ברכות השחר – טעם, נוסח והלכה למעשה
יעקב אבינו נאבק עם המלאך עד עלות השחר, ואז המלאך מבקש שישחרר אותו כיוון שעלה השחר ועליו לומר שירה לפני הקדוש ברוך הוא. המלאכים וגם כל שאר הנבראים בכל העולמות אומרים לפני הקדוש ברוך הוא שירה בכל בוקר. משבחים ומפארים אותו. על אחת כמה וכמה שעל כל יהודי ללמוד מכך ולומר שירה ותשבחות לפניו.
ברכות השחר הן ברכות שבח לקדוש ברוך הוא שעל כל יהודי לומר בכל בוקר עם קומו משנתו. בדרך כלל אנשים נוטים לקחת כמובן מאליו את הנסים המופלאים שהקדוש ברוך הוא עושה איתנו בכל רגע. כאשר לוקחים את הדברים כמובנים מאליהם, אז הופכים לכפויי טובה שחושבים שהכול מגיע לנו ובכלל לא מעריכים את כל מה שהשם יתברך נותן לנו במתנה. יהודי מוכרח להתחיל את היום שלו בהודאה על הנסים המופלאים ובשבח לקדוש ברוך הוא שעושה אותם.
(למעוניינים, אפשר לגלול למטה כדי לדלג לנוסח ברכות השחר ולהלכות ברכות השחר)
הודו להשם כי טוב
אדם שחס ושלום התעוור יודע להעריך היטב את הנס המופלא של הראייה. אדם שנתפסו איבריו וקשה לו לזוז יודע שזה לא מובן מאליו ללכת בצורה זקופה. אדם שרוצה להישאר ער בלילה אך העיניים נעצמות לו מרוב תשישות והוא מרגיש כמו סמרטוט יודע היטב שזה לא מובן מאליו להרגיש ערני ורענן כפי שהוא מרגיש כאשר הוא קם בבוקר. לכן צריך לשבח את השם יתברך על הנסים הגדולים ולהודות לו שהוא פוקח עיוורים, זוקף כפופים, נותן ליעף כוח, מעביר חבלי שינה ותנומה וכך גם בכל שאר ברכות השחר.
אנחנו מסתכלים על כל הדברים האלו בתור טבע, ורק אם חס ושלום זה נלקח מאיתנו, אנחנו מרגישים שזה חסר ולומדים להעריך. אבל זה הכל נסים מופלאים. איך אפשר לייצר מכונה מופלאה כזו כמו העין שמאפשרת לנו לראות? האם זה באמת טבעי ורגיל? האם אדם בלי עיניים יכול לשים מכונה כלשהי שתחליף את זה? מי מטעין אותנו בלילה כשאנחנו שוכבים לישון ומתמלאים באנרגיה חדשה בבוקר? לאן הלכה כל העייפות שהייתה לנו בלילה כשלא הצלחנו לחשוב בבהירות ולא יכלנו לתפקד?
כאשר אנו משבחים ומודים לקדוש ברוך הוא בכל בוקר מחדש אנחנו מועילים בכמה רבדים. ראשית כל הדבר החשוב ביותר הוא שאנחנו זוכים לקיים את ההלכה ומתחברים על ידי זה להשם יתברך. שנית, אנחנו מתרחקים מכפיות טובה והופכים לאנשים טובים יותר על ידי הכרת הטוב שלנו כלפי הבורא יתברך. ומעבר לכל הדברים המופלאים והסגולות המרובות, צריך לדעת שהברכה מושכת אלינו שפע רב נוסף שימשיך להגיע.
איך למשוך שפע?
עניין הברכות הוא משיכת שפע. אדם מבורך הוא אדם שיש לו את השפע הדרוש לו. זה לא מתבטא דווקא בממון ורכוש, אלא בדברים הנחוצים והטובים לאותו אדם. יכול להיות אדם שיש לו כסף שמספיק לפרנס יבשת שלמה, אבל את הדברים שהוא באמת צריך עדיין אין לו. ויתכן גם להפך, שאדם נראה חסר כל, אבל באמת יש לו שפע רב.
משפחה ברוכה בילדים למשל לא תמיד מחזיקה המון כסף, אבל בוודאי שקיימת שם ברכה. יש אנשים מיליארדרים שהיו ברגע מוותרים על הכל כדי להצליח להביא ילד לעולם או לחיות חיי משפחה תקינים. הברכה יכולה להתבטא בצורות רבות ושונות. שפע יכול להיות גם אוירה והרגשה טובה, שמחה, כישורים שונים, מזל טוב, הצלחה מרובה וכו’.
