פרשת במדבר – לכל יהודי יש תפקיד משלו

ראובן פיזנטי | ב׳ בסיון ה׳תשע״ב | פרשת במדבר

הפרשה מתארת את הסדר המופתי בו הלכו בני ישראל במדבר. לכל מחנה היה את המקום שלו, את הצבא שלו ואת הדגל שלו. לכל שבט מבני ישראל היה תפקיד מיוחד המיועד בשבילו.

צריך מישהו שיוביל מקדימה, אך צריך גם מישהו מאסף מאחור. צריך אנשי צבא שיילחמו אך צריך גם אנשי תורה שילמדו ויתפללו לניצחון. ישנם הרבה תפקידים שצריך לבצע, אך זה בלתי אפשרי לעשות את הכל, לכן הייתה במדבר חלוקה מאוד ברורה בה כל אחד מבצע את התפקיד המותאם לכישרונותיו ובכך תורם לכלל ישראל.

ותארו לכם שכולם היו רוצים להיות ראשונים או שכולם היו רוצים לצאת להילחם, במצב שכזה לא היה מי שיבצע את שאר התפקידים וכולם היו מפסידים מכך. המערכת מתפקדת בצורה הטובה ביותר ברגע שכל יהודי מבצע את תפקידו כראוי, כשכל אחד מבין שהוא בורג במערכת והוא לא רוצה להפוך פתאום למשהו אחר.

הרי אם מה שחסר כעת כדי שכל המערכת תעבוד זה בורג קטן, אז נכון לעכשיו זה הדבר הכי יקר וחשוב ואפילו היהלום הכי יקר בעולם לא יוכל להחליף את תפקידו. אין דבר כזה תפקיד לא חשוב, כי כל אחד שלא יבצע את התפקיד כראוי עלול להזיק וכל המערכת לא תתפקד כלל בגללו.

וכך פעמים רבות אנשים משווים את עצמם מול אחרים. הם באים בטענות לאלו שעושים פחות מהם או שהם רוצים להיות כמו אלו שעושים יותר מהם. תמיד מוצפים ברגש קנאה וחוסר שביעות רצון.

המערכת מושלמת רק כאשר יש את הכלל. וכל אחד קיבל בדיוק את התפקיד הראוי לו ואת הכוחות המתאימים לבצע אותו, שאותו הוא יכול לעשות בצורה הטובה ביותר.

ויוצא מכך שאם יבוא אדם ויעשה תפקיד שונה ממה שהוא צריך, אז הוא מזיק בכמה אופנים. ראשית, הוא יעשה את התפקיד בצורה לא טובה, כי אין לו את הכוחות הדרושים עבורו. שנית, הוא יסבול מביצוע התפקיד, שכן כוחות הנפש שלו נמשכים למשהו אחר. שלישית, הוא יפגום במישהו אחר שהיה צריך לבצע את אותו התפקיד, וכעת יידחה לצד. רביעית, התפקיד שאותו הוא עצמו היה צריך לעשות יישאר בלי שאף אחד יעשה אותו.

הקדוש ברוך הוא ברא אותנו עם כישרונות מאוד מסוימים במטרה שננצל ונפתח אותם לעבודת השם. הבעיה היא שלפעמים הכישרונות של האחר נראים מפתים יותר ואז כולם מנסים לבצע את אותו התפקיד בזמן ששאר התפקידים ננטשים מבלי שאף אחד יבצע אותם.

במקום לחשוב כיצד לפתח את הכישורים ולהועיל, אנו חושבים איפה נמצא הכי הרבה כסף, איפה נקבל יותר כבוד או איפה יהיה לנו הכי קל. אנשים לא מנסים להתחבר לעצמם ולהבין מה הם באמת רוצים, הם מנסים לקבל את האישורים של הסביבה שכאילו יחליטו בעבורם.

