כולם אומרים שקשיים זה מה שמגדל את האדם. אז למה לא לבקש בתפילה שיהיו לנו קשיים?
לכל השאלות בענייני אמונה
י״ג בסיון ה׳תשפ״ו | שם השולח:
ברור שקשיים זה לא נעים פיזית אבל אם אנחנו מבינים שזה מגדל אותנו זה הופך להיות מיצדנו משהו טוב לא?
אנחנו שואפים להגיע לתכלית. יש דרכים קלות יותר וקיצורי דרך. אבל לפעמים כשאדם מתרחק מהדרך, אז עליו לעשות דרך עקיפה וארוכה יותר.
אדם הראשון היה צריך לעמול מעט, ומיד לאחר זמן קצר היה מגיע לתיקון השלם. אבל כיוון שחטא, אז הדרך התארכה. וכך היו פעמים נוספות שהיתה אפשרות להגיע כבר לתכלית, אבל כיוון שחטאו, כמו למשל בחטא העגל או המרגלים, אז האריכו את הדרך.
אין שום עניין לסבול ואנחנו רוצים להגיע כמה שיותר מהר, אבל ברגע שיש קלקול מצדנו, אז הדרך מתארכת ואז צריך לעבור קשיים כדי להגיע אל התכלית.
ולצורך משל, אדם שמכור לעישון או למאכלים גרועים, צריך לעשות גמילה שתהיה לו קשה, למרות שאילו לא היה נכנס לזה והיה שומר על אורח חיים בריא, אז היה מונע מעצמו את כל הטרחה והקושי.
וכמו שאדם עובד ומקבל משכורת, וכך מתפרנס. אז צריך לשמוח בזה. אבל כשאדם מתפלל, עליו להתפלל לפרנסה טובה ולא לעבודה קשה. העבודה היא רק הדרך לקבל את השכר והפרנסה, אין עניין לעצם העבודה, אלא למטרה עצמה.
לכן אין עניין לבקש קשיים. אלא שאנחנו צריכים לעשות תשובה ולהשתדל ללכת בדרך הטובה ככל שאפשר, וכך להגיע לתכלית בדרך הקצרה ביותר. וחשוב לציין שאם אדם עושה תשובה מעצמו, אז הוא גם יכול לחסוך לעצמו הרבה קשיים בדרך. וכמו ילד שקיבל עונש לא לצאת מהחדר. אז העונש בתוקף כל עוד המצב רגיל, אבל אם הילד יבין את חומרת מעשיו ויבוא לאביו ויבקש סליחה ויאמר כמה שהוא אוהב אותו ויוריד דמעות אמתיות (לא מתוך אינטרס לקצר את העונש, אלא מתוך חרטה אמתית), אז בוודאי שאביו יסלח לו ויבטל את העונש, ואפילו גם יקנה לו מתנות.
וצריך לדעת שישנם תחליפים לייסורים, וכמו למשל שאם אדם מקבל עליו עול תורה, זה במקום ייסורים. וכן אם הוא מעביר על מידותיו, נוהג בחסידות וכן עוד דברים שונים שאדם יכול לעשות עם מעט מאמץ וזה יגדל אותו כמו המון ייסורים שהיו צריכים לבוא עליו.