כל מה שרציתם לדעת על נטילת ידיים

ראובן פיזנטי | א׳ באלול ה׳תשע״ג | הלכות מעשיות למתחילים | יסודות היהדות | פרשת חקת

פרשת חקת מתארת את דרך ההיטהרות של אדם שנטמא למת. היום לצערנו אין לנו אפר פרה אדומה ולכן אין לנו אפשרות להיטהר מטומאת מת. אבל עם זאת חשוב לשמור על טהרה בדרגה שלנו ככל שאפשר. ישנן סוגים שונים של טומאות וטהרות בדרגות שונות. למרות שאין לנו אפשרות להישמר בדברים מסוימים, בכל זאת עלינו להשתדל להקפיד ככל שניתן להישמר במקומות שכן אפשריים.

בין סוגי ההיטהרות השונים ישנו עניין נטילת הידיים. נטילת ידיים זו מצווה פשוטה לקיום, אך מאחוריה מצויים סודות רבים ועצומים. את נטילת הידיים תיקנו חז”ל מסיבות שונות, בין היתר כדי שנשמור על טהרה ונקיות. ישנם כמה סוגי נטילות ידיים, שלכל סוג הפרטים והמאפיינים המיוחדים לו שמתאימים למצב המסוים בו אנו נמצאים.

לכן חשוב לדעת את הדברים כדי לקיימם כראוי. הנטילה שומרת אותנו ממזיקים, מסייעת לנו להתחבר לקדושה ואפילו מוכרת בתור סגולה לעשירות. אדם שירגיל עצמו ליטול ידיים בקביעות, בוודאי יזכה לחוש את הקדושה שמאחורי הדבר.

נטילת ידיים בבוקר

מיד לאחר שקמים בבוקר על כל יהודי לעשות נטילת ידיים. כאשר אנו הולכים לישון הנשמה שלנו עולה לעולמות עליונים. הנשמה רואה דברים שהגוף לא יכול להכיל, מקבלת הכוונה להמשך הדרך ומקבלת כוחות מחודשים להתמודד עם קשיי החיים. לכן אדם שמרגיש עייף ותשוש כמו סמרטוט, יכול ללכת לישון ולקבל כוחות מחודשים שמטעינים אותו ברעננות ובאנרגיות חדשות ליום חדש וטוב. אמנם התרגלנו ואנו לוקחים את זה כמובן מאליו, אבל סתם שכיבה בצורה מאוזנת לא יכולה לתת לנו כוח, הכוח מגיע מהנשמה שקיבלה כוחות מחודשים מהחיבור לעולם העליון.

כאשר הנשמה נמצאת למעלה, הגוף לא יכול להישאר ללא כוח רוחני המחיה אותו, שאילו היה נשאר ללא רוחניות, הגוף לא יכול היה להמשיך לחיות. לכן הנפש התחתונה, שהיא הרובד הנמוך של הנשמה, נשארת בגוף ומחייה אותו.

אך עם זאת, בזמן שהנשמה נמצאת בעולמות עליונים, נוצר חלל ריק מנשמה גבוהה ואז כוחות חיצוניים של טומאה וקליפות נאחזים בגוף. כמו בית שלא גרים בו ואז הוא מתמלא באבק ולכלוך, כך הגוף שהנשמה יוצאת ממנו מתמלא בכוחות טומאה.

לפני שאנו קמים בבוקר, הנשמה חוזרת אל הגוף בחסדי השם, ואז ממילא כוחות הטומאה יוצאים משם. הדבר דומה לבית חשוך, שכאשר מדליקים בו את האור, כל החושך נעלם מאליו. אך עם זאת, חלק מועט מאותם כוחות חיצוניים עדיין נשאר, אך אינו יכול להישאר במקום חי בגוף בו הנשמה מאירה במלוא עצמתה, אז הוא נאחז בציפורניים.

מכאן נבין כמה חשוב להקפיד לגזוז את הציפורניים ולא להשאיר ציפורן שעוברת את קצה האצבע, שהרי הציפורניים הן מקום גידול לכוחות לא טובים. לא פלא שכאשר נדמיין מכשפה שמשתמשת בכוחות לא טובים, היא תהיה בוודאי מתוארת עם ציפורניים מאוד ארוכות. הדרך להוציא את הטומאה מתוך הציפורניים היא נטילת הידיים שתיקנו חז”ל.

ישנן סיבות נוספות לנטילת הידיים בבוקר, כמו למשל נקיות, כי בלילה עלולים לגעת במקומות המכוסים שמצריכים נטילה. ועל אחת כמה וכמה שעלינו להתכונן ולהתנקות היטב לקראת תפילת שחרית שמגיעה לאחר מכן.