אנו שואפים להיות כמו אחרים שמצליחים, מחנכים את הילדים כמו השכנים, מחפשים בני זוג כמו בסרטים ומדברים על מה שמצפים מאיתנו לדבר. הסביבה מחדירה לנו תפיסה מסוימת שכולם מנסים להתאים לה ולחיות על פיה. אבל כל זה מרחיק אותנו מעצמנו ומהשליחות האמתית שלנו.

צריך לזכור שהקדוש ברוך הוא נתן לכל אחד את המיוחדות שלו בצורה מכוונת לתפקיד שלו. אנו יכולים בקלות לחשוב שיהיה לנו טוב אם נהיה כמו אחרים, אך הדבר עלול להזיק לנו מאוד. אי אפשר להיות מאושרים כאשר אנו לא מבצעים את השליחות שלנו, האושר והסיפוק נובעים מתוך ההגשמה העצמית וההישגים הרוחניים.

היום לצערנו כבר כמעט אף אחד לא מצליח לזהות את עצמו בתוך ההמון. הסביבה וכלי התקשורת מציגים לנו את החיים בדרך מאוד מסוימת וכמעט שאי אפשר להימנע מלהיות מושפעים מכך. הם מציגים לנו את הרצונות שצריכים להיות לנו, השאיפות, המטרות, מה טוב, מה כדאי לאהוב, כיצד עלינו להיראות, מה לעשות וכו'. אנו עוזבים את הרצונות שלנו מבלי לשים לב ומאמצים את הרצונות שלהם.

פתאום חצי מהמדינה רוצה להסתפר דווקא בתספורת הזו, כולם לובשים דווקא את האפנה הזו, כולם לוקחים את הדעות של מגיש החדשות ש'תמיד צודק', כולם אוהבים אנשים שנראים בצורה מסוימת וכו'. במקום להשקיע ולפתח את הפנימיות שלנו, אנו מעלימים אותה ומחליפים אותה בחיצוניות של האחרים.

וגם אצל אנשים יראי שמיים, המגזרים השונים מפתחים עוינות זה לזה. שאם האחד הוא ספרדי, האחר אשכנזי והשלישי הוא חסיד, אז כאילו רק אחד מהם צודק ומוכרחים לפסול את האחרים. אבל באמת צריך את כולם, ואלו ואלו דברי אלוקים חיים.

צריך לזכור שלכל יהודי יקר יש תפקיד חשוב משלו שאף אחד בעולם לא יכול להחליף. אם יהודי לא מבצע את תפקידו נוצר חוסר שבלתי אפשרי כמעט למלא. ולצערנו לא מעט יהודים פשוט עזבו את התפקיד וכעת מנסים לחקות את הגויים, לעשות עסקים, להיות כוכבים או סתם לחיות חיים פשוטים ללא תורה ומצוות שיגבילו אותם. אך החוסר בפנים לא יעזוב כל עוד לא נבצע את תפקידנו.

הקדוש ברוך הוא נתן לנו מצוות, נתן לנו ללמוד את התורה הקדושה, נתן לנו את האפשרות לפנות אליו בתפילות, נתן לנו חיי אושר וסיפוק רוחניים מתוך התקרבות אליו והליכה בדרכיו. במקום לעזוב את התפקיד ולהתעסק בתפקידים של אחרים שלא יועילו לאף אחד, עלינו פשוט לחזור למקור ולבצע כראוי את התפקיד המקורי אליו הותאמנו, וכך לזכות לנצל את החיים ולהגיע לתכלית שלהם.

רק אדם שמנצל את היכולות והכישורים שלו יוכל למצות את עצמו ולהגיע לסיפוק אמתי. רק כך אפשר להגיע לאושר. רק מתוך קיום התפקיד אפשר להתעלות ולהכניס משמעות לחיינו. השם יתברך יזכה אותנו לקיים את תפקידנו כיהודים ויזכה כל יהודי לקיים את תפקידו הפרטי והאישי בהתאם לשורש נשמתו כך שנביא לתיקון השלם ולבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן.