משום שכעת יוצא לאביה שם רע. הכהן הרי מסמל את הקודש, וכעת בתו מחללת אותו. מעבר לעברה החמורה כלפי עצמה וכלפי השם יתברך, ישנה עברה חמורה נוספת שהיא מחללת את הקודש.
תארו לכם שאדם נכבד כלשהו שנחשב לגדול ובעל שם וכולם יראים ממנו, כמו רב חשוב, מלך גדול, ראש ממשלה או אפילו מנהל בכיר בעבודה, מגיע יום אחד לאירוע ציבורי כלשהו עם משפחתו, ולהפתעת כל הנוכחים המשפחה מתנהגת בצורה בזויה ביותר.
הבן מגיע עם בגדים מלוכלכים ובלויים, גונב כסף מהאנשים מסביב ואוכל כמו בהמה בצורה שמגעילה את כל הסועדים. הבת צורחת ומדברת שטויות עם כולם מסביב, מנבלת את הפה בלי הפסקה ועושה צחוק מעצמה. כך כולם מתנהגים בצורה מאוד מביישת ואותו אדם נכבד לא יודע כיצד להתמודד עם כל זה והיכן יוכל לקבור את עצמו מרוב בושה.
מעבר לתדמית הרעה שכל אחד מהילדים עושה לעצמו, הם עושים תדמית רעה לאביהם שמייצג אישיות חשובה ונכבדת. ברגע אחד כל הכבוד שרכשנו לאותו אדם חשוב יורד לגמרי. אנשים כל היום יצחקו על אותו אדם ובמקום כבוד הוא יקבל רק ביזיונות מאחרים. אמנם הדברים הגרועים שילדיו עשו הם חמורים בפני עצמם, אבל הדבר חמור פי כמה כאשר מדובר על אדם חשוב כל כך שמייצג ערכים מסוימים.
אדם נכבד בעל תפקיד חשוב מוכרח לשמור על כבודו. הוא מייצג משהו גדול יותר מעצמו, וככל שהתפקיד גדול ומפורסם יותר, כך האחריות הייצוגית שלו גדולה יותר. ראש ממשלה לא יכול לשים בגד ים ולהשתטות מול כולם. אם תהיה סיבה טובה לכך שהוא ייכנס למים, הוא יסגור את כל החוף כך שאף אחד לא יהיה בסביבתו.
כך גם לא נמצא שמלכה או נסיכה תלבש מכנסיים וגופיה, שהרי היא מייצגת את המלוכה ואת מדינתה, כך שהיא תהיה בבגדים מפוארים והולמים. היא תשים שמלה ארוכה כדי לכבד את מעמדה.
שופט בית המשפט העליון לעולם לא יופיע לדיון בשורט קצר. נשיא המדינה לא יגדל קוקו וישים עגילים באף ובגבה. שרים בממשלה לא ישחקו בגולות או בתופסת וישתטו מול כולם. וכך כל אדם בר דעת בעל תפקיד חשוב, יתנהג וייראה בצורה מתאימה ומייצגת כראוי לתפקידו. ואמנם היום לצערנו זה לא תמיד נראה כך וגם אישים בכירים במדינה מבזים את עצמם, אבל מובן וברור לכולנו כיצד הדברים צריכים להיראות על פי האמת.
הכהן הוא הדמות הרוחנית שמייצגת את הקדושה. הוא עובד בבית המקדש, אוכל בקדושה, מקריב קרבנות, מטמא ומטהר, מברך את ישראל בשם השם ועושה עוד תפקידים רוחניים רבים. לכן אסור לו להיטמא למתים, אסור לו לקחת גרושה לאשה ויש לו עוד איסורים והלכות שונות, שהרי הוא מוכרח לשמור על עצמו קדוש. אז תארו לכם שאחרי כל זה מגיעה הבת שלו ומתחילה לזנות. תארו לכם איזה חילול נורא מתרחש. כולם סביב יאמרו "היתכן?! כך מתנהגת הבת של הכהן?!" איך יתכן שמתוך שיא הקודש יצא חילול כזה גדול?