כאשר קמים בבוקר, כדאי להשתדל לא לגעת בשום דבר, אפילו לא בעצמנו, כדי לא להעביר את הטומאה למקומות אחרים, עד לאחר נטילת ידיים. אסור לברך ברכות בצורה שכזו ולהזכיר את שם השם, ולכן לא טוב לומר דברים שבקדושה באותו הרגע.

הדבר היחיד שצריך לומר הוא “מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך”, שזו מעין תפילת הודאה לקדוש ברוך הוא שהחזיר לנו את הנשמה שהייתה מחוץ לגוף בעולמות עליונים. את זה אין בעיה לומר בזמן הקימה בעוד אנו יושבים על המיטה משום שאין כאן הזכרה של שם השם או של דבר שבקדושה.

לאחר אמירת “מודה אני”, אנו צריכים להזדרז וליטול ידיים כמה שיותר מהר. המהדרים אפילו משאירים כלי לנטילת ידיים מוכן ליד המיטה כבר מלפני הלילה עם איזו גיגית קטנה שלתוכה יהיה אפשר לשפוך את המים, כל זה כדי לא להשהות את הנטילה וללכת ארבע אמות בלי נטילת ידיים.

אמנם זו רק חומרה ואפשר ללכת בתוך הבית לכיור הקרוב, אך ראוי להקפיד להימנע מלעשות כל פעולה שאינה הכרחית לפני שעושים את נטילת הידיים, ולא להשהות או לדחות את הנטילה כלל.

צריך לשים לב לא לעשות נטילת ידיים בתוך חדר שירותים ומקלחת, אלא ללכת למטבח או לכיור אחר בו אין בעיה כזו. שהרי כניסה לחדר שירותים מצריכה נטילת ידיים בפני עצמה וזה עצמו מקום של טומאה, לכן צריך למצוא מקום נקי וטהור.

סדר נטילת הידיים בבוקר הוא שפיכת המים מהכלי על כל יד שלוש פעמים לסירוגין. מוכרחים לעשות את הנטילה מתוך כלי כדי שהמים יינתנו מהכוח שלנו ולא מכוח הברז ולחץ המים. מתחילים באחיזת הכלי ביד שמאל ששופכת מים מהכלי על יד ימין, לאחר מכן יד ימין לוקחת את הכלי ושופכת מים על יד שמאל. כך עושים שוב ושוב, עד שיוצא שכל יד קיבלה שלש פעמים מים מתוך הכלי. יוצא לבסוף שסדר הנטילה הוא: ימין, שמאל, ימין, שמאל, ימין, שמאל.

צריך לתת כמות מספיקה של מים, וכדאי לשפוך לפחות רביעית בכל פעם. זה יוצא בערך קצת יותר מחצי כוס חד פעמית בכל שפיכה של מים. כמובן שכל כוס היא שונה וקשה לדייק, לכן כדאי לתת מעט יותר ממה שנראה לנו שצריך כיוון שהיום המים מצויים בשפע.

בדרך כלל רוב הכלים הסטנדרטיים המיועדים לנטילת ידיים מכילים כמות מספיקה לכל שש השפיכות על הידיים (ואף הרבה יותר). אם הכלי קטן מדי, אפשר למלא אותו שוב בין נטילה לנטילה.

יש לשים לב להזיז ולסובב את היד המקבלת את המים, כך שהמים יגיעו לכל חלקי היד, וגם לצד האחורי. כדאי שהמים יגיעו לכל כף היד עד הפרק, ולכל הפחות צריך לבצע את הנטילה עד קשרי האצבעות. לאחר שהמים הגיעו על כל חלקי הידיים, שלש פעמים על כל יד, כדאי לשפשף את הידיים זו בזו.

לאחר הנטילה אנו מגביהים את הידיים ומברכים: “ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על נטילת ידיים”. (כמובן שבעת הברכה, מזכירים את שם השם באמת, ולא כפי שנכתב כאן. ואפשר לראות את הברכה בסידורים). לאחר הברכה מנגבים את הידיים וזוכים לכך שהטומאה תסתלק מאיתנו. כעת נוכל לברך את ברכות השחר ולהתחיל יום חדש, יפהפה ומבורך בע”ה.

נטילת ידיים לסעודה

בתקופת בית המקדש הכוהנים היו אוכלים את התרומה בטהרה. כזכר לדבר, כדי שלא יישכח, חז”ל תקנו שכל אדם מישראל שאוכל את עיקר המזון שלו (כלומר לחם) שייטול את ידיו לפני האכילה. חשוב לציין שזה בוודאי לא סתם מעשה שנועד לזיכרון בלבד, אלא שיש הרבה סודות עמוקים בדבר. וכך היו תנאים ואמוראים שאוכלים את כל המאכלים שלהם על טהרת הקודש, בגוף נקי וטהור.

ובאמת גם בימינו, הדבר נותן בוודאי הרבה יותר קדושה לכל עניין האכילה וכל הסעודה נראית אחרת. וגם מבחינתנו, אפשר להרגיש בקלות שכל האכילה שלנו הופכת להיות קצת יותר לשם שמיים, שאנו לא קופצים על האוכל כמו בהמות מלאות תאווה כי זה מה שהבטן הכתיבה לנו, אלא שאנו ממתינים מעט, עושים מעשה רוחני של טהרה, מנקים את הידיים, מברכים ורק לאחר מכן מתיישבים לאכול.

הגמרא מציינת שכל המזלזל בנטילת ידיים בא לידי עניות, ומצד שני מספרת על רב חסדא שהיה נוטל ידיים בשפע והשם יתברך היה נותן לו שפע. מכאן לומדים שכדאי ליטול ידיים עם כמות גדולה של מים, שכן זוהי סגולה לעשירות ולקבלת שפע מהשמיים.

נטילת ידיים לסעודה עושים מתוך כלי, אך בניגוד לזו של הבוקר שמתבצעת לסירוגין, לפני הסעודה הנטילה תהיה שלוש פעמים על כל יד ברצף. כלומר יד שמאל שופכת מהכלי על יד ימין שלש פעמים ולאחר מכן יד ימין שופכת על יד שמאל שלש פעמים.

לאחר הנטילה מגביהים את הידיים ומברכים על נטילת ידיים, כמו הברכה על הנטילה בבוקר, ולאחר מכן מנגבים. אגב, לא כדאי לנגב את הידיים בבגדים, כי חכמים אומרים שזה מביא לשכחה.

במקרה שאנו נמצאים בים ואין כלי או מים ראויים (כמו למשל מי ים מלוחים שפסולים לנטילה), כדאי לדעת שיש אפשרות נוספת, לטבול את הידיים בתוך מי הים (אפילו במלוחים), ואז לא צריך כלי או מים ראויים, אלא הדבר מטהר כמו מקווה. אבל כל זה דווקא במי מקווה עם כמות מספיקה, ולא במים שאובים כמו בריכה.

נטילת ידיים ביציאה מבית הכיסא

לאחר יציאה מבית הכיסא נדרשת נטילת ידיים, בלי קשר לעשיית צרכים או לא. אולם לא מברכים על הנטילה הזו. מעיקר הדין אין צורך בכלי בשביל הנטילה הזו, אלא אפשר פשוט לשטוף את הידיים בזרם של מים. עם זאת, יש שמהדרים לבצע את הנטילה מתוך כלי כמו הנטילה של הבוקר (לסירוגין: ימין, שמאל, ימין, שמאל, ימין, שמאל).

ויש עניין בנטילה שלש פעמים לסירוגין, כך שגם ללא כלי כדאי לשטוף את הידיים בצורה כזו של ימין, שמאל, שלש פעמים. ברור שלאחר נגיעה במקומות לא נקיים בחדר השירותים, חשוב בנוסף לשטוף היטב את הידיים עם סבון לשם נקיות ולא להסתפק בנטילה הרגילה.

חשוב מאוד לציין שכל זה מדובר על כל שהייה בחדר שירותים, גם אם סתם נכנסנו לשם לרגע לקחת דבר מה. עצם השהייה בחדר השירותים משפיעה קצת טומאה על האדם, ולכן חשוב לעשות נטילה גם אם נכנסנו ויצאנו מבלי לעשות דבר ומבלי לגעת בכלום.

אם אנו יוצאים מחדר השירותים לאחר עשיית צרכים, בין קטנים ובין גדולים, יש לברך את ברכת “אשר יצר” לאחר ניגוב הידיים שלאחר הנטילה (הברכה נמצאת בסידורים, בדרך כלל בהתחלה עם ברכות השחר).

ברכת אשר יצר היא לא על נטילת הידיים עצמה (שעל זה כאמור לא מברכים), אלא הודאה ושבח לקדוש ברוך הוא שנתן לגוף שלנו חכמה כל כך גדולה להוציא את הפסולת מהגוף דרך הנקבים בזמן שהחומרים החיוניים והמועילים לגוף נשארים ולא יוצאים גם הם. זה פלא גדול שרוב הגוף שלנו מורכב מנוזלים ואלו לא נשפכים החוצה דרך הנקבים, בזמן שהפסולת כן מצליחה לצאת דרכם.

