איך לעבור בשלום את משבר הקורונה
קשה להתעלם מכך שהעולם עובר טלטלות גדולות עם מגפת הקורונה. אלא שאנחנו מאמינים בני מאמינים ולכן רצינו לנסות ולראות כיצד ניתן להסתכל ממבט של אמונה על המהלך שמתרחש.
זה לא סוד שאנו זוכים לראות סימנים רבים המבשרים את בוא הגאולה. ואמנם אף אחד לא באמת יודע בדיוק כמה זמן נשאר לנו, אלא שאין ספק שהשם יתברך שולח לנו סימנים רבים כדי לתת לכולם הזדמנות לעשות תשובה.
כאשר באים ייסורים על האדם, עליו לפשפש במעשיו. ועל אחת כמה וכמה אם אלו ייסורים שבאים על קבוצת אנשים. ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר על ייסורים שמגיעים על כל העולם כולו.
ואמנם אין בדורנו נבואה כדי לדעת מה עומד מאחורי כל המהלכים שמתרחשים, אבל בוודאי שאפשר ורצוי לנסות לתרגם את האיתותים, בבחינה של פשפוש במעשים, וכך לנסות לקבל מושג מה השם יתברך רומז לנו.
פרשנות אפשרית להתרחשויות
קרוב לוודאי שלקראת הגאולה העתידה, השם יתברך רוצה לטהר ולזכך אותנו. אלא שכפי שניתן לראות בחוש, רבים מעם ישראל הקדושים נמצאים בבלבולים ומעט התרחקו מדרך השם. לכן אפשר לנחש שצריך לעשות משהו שיחזיר אותנו לדרך השם.
ואמנם זה לא נעים, מרגישים קצת מחנק, אבל צריך להבין שזה הכל לטובתנו, כדי ליישר אותנו ולהכין אותנו לקראת משהו גדול וטוב ממש.
ולמשל היו חילולי שבת רבים, וממש נלחמו על תחבורה ציבורית בשבת ופתיחת עסקים בשבת וכו’, וכנגד זה כעת כולם מושבתים. עסקים סגורים, תחבורה ציבורית מצומצמת, ופתאום כבר אין חילולי שבת המוניים.
גם היו בעיות צניעות רבות ומתירנות גדולה, וכעת המועדונים ומקומות הבילוי סגורים, אנשים כמעט ולא יוצאים, וגם אם כן, מכל מקום כמעט כולם שומרים היום נגיעה ומרחק.
ענייני ה״תרבות״ וה״בידור״ שרחוקים שנות אור מהמסורת היהודית נכחדו גם הם. אין משחקי כדורגל, אין הצגות וסרטים, אין קניונים ובילויים וכו׳. כאילו שכולם הפכו בימים אחדים לצדיקים.
היו שזלזלו בארץ הקודש, ובכל הזדמנות חיפשו לטוס לחו”ל, לטייל בעולם, לראות מנהגי גויים, לבקר בכנסיות, להידמות לגויים וכו’. וכעת כל הדרכים לחוץ לארץ נחסמו. השנה כולם עושים את ליל הסדר בבית.
מצד רדיפת החומר, אנשים כבר הבינו שאין לזה הרבה טעם. שבמקום להתעסק עם דברי מותרות ונהנתנות, אנשים מעדיפים להתעסק בקניות מצרכי מזון בסיסיים לקיום. במקום להתעסק בשגרת ההבל השקרית, אנשים נמצאים בבידוד עם עצמם ומתחילים לחשוב על מה שבאמת חשוב בחיים.
הגאווה ירדה. שכל אלו שחשבו שהם נמצאים על גג העולם, שיש להם עושר או כוח, פתאום מתעוררים למציאות ומבינים שהם חלשים וחשופים. שכל הכלכלה בקריסה, הן אצלנו והן אצל כל העולם, ואף אחד לא יודע מה יהיה אתו מחר. ממש כפי נבואות אחרית הימים, שהיוקר יאמיר ושתכלה פרוטה מן הכיס.
וכל זה גם מעלה את יראת השמיים של האדם. כי פתאום מבינים שאין עצה ואין תבונה נגד השם. שאין ביטחון מלבד הביטחון בהשם. שכל הכסף והרכוש בעולם לא יעזרו להתמודד אפילו עם וירוס מזערי. שאי אפשר להילחם בזה בכלל וכל מה שאפשר לעשות זה רק להתחזק באמונה ותפילות.
עם ישראל מתחזק ומתמלא באהבת אחים. שמבינים כמה כל יהודי הוא חשוב ומשתדלים להתפלל על שלום כל עם ישראל.