כל אדם זקוק לשפע מסוגים שונים. אנשים ילכו למרחקים ויעשו המון כדי לקבל ברכה שבאמת תועיל להם. אבל צריך לדעת שאפשר להשיג שפע וברכה עצומים מתוך הברכות שאנו מברכים. כאשר אדם מברך למשל שהשם הוא פוקח עיוורים, אז מלבד השבח וההודיה לקדוש ברוך הוא, בנוסף הוא מושך לעצמו ברכה באותו עניין. הוא מתחבר לצינורות האלו ומחזק אותם. כל ברכה מחברת אותנו לשפע מסוים הקשור אליה.
לכן יש עניין גדול להודות להשם יתברך על כל מה שיש לנו. כאשר אדם מודה להשם, הוא מושך לעצמו שפע גדול. כי הוא מחובר כעת לצינורות אינסופיים של השפעה. הוא מתמקד כעת במה שיש לו, והוא שמח בזה, וכך הוא מחבר עצמו למקור שממנו קיבל את השפע ובקלות יחסית הוא יכול להשיג עוד ועוד.
רוב האנשים עושים את הדברים הפוך, הם מתלוננים על הדברים שחסרים להם ואז הם מרחיקים מעצמם את השפע. הרי התלונות הן בדיוק ההפך מהודיה והכרת הטוב. הם מסתכלים על החוסרים שלהם וכך מחברים עצמם לצינורות של חוסר, שכך השפע לא מצליח להגיע אליהם בצורה טובה. כמו המן שהיה לו הכל, אבל הסתכל תמיד על מה שחסר, שאמר שכל העושר שלו לא שווה לו כי מרדכי לא משתחווה לו. ולכן חיבר עצמו לחוסר שהביא לו את המפלה הגדולה ולקח לו גם את מה שכן היה לו.
אבל כאשר מודים לקדוש ברוך הוא על מה שיש, אז מתקרבים לשפע ופותחים את הצינורות. אחר כך הרבה יותר קל לקבל מה שרוצים ולמשוך שפע רב נוסף. כאשר אנו מברכים, ועל אחת כמה וכמה אם עושים זאת בשמחה, אנו מתחברים לאינסוף ברוך הוא שישפיע לנו טוב אינסופי.
הדברים נכונים עבור כל ברכה שמברכים. כאשר מברכים “שהכול נהיה בדברו” למשל, אפשר לזכות להתחבר לזה שכל פרט שקיים בעולם מקבל כוח קיום מדברו של השם יתברך. מכאן אפשר להתחבר לכוח העצום הזה ולמשוך אלינו שפע, שהרי אין שום מוגבלות בטבע להביא לנו את רצוננו וגם אם הבקשה שלנו נראית בלתי אפשרית, שהרי הכל נהיה בדברו והוא יכול לתת לנו כל מה שנרצה בלי שום מוגבלות.
כמובן שככל שנכוון בזה יותר, כך הכוח של זה יהיה חזק יותר והחיבור שלנו יהיה טוב יותר. כי אם אדם יברך ‘שהכול’ בחוסר כוונה וחוסר אמונה, שיחשוב חס ושלום שיש דברים בעלי כוח משל עצמם בעולם ושחס ושלום הקדוש ברוך הוא מוגבל ולא יכול לתת לו את כל מה שהוא רוצה, אז המחשבה שלו סותרת את מה שהוא אומר ש”הכול” (בלי יוצא מן הכלל) נהיה בדברו ואז יהיה לו קשה להתחבר לשפע שהוא רוצה למשוך לעצמו. אבל כאשר יכוון כראוי, יוכל להתחבר לכוח האדיר הזה שבורא את פרי העץ בצורה מופלאה, שמוציא לחם מן הארץ בדרך נס וכו’.
אבל מעבר לכוח העצום שמצוי בכל ברכה שמברכים, ישנו עניין מיוחד בברכות השחר שאותן אומר האדם מיד בקומו משנתו. כאשר אדם מתחיל את היום שלו בשבח והודאה לבורא יתברך, זה מעורר דברים עצומים בשמיים ומושך לאותו אדם שפע גדול לכל היום. כמו התחלה טובה ברגל ימין בשביל כל היום כולו. בפרט כמובן אם אותו אדם מכוון בברכות האלו ומשתדל לשבח את בוראו מכל הלב.
