הלכות קריאת שמע
צמד המלים שמסמל כנראה יותר מכל את האדם היהודי הוא “שמע ישראל”. פסוק שמע ישראל מתאר את המהות של האדם היהודי, את דרך הנהגת השם בעולם, את ייחוד השם ואת פסגת האמונה היהודית.
הדבר הראשון שנחוץ כדי להיות יהודי כשר הוא לשמוע. לכן למשל בן סורר ומורה מוגדר ככזה לאחר ש”אינו שומע” בקול אביו ואמו. לכן נאמר “וישמע יתרו” כאשר הוא החליט להתגייר. שמיעה היא לא רק עניין של האזנה לצלילים, אלא הליכה באותה דרך מתוך הסכמה. לכן נאמר “שמע” ישראל, והכוונה הקשב והבן ישראל.
שם השם שבא לאחר מכן מייצג את מידת הרחמים, ואז מופיע שם אלוקינו שמייצג את מידת הדין, ואז שוב שם השם שמייצג את מידת הרחמים. לכאורה אפשר לטעות ולחשוב שישנן חס ושלום כמה רשויות, ולכן מסיימים במילה “אחד”. כי כל השמות האלו הם כינויים המבטאים הנהגות שונות, אבל כולם נובעים מהשם יתברך שהוא אחד.
קריאת שמע זו הזעקה הפנימית שנמצאת בלבו של כל יהודי. גם יהודים רחוקים מתורה ומצוות יכולים למצוא את עצמם אומרים את הפסוק הזה ופתאום מוצפים ברגשות עזים ולא מוסברים של חיבור לאלוקות.
לכן קריאת שמע מסמלת קבלת עול מלכות שמיים, שדרך הפסוק אנו מבטלים את עצמנו ונכנעים בפני משהו גדול יותר וחזק יותר. אנו מבינים פתאום כמה אנו קטנים מול האינסוף המופלא וממליכים עלינו את השם יתברך.
הלכות קריאת שמע
התורה מצווה אותנו בכל בוקר ובכל ערב לקרוא את קריאת שמע. הרבה אנשים לא מודעים לזה, אבל ישנם זמנים מוגדרים שבהם אנו מחויבים בקריאה. בבוקר זמן החיוב הוא מעלות השחר ועד שלש שעות זמניות מאותו הרגע, ובערב זמן החיוב הוא מצאת הכוכבים ועד עלות השחר (ועדיף לפני חצות).
השעות הזמניות משתנות על פי אורך היום והלילה. בקיץ למשל היום ארוך יותר ולכן השעות יהיו ארוכות יותר וכל שעה זמנית יכולה להיות שעה ורבע למשל. בחורף הימים קצרים ואז כל שעה זמנית יכולה להיות חמישים דקות למשל. כך זה משתנה וצריך לעקוב אחרי הלוחות כדי לדעת את הזמנים המדויקים.
לפעמים ישנם ימים בהם הנץ החמה בשעה מוקדמת, וגם יש שינויים בשעון קיץ או חורף, ואז יוצא שסוף זמן קריאת שמע יכול להיות מוקדם בבוקר, בסביבות השעה שמונה למשל. והרבה אנשים טועים בזה ומתפללים מאוחר יותר וכך לא זוכים לקיים את המצווה.
לכן חשוב שמי שמתפלל מאוחר, ישים לב לזמני קריאת שמע בלוחות ויקרא קריאת שמע לפני סוף זמנה לבדו בבית לפני התפילה כדי לא לאחר את הזמן ולהפסיד את המצווה. והדבר מצוי ביותר למי שרגיל להתפלל במניינים המאוחרים, ובמיוחד בשבת שרבים מתחילים את התפילה מאוחר וישנם מזמורים רבים בתפילה שמביאים לכך שמגיעים לקריאת שמע מאוחר מאוד.
בלוחות מתפרסמים בדרך כלל שני זמנים, לפי שיטת המגן אברהם (שמונים את השעות מעלות השחר עד צאת הכוכבים) ולפי שיטת הגר”א (שמונים את השעות מהנץ ועד השקיעה). ראוי להקפיד לקרוא לפני זמן המגן אברהם שהוא הזמן המוקדם יותר, אך אם מסיבה מסוימת לא הספקנו, אז כמובן שאפשר לסמוך על זמן הגר”א.
בכל אופן גם אם כלל לא הספקנו, מכל מקום עלינו לקרוא קריאת שמע אפילו מאוחר יותר, שאמנם הפסדנו את מצוות קריאת שמע בזמנה, אבל בכל אופן נזכה למעלה של קריאת שמע שתמיד מועילה.
קריאת שמע זו מצווה מהתורה ועל כן ראוי לקיים אותה בנחת ובשמחה, מתוך יישוב הדעת ויראת שמיים. על כן ראוי לומר אותה בישיבה ולכוון היטב ככל שאפשר במלים. יש לשים לב לדקדוק נכון, לקרוא מילה מילה ולהוציא את המלים בפה ולא סתם להרהר בלב.
קריאת שמע שעל המיטה
מלבד החיוב של קריאת שמע פעמיים ביום, פעם בבוקר ופעם בערב, ישנה מצווה נוספת לומר קריאת שמע לפני השינה. בכל לילה לפני שהולכים לישון, כל יהודי (גם נשים) צריך לסגור את היום שעבר עליו עם חשבון נפש ולשכב לישון עם הרבה אמונה כאשר אנו מפקידים את רוחנו בידי הקדוש ברוך הוא.
סדר קריאת שמע שעל המיטה מכיל את פרשיות קריאת שמע (“שמע ישראל”, “והיה אם שמוע” ופרשת “ציצית”), את ברכת “המפיל”, ותוספת של פסוקים וסגולות המיועדים לשמירה ממזיקים.
בכל יום אנו מתקדמים מעט לעבר התכלית של חיינו, או שחס ושלום אנו מתרחקים ממנה. בכל יום אנו מקיימים מצוות רבות, אך גם נוהגים שלא כשורה בחלק מהעניינים מצד שני. לפני השינה זהו זמן מצוין להסתכל במפה ולבדוק אם אנו בדרך הנכונה. אנו יכולים לעשות חשבון נפש על כל מה שעבר עלינו במשך היום, לתכנן מהלכים למחר, ללמוד מהשגיאות ולהפיק לקחים. אפשר להיזכר בדברים השליליים שעשינו, לעשות תשובה ולהחליט להתרחק מהם. כך גם ניזכר במעשים החיוביים ונתחזק מהם ונתמיד בהם יותר. כך נוכל לסלול את דרכנו לעבר התכלית.
כשיהודי הולך לישון, הוא מפקיד את הרוח המחיה אותו בידי הקדוש ברוך הוא. כשהרוח יוצאת מהגוף, הוא נשאר עם הרובד הנמוך של הנשמה הנקרא “נפש”. לכן חז”ל מלמדים אותנו שהשינה היא חלק אחד מששים במיתה. כלומר ישנו טעם קטן של מיתה בכל פעם שאנו ישנים. אמנם בזכות הנפש אנו עדיין חיים, אבל בוודאי שאנו לא במצב ערני ולא מתפקדים בצורה רגילה וחופשית בזמן השינה.
כאשר הרוח מפנה את מקומה בגוף, נשאר חלל ריק שאליו נמשכים מזיקים וכוחות טומאה שונים (וזו הסיבה העיקרית לנטילת הידיים בבוקר). במצב כזה אנו טועמים את טעם המיתה, עד שהקדוש ברוך הוא מחזיר לנו את הנשמה לתוך הגוף (ולכן אנו אומרים בבוקר “מודה אני” שהחזיר לנו את הנשמה).
כדי לשמור על עצמנו מדברים לא טובים, חשוב לומר את קריאת שמע שעל המיטה בכוונה. ברכת המפיל היא מעין תפילה לבורא עולם שישמור עלינו ממזיקים, מחלומות רעים, ממקרים לא טובים וכמובן שיחזיר לנו את נשמתנו בבוקר. קריאת שמע על המיטה בכוונה ידועה כסגולה הטובה ביותר למניעת בעיות שינה, חלומות רעים ולהעברת הלילה בשקט. וכן מובא באר”י הקדוש שזו עצה להמתת מזיקים שנבראו מעוונות האדם.
רצוי להימנע מלדבר לאחר קריאת שמע שעל המיטה, כך שלא יהיה הפסק בדיבור בין קריאת שמע וברכת המפיל לבין השינה. אך אם הדבר נצרך, אז אפשר להקל ולדבר. לכן אם רוצים לברך “אשר יצר”, לברך על שתייה, לומר משהו חשוב, להרגיע תינוק שבוכה וכו’ אז בוודאי שאפשר להקל ולדבר.
כדי להשלים את מספר התיבות בקריאת שמע לרמ”ח (כנגד רמ”ח איברים שבגוף) חסרות שלש תיבות. לכן נוהגים להוסיף בסוף קריאת שמע שלש תיבות: “השם אלוקיכם אמת”, או להוסיף לפני שמתחילים שמע ישראל שלש תיבות: “אל מלך נאמן”.
בזכות המעלה העצומה של קריאת שמע, נזכה לקבל על עצמנו עול מלכות שמיים ולהתקרב להשם יתברך, ונזכה לשפע עצום מהשמיים ולגילוי השכינה בתוכנו.
תכנים נוספים דומים:
דבר נוסף: אשכנזים (לפחות חלקם) נוהגים לברך המפיל בלא שם ומלכות.
למה אסור לדבר אחרי קריעת שמע?
שלום ויטאלי,
כפי שהוסבר במאמר, צריך שלא יהיה הפסק.
שקריאת שמע על המיטה צריכה להיות כמה שיותר סמוכה לשינה, ואם מדברים בין לבין, אז זה כעין הפסק.
אמנם כל זה רק לכתחילה, ולכן כתבנו שזה רצוי, אבל כאשר יש צורך גדול לדבר בעניין כלשהו זה לא איסור.
למה נשים צריכות לומר הרי הם לא חייבות במצוות כי הם אחד מהחש”ו?
יש בקריאת שמע שני עניינים:
א. יש בזה מצווה דאורייתא שצריך לקרוא קריאת שמע פעמיים ביום, בבוקר ובערב.
ב. יש בזה קבלת עול מלכות שמיים, ויש בזה גם סגולות נפלאות לשמירה וכדומה.
נשים אינן חייבות בקריאת שמע כיוון שזו מצוות עשה שהזמן גרמא. אלא שמצד המעלה השניה שיש בזה, כדאי לכל אישה לנצל את זה ולומר קריאת שמע. וגם אם אינה חייבת, מכל מקום יש לה בזה מצווה אם תאמר.
וכמו שגם גברים אומרים קריאת שמע מעבר לפעמיים ביום, שאומרים את זה פעמיים בתפילת שחרית, וכן אומרים גם קריאת שמע על המיטה לפני השינה וכו׳.
כל זה לא מצד המצווה שיש בזה מהתורה, אלא חיבור, הרגשת השגחה פרטית, שמירה, וקבלת עול מלכות שמיים.
בהצלחה.