להתבונן בניסים שמקיפים אותנו בכל רגע – פרשת יתרו
התורה טורחת לספר לנו שיתרו שמע על יציאת מצרים. אבל צריך לשאול מה היה כל כך מיוחד ביתרו שהתורה מספרת לנו “וישמע יתרו”? האם רק הוא שמע? הרי כולם שמעו על קריעת ים סוף וכל אומות העולם שמעו שעם ישראל יצא ממצרים באותות ובמופתים. אז למה התורה מתייחסת ליתרו כאל מישהו מיוחד ששמע את הדברים לבדו?
למושג “שמיעה” ישנם שני פירושים. הפירוש המוכר הוא השימוש בחוש השמיעה שמשמעותו תרגום התנודות באוזן לצלילים שונים שמתקבלים במוח. אך ישנו פירוש נוסף והוא קבלת הדברים והבנתם, לא סתם לשמוע צלילים, אלא ללכת בדרך מסוימת על פי הוראה. זה מה שאנו אומרים בקריאת שמע: “שמע ישראל…” אין הכוונה סתם לשמוע צלילים דרך האוזניים, אלא ללכת בדרך שהשם ציווה אותנו בה. כאשר אנו שומעים בקולו אנו הולכים על פי הוראותיו.
כאשר בני ישראל יצאו ממצרים, כל העולם שמע על כך, אבל אף אחד לא הכניס את הדברים ללב. יתרו היה שונה מכולם. גם הוא שמע את הדברים באוזניו אך מעבר לכך הוא גם התבונן בהם כדי להבין מעט מגדולתו ועצמתו של הקדוש ברוך הוא. הוא קיבל והבין את הדברים והתאים את חייו לידיעה החדשה הזו.
גם אנחנו יודעים הרבה דברים, אך מהר מאוד אנו מכניסים אותם לתוך אחד התאים האפלים של הזיכרון ושם הם מעלים אבק מבלי שנשתמש בהם. כמה פעמים היו לנו הארות בחיים? כמה פעמים חווינו שיאים של אמונה שהבטחנו לעצמנו שאנו משנים את דרכנו? כמה דברים אנו יודעים בוודאות מבלי לעשות עם זה כלום בצורה מעשית?
האם מישהו לא יודע שהעישון מזיק? שאכילת מזון מהיר מעובד לא טובה לבריאות? שהכעס לא מועיל לשום דבר? שלשון הרע מביא רק דברים לא טובים? שהטלוויזיה מבזבזת לנו את הזמן ולא מקדמת אותנו לשום מקום? האם זה לא ברור שאמונה בתורה מחייבת לשמור על המצוות הכתובות בה?
מתוך מליוני יהודים שמאמינים בקדוש ברוך הוא רק מעטים באמת חיים על פי זה. השאר מעדיפים להדחיק את הידיעה הזו, כך שאם מישהו ישאל אותו אם הוא מאמין הוא יאמר “בוודאי!” ואולי אפילו ייעלב מהשאלה שהרי זה ברור כל כך שהוא אדם מאמין ואיך בכלל חשדנו בו. אך אם תשאל אותו אם הוא מקיים מצוות הוא יתחיל לגמגם על זה שהוא עושה קידוש לפעמים כשיוצא לו. אבל מה הטעם להאמין אם שמים את האמונה הזו בצד וחיים את החיים בצורה הפוכה מהאמונה שלנו?
מספרים בדיחה על אחד שניסה למצוא חנייה בתל אביב. לאחר שהוא עושה סיבובים עם הרכב במשך שעתיים הוא כבר התייאש והחליט לנסות את מזלו בתפילה. הוא מדבר עם הקדוש ברוך הוא בצורה נרגשת, שופך את לבו, מצטער על שהתרחק ממנו וכעת מוכן לעשות אתו עסק: הוא מבטיח שאם הקדוש ברוך הוא יסדר לו חנייה הוא יחזור בתשובה שלמה, ישמור שבת כהלכתה, לא יפספס יום אחד בלי תפילין, יעזור לבתי תמחוי ויעשה פחות או יותר כל מצווה אפשרית. בדיוק כאשר הוא מסיים את התפילה, הוא רואה מול עיניו מקום חנייה מעולה ממתין רק בשבילו, אז הוא מיד פונה לקדוש ברוך הוא ואומר: “העסק מבוטל, כבר הסתדרתי לבד…”
זה אולי נשמע קצת מצחיק, אבל כך בדיוק אנחנו מתנהגים. במקום לראות את הקדוש ברוך הוא מול העיניים שמוצא לנו חנייה ומסדר את העניינים, אנו בוחרים להתעלם ולא להתבונן בדברים, אלא לקחת אותם כמובנים מאליהם.
