ל״ג בעומר ואש התורה

ל"ג בעומר הוא יום חשוב ומיוחד. ישנם חילוקי דעות אם זהו אכן יום פטירתו האמיתי של התנא האלוקי הקדוש רבי שמעון בר יוחאי או לא, אבל בכל אופן זה היום בו מציינים את פטירתו.

אך צריך להבין שיום הפטירה צריך להיות יום של חשבון נפש. כאשר למשל מגיע היארצייט (יום השנה של פטירת אב או אם), נוהגים לצום ולעשות תשובה. בימי פטירת הצדיקים אנו צריכים לעשות חשבון נפש ולהכיר בהפסד העצום שהפסדנו עם פטירת אותו צדיק. אז כיצד יתכן שביום פטירתו של רבי שמעון כולם שמחים וצוהלים? במקום חשבון נפש יש הילולה, עושים מדורות, לא אומרים תחנון ומשתדלים לחגוג ולשמוח… אז מה הולך כאן?

ל"ג בעומר מייצג הרבה יותר מיום פטירה של צדיק. הוא מייצג את החיים שקיבלנו בזכות אותו הצדיק. רבי שמעון בר יוחאי הביא לעולם את ספר הזהר הקדוש. הוא הוריד לעולם את סודות התורה הכמוסים שיוכלו לעבור מדור לדור. הפך את תורת הסוד שהיתה ידועה רק לתלמידי חכמים מעטים שהיו עצומים בתורה לכזו שנגישה לכל בית בישראל. פטירתו לא היתה רגילה, אלא אש היתה סובבת את ביתו בזמן פטירתו ואותה אש ליוותה את מיטתו בצורה פלאית עד למקום קבורתו במירון. אותה אש היא אש התורה של רבי שמעון, אש ההתלהבות בעבודת השם, האש הבוערת בכל אחד מאיתנו וזועקת לנו להתחבר לקדוש ברוך הוא.

זוהי האש שאנו מדליקים בכל שנה במדורות ל"ג בעומר. האש של התורה הקדושה שמתגברת מרגע לרגע. אנו יוצאים מימי האבלות על 24,000 תלמידי רבי עקיבא שמתו בימי ספירת העומר לפני שהספיקו להעביר לנו את תורתם. בסיום ימי האבל חוגגים את השמחה על כל התורה שיש לנו היום שזכינו לקבל מרבי שמעון בר יוחאי שהיה תלמידו של רבי עקיבא שהעמיד (יחד עם עוד ארבעה תלמידים נוספים) לאחר מותם של 24,000 תלמידיו. יוצא שלמרות האבל הכבד על כל תלמידי רבי עקיבא, ועל שכמעט ונשתכחה תורה מישראל, אנו חוגגים לבסוף את ההצלה של התורה הקדושה דרך רבי שמעון תלמידו שהעביר לנו אותה. זהו מעין נר נשמה ענקי המיועד לתנא אלוקי ענקי.

יהודים אוהבים לחגוג ברוך השם. לא צריך להתאמץ הרבה כדי לשכנע יהודי להוציא מנגל ולנפנף. הילדים אוהבים מדורות וכולם אוהבים לאכול סטייקים ולשמוח. אבל חשוב להבין את מהות הדברים. כאשר אנו יוצאים למדורות בלילה או חוגגים ביום, ראוי לזכור לכבוד מה אנו חוגגים. ראוי להבין מי היה אותו רבי שמעון ושרק בזכות התורה הקדושה זכה למה שזכה. ראוי להבין שאין שום טעם בלהכין הכנות לל"ג בעומר בשבת ובטח שלא להדליק את המדורה לפני צאת השבת, שהרי זה נוגד לכל משמעות היום הגדול הזה. ראוי להבין ש24,000 תלמידי רבי עקיבא מתו בגלל שלא נהגו כבוד זה בזה, ורבי שמעון שזכה להעביר את התורה למד מרבו (רבי עקיבא) את הכלל החשוב ש"ואהבת לרעך כמוך" זה כלל גדול בתורה. לכן מובן שאם נזיק לאחרים או נצער אותם, המדורה שלנו לא תהיה שווה הרבה. ראוי להבין שהתורה הקדושה היא מקור השמחה האמיתי ולכבודה אנו חוגגים, ולכן נשתדל ללמוד תורה ביום הקדוש הזה במקום להעביר את כולו בשיחות חול, אפילו ללמוד מעט, אבל העיקר שנראה לקדוש ברוך הוא שאנו משתדלים ורוצים.

נזכה בע"ה להראות לקדוש ברוך הוא כמה אנו אוהבים את תורתו הקדושה, נחגוג ונשמח ובזכות הדברים נזכה שהשם יתברך ישמע לתפילותינו ויבנה לנו את בית המקדש במהרה בימינו אמן.

אודות כותב המאמר : ראובן פיזנטי

אברך ויוצר שכותב מהלב עם המון אהבת ישראל. מחבר הספרים ״מחפשים את האמת״ ו״מהפרשה לחיינו״. מעביר שיעורים בגמרא ובהלכה בבית המדרש ״בית להשם״ בנתיבות. למידע נוסף