לתועלת הקוראים, השתדלנו לרכז את העניין המעשי כדי שכל יהודי יוכל לדעת כיצד לקיים את הדברים. ההלכות המובאות כאן הן רק קיצור של עיקרי הדברים המובאים בכלליות רבה. ישנן הלכות רבות נוספות, מנהגים משתנים בין העדות ועניינים רבים נוספים הנוגעים לברכות השחר. כדאי וראוי ללמוד את הדברים בספרי הפוסקים ובכל ספק לשאול מורה הוראה ולא להסתמך על הנאמר כאן. בכל זאת רצינו לרכז את הדברים העיקריים כך שהמידע יהיה נגיש וכל יהודי יוכל להתחיל לקיים את ההלכות כבר עכשיו.
הלכות ברכות השחר
ברכות השחר הן ברכות שבח שונות על עניינים שונים שעל כל יהודי לברך בכל בוקר. הנוסח המלא של כל הברכות נמצא בתחילת הסידורים.
המנהג הוא לברך את כל ברכות השחר גם אם לא התחייבנו בכל ברכה בפני עצמה. כלומר, גם אם לא חגרנו חגורה למשל, בכל זאת נברך “אוזר ישראל”, וגם אם לא שמענו תרנגול נברך “הנותן לשכוי בינה” וכו’. כי הברכות הן על מנהגו של עולם.
ולכן גם אם היינו ערים כל הלילה, בכל זאת נברך בבוקר את כל ברכות השחר. רק לא נברך “על נטילת ידיים” ו”אשר יצר”. כמובן שאם עושים צרכים בבית הכיסא אז מברכים “אשר יצר” כמו בכל פעם.
אם לא ברכנו ברכות השחר בבוקר מכל סיבה שהיא, אפשר לברך את כל ברכות השחר במשך כל היום. רק שאם התפללנו עמידה, אין לברך ברכת “אלוקי נשמה”, כי כבר יצאנו ידי חובה כשבירכנו “מחייה המתים”. את כל שאר ברכות השחר יש לברך כרגיל. כמובן שכל זה במקרים חריגים כשאין ברירה, אבל הטוב ביותר לברך את הברכות מוקדם בבוקר.
טוב לברך ברכת “אלוקי נשמה…” מיד לאחר ברכת “אשר יצר” או ברכה אחרת כלשהי בלי הפסק כך שתהיה סמוכה לה. אך אם זה לא מתאפשר לא מוכרחים ואפשר לברך אותה בנפרד.
גר צדק שהתגייר אינו מברך “שלא עשני גוי”.
ברכות התורה הן חשובות ביותר ולכן צריך להקפיד בהן ולברך בכוונה. ואין לעסוק בדברי תורה עד שמברכים ברכות התורה.
אם שכחנו לברך ברכות התורה וכבר התפללנו שחרית, אז יצאנו ידי חובה בברכת “אהבת עולם” בברכות קריאת שמע ולכן אין לברך ברכות התורה לאחר התפילה. אבל חשוב להיזהר בזה לברך כראוי לפני התפילה כדי לא להיכנס לספיקות.
גם נשים חייבות לברך את כל ברכות השחר כמו הגברים. מלבד ברכת “שלא עשני אישה” שהאישה אינה מברכת ואומרת “ברוך שעשני כרצונו” בלי להזכיר את שם השם.
ברכת “שלא עשני גוי” האישה מברכת בנוסח “שלא עשני גויה”. ברכת “שלא עשני עבד” האישה מברכת בנוסח “שלא עשני שפחה”.
נשים חייבות גם בברכות התורה. למרות שאין עליהם חיוב ללמוד תורה כמו הגבר, בכל זאת יש כאן שבח להשם יתברך שבחר בנו מכל העמים ונתן לנו את התורה הקדושה. בנוסף, גם הנשים חייבות ללמוד כדי לקיים הלכות ודינים השייכים להן (הלכות שבת, תפילה, נדה, חלה, איסור והיתר וכו’).
השם יתברך יזכה אותנו לברך בכוונה ולשבח אותו, וכך להתחבר לשפע עצום לכל ישראל.
את הנוסח של ברכות השחר אפשר למצוא בכל סידור תפילה רגיל בתחילת הסידור. כל אחד יכול להשתמש בסידור האישי שלו כדי להגיע לנוסח המתאים למנהג ולעדה שלו. לתועלת הקוראים הבאנו את הנוסח כך שיתאפשר לברך את הברכות גם למי שאין סידור זמין לידו.
נוסח ברכות השחר עדות המזרח (ספרדי):
מודֶה (האישה אומרת: מודָה) אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם, שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ:
לאחר נטילת ידיים בבוקר מגביה ידיו ומברך: בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶר קִדְּשָֽנוּ בְּמִצְוֹתָיו וִצִוָּֽנוּ עַל נְטִילַת יָדָֽיִם:
בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה, וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים, חֲלוּלִים חֲלוּלִים. גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, שֶׁאִם יִפָּתֵחַ אֶחָד מֵהֶם, אִו אִם יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם, אִי אֶפְשַׁר לְהִתְקַיֵּם אֲפִילוּ שָׁעָה אֶחָת. בָּרוּךְ אַתָּה ה’ רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת:
אֱלֹהַי, נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה, אַתָּה בְרָאתָהּ, אַתָּה יְצַרְתָּהּ, אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי, וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי, וְאַתָּה עָתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי, וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לֶעָתִיד לָבוֹא. כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְּקִרְבִּי, מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה’ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים, אֲדוֹן כָּל הַנְּשָׁמוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה ה’ הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים:
בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַנוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה:
בָּרוּךְ אַתָּה ה’, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, פּוקֵחַ עִוְרִים:
בָּרוּךְ אַתָּה ה’, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, מַתִּיר אֲסוּרִים:
בָּרוּךְ אַתָּה ה’, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, זוקֵף כְּפוּפִים:
בָּרוּךְ אַתָּה ה’, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים:
בָּרוּךְ אַתָּה ה’, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, הַנּותֵן לַיָּעֵף כּחַ:
בָּרוּךְ אַתָּה ה’, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, רוקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם:
בָּרוּךְ אַתָּה ה’, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר:
בָּרוּךְ אַתָּה ה’, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צָרְכִּי:
בָּרוּךְ אַתָּה ה’, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אוזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה:
בָּרוּךְ אַתָּה ה’, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, עוטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה:
בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי (האישה מברכת: שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹיה):
בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עָבֶד (האישה מברכת: שֶׁלֹּא עָשַׂנִי שִׁפְחָה):
בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁלֹּא עָשַׂנִי אִשָּׁה (האישה אינה מברכת אלא אומרת: בָּרוּךְ שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצוֹנוֹ):
וִיהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה’ אֱלהַי וֵאלהֵי אֲבותַי, שֶׁתַּרְגִּילֵנִי בְּתורָתֶךָ. וְתַדְבִּיקֵנִי בְּמִצְותֶיךָ. וְאַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי חֵטְא. וְלא לִידֵי עָון. וְלא לִידֵי נִסָּיון. וְלא לִידֵי בִזָּיון. וְתַרְחִיקֵנִי מִיֵּצֶר הָרָע. וְתַדְבִּיקֵנִי בְּיֵצֶר הַטּוב. וְכוף אֶת יִצְרִי לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וּתְנֵנִי הַיּום וּבְכָל יום לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רואַי. וְגָמְלֵנִי חֲסָדִים טובִים. בָּרוּךְ אַתָּה ה’, גּומֵל חֲסָדִים טובִים לְעַמּו יִשְׂרָאֵל:
יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה’ אֱלהַי וֵאלהֵי אֲבותַי שֶׁתַּצִּילֵנִי הַיּום וּבְכָל יום וָיום מֵעַזֵּי פָנִים. וּמֵעַזּוּת פָּנִים. מֵאָדָם רָע. מִיֵּצֶר רָע. מֵחָבֵר רָע. מִשָּׁכֵן רָע. מִפֶּגַע רָע. מֵעַיִן הָרָע. וּמִלָּשׁון הָרָע. מִדִּין קָשֶׁה. וּמִבַּעַל דִּין קָשֶׁה. בֵּין שֶׁהוּא בֶן בְּרִית. וּבֵין שֶׁאֵינו בֶן בְּרִית:
נוסח ברכות התורה:
בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה והַעֲרֵב נָא, ה’ אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה’, הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר-בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה ה’ נוֹתֵן הַתּוֹרָה:
וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם. יְבָרֶכְךָ ה׳ וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר ה׳ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא ה׳ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם.
ברכות השחר להורדה
נוסח עדות המזרח ספרדי (מתוך סידור עבודת השם סרוק על ידי אתר תפילה)
נוסח אשכנז (מתוך אתר אחינו)
תכנים נוספים דומים:
מעולה אבל חסר הנוסח המלא !
מה עם מודה אני ומה עם נטילת ידים ומה עם החובה לקרוא קריאת שמע ?
חסר הנוסח? אולי לא קראתם עד הסוף, אבל הנוסח המלא נמצא.
והסברים על שאר דברים נמצאים במקומות אחרים. אפשר למשל לקרוא על נטילת ידיים כאן וכמובן שיש עוד מצוות רבות ולא ניסינו להכניס את כולן לפה, אבל אפשר למצוא אותם במקומות שונים באתר.
תודה רבה ממש עוזר
תודה רבה ממש עוזר