והדבר חשוב לא רק לגבי הכוהנים. כל יהודי צריך לדעת את הייחוס שלו. אנחנו הבנים והבנות של הקדוש ברוך הוא. אבא שלנו ברא את העולם. הוא קובע מי יחייה ומי ימות. הוא מנהל את מזג האוויר, את צירופי המקרים בעולם ואת כל כוחות הטבע. הוא נותן את הפרנסה, מזווג זיווגים, מרפא חולים ויכול להושיע מכל צרה. כל דבר שזז בעולם הזה, עושה זאת רק משום שהוא רוצה בכך. הכל מגיע על ידו ואין עוד מלבדו.
צריך להבין שייחוס כזה חשוב אין לאף אחד בעולם חוץ מאיתנו. זה מעבר לכל דמיון. המלך הגדול והמכובד ביותר שקם אי פעם באומות העולם הוא אפילו לא ג'וק לידנו, שאנחנו הילדים של השם יתברך. אנחנו יהודים.
כאשר אנו מבינים מעט מגודל הייחוס הזה, ברור לנו שאנו מייצגים כאן משהו עצום. לכן מובן שאנו מוכרחים לחשוב היטב לפני כל מעשה שאנו עושים, לפני כל מילה שאנו מוציאים מהפה ולפני כל מה שאנו מקרינים כלפי חוץ. בקלות אנו יכולים לעשות דברים שיחללו חס ושלום את שם אבינו הגדול בשמיים, ולכן אנו חייבים להתרחק מכל דבר שעלול להתפרש כחילול השם.
יהודי שמסתובב ברחוב עם קעקועים ועגילים בכל הגוף, עם פאות מגולחות לגמרי, בגילוי ראש, ובכל צורה דומה שלא מחמיאה להיותו יהודי, אולי חושב שזו בחירה שלו לעשות מה שבא לו, שהוא לא מזיק לאף אחד ושזה לא צריך להפריע לאף אחד, אבל אותו יהודי יקר לא מבין שיש עוד מישהו בתמונה. הוא לא לקח בחשבון ששמו של אביו הגדול מתחלל בהתנהגות שלו.
אשה יהודיה היא בת של מלך שצריכה להתלבש בצורה המפוארת ביותר שהולמת את מעמדה. מלכת אנגליה היא כמו סמרטוט לעומתה. כאשר היא מתלבשת או מתנהגת בצורה לא צנועה, היא מחללת את שם אביה שבשמיים. היא מפקירה את הגוף והנשמה שניתנו לה כך שאחרים יוכלו לעשות איתם מה שהם רוצים. כל אדם ברחוב יכול ליהנות מהיופי שלה במקום שתשמור אותו לבעלה בלבד בצורה קדושה וטהורה.
אישה כזו מנסה למשוך תשומת לב וחושבת שהיא מקבלת אהבה וכבוד מהסביבה. אבל אדם שרואה מישהי כזו ברחוב לא חושב שהוא מביט בנסיכה או באישיות חשובה ומוערכת, אלא חושב מחשבות זימה ירודות ובזויות. הוא נותן לה מחמאות ועושה הצגות שכאילו הוא מעריך אותה, אבל בפנים הוא בז ולועג לה ורק רוצה להשתמש בה. לא אכפת לו ממנה כלל אלא רק מעצמו ומההנאה שלו.
ספר תורה קדוש שומרים בתוך הרבה כיסויים בארון נעול עם בריח, יהלומים מחביאים במקומות שאף אחד לא יוכל להגיע אליהם וזהב יקר שומרים בכספת. רק דברים ירודים וחסרי ערך אנו מפקירים באמצע הרחוב לעוברים ושבים. אשה שבאמת מעריכה את עצמה בוודאי תשמור על עצמה בצורה הולמת. יהודי או יהודיה שמתנהגים בזלזול כלפי עצמם, מראים זלזול כלפי הקדוש ברוך הוא. כל אדם בעולם שרואה יהודי מתנהג בצורה לא נאותה, בז בלבו לאבינו היקר שבשמיים. שהרי כיצד יתכן שכך מתנהגים בני מלך?
אם נצליח להבין באמת מי זה אבא שלנו, לעולם לא נוכל להתנהג בצורה מבזה, לעולם לא נוכל לעשות שום עבירה ולעולם לא נעז לחלל את שמו. אסור לנו אף פעם לשכוח מי זה האבא היקר שלנו. אנו מוכרחים להתחזק ולקדש את שמו בעולם, וכך בע"ה לקיים את תכלית הבריאה, שאז יהיה השם מלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד.
כתיבת תגובה