הלכות כישוף, עבודה זרה וחוקות הגויים – פרשת שופטים
פרשת שופטים מתארת את האיסור לעבוד עבודה זרה בדרכים שונות. עבודה זרה היא אחת משלש העברות החמורות ביותר שעליהן צריך אפילו למסור את הנפש ולהיהרג במקרה שאין ברירה, ובלבד שלא לעבור עליה.
ונראה לכאורה במבט ראשון שעבודה זרה לא שייכת כלל בימינו, אבל האמת היא שעבודה זרה נמצאת לצערנו כמעט בכל מקום ואפילו בתוך ביתנו, אלא שמרוב הרגל אנו אפילו לא מצליחים לזהות את זה.
ובאמת הרבה יהודים חושבים שבימינו הדבר לא מצוי ולא שייך איסור עבודה זרה, שהרי בכל מקרה אף אחד לא משתחווה לפסלים או מאמין שהשמש בראה את העולם. אבל אולי דווקא בגלל זה הפרשה מתארת דרכים שונות ומגוונות בהן שייך אותו איסור. שאם נתבונן היטב בדברים נוכל לגלות שאיסור עבודה זרה נוגע לחיי היום יום שלנו.
עבודה זרה זה לא רק העניין של אמונה בפסלים ואלילים טיפשיים, אלא הרבה מעבר לכך. הרי כל דבר שסוטה מדרך השם יתברך ונותן לכאורה “כוח” לדברים חיצוניים הוא סוג של עבודה זרה. כי אם אנו מאמינים שיש כוח לדברים מסוימים מלבד השם יתברך ואנו עובדים את אותם הכוחות, אז יוצא שאנו מתעסקים בעבודה זרה, כלומר עבודה שהיא איננה המקורית והאמתית אלא זרה, חיצונית ולא שייכת. במקום לעבוד את השם אנו עובדים חס ושלום דבר זר.
הפרשה מזהירה אותנו בעבודות מגוונות. “לא תיטע לך אשרה”, “ולא תקים לך מצבה”, “וישתחו להם ולשמש או לירח או לכל צבא השמיים…”, “לא תלמד לעשות כתועבות הגויים ההם”, “מעביר בנו ובתו באש קוסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף”, “וחובר חבר שואל אוב וידעוני”, “דורש אל המתים”, “תמים תהיה עם השם”, “הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא ציויתיו לדבר”.
עם ישראל הוא עם קדוש ומיוחד. זכינו לקשר ישיר ומיוחד עם הקדוש ברוך הוא. בעזרת תפילה ועבודת השם אפשר להשיג הכל. אלא שלפעמים נדמה שהדשא של השכן ירוק יותר, ואז אנשים לומדים מחוקות הגויים, מתנהגים כמו הגויים והופכים דומים להם, מתעסקים עם דברי טומאה, מתעניינים במיסטיקה רחוקה מיהדות וכך לאט לאט שוקעים בתופעת ה”חילוניות” שמכניסה את מנהגי הגויים לתוכנו ומרחיקה את העבודה המקורית מאיתנו, כך שקשה מאוד להישאר תמימים עם השם אלוקינו.
הפירוש של המילה “חילוני” הוא זר. הוא לא עובד את השם יתברך כמו במקורות, אלא מביא דברים זרים מבחוץ. הוא לוקח מנהגים לא טובים שהגויים נהגו ומוותר על מנהגים קדומים וחשובים של אבותינו. מעדיף את חכמת המזרח על חכמת היהדות, מעדיף את חוקי הבריטים על חוקי התורה הקדושה, מכניס מכשירי תקשורת שונים כדי לראות איך כל העולם נוהג ואז מנסה להיות כמותם ומתרחק מהיהדות המקורית.
כאשר אנו מתרחקים מתפקידנו ומעבודתנו המקורית, אז מתחילות חס ושלום צרות. פתאום כולם שונאים אותנו ורודפים אותנו ללא סיבה. פתאום שום דבר לא הולך. פתאום נראה שאף אחד לא שומע לתפילותינו. פתאום אנו מתקשים לראות נסים גלויים וישועות כפי שראו אבותינו. וכל זה רק מרחיק אותנו עוד יותר.
לכן ניסינו לרכז מעט מההלכות החשובות של ענייני איסור עבודה זרה והליכה בחוקות הגויים ובעיקר ענייני התמימות בעבודת השם. כוונת התמימות היא שתהיה לנו שלמות עם השם יתברך כך שלא נזדקק ולא ניתן קיום לשום כוח חיצוני מלבדו. ואם נתמיד באותה תמימות אז בוודאי שבעזרת השם יתברך נזכה לראות ישועות גדולות בחיינו.