עם ישראל מתקדש. כל אחד שומר לעצמו ארבע אמות. מקפיד על נטילת ידיים. משתדל להתרחק מטומאה ונגעים וכדומה.
מצד ההתרחשויות בעולם, אפשר לראות שכרגע המדינות העיקריות שנפגעו הן איטליה, איראן וסין. ובאמת אם ננסה לחשוב מעט, נוכל לתאר לעצמנו מה מיוחד באותן מדינות.
ידוע שאיטליה היא מרכז הנצרות והטומאה, מלכות אדום, הרומאים שהחריבו את בית המקדש ועל פי ההשערות גנבו את כלי המקדש שכנראה נמצאים בותיקן. וידוע שכל גאולת ישראל תלויה בנפילתה, וכפי שאומרת הגמרא במגילה דף ו, שלא יתכן שרומי וירושלים יהיו שתיהן בנויות או חרבות, אלא שהן מסמלות את יעקב ועשו, שכאשר האחד גובר, השני נופל. רק כאשר רומי תחרב, אז ירושלים תיבנה.
לגבי איראן, כמובן שאין צורך להרחיב הרבה וכל מילה מיותרת. השנאה שלהם כלפי ישראל ידועה לכולם.
לגבי סין, הדבר ידוע שהיא ספקית הטכנולוגיה הזולה והזמינה, שמנגישה את הטומאה לכל בית. שם עיקר החדשנות, שבמקום להתמקד בדברים החשובים באמת, מתעסקים עם בידור נגיש לשעות הפנאי, וכך הופכים את החיים להוללות ושוכחים את השם יתברך.
כמובן שכל זה רק דרך אפשרית ולא מחייבת לפרש את הדברים, וכל אחד יכול לפשפש במעשיו ולהבין אחרת. אלא שמכל מקום בוודאי שצריך לקחת את הדברים לתשומת הלב ולהשתדל להתקרב להשם יתברך.
וידוע שכל עניין חבלי המשיח, כל הטלטלות שהעולם צריך לעבור לפני הגאולה, כל נבואות הפורענות שמוזכרות על אחרית הימים, עניינם להביא להכרה בהשם יתברך, להמליך אותו עלינו ולקבל את מלכותו עלינו.
לכן מובן הדבר שכאשר נזכה להמליך את השם עלינו, להבין שהוא זה שמנהל את הכל וכך לגלות את מלכותו בעולם, אז ממילא תסתיים הפורענות ותגיע הגאולה.
להתחזק באמונה
השם יתברך נותן לנו כעת הזדמנות אדירה. לא משנה מאיפה הגענו והיכן אנו נמצאים כעת, תמיד אפשר לתקן ולהתקדם. במעט מאמץ ניתן כעת להשיג דברים גדולים ועצומים.
הבירורים האחרונים לפני הגאולה הם משמעותיים ביותר. שכיוון שבאכילת האדם הראשון מעץ הדעת טוב ורע, הטוב והרע התערבבו והתקשרו זה בזה, אז נהיו בלבולים גדולים.
והמשימה שלנו תמיד הייתה לברר את הניצוצות, כלומר להפריד בין האוכל והפסולת, בין הטוב והרע, וכך לתקן ולהחזיר את הדבר לקדמותו. אלא שכעת כמעט כל הבירורים כבר נעשו, ונשארו הבירורים האחרונים, העקשניים ביותר, ושם נדרש ניעור גדול כדי לעשות את ההפרדה.
לכן אנשים בדור שלנו נמצאים בבלבולים רבים, רגע אחד כאן ורגע לאחר מכן שם. אדם מרגיש שנמצאים בתוכו הפכים גמורים. כאילו שהוא מתווכח עם עצמו. הוא חושב משהו ורגע לאחר מכן הוא סותר את המחשבה של עצמו.
אנו נמצאים בשלב התיקונים האחרונים והניקיון הסופי. כל בחירה קטנה יכולה להפוך עולמות. וזוהי מתנה גדולה שניתנה לנו, שיש לנו הזדמנות לתקן ולהזדכך לפני הדבר האמתי.
ולכן נאמר שהמשיח יבוא בדור שכולו זכאי או כולו חייב. כיוון שאם זה חצי חצי, אז עדיין יש ערבוב. אלא שצריך לעבור טלטלות שיביאו כל אדם להחליט עם מי הוא הולך, או עם השם יתברך עד הסוף, או חס ושלום עם הסטרא אחרא.