בזמן שאנו בשירותים, הדבר דומה לניתוח מסובך ביותר שאנו עוברים להוציא את הפסולת מבלי לפגוע בשאר חומרי ואיברי הגוף. אם לרופא מנתח שניתח אותנו בהצלחה אנו צריכים לומר תודה, אז כל שכן שצריך לומר תודה לקדוש ברוך הוא, שבין כל הטובות שעושה איתנו, הוא גם מנתח אותנו בצורה פלאית יום יום, ללא כאבים ותופעות לוואי ובחינם. לכן לאחר הנטילה מנגבים את הידיים, ורק לאחר שהסרנו את הלכלוך והטומאה אז מברכים את הברכה להודות ולשבח לקדוש ברוך הוא.

נטילת ידיים במצבים נוספים

ישנם מצבים נוספים בהם עלינו ליטול ידיים על פי ההלכה, אלא שעושים זאת ללא ברכה כלל וגם לא מוכרחים לעשות נטילה מכלי. לפני התפילה יש עניין גדול להיטהר לפני שאנו מדברים עם הקדוש ברוך הוא. ישנם חסידים שמקפידים לטבול במקווה בכל יום לפני התפילה בבוקר. מובן שלא כל אחד יכול לקחת על עצמו דבר כזה וזוהי רק חסידות ואינה חובה. אך לכל הפחות, נוכל ליטול את הידיים לפני כל תפילה.

הנטילה נועדה כדי להעביר טומאה ולכלוך ממקומות שונים בהם היינו או נגענו, כדי להיות נקיים ולקבל מעט טהרה מתוך יראת שמיים לפני שאנו עומדים להתפלל לפני מלך מלכי המלכים. ברוב בתי הכנסיות מצוי מקום לנטילת ידיים בכניסה, ולא נדרש מאיתנו יותר מדי, רק למלא את הכלי וליטול (ואפשר גם בלי כלי). כמו כן, הכוהנים נוטלים את ידיהם בכל פעם לפני שעולים לדוכן לברך את ישראל בברכת הכוהנים.

לאחר שהייה בבית קברות (בתוך ארבע אמות של קבר, שזה קצת פחות משני מטר) האדם נטמא בטומאה החמורה ביותר, שהיא טומאת מת. כפי שנאמר, היום לצערנו אין לנו אפר של פרה אדומה כדי להיטהר מהטומאה הזו ולכן כולנו טמאי מתים. הכוהנים לא יכולים לאכול בקדושה, אף אחד לא יכול להיכנס להר הבית וכו’.

אמנם מהטומאה החמורה הזו אנו לא יכולים להיטהר, אך לכל הפחות נוכל להשתדל להרחיק מאיתנו רוח טומאה ששורה במקומות האלו. לכן ביציאה מבית העלמין יש ליטול ידיים, גם כאן לא חייב כלי, אך טוב להדר אם אפשר ליטול מכלי לסירוגין כמו בבוקר. המנהג הוא לא לנגב את הידיים לאחר הנטילה ביציאה מבית הקברות.

נטילת ידיים נוספת נדרשת במצבים שונים של נגיעה במקומות מסוימים. זוהי נטילה קלה שלא מצריכה כלי או סדר מסוים. הסיבה לנטילה היא משום רוח טומאה השורה במקומות מזוהמים, וכן עניין של נקיות. בדרך כלל במקומות בהם מצויים מלמולי זיעה או שידועים שיש בהם רגילות לרוח טומאה ששורה.

הנטילה נדרשת לאחר גזיזת ציפורניים, תספורת וחפיפה (הכוונה לחפיפה עם היד ולאו דווקא עם שמפו, כלומר שפשוף היד בין השערות), תשמיש המיטה, נגיעה בנעליים ונגיעה במקומות המכוסים (כלומר במקומות בגוף שהמנהג לכסות אותם, כמו הרגל, הכתף, החלק העליון של היד, הגב וכו’). גם נגיעה במקומות מטונפים יצריכו נטילה, כמו הכנסת היד לאוזן וכו’.

אם אין אפשרות לעשות נטילה, אז אפשר להשתמש בדבר אחר שמנקה. וכמו למשל לשפשף את הידיים בחול, או בחתיכת בד וכו’. ומכל מקום אם לאחר מכן יזדמן מקום עם מים זמינים, אז כדאי לעשות נטילה כראוי.

לסיכום הדברים, ראוי לכל יהודי ללמוד היטב את הדברים ולטהר עצמו מהטומאה ששורה. נטילת הידיים מעבירה מאיתנו את הטומאה, אך מעבר לזה גם מעניקה לנו הרגשה מיוחדת של היטהרות וקדושה.

חשוב ליישם את הדברים, ולכל הפחות את נטילת הידיים בבוקר ולפני הסעודה שהן חשובות ביותר ולכן תקנו עליהן ברכה. בוודאי שככל שנקפיד על הדברים, כך נזכה להיטהר ולהתקרב לקדוש ברוך הוא.