אם הקבה יכול לעשות הכל למה הוא לא עשה עולם בלי קשיים?
לכל השאלות בענייני אמונה
י״ג בסיון ה׳תשפ״ו | שם השולח: אורי
אם הקבה יכול לעשות הכל אז למה הוא עשה את העולם עם קשיים? אנחנו מבינים שמהקשיים מגדלים אבל סתם כי זה הטבע הקבה היה יכול לעשות עולם שאין שום קושי לאף אחד הוא היה מוצא איזה תכלית כדי שיהיה למה להיות בעולם הזה ואז הוא היה נותן לנו שכר על כלום למה הוא צריך שנתאמץ ונעבור דברים כדי שיהיה לנו שכר? מה איכפת לו שנקבל שכר על כלום???
צריך לדעת שמה שאומרים שכר בעולם הבא, אין הכוונה לשכר כמו שאנו מכירים כגון כסף או תגמול מסוים, אלא ששכר מצווה מצווה. עצם הקרבה להשם יתברך שאנחנו בעצמנו מתקרבים היא השכר. זה אור עצום שאי אפשר לתאר. ולכן כדי ליהנות מזה זה מוכרח להיות שלנו. ולצורך דוגמה, אם אדם יצר איזו יצירה והוא נהנה ממנה ומשבחים אותו עליה, אז ירגיש שמחה גדולה. אבל אם הוא לוקח איזו יצירה של מישהו אחר, אז גם אם ישבחו אותו והוא ישתמש באותה יצירה, מכל מקום לא תהיה לו כל כך שמחה בכך, כיוון שהוא יודע שזה לא שלו. וכפי שחז”ל כינו זאת “נהמא דכיסופא”, כלומר לחם בושה. וכמו שקבצן שאוסף כסף יתרברב בכך שהוא עשיר. וכי טרח בשביל זה? והרי קיבל במתנה וזה לא באמת שלו. רק נתנו לו מתוך רחמים. השם יתברך אוהב אותנו וכדי שהשמחה שלנו תהיה שלמה, הוא נתן לנו לעמול כדי להשיג בעצמנו את הדרגות הרוחניות העצומות שלאחר מכן נהנה מהן מכוח זה שאנחנו בעצמנו אלו שטרחנו והשגנו אותן.
אבל גם זה טבע שהשם קבע במציאות, שנהנה רק ממה שעשינו בעצמינו והוא יכל לברוא את העולם וחוקי הטבע בצורה כזאת שנשמח באמת שמחה שלמה ויהיה לנו טוב עם זה, לקבל שכר שלא טרחנו עליו
נכון מאוד, ולכן נתתי כדוגמה דווקא עניין של יצירה. כי אם השכר היה חיצוני, כמו אדם שעושה עבודה ובסוף מקבל כסף כשכר, אז היה אפשר לשאול למה לא עשה שנקבל את הכסף בלי לעבוד ולהסיר את רגש הבושה. אבל ביצירה, הרי אפשר לעשות שאדם יקבל יצירה לא שלו, שלא טרח עליה, ונניח שנסיר את רגש הבושה, אבל מכל מקום זה לא יהיה מושלם, כי האדם יודע שזה לא שלו. זה שקר. ואמנם הקדוש ברוך הוא יכל גם לעשות את זה, אבל מכל מקום רצה להעמיד את העולם על אמת ולא על שקר. שאדם יהיה חלק פעיל מהבריאה ויהיה שותף, שהוא יעשה את העבודה ולבסוף יהנה ממה שהוא עצמו עשה. וכך יגיע להנאה הגדולה ביותר שיכולה להיות.