מה עניין ונהפוך הוא?
סיפור המגילה הוא מורכב יותר ממה שנראה במבט ראשון לפני שנכנסים לעומק הדברים. ישנן תמיהות רבות שעולות מתוך המגילה, וננסה כעת לעמוד על כמה מהן ולנסות לבאר את הדברים.
ראשית, צריך להבין מה הסיפור הגדול מעניין הנהפוך הוא שכולם שמחים ממנו? הרי בכל הדורות היו אלפי סיפורים על רשעים שניסו לחסל את היהודים בנסיבות שונות, ולבסוף השם יתברך הפר את עצתם והציל את ישראל והעלה צדיקים קדושים לגדולה. וכי בכל הסיפורים האלו נאמר ״ונהפוך הוא״? מדוע בסיפור המגילה זה נזכר במפורש, ואפילו הפכו את זה לעניין עיקרי ומרכזי בסיפור?
תמיהה נוספת ישנה על הכוח שיש לטבעת המלך. שכאשר כבר תלו את המן על העץ ומרדכי ואסתר ביקשו להשיב את האגרות ששלח המן לאבד את היהודים, אחשוורוש ענה להם שיכתבו על היהודים כטוב בעיניהם בשם המלך ושיחתמו בטבעת המלך כי כתב שנכתב בשם המלך ונחתם בטבעת המלך אין להשיב. ולכאורה אם הכוח של טבעת המלך הוא כל כך גדול ובלתי הפיך, צריך להבין איך בכל זאת הצליחו לבטל את האגרות של המן למרות שגם הם נחתמו בטבעת המלך?
גם צריך לדקדק מדוע סיפור המגילה מתארך לאחר שכבר הסתיים העניין. שהרי לאחר שאסתר אומרת לאחשוורוש על מזימת המן, הוא מחליט להרוג אותו, ושם פחות או יותר כבר היה לכאורה אפשר לסיים את הסיפור. אם אחשוורוש כבר התרצה לקיים את דברי אסתר, אז מדוע אסתר צריכה להתחנן לאחר מכן לפניו שיבטל את הגזרה וישנה עוד אריכות דברים על כל מה שהתרחש לאחר מכן?
דבר נוסף שצריך להבין הוא מדוע היה כל כך חשוב להתנקם באויבי ישראל ולהרוג, ומדוע לא הסתפקו רק בביטול הגזרה והצלת עם ישראל? וכי דרך היהודים הרחמנים לתלות את אויביהם על עץ? ועוד שאסתר ביקשה יום נוסף של הרג בשושן הבירה, וכי מה היה כל כך חשוב בזה?
ננסה ללמוד קצת את הרקע לסיפור המגילה, וכך נוכל להבין יותר לעומק את הדברים.
במלכות של אותם ימים היה כלל, שכאשר יוצא דבר מלכות בשם המלך אל העם, אי אפשר להשיב אותו. אולי כדי שלא יזלזלו באגרת מלכותית מתוך שיחשבו שיש צד לבטל אותה, או אולי כדי לחזק את תוקף הדברים שיוצאים מאת המלך, מכל מקום היה לזה כוח אדיר ובלתי הפיך. אפילו המלך עצמו לא יכול להתחרט על דבר שהוא אישר וחתם עליו בטבעת המלך.
וזה מה שאחשוורוש אמר למרדכי ואסתר כאשר ביקשו ממנו להשיב את האגרות ששלח המן, שאין כזו אפשרות, כיוון שנחתמו בטבעת המלך. כשהוא אמר להם שכתב שנכתב בשם המלך ונחתם בטבעת המלך אין להשיב, זה נשמע שהוא סיפר להם על הכוח החזק של האגרות שהם כותבים שאי אפשר להשיב אותם, אבל זה היה להפך, הוא סיפר להם על הבעיה שנוצרה, שאין לו אפשרות לקיים את בקשת אסתר, והתכוון לאגרות של המן שאי אפשר להשיב.
ומכאן מובן מדוע ישנה אריכות גם לאחר מפלת המן. כי הסיפור בכלל לא נגמר. גם לאחר שאסתר סיפרה לאחשוורוש שהיא יהודיה, וגם לאחר שכבר הרגו את המן, עדיין הייתה גזרה קשה על היהודים. הגזרה של המן עדיין הייתה קיימת ושונאי היהודים חיכו לתאריך המיוחל כדי לקיים את הכתוב באגרות. ואפילו המלך אחשוורוש לא יכול היה לעצור את זה.
