תמים תהיה עם השם אלוקיך – פרשת שופטים

ראובן פיזנטי | כ״ט באב ה׳תשע״ג | פרשת שופטים

פרשת שופטים מביאה את הציווי "תמים תהיה עם השם אלוקיך" (דברים יח', פסוק יג'). וצריך להבין מה זה בעצם אומר להיות תמים? היום יש נטייה לפרש את המילה 'תמים' בהקשר של טיפוס נאיבי, פתי, ואולי אפילו קצת טיפש שחסר לו ידע והוא לא שואל שאלות.

אבל התורה מתייחסת לעניין התמימות בצורה שונה לגמרי ממה שהורגלנו, ובאמת עניין התמימות הוא דבר גבוה ביותר, כיוון שהוא מייצג שלמות.

על יעקב אבינו נאמר "איש תם", ופירוש הדברים שהוא היה השלם מבין האבות הקדושים, המידה הממוצעת בין החסד לגבורה. לכן ממנו יצאו השבטים הקדושים, השם יתברך שינה את שמו לישראל ועד היום אנו קרויים על שמו "עם ישראל". התורה מציינת "שבע שבתות תמימות" במשמעות של שלמות. "פרה אדומה תמימה", הכוונה לשלמה. על פי התורה, אדם תמים הוא אדם שלם.

אדם שהולך בתמימות עם השם הוא אדם שהולך בשלמות. הוא לא לוקח רק את החלק שהוא רוצה ועוזב את השאר, אלא מוסר נפש לקיום ציווי השם באש ובמים. אדם כזה מבין שכל חייו נרקמו על פי רצון השם יתברך, ולכן לא כועס או הופך עצוב משום דבר בעולם, כי הוא מבין שזה מה שהשם רוצה בשבילו וזה מה שטוב לו.

אדם כזה מבין שאין שום כוח בעולם מלבד השם ואין טעם להילחם במלחמות כוח מול אנשים, גופים או מצבים בעייתיים, כי כולם כמו בובות ורק השם לבדו הכניס אותנו למצב בו אנו נמצאים ורק הוא יכול להוציא אותנו משם. אדם תמים עם השם זה אדם שיודע בידיעה מוחלטת שהשלמות המוחלטת זה השם יתברך, האינסוף ברוך הוא, ושאין שום דבר אחר חוץ ממנו וכל הדברים שנראים לנו כקיימים הם מקבלים חיות וכוח ממנו.

אלא שאז אנו חוזרים לשגרת היום יום ופתאום אנו מגלים שיש כביכול בעולם עוד דברים שנראים בעלי השפעה וכוח. נראה כאילו שיש לנו אפשרות להתערב בכוחות הרוחניים של היקום ולקבל את רצוננו כביכול גם בלי אותה שלמות. אפשר אפילו לעשות השתדלות גשמית ממש, ובדרך טבע כאילו לקבל את רצוננו.

פתאום אנו מגלים שיש כוחות רוחניים שכאילו פועלים מעצמם. יש מזלות שמשפיעים, הורוסקופ, קוסמים ומכשפים, מתקשרים שיכולים לדבר עם ישויות, אנשים שעוסקים במיסטיקה ויכולים לספר לנו סודות נסתרים או לקבוע את הזיווג שלנו וכו’.

אנו מתחילים לחשוב שאולי דרך מודעה בעיתון יוכלו לפתוח לנו את המזל, אולי במזרח הרחוק יעצבו את הטבע כרצונם ואולי בכלל הכל תלוי באנרגיות שונות הנמצאות באוויר.

לאחר שחושבים על כל הדברים האלו וחושבים שיש בהם ממש, אז אי אפשר שלא לתהות מדוע בכלל להתאמץ בדרך התורה אם אפשר לעשות הוקוס פוקוס והכל יסתדר כרצוננו? לכאורה נראה לנו שאולי אפשר להסתדר חס ושלום ללא התורה ואולי אפשר חס ושלום לשנות את הדברים לפי רצוננו למרות שזה נגד רצון השם. כאילו שחס ושלום אנו חושבים שאנו חכמים יותר מהשם יתברך.

לכן התורה מזהירה אותנו מקסמים וכשפים, מלעונן, לשאול אוב וידעוני או לדרוש אל המתים. אך היא לא מסתפקת בזה, אלא מסיימת את העניין בציווי 'תמים תהיה'. כי שם נמצא הניסיון שלנו.