איך זה שאנו לא מתרגשים בכל פעם שיורד גשם? האם זה כל כך ברור ומובן שמים יורדים להם מהשמיים? האם תינוק שנולד לו זה משהו פשוט שנוצר סתם כך מעצמו? הרי ההורים לא צריכים לקנות איברים ולחבר אותם, הם לא צריכים להרכיב את כל מערכות הגוף או אפילו לדעת כיצד הם פועלים, הם לא צריכים להנדס אישיות ואופי או להכניס רגשות ויכולות, אלא הכל מגיע מהקדוש ברוך הוא, ואנחנו בטוחים לעצמנו שזה סתם “טבע”.
אף פרופסור לא באמת מבין מה המילה טבע מייצגת, שהרי את כל הניסים היומיומיים של הקדוש ברוך הוא שהמדע לא הצליח להבין איך הם עובדים, הכניסו לקטגוריה הזו שנקראת “טבע”. הרוח שנושבת, העצים שצומחים, הגשם שיורד… הכל טבע. ברגע שקראו לזה בשם טבע, אז עכשיו כאילו אפשר לעבור לסדר היום וכבר לא צריך לחקור מי מפעיל את אותם דברים. כאילו שאפשר חס ושלום לשכוח מהבורא.
כל העמים שמעו על קריעת ים סוף ועל עשר המכות. אך זה לא הפריע לעמלק להילחם בישראל ולשאר העמים לחזור למצב הרגיל שהיו בו לפני כן. אך יתרו לא סתם שמע באוזניו, אלא הכניס את הדברים אל לבו והבין שכל העבודה זרה אין בה ממש ורק האלוקים הוא האמת. הוא החליט לעשות חישובים, לחקור ולבדוק את הדברים. הוא החליט לחפש את האמת ולחיות לפיה, ולא להמשיך לחיות בשקר שהתרגל אליו.
זה לא מספיק לראות שפתאום הדברים מסתדרים לנו בחיים, שפתאום מצאנו חנייה או שבדיוק נפתרה לנו בעיה מסוימת. צריך להתבונן ברגעים האלו ולהכניס את הדברים אל הלב. צריך לשנות את החיים שלנו כדי לחיות על פי האמת ולא לצבוע את האמת כדי שתתאים לנוחות של החיים שלנו.
מסביבנו עולם שלם של “טבע” שפועל כאילו מעצמו בלי שאף אחד ישאל שאלות על מי מפעיל את זה ולמה. כאילו שאם בחורף שעבר ירד גשם, אז אין שום פלא בכך שגם השנה הוא יורד, וכך זה תירוץ שאנו לא צריכים להתרגש ולהסתכל על זה כנס. אך האמת היא ששום דבר לא מובן מאליו. במקום לחיות כמו רובוטים שחיים על פי מוסכמות חברתיות והרגלים, כדאי לכולנו להתבונן ולחשוב ולהתחיל לחיות חיים נכונים ומלאים יותר. שנזכה בעזרת השם להגיע לחיים מספקים ומלאים של אמת, התבוננות ומחשבה.
תכנים נוספים דומים:
מחזק מאד, תודה. שאלתי – נכון כשדברים מסתדרים קל להסתכל שזה מלמעלה החכמה לראות כשדברים הולכים “בדיוק הפוך” – כמובן שהכל מושג\ח, אין דבר שנעשה “קטן” או גדול ללא רצונו ית’
השאלה היא איך עושים זאת ואיך מקבלים באמונה שלימה? בסבלנות כמו שמופיע בד”ת בפרשת משפטים
כי יש מציאות שמתפללים ואנו מבקשים אמונה יציבה ללא ‘סדקים’ גם שדברים נראים כ’לא טובים’ חלילה.
ממש ממש אודה לתגובה מאד חשוב -לדברים טובים כדאי לחכות בסבלנות אפילו שאנו בדור של אינסטנט ..
שוב תודה
תודה רבה על התגובה.
באמת החכמה היא להבין שהכל מלמעלה דווקא כשהדברים הולכים הפוך.
כדי לחיות את זה ולא רק לדעת את זה על הנייר צריך להכניס את הדברים אל הלב.
זה בוודאי לא קורה ביום אחד. ככל שנלמד על אמונה, ככל שנדבר על אמונה וככל שנחשוב על אמונה ונשתדל להכניס אותה לחיינו, כך נזכה לחיות אמונה.
הדברים שמעניינים אותנו ושאנו אוהבים הם הדברים הקשורים אלינו, שנמצאים בסביבה שלנו ושאנו מתעסקים איתם במשך היום. אף אחד לא מתעניין במה שקורה עכשיו בקצה השני של העולם עם אנשים שהוא כלל לא מכיר. רק מה שנמצא במודעות שלנו ובסדר היום שלנו זוכה להיכנס ללב שלנו. לכן אם נשים את האמונה במודעות שלנו ונכניס את התורה והמצוות לסדר היום שלנו, נוכל להכניס את האמונה הזו לאט לאט לתוך הלב שלנו.
שיהיה בהצלחה בע”ה.