אסתר נפלה לפני המלך, בכתה והתחננה, וביקשה להשיב את האגרות של המן. אבל אחשוורוש ענה לה דברים אחרים לכאורה, שהוא נתן להם את בית המן, ואת המן תלו על העץ, ושהם יכולים לכתוב כטוב בעיניהם ולחתום בטבעת המלך. כי כתב שנחתם בטבעת המלך אין להשיב, וממילא אי אפשר להשיב את האגרות של המן. הוא רצה לעזור לה, התרצה להרוג את המן ולתת גדולה למרדכי, אבל לא הייתה לו שום אפשרות להשיב את האגרות.
הוא בעצם הציג בפניהם את הבעיה, שעם כל האהבה לאסתר והרצון לעזור, זה לא אפשרי. הוא לא יכול להיענות לבקשתם כיוון שזה לא בסמכותו. אין אפשרות להשיב את האגרות של המן שנחתמו בטבעת המלך, והעצה היחידה היא לכתוב כטוב בעיניהם, אגרות חדשות שכאילו מבטלות את הקודמות, ולקוות לטוב, שאותן האגרות הראשונות יישכחו. ואמנם זו לא הצלה מושלמת, כי עדיין סביר להניח שישנם שונאי ישראל רבים שמצפים בקוצר רוח לאותו יום כדי לקיים את האגרות ולהרוג את היהודים כפי יכולתם, ויש להם רשות לכך באותן אגרות שחתומות בטבעת המלך, אבל מכל מקום תהיה בכך לפחות הצלה מועטת.
כאשר מרדכי ואסתר הבינו את הבעיה הקשה, הם היו צריכים לחשוב על פתרון יצירתי, כיצד בכל זאת לשבש את האגרות של המן, אבל בצורה מושלמת, כזו שלא יהיה בה שום חשש של פגיעה ביהודים. ואז משמיים זימנו להם בדרך נס רעיון יצירתי ונפלא שפתר את כל הבעיה.
הרי באגרות של המן נכתב שבתאריך יג באדר שונאי ישראל יתקהלו ויהרגו ויאבדו את היהודים. אז במקום לבטל את האגרות הללו, מה שלא אפשרי, הם פשוט יערכו בהן תיקון. הם ישלחו אגרות חדשות שלא מבטלות את הקודמות, אלא רק מתקנות אותן. הכל נשאר במקומו והאגרות עדיין בתוקף, ורק נדרש תיקון קטן של טעות סופר שכאילו נפלה באותן אגרות. שבמקום ששונאי ישראל יהרגו את היהודים, נהפוך הוא, שהיהודים יהרגו את שונאי ישראל.
הכל בעצם נשאר אותו דבר. אותו תאריך, אותם כללים, אותן הוראות פעולה, הכל זהה לחלוטין למקור. לא משיבים את האגרות שנשלחו. רק שכאילו נפלה טעות קטנה, שמישהו התבלבל והחליף בטעות בין היהודים ושונאי ישראל. לכן שולחים אגרות נוספות לתיקון הקודמות, שהיהודים הם אלו שישלטו בשונאיהם ולא להפך. כעת כל המדינות שמקבלות את האגרות החדשות, מבינות שהן לא מבטלות את הקודמות, אלא מתקנות אותן. כאילו שזו הייתה הכוונה באגרות הראשונות, וממילא אף אחד לא יכול להתנגד לזה. וזה עניין ונהפוך הוא.
ויחד עם זאת היו צריכים לחזק את המעמד של היהודים, כדי שכולם יבינו שזו אכן הייתה טעות. שלא יהיה שום צד של מחשבה שאולי בכל זאת יהרגו איזה יהודי. לכן היה תוקף למרדכי, שהפך למשנה למלך, וכן אסתר שהייתה מלכה, וכן דאגו להראות לכולם שהיהודים הם השולטים. וכך נפל פחד היהודים על הגויים, ורבים מעמי הארץ מתייהדים. כל זה לא מתוך גאווה וכדומה, אלא כדי לבטל לחלוטין את האגרות ששלח המן. שכעת כשרואים את היהודים שולטים ומקורבים למלך, מבינים שאכן נפלה טעות באגרות הראשונות ולא מעזים לקיים את מה שנכתב באגרות הראשונות.
ולכן גם היה כל כך חשוב שהיהודים יהרגו את שונאיהם. לא משום נקמה וכדומה, אלא משום הצלה, שזו עצם הצלת היהודים, שהרי האגרות של המן עדיין היו בתוקף, ורק שהפכו את היוצרות כך שהיהודים הם אלו שיאבדו את שונאיהם. ולכן גם היה חשוב לתלות את המן ועשרת בניו, לא מתוך נקמה, אלא כדי להפיל פחד על השונאים שלא יעזו להתעסק עם היהודים כפי האגרות הראשונות ששלח המן. וזה גם מה שאסתר ביקשה ביום השני, שיהיה לזה יותר תוקף ויהרגו גם למחרת בשושן את אויבי ישראל, שלא יהיה שום צד של הפיכה והתקוממות של שונאי ישראל נגד היהודים. שיבינו שהיהודים השולטים ולא יתעסקו איתם. ואמנם גם היה בזה רווח צדדי של מחיית עמלק, אבל המטרה העיקרית הייתה הצלת ישראל.
הנהגת ונהפוך הוא קיימת בעולם גם היום
ומכל זה נוכל ללמוד גם לגבי ההנהגה של העולם. שישנו מהלך לבריאה, כל פרט מתקדם לעבר תיקונו וגם כל הבריאה ככלל. ולכאורה לא ניתן להמציא דברים חדשים, שהרי אין חדש תחת השמש. אבל כן אפשר להחליף ולשנות בין פרטים, וכך להפוך את כל התמונה.
שאם נגזרה גזרה, אז אי אפשר להעלים אותה, אבל כן אפשר להעביר אותה לשונאי ישראל. אם ישראל חטאו, אז מוכרח להיות עונש, אבל אפשר להעביר אותו לשעיר לעזאזל. וכן ישנם פרטים רבים בבריאה, לכל אחד יש את התפקיד שלו, את הכישרונות שלו, את המיוחדות שלו, ואמנם אי אפשר לבטל את התפקיד, אבל אפשר להפוך אותו לטובה.
וכמו שחז״ל מלמדים שלכל אדם יש מזל, ולמשל מי שנולד במזל מאדים, יש לו משיכה לדם. כל זה מולד וטבוע בו ואי אפשר לשנות את זה. אבל יש לאותו אדם בחירה אם להיות חס ושלום רוצח ורודף תאוות, וכמו עשו הרשע שהיה אדמוני, או להבדיל, כמו דוד המלך שגם הוא היה אדמוני, ועשה מלחמות מול שונאי ישראל, ופסק בענייני דם נידה לטהר אישה לבעלה. אפשר להיות שוחט או מוהל וכדומה. ישנם הרבה דברים שאפשר לעשות עם תאווה לדם, והבחירה שלנו לאן לקחת את זה.
וזה מה שמובא שהכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים. כי לטבע יש מהלך שכבר נגזר ונחתם בטבעת המלך, כל זה בידי שמיים ואי אפשר לבטל את זה. אבל לנו יש את האפשרות להתחזק ביראת שמיים וכך לשנות את הפרטים ואת המיקום שלנו בתוך המהלך. וזה גם העניין שיש יצר הרע ויש לו תורה תבלין, שאדם יכול להשתמש בתורה כתבלין, שהוא לא משנה את כל המאכל מהיסוד, הוא לא מבטל את המאכל, אלא שהוא מוסיף טעם וממתק אותו. ואז כל המאכל יכול להשתנות מקצה אל קצה. וכך עושים עם היצר הרע, שברגע שמכניסים לו תורה, אז הוא הופך להיות יעיל עבורנו. שאנו משתמשים ביצר הרע עצמו כדי להתעלות ולהגיע למקומות נפלאים.
כשיש כבר מציאות קיימת, אז אי אפשר להעלים אותה. אבל כן אפשר לשחק ולשנות את הפרטים. וזה גם עניין התשובה. שכאשר אדם שב בתשובה הוא לא הופך לאדם אחר, אלא נשאר אותו אדם בדיוק, עם אותם תחביבים וכישרונות, עם אותן תכונות וצורת חשיבה, עם אותו כוח וחכמה, ורק שכעת הוא מנצל את כל זה למטרה טובה יותר, לעבודת השם.
וזה גם החשיבות הגדולה של לדון לכף זכות. שאפשר להפוך דברים לטובה. שכאשר ישנו דין כלשהו על אדם, אפשר ללמד עליו זכות ולהפוך את כל ההסתכלות עליו. אפשר להפוך צרה לטובה ואת המציאות הכושלת להצלחה. חומרי הגלם כבר קיימים ואי אפשר לבטל את המציאות, אבל כן אפשר לעשות ונהפוך הוא, וכך להפוך את הכל לטובה. במקום לרצות דברים דמיוניים שלא קיימים, ולהשתוקק למציאות שאינה קיימת ושלא ניתן להגיע אליה, צריך פשוט להסתכל על המציאות בשטח, להיות יצירתיים ולראות איך ניתן להפוך אותה לדבר הטוב ביותר.
והכל תלוי בנו. צורת ההסתכלות שלנו על הדבר, העין הטובה, הרצון, מסירות הנפש לקיום התורה הקדושה, ההשתוקקות לחיבור להשם, המחשבות הטובות, כל אלו פועלים כדי להפוך את המציאות לחלוטין. לעשות ונהפוך הוא, שהטוב ישתמש בכל הכוחות של הרע ויהפוך אותם לתועלת.
תכנים נוספים דומים:
כתיבת תגובה