הלכות עבודה זרה
אמנם היום רוב העולם כבר יודע שקיים בורא לעולם, וגם אלו שלא זכו לדעת הם בדרך כלל מוגדרים כ”אתאיסטים” שלא מאמינים בפסלים ואלילים ושאר עבודה זרה, אלא פשוט לא מאמינים בכלום. אבל עם זאת צריך לדעת שישנן כתות שונות שמשלבות סממנים רבים של עבודה זרה ולכן עלינו להתרחק משם.
חשוב לדעת שהדת הנוצרית היא עבודה זרה, שהרי הנוצרים מאמינים שהמנהיג שלהם הוא סוג של אליל, ושכאילו בצורה מעוותת הוא הבן של אלוקים (שזה כשלעצמו כבר עבודה זרה, לחשוב על האלוקים חס ושלום שיש לו יצר ותאווה לפרות ולרבות כמו בני אדם בצורה חומרית). לכן מעבר לטיפשות שבשטות המגוחכת הזו, יש להתרחק מכל סממניה של הנצרות.
לכן מובן שאסור בתכלית האיסור לבקר בכנסיה ואפילו סתם להיכנס אליה. שכל כנסיה מוגדרת כבית עבודה זרה ואין להתקרב לשם כלל. על אחת כמה וכמה שאסור לסייע בבניה של כנסיה בכל דרך שהיא, אסור לשפץ או לתת שירות כלשהו לכנסיה וכו׳.
ולצערנו אנשים רבים הולכים לטיולים בחו״ל ואחת האטרקציות היא לבקר בכנסיה חס ושלום, לראות שם יצירות אמנות וכו’. ואותם אנשים חושבים בתמימותם שאם הם לא מאמינים בזה אז אין איסור להיכנס ולהתרשם בתור ביקור בלבד. אבל זהו איסור גמור להיכנס לבית עבודה זרה ואין להיכנס לשם כלל.
אסור גם ליהנות מעבודה זרה ולכן אין לשמוע ניגונים של כנסיה, ואין להסתכל בציורים או פסלים שנעשו לנוי כנסיה, ואין ליהנות בשום צורה מכל מה שקשור לשם.
הדבר נפוץ לצערנו שישנם ארגונים מיסיונרים שמציגים את עצמם כיהודים ומנסים לאט לאט להחדיר לאנשים את ספר “הברית החדשה” ושאר עבודות זרות, ששם מרכזים קשקושים והמצאות שכאילו חס ושלום הם חלק מהתורה. הקרבנות שלהם הם בעיקר אנשים במצוקות או כאלו שצריכים אוזן קשבת, ואז הם מבטיחים להם את כל העולם כדי לפתות אותם עד שיתנצרו חס ושלום. בתחילה הם לא מספרים להם את זה, ורק לאט לאט הם מנסים להחדיר להם על הנצרות בלי שישימו לב. לכן מחובתנו לעמוד על המשמר, להתרחק ולהרחיק מהם.
וחשוב לדעת שגם אם יהודי כלשהו נפל שם חס ושלום והתנצר, הוא עדיין יהודי לכל דבר ואותו טקס שהם עושים לא גורע כלל מהיותו יהודי. וכך גם יהודי שהתאסלם וכו’. מי שנולד יהודי יישאר יהודי לכל חייו ולא משנה כמה עבירות הוא יעשה. הוא ייענש וייתן את הדין על העבירות שעשה, אבל מכל מקום הוא יהודי. לכן אותם יהודים לא צריכים לעבור תהליך גיור או טקסים שונים, אלא פשוט לעשות תשובה ולהתחיל לשמור תורה ומצוות.
וכך גם כאלו שעברו והתחתנו חס ושלום עם גויים או גויות, צריך להבין שאין בזה שום מחויבות ואותם אנשים לא נחשבים לנשואים כלל על פי התורה. אדם כזה שרוצה לחזור בתשובה יכול לעשות זאת מיד, ואין צורך לתת או לקבל גט וכדומה, כיוון שהנישואים לא תפסו מעולם.
טוב להתרגל להשתמש ככל שאפשר בתאריכים עבריים ולא בתאריך הלועזי לספירת הנוצרים, שהם מונים את התאריך להולדת יש”ו.
אסור לעשות צורות של עבודה זרה כגון שמש, ירח וכוכבים. ואם הילדים רוצים לצייר ציור של שמש וכדומה, צריך לעשות צורה פגומה שאינה שלמה. אם זה לצורך לימוד (למשל כדי ללמוד על מילוי הלבנה וקידוש החודש וכו׳) אז מותר לעשות את הצורות האלו.
אין לעשות צורה בולטת ושלמה של אדם, אריה וכו’, ואם יש צורה כזו יש לפגום אותה כך שלא תהיה שלמה. וטוב להרחיק בכלל פסלים וצורות בולטות מהבית. אין לתלות בבית הכנסת פרוכת שרקום עליה אריות ואין לעשות צורת אריות ליד ארון הקודש לנוי.
איסור יין נסך
יין שנגע בו גוי שעובד עבודה זרה נקרא יין נסך ואסור בשתייה ובהנאה. וכך גם אם הגוי מזג לנו כוס יין אז אותו יין נאסר וגם כל הבקבוק שממנו מזג. לכן אם יש בקבוק יין פתוח שנגע בו נוצרי, אסור להשתמש ביין שבאותו הבקבוק מדין יין נסך.
ואפילו אם אנו לא יודעים אם הגוי נגע ביין ורק שהוא היה בחדר שבו היה היין ללא השגחה, וזה מצוי מאוד בעובדים זרים שגרים בבית של יהודים ובמקרר יש בקבוק יין פתוח. אך כל זה רק אם היין גלוי (כמו בכוס או בבקבוק שפתחו) אבל אם הבקבוק סגור בשני חותמות (כפי שמצוי ברוב היינות בעת הקניה) אז מותר להשתמש אפילו שגוי נגע בבקבוק.
אם נגע ביין גוי שאינו עובד עבודה זרה כמו מוסלמי, אז היין אסור בשתייה מדין יין נסך, אבל מותר בהנאה (כמו למשל למכור אותו לגוי או לעשות בו שימוש אחר כלשהו). ואם מוסלמי מזג יין לכוס, אז אמנם היין שבכוס נאסר, אבל כל שאר היין שבתוך הבקבוק לא נאסר.
פעמים רבות ישנם עובדים זרים במקומות שונים, אם זה במקום העבודה שלנו, אם זה פועלים שעובדים אצלנו, אם זה עובדי מטבח, אם זה עוזרים ומטפלים למבוגרים או בעלי מוגבלויות וכו׳. צריך לשים לב היטב לא להיכשל בזה ולא להשאיר כלל בקבוק יין פתוח בסביבתם.
כמו כן צריך לשים לב במקרים האלו גם למכשולים אחרים כמו למשל איסור בישולי גויים (גם אם המאכלים כשרים אסור לאכלם אם גוי בישל אותם, אלא אם היהודי התחיל את הבישול או שאותו המאכל נאכל גם חי ללא בישול או שנחשב למאכל לא חשוב שלא עולה על שולחן מלכים, וכל זה רק כשאין שום ספק בכשרות המאכל עצמו).
על אחת כמה וכמה שצריך לשים לב ולהקפיד שלא לאכול בטעות נבלות, טרפות, שקצים ורמסים ושאר אוכלים שאינם כשרים שאותם גויים אוכלים ולפעמים לא שמים לב שהאוכל שלהם מתערב בשלנו או שמשתמשים באותם כלים וכו’. לכן צריך להקפיד בדבר ולהשגיח על אותם עובדים היטב.
צריך לדעת שעל פי ההלכה גם יהודי שמחלל שבת בפרהסיה נידון כמו גוי לעניין יין נסך (למשל מי שנוסע בשבת או שעושה כל מלאכה אחרת שאסורה בשבת בפני רבים ללא בושה). ולכן מחלל שבת בפרהסיה שנגע ביין או מזג אותו, אוסר את היין בשתייה.
ובאמת שהדבר מעט קשה, שהרי לצערנו בעוונות הרבים ישנם הרבה יהודים שמחללים שבת בפרהסיה לא מתוך רשעות חס ושלום, אלא מתוך שלא זכו להכיר את היהדות כראוי. ולפעמים אלו אנשים קרובים שעושים איתם קידוש והם מוזגים את הכוס או שותים מאותה הכוס ובוודאי שייפגעו אם נאמר להם שאסור לנו לשתות מהיין שמזגו או שתו ממנו, וצריך להיזהר בזה מאוד שלא לפגוע באף יהודי, וכל שכן אם מדובר על משפחה קרובה וכדומה.
אלא שבוודאי שאי אפשר להתיר את האסור משום חשש פגיעה. לכן צריך לדעת שישנה עצה להינצל מאיסור על ידי הרתחת היין. שאם היין מבושל אז אין לו דין של יין נסך. לכן צריך לשים לב לסוג היין, שיש יינות ומיץ ענבים שכבר מגיעים מבושלים, ואם הם אינם מבושלים אפשר להרתיח אותם בסיר בעצמנו ואז להחזיר את היין המורתח לבקבוק, ולאחר מכן היין לא ייאסר במגע.