לאחר שאנו רואים שהתורה עצמה מעידה על כך שקיימים קסמים, כשפים, דרישה אל המתים וכו’. ואמנם זה אסור, אבל אם התורה אוסרת אז זה אומר שזה קיים. אז מגיע הניסיון שלנו, לראות אם אנחנו נשארים נאמנים לקדוש ברוך הוא ולתורה הקדושה. הניסיון הוא לדעת שכל הדברים האלו קיימים, שיש כוחות רוחניים בעולם, ויחד עם זאת להיות תמימים עם השם ולהידבק רק בו.

כי יש אמנם בבריאה דברים שנראים מופלאים ועל טבעיים מבחוץ. אבל בפנימיות אין להם באמת כוח משלהם, אלא שכולם שואבים את הכוח מאת השם יתברך. מה שנראה לנו כמו פתיחת המזל, אולי ייתן לנו את ההרגשה שזה עובד כדי לנסות אותנו באמונתנו, אבל בסופו של דבר הדברים יסתבכו ונסגור הרבה יותר מזל ממה שנצליח לפתוח.

לא מעט אנשים סבלו הרבה מאוד מאיזו שטות שעשו שהביאה עליהם הרבה ייסורים וכוחות טומאה שנדבקו בהם. אנשים רבים שהתחילו להתעסק עם דברים מיסטיים שונים כדי לטפל בבעיה מסוימת מצאו את עצמם לבסוף בבעיות הרבה יותר גדולות וחמורות. זה כמו לשדוד כסף כדי לכסות חובות, אז אמנם נצליח לכסות את החובות בצורה כזו, אבל נסתבך בבעיות הרבה יותר חמורות.

אנשים מסונוורים מכוחות מיסטיים ובטוחים שהם מחוללים נפלאות. אבל חשוב לדעת שגם בלעם ידע לעשות מופתים וגם חרטומי מצרים הפכו מטות לתנינים. זה לא אומר שהם צודקים או שהם יכולים להועיל לנו. כל זה כמובן מדובר על כוחות שונים שבאמת פועלים בעולם, כי ברוב המוחלט של המקרים אותם אנשים כלל לא מסוגלים לעשות שום דבר. זה הכל הצגה כדי להרוויח כסף וכבוד על חשבוננו. הם לוקחים סכומים נכבדים ומציגים את עצמם כאלילים, וכך מתעשרים וצוחקים על חשבוננו.

הקדוש ברוך הוא ברא עולם עם ניסיונות. הוא רוצה שנבחר בטוב מתוך רצון ולא שזו תהיה האפשרות היחידה. אף אחד לא יעריך אדם על זה שהוא משלם על הדברים שהוא קונה, כי זוהי חובתו ואין לו ברירה. אבל אם אדם ימצא סכום כסף ובכל זאת יתגבר על היצר וישיב את האבדה לבעליה, אז בוודאי שכולם ישבחו אותו.

כך מתגלה הרצון הפנימי של האדם לבחור בטוב. אותו גילוי מלמד על כל המהות של אותו אדם. הרי הייתה לו אפשרות לקחת את הכסף לעצמו וליהנות ממנו בלי שאף אחד יידע מכך, ובכל זאת הוא ויתר על האינטרס הפרטי שלו כדי לבחור בטוב. אפשר להבין מכך שגם אם לא יכריחו את אותו אדם לשלם עבור הדברים שהוא קונה, הוא בכל זאת יעשה זאת כיוון שהוא בוחר בטוב. מטבע הדברים נוכל לבטוח יותר באותו אדם, כי הטוב שבו הגיע לגילוי.

אבל אצל אדם שרק ראינו שמשלם עבור הקניות ולא ראינו שהשיב אבדה אי אפשר ללמוד על הרצון הפנימי יותר כיוון שהוא לא היה בניסיון. אמנם יתכן שהוא אדם טוב, מקסים ונפלא, אבל גם יתכן שלא. אין לנו שום גילוי לגבי זה. רק לאחר שנראה את האדם בשעת ניסיון, אז נוכל להבין כיצד הוא פועל.

הדבר דומה לבעל מסעדה עם כשרות מהודרת. כאשר המשגיח נמצא לידו, הוא עושה הכל לפי ההלכה. אבל אף אחד לא יכול לדעת מה קורה כאשר הוא נמצא לבדו.

אבל אם ישימו מצלמה נסתרת והמשגיח יתרחק מהמקום, ואז יתנו לאדם ניסיון כלשהו, כמו למשל שתהיה איזו בעיית כשרות וכעת הוא יאלץ לזרוק חלק מהסחורה ולהפסיד סכום גדול, והוא יעמוד בניסיון למרות שהוא חושב שאף אחד לא רואה אותו, אז כולם ידעו שהוא באמת ירא שמיים ואפשר לסמוך עליו.

לכן השם יתברך ברא עולם של ניסיונות כדי לגלות את הרצונות הפנימיים שלנו. כך נוכל לעבוד במשך החיים על אותם רצונות ולהפוך אותם לטובים יותר. הקדוש ברוך הוא ברא כוחות שאינם טובים כדי להביא אותנו לניסיון. שאילו לא היו כוחות כאלו, כולם היו בוחרים רק בטוב, לא היו ניסיונות ולא היה שום גילוי לרצונות הפנימיים שלנו. כאשר יש כוח שלילי כלשהו שמנסה להסית אותנו, אז ניתן להוציא לחוץ גילוי של הפנימיות שלנו בהתאם לעמידה שלנו בניסיון.

וכמו שמנהל בעבודה רוצה לנסות את העובד שלו ושולח אליו אדם מכובד שיציע לו עבודה במקום אחר. אותו אדם מציע לו משכורת כפולה ותנאים טובים, וגם שואל שאלות סודיות על מקום העבודה הנוכחית. אז העובד מתפתה ומגלה דברים שאסור לו לגלות, לועג למנהל העבודה, מבזה את ההתנהלות שם וכו’.

הוא מצדו בטוח שהוא עשה את עסקת חייו, שיקבל משכורת עצומה ומקום עבודה חדש וטוב. אבל אז הוא מגלה שבעצם הכל היה מבוים ומעולם לא הייתה עבודה אחרת. הוא מגלה שאותו אדם מכובד הוא בסך הכל מתחזה שהיה שליח של המנהל. לא היה לו מעולם כוח משל עצמו, אלא שהמנהל נתן לו תפקיד מיוחד לנסות אותו.

אותו אדם בוודאי הכניס את עצמו לבוץ. לא רק שלא הרוויח את כל הדברים הדמיוניים המופרזים שהבטיחו לו, אלא שגם איבד את מה שכן היה לו. הוא נכשל בניסיון ואין לו כלל אל מי לפנות. כי את המנהל הוא אכזב ויהיה מאוד קשה לתקן את מה שעשה, ומי שהבטיח לו הבטחות הוא דמות דמיונית שבכלל לא קיימת.

וכך הדבר גם אצלנו ממש. שנראה לכאורה שיש כוחות שונים בעולם, אבל באמת אין שום כוח מלבד השם. לשום כוח אין ממשות אמתית, אלא כולם שליחים של הקדוש ברוך הוא כדי להעמיד אותנו בניסיונות.

יש כוחות טומאה שבאים לטמא אותנו ולהוריד אותנו מהמקום הרוחני הגבוה בו אנו נמצאים, יש יצר הרע שבא להוריד לנו את ההתלהבות בעבודת השם ובכך לקלקל לנו את הרצון ולהכניס בנו רצונות לא טובים. יש כוחות רבים שנראים כממשיים, אבל באמת שהם כולם שליחים של השם יתברך כדי לתת לנו ניסיון שנוכל להתגבר ולבטא את הרצון הפנימי וכך נטהר ונחזק אותו.

אם נקשיב ליצר הרע, נחשוב שאנו מרווחים מכך. אבל באמת אותו יצר הרע עולה למעלה בעצמו ומקטרג עלינו. זה כמו שמישהו יפתה אותנו לגנוב ואז ילך להלשין עלינו למשטרה. הכל שקר. היצר הרע מראה לנו דברים נוצצים ומפתים שכלל לא קיימים ואז מביא עלינו צרות וייסורים. כשבוחרים בדברים לא טובים אז לא עומדים בניסיון ואז הדברים מסתבכים הרבה יותר ואנו מוצאים את עצמנו חס ושלום במקומות גרועים.

וכך אנשים בוחרים בתאוות, בוחרים בכוחות טומאה, הולכים נגד התורה הקדושה, וחושבים שהם מרוויחים מזה ומצפים לקבל את מה שהבטיחו להם. אבל זה לא מגיע. הם רודפים אחרי תאווה ואז הם משיגים אותה, אבל הם לא הופכים מאושרים יותר, אלא רק רוצים תאוות גדולות יותר. סף הריגוש גדל ותמיד רוצים יותר ויותר.

