מעמד הר סיני
לכל השאלות בענייני אמונה
ט״ז באייר ה׳תשפ״ד | שם השולח: שלמה
שלום לכבוד הרבנים החשובים
רציתי לשאול האם יש הוכחות על מסירת התורה מדור דור ממשה רבינו עד ימינו אנו? ואם כן איפה ניתן להוכיח את זה?
והאם מעמד הר סיני מובא בנביאים?
ומה הכוונה של עזרא שאמר שמצא את ספר דברים איפה הוא היה עד אז?
ולמה הוא מספר לעם על מצות סוכה אם היה להם את התורה שבכתב כמובן?
והאם יש מ”מ כזה אצל האבן עזרא שעזרא סופר הוסיף משהו בתורה שבכתב?
ישר כח
שלום,
כדאי להסתכל בספר שכתבנו מחפשים את האמת (אפשר להוריד אותו מהאתר) בפרק ״מגלים את התורה״, שם כתבנו על זה באריכות.
בסיכום קצר, המסורת היא ההוכחה החזקה ביותר שיכולה להיות. כי גם אם יהיו דברים כתובים או ממצאים שונים, תמיד אפשר לזייף כאלו או להמציא. אבל ההיסטוריה החזקה ביותר (לאו דווקא שלנו, אלא בכלל היסטוריה של העולם) היא דווקא זו שעברה במסורת לעיני כולם וכולם מכירים אותה. ולמשל אם נמצא ספר עתיק שאומר שהיה איזה עם קדום של אנשים שדיברו עם רוחות, ואפילו שנמצא ממצאים שונים והוכחות, זה עדיין לא אומר שום דבר. אבל מצד שני אף אחד לא יכול להתווכח עם זה שהיו פעם אינדיאנים באמריקה ואז עברו מאירופה לגור שם, או שהיו פעם פילוסופים שונים, או שהיתה מעצמה בשם יוון וכו׳. למרות שזה היה לפני המון זמן ואף אחד מאיתנו לא היה חי אז, אבל מכל מקום זו מסורת ברורה שקיבלנו. וכך גם קיבלנו מסורת ברורה על כך שאנו יהודים, שאנו צאצאים לעם ישראל, וכן קיבלנו מסורת על ההיסטוריה של אבותינו. ספר התורה הוא לא העיקר, כי אם היה לנו ספר תורה בלי מסורת, לא הייתה לו משמעות. העיקר הגדול זה המסורת שעברה בעל פה. כדאי לעיין בספר, שם זה מובא ממש לפרטים עם הרבה הסברים וראיות.
וכך לגבי המובא בנביאים, היו תקופות מסוימות בהן היו מלכים רשעים והיו עובדים עבודה זרה וכו׳, ועזבו את התורה. אבל יחד עם זאת, אף פעם לא היה ניתוק מוחלט. תמיד היו נביאים וצדיקים שעסקו בתורה, וכן התלמידים שלהם ועוד רבים מהעם שכן הלכו בדרך. ורק שהרבה מן העם סטו מן הדרך. וכמו שמצינו במשך הגלות, שהיו הרבה גזרות שמד והרבה עזבו את הדרך או שחיו כיהודים בסתר בלי תורה ומצוות בגלוי, אבל אף פעם לא היה ניתוק מוחלט שהתורה תשתכח לחלוטין. אז גם לתקופות קצרות שלא היה את ספר התורה עצמו בגלוי, מכל מקום המסורת המשיכה בוודאי.
הרמבם במדע כותב שאין אנו מאמינים בגלל הניסים מפני שהמאמין בגלל הניסים יש בליבו דופי אלא אנו מאמינים בגלל מעמד הר סיני שאלתי כך אם המאמין על הניסים יש בליבו דופי דהיינו יתכן ומשה עשה את הניסים האלו מעצמו נכון אז מדוע בהר סיני לא יהיה בליבו דופי
כשאדם רואה נס, הוא מקבל מידע חיצוני שהוא לא מבין, וכך מנסה לתרגם אותו. ולכן יתכן שהוא טועה, וכמו להבדיל, שאדם רואה איזה קסם ובטוח שיש פה משהו מדהים מעל הטבע, למרות שזו בסך הכל איזו אחיזת עיניים.
מעמד הר סיני לא היה סתם נס חיצוני, אלא חוויה פנימית. שבני ישראל חוו את הדברים בעצמם, כפי כל המדרשים. ולמשל הם ראו את הקולות, למרות שזה לא משהו אפשרי ומובן לנו, הם חוו את הקולות בדרך הראיה. הם שמעו את קול השם יתברך עד שפרחה נשמתם ואז קמו לתחיה. וכן עוד הרבה חוויות שמתוארות במדרשים שזה לא עניין של נס חיצוני שאדם רואה, אלא שהוא חווה חוויה פנימית שאי אפשר להכחיש. ולא רק אדם אחד חווה את זה, אלא כולם חוו את זה. ולא יתכן גם שמשה קשור לכל זה כיוון שהוא היה למטה ביחד איתם באותו זמן. וכעת אנחנו מאמינים בכל זה לא מתוך איזה נס שראינו, אלא מתוך שקיבלנו את הדברים מאבותינו במסורת ברורה. שאף יהודי עם מסורת לא חושב לעצמו שאולי הוא בכלל יווני או בבלי ושמעולם לא היה קיים עם כזה ישראל וזו סתם המצאה. כי הוא יודע מי הוא, מי הם הוריו, לאיזה עם הוא שייך, מה ההיסטוריה של העם הזה וכמו סיפורי השואה, גירוש ספרד וכו’, כל זה מתוך מסורת ברורה שעליה גדל ולא מתוך משהו שבמקרה הוא ראה.