וכמו שאליהו הנביא אמר לעם ישראל שיחליטו עם מי הם הולכים, או שמשה רבינו אמר לעם ישראל לאחר חטא העגל ״מי להשם אלי״. כי יש נטייה כזו לנסות לשלב, קדושה וטומאה ביחד, השם יתברך ועבודה זרה, מסורת עם חוקות הגויים וכו׳.
אבל באמת ישנה רק דרך אחת. אי אפשר להיות חצי מאמין. ולכן השם יתברך מנער את העולם כדי שנתעורר, כדי שנחליט באיזה צד אנחנו בוחרים.
לכן עלינו להתחזק. לצערנו לימוד תורה לא מוגדר כצורך חיוני, ולכן ישנו רפיון גדול בימים אלו. תלמודי תורה, ישיבות וכוללים רבים מושבתים. כי בשמיים רוצים לבדוק מי יחזיק חזק באמונה. לראות עד כמה מוכנים למסור נפש.
כי זה לא חכמה ללמוד תורה רק מתוך הכרח ושגרה. אלא שהאדם נמדד כאשר פתאום ישנה אפשרות ל״חופש״, כאשר אף אחד לא מכריח אותו ללמוד ואין לו מסגרת שכובלת אותו. ואז בשמיים רואים מי באמת מוסר נפש, מי באמת לא מוכן לוותר על התורה הקדושה.
ובאמת, כל יהודי מאמין בוודאי יודע שלימוד התורה זהו הצורך החיוני הגדול ביותר שלנו. שזה מה שעוזר לנו, זה מה ששומר עלינו, זה מה שמרפא אותנו וזה מה שמגן על כל עם ישראל.
וכפי שמובא בגמרא בעירובין נד, שאם אדם חש בראשו, בגרונו, במעיו או בכל גופו, יעסוק בתורה. שזוהי העצה הטובה ביותר. שהרי השם יתברך הוא שמביא את החולי, והוא גם שיכול לסלק אותו ברגע. לכן הדרך היחידה היא להתחבר אליו.
צריך להתחזק באמונה ולהבין שיש השגחה פרטית מדוקדקת. השם יתברך מסובב סיבות ומעורר דברים גשמיים, אבל הכל בהשגחה פרטית מופלאה. אין טעויות בשמיים, אין טרגדיות ואין מקריות ובלבולים. הכל מכוון בהשגחה פרטית מדויקת.
לכן גם בוודאי שאין צורך להיכנס להיסטריה. שהלחץ, הדאגה והחרדות הם בין האויבים הקשים ביותר שיש לאדם. אמנם בוודאי שאנו מצווים לשמור על נפשותינו, ולכן מחובתנו לעשות השתדלות גשמית, וכפי הוראות משרד הבריאות וכדומה. אלא שיחד עם זאת, בוודאי שלא צריך לחשוב בצורה שלילית ולנבא שחורות חס ושלום.
רק צריך להבין את הרמזים שהשם יתברך שולח לנו ולקבל על עצמנו לתקן. ככל שנתחזק בזה, כך השם יתברך ירחם עלינו ויחיש את גאולתנו. בניסן נגאלנו ובניסן עתידין להיגאל. השם יתברך ישלח רפואה שלמה לכל חולי עמו ישראל, יגן עלינו, ויביא לנו מהרה את הגאולה השלמה ברחמים.
תכנים נוספים דומים:
מאמר מצויין, יישר כח!
עם זאת לענ”ד אין להתעלם מעוד נקודה חשובה – והיא עצם הבידוד וההסתגרות בבתים גם למי שבחסדי ה’ אינם מבודדים: על המצורע נאמר “בדד ישב”, ופירש רש”י בשם רבותינו – מה נשתנה מצורע מכל הטמאים, שאסור לו לשבת אף עם מצורעים כמוהו? – משום שהצרעת באה על לשון הרע, והוא הבדיל בלשון הרע שלו בין איש לאשתו ובין אדם לחברו – אף הוא יבדל. ובכן – “נצור לשונך מרע” אינו משחק ילדים, אם נתחזק כולנו בשמירת הלשון ובזהירות והשמרות מכל משמר משילוח מדנים בין איש לאשתו ובין אדם לחברו ובין חוג לחוג וכו’ ונתאמץ ללמד זכות גם על מי שאינו מהברנז’ה שלנו – תהא זו תרומה משמעותית ביותר לתיקון הנדרש מאתנו בזמנים אלו.
בשורות טובות ישועות ונחמות
אחד הקוראים
אשריך,
דברים נפלאים ומחזקים.
מיוחד!
ואגב גם ראיתי את המצב ככה, וע”פ זה אמרתי שקורונה נוטריקון קו-ל רנה ו-ישועה