עד שיום אחד פתאום מגלים שהכול היה שקר. פתאום מבינים לאיזה בוץ עמוק הם נכנסו. יש כאלו שזוכים להבין את זה כבר בגיל צעיר, וכך יכולים להתמסר לעבודת השם. יש כאלו שמבינים את זה בגיל מאוחר יותר, ואמנם תמיד אפשר לתקן ולעשות תשובה, רק שזה קשה יותר. ויש כאלו שלצערם יגלו את זה רק בעולם הבא, ואז כבר באמת יהיה מאוחר, והתיקון יהיה בדרך הרבה יותר קשה. הם חושבים במשך כל החיים שהם על הגובה, אבל לבסוף יגלו שכל החיים שלהם היו שקר וכמה קלקולים הם עשו.

הכוח היחיד שקיים הוא הקדוש ברוך הוא, כדי לשנות דברים צריך לפנות אליו. אפשר לדבר אתו, להתפלל אליו, לתקשר אתו, להתקרב אליו ואז לזכות לכל מה שנצטרך בעזרתו יתברך. אסור לפנות לשום כוח אחר, ובטח שלא לכוח טומאה שפועל נגד התורה הקדושה.

כשאנו פונים לכוחות אחרים מתוך מחשבה שהם יכולים חס ושלום לעשות דברים טוב יותר מהשם יתברך זה גובל בעבודה זרה ממש. הרי אנו נותנים בכך כוח וממשות למשהו אחר מלבד השם יתברך. מתוך מצב כזה אפשר רק להפסיד, וגם אם נראה לנו שהרווחנו משהו, זוהי רק אשליה שבסופו של דבר נגלה שהפסדנו הרבה מאוד ממנה.

אנשים רוצים ישועות. זיווג, ילדים, רפואה, פרנסה, הצלחה ושלל דברים נוספים. זה כל כך מפתה להגיע לאיזה מישהו שכאילו יהפוך את כל כוחות העולם לטובתנו וכך יסדר לנו את הכל. אבל זה שקר. רק הקדוש ברוך הוא יכול להביא לנו ישועות, ואם בכל זאת נראה ישועה כלשהי מאותם כוחות טומאה, אז המחיר על כך יהיה הרבה יותר גבוה ממה שאנו מתארים לעצמנו.

לכן התורה מצווה אותנו "תמים תהיה". בוודאי שהתורה לא מצווה אותנו להיות "טמבלים" שהולכים בעיניים עצומות אחרי משהו סתם כך בלי להבין. הרי אחת המצוות החשובות ביותר היא לימוד התורה, שאדם צריך להחכים, להבין ולהעמיק בתורה. צריך לדעת דברים, להתבונן ולחקור בעיון ככל שאפשר. התורה לא רוצה שנהיה נאיביים ושנקיים מצוות כי רק זה מה שאנו מכירים או כי כך גדלנו והתרגלנו. התורה רוצה שנגיע לשלמות אמתית ונוכל להיות שלמים עם האמונה החזקה שלנו.

אנו צריכים להיות תמימים עם השם יתברך, כי אנו מבינים שרק הוא הכוח היחיד שקיים בעולם ולכן את כל רצוננו אנו מפנים אליו. כי גם כל הכוחות שאנו מכירים, כל הדברים הטובים והלא טובים, כל הסביבה שלנו וכל העולם כולו, הכל מקבל כוח מהשם יתברך בכל רגע ויוצא שהכול זה מכוחו. גם כשהדברים נראים לא טובים, גם כשהחיים מסתבכים להם, גם כשהמצב נראה מייאש, עם כל זה אנו מוכרחים לדבוק בהשם בעזרת האמונה שלנו, כי אנו מבינים שהוא היחיד שיכול באמת לעזור לנו.

בשביל מה לדבר עם שליחים ובובות כשאפשר לפנות ישירות אל השם יתברך? למה לחכות שבועות בתור בשביל איזה אדם מפוקפק שמגדיר עצמו כמתקשר שייקח לעצמו כמה מאות שקלים מאיתנו בשביל כמה דקות בהם הוא הורס לנו את החיים? האם לא עדיף לפנות ישירות אל המקור ולקבל את רצוננו בצורה ישרה וטובה? השם יתברך יזכה אותנו להיות תמימים בעבודתו ולהיות שלמים באמת, לפנות רק אליו ולקבל את כל רצוננו לטובה.