איסור כשפים
הפרשה מצווה אותנו להיות תמימים עם השם יתברך. הקדוש ברוך הוא צריך להיות הכתובת הישירה שלנו לכל דבר. ולצערנו ישנם רבים שמתוך הדוחק והצרות מגיעים למצב נפשי ירוד ומחפשים עצות במקומות הרסניים. לכן יש לזכור תמיד שבכל מצב אפשר לפנות לקדוש ברוך הוא והוא היחיד שיכול לתת לנו את המענה הטוב והמתאים עבורנו.
אין ללכת כלל לקוסמים, מכשפים, חוזים בכוכבים, קוראים בכף היד, קוראים בקפה, מתקשרים, מגידי עתידות וכל שאר המנחשים למיניהם. אנשים רבים מתפתים מתוך משברים אישיים וקשיים נפשיים והם מנצלים את התמימות של האנשים.
במקרה הטוב, הם לא מבינים כלום וסתם מתחזים שרוצים לעשות קופה על חשבון האנשים או לקבל כבוד. במקרה הפחות טוב, הם עלולים להתעסק עם כוחות טומאה שיביאו על האדם צרות הרבה יותר גדולות מאלו שהוא נכנס איתן, שאותו אדם עלול לאבד את כל החיים שלו בעולם הזה ובעולם הבא.
צריך לדעת שאין מזל לישראל, כי גם אם נגזר משהו וגם אם הגורל מראה דבר מסוים, תמיד אפשר לשנות על ידי תפילה, תשובה וצדקה. ולכן ישראל הם מעל המזל, כי אומות העולם כפופים למזל, אבל אנחנו קובעים את המזל ויכולים לשנות אותו.
כאשר הולכים לאנשים שעוסקים במיסטיקה, אנו כאילו מקבלים עלינו את המזל כגורל שאי אפשר לשנות וכך מאבדים את היכולת שלנו לפעול כיהודים. האמונה שלנו היא זו שפועלת וכאשר אנו מאמינים למה שאומרים לנו אנשים חסרי דעת, אנו בעצמנו עלולים להזיק למזל שלנו.
הגמרא (שבת קנו.) מספרת על בתו של רבי עקיבא שהחוזים בכוכבים אמרו לו שהיא תמות ביום חתונתה, וביום החתונה בא עני וכולם היו עסוקים ולא שמו לב, אז היא נתנה לו את מנת האוכל שלה. ואז בבוקר למחרת גילו נחש מת בחור שבקיר, כי בלילה כשהיה חשוך היא תקעה את סיכת הראש שלה ולא שמה לב שנעצה אותה בנחש וכך ניצלה. כשרבי עקיבא שאל את בתו מה היא עשתה, היא סיפרה לו על מעשה הצדקה ואז רבי עקיבא דרש שצדקה תציל ממוות.
מכאן לומדים שבאמת יש מזל וגורל, שהרי גם רבי עקיבא חשש לאותם חוזים בכוכבים, אבל עם זאת המזל הזה הוא לא מוחלט כלל ויהודי יכול לשנות אותו על ידי קיום מצוות ומעשים טובים (ואם רבי עקיבא היה מאמין באמת שזה מוחלט, קרוב לוודאי שכלל לא היה מחתן את בתו לעולם).
התורה אוסרת לדרוש אל המתים. לכן הדבר ברור שאסור לעשות סיאנס, להעלות באוב או לנסות לתקשר בדרכים שונות עם נשמות של נפטרים. ואם רוצים לבקש מהצדיקים או מקרובים שנפטרו מהעולם בקשות שונות, אז אין לתלות בהם את הישועה ולבקש שהם יושיעו אותנו, אלא לבקש מהם שיתפללו עלינו כך שהשם יתברך יושיע אותנו.
אם רוצים לעשות דבר לסימן טוב זה מותר, כמו למשל להתחיל דבר מסוים בראש חודש וכו׳. אבל אסור לנחש ולומר שאם קרה כך וכך, אז זה סימן שיהיה כך וכך וכו׳. ובכלל הדבר הטוב ביותר הוא להתרחק מכל האמונות התפלות ולהישאר עם אמונה נקייה אחת ויחידה רק בקדוש ברוך הוא. שכל אמונה בכל גורם אחר מלבדו גובלת באיסור עבודה זרה, שאנו נותנים כביכול כוח למשהו אחר חוץ ממנו.
אסור לעשות מעשי קסמים אפילו שזה רק אחיזת עיניים וזריזות ידיים. לכן אין להזמין קוסם לילדים, אלא אם כן הוא קיבל אישור מפורש מגורם רבני מוסמך שמעשיו מותרים.
חוקות הגויים
אסור ללכת בחוקות הגויים ואסור להידמות לגויים כלל, לא במראה, לא בלבוש, לא במעשים ולא בהתנהגות. חוקות הגויים זה אומר כל דבר או מנהג שהוא משונה מהרגיל וללא טעם, או שיש בו פריצות. אבל אם הגויים עושים דברים שיש בהם חכמה, שאותם דברים לא משונים ואפשר להבין אותם בדרך הטבע, וגם אינם פרוצים, אז מותר לעשות את אותם דברים שהרי יש חכמה גם בגויים.
אבל מובן שרוב האמונות התפלות והמנהגים השונים של הגויים הם לא בדרך הטבע ואין להם שום משמעות ולכן אסור ללכת בחוקותיהם. והדבר נפוץ לצערנו שסממנים רבים מאותם מנהגי גויים הגיעו מענייני עבודה זרה בלי שנדע מכך. כך למשל מילים שונות שהם מלמדים במדיטציות שלהם או בשיטות הריפוי שלהן מקורן בעבודה זרה. כך למשל דפיקה על עץ נגד עין הרע מסמלת את צליבת יש״ו. וכך עוד דברים רבים שאנשים רבים הכניסו לחיי היום יום שלהם נובעים ממקורות לא טובים של עבודה זרה.
אסור לדון בערכאות הגויים ולצערנו גם היום שאנו נמצאים במדינה משלנו, בתי המשפט בישראל הולכים לפי חוקי הגויים שנוגדים את תורתנו הקדושה ומבזים את גדולי ישראל. וכך בתי המשפט מחייבים את הזכאים ומזכים את החייבים, ומותירים אחריהם גזל, עגמת נפש וחוסר צדק מוחלט.
לכן צריך לדעת שאסור לתבוע אדם בבית משפט חילוני, אלא רק בבית דין רבני עם דיינים יראי שמיים שהולכים על פי חוקי התורה הקדושה בלבד. ובמקרים בהם אין ברירה, כגון שאין סמכות לבית הדין לדון בנושא מסוים או שהנתבע לא מסכים להתדיין בבית דין רבני, אז אפשר לקבל היתר מבית הדין או מרב מוסמך לתבוע בבית משפט חילוני. וצריך לבחון היטב כל מקרה לגופו כדי להימנע מחוסר צדק ומגזל, שלפעמים האדם בטוח שהוא צודק לפי החוק, אבל הוא לא יודע שעל פי התורה זה לא כך, ואז אפשר להגיע לטעויות חמורות וגזל.
בימינו אפשר לראות לצערנו יותר מכל זמן אחר איך שחוקות הגויים נכנסות לתוך שגרת החיים שלנו. שבעזרת התקשורת והקלות שיש להגיע ממקום למקום, כל העולם הפך להיות בתוך ביתנו. וכך יוצא שאנשים מכניסים את מנהגי הגויים, טלוויזיות, עיתונים, מכשירים סלולריים ושאר דברים שמכילים פריצות נוראה, מתירנות, לשון הרע ורכילות, קלקול עצום בחינוך הילדים, חוסר צניעות, חוצפה, אלימות וכפירה נוראה.
ילדים תולים פוסטרים של זמרים גויים בחדרם ומעריצים אותם, אפילו לא מתביישים וקוראים לאותם מפורסמים בשם “אלילי נוער” וכך הופכים אותם עוד יותר לעבודת אלילים בגלוי. ילדות חולמות להתחתן חס ושלום עם שחקנים גויים, נערים ונערות מנסים לחקות אותם ולהתנהג בחוסר חינוך, חוסר מוסר וחוסר רסן כפי שלימדו אותם וגם המבוגרים מתרגשים כשרואים את החתונות הנוצריות בטלוויזיה או כשרואים את השחקנים האהובים מתפללים בכנסיה ועובדים עבודה זרה. אנשים בכלל לא שמים לב שהכניסו את העבודה הזרה לתוך ביתם. לכן ראוי לכל יהודי להתבונן בדברים ולשים לזה מעצור מוקדם ככל האפשר.
השם יתברך יזכה אותנו להיטהר, להיבדל מהגויים ולעבוד רק אותו באהבה וביראת שמיים. נזכה לדעת שאין עוד מלבדו וכך נוכל להשיג את כל הישועות לחיינו בדרך ישירה רק ממנו יתברך.
תכנים נוספים דומים:
תודה רבה, באמת חשוב מאד לדעת