מסע אל פנימיות הנפש – פרשת לך לך
מהרגע שאנו נולדים אנו לומדים להכיר את העולם וככל שאנו גדלים, כך אנו נאחזים יותר בשגרה ובכללים אותם כבר למדנו. ככל שהשנים עוברות כך אנו בטוחים שאנו מכירים את חוקי העולם בצורה הטובה ביותר. אם יספרו לנו סיפורים שנוגדים את הכללים אותם למדנו, מיד נשלול את הדבר ונמשיך את מסע החיים שלנו בשגרה הרגילה. הפרשה מלמדת אותנו דרך להכיר את האמת והפנימיות שבתוכנו תוך ביטול הגורמים החיצוניים המפריעים.
הקדוש ברוך הוא מצווה את אברהם אבינו "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" (בראשית יב', פסוק א'). למה הקדוש ברוך הוא לא אומר לו בצורה פשוטה יותר שילך לארץ כנען וזהו? אלא שהקדוש ברוך הוא העביר את אברהם אבינו מסע פנימי ששינה את תפיסתו.
לך לך מארצך, תעזוב את הארציות שלך. תניח לכל הטרדות הגשמיות, שהרי כלום לא באמת שלך. הנשמה לא צריכה את כל החומריות מסביב. תעזוב את מולדתך ואת כל הכללים שהכרת. כל מה שלימדו אותך מאז שהיית קטן, כל הכללים והמוסכמות החברתיות. צא מהגבולות שהכרת ושגדלת עליהם. צא מבית אביך, מההרגלים של הבית, מהתנאים והחוקים של ההורים והמשפחה, מקטנות האמונה והדרך המאוד מסוימת של ההורים, שלא בהכרח מתאימה לך. צא מכל מה שלמדת וגדלת עליו, ותלך לארץ חדשה שלא הכרת.
הקדוש ברוך הוא לא אומר לאברהם אבינו ללכת אל ארץ כנען, אלא אל הארץ שהוא יראה לו. כי ארץ כנען זו ארץ שאברהם אבינו הכיר ושמע עליה ולא אליה צריך להגיע. הקדוש ברוך הוא לוקח את אברהם לארץ חדשה ולא ידועה, כזו שרק אברהם אבינו עצמו יכול לגלות. לא מדובר על מקום פיזי בלבד, אלא על מקום רוחני. כדי להגיע אל הארץ החדשה, הוא צריך לעבור מסע שיוביל אותו אליה. מסע שיבטל את העצמיות שלו וייתן לקדוש ברוך הוא להוביל. מסע שיבנה את פנימיותו ועל ידי כך תיוולד אותה ארץ חדשה, שלימים תיקרא ארץ ישראל על שם נכדו ישראל (יעקב) שיסיים את התהליך.
כל אחד מאיתנו צריך לעבור מסע כזה בחייו. מסע בו אנו מתחברים לפנימיות הנפש שלנו ומבטלים את חוקי הסביבה שמגדירים לנו איך אותה פנימיות צריכה להיראות. הרי אף אחד לא יודע מה יש בתוכנו. אף אחד לא יכול להכתיב לנו מה להרגיש או לחשוב.
הסביבה מגדירה לנו חוקי התנהגות בהם אנו מוכרחים לכאורה להגיב בצורה מסוימת במצבים מסוימים, לבטא רגשות בצורה מסוימת, לחשוב בצורה מסוימת וכו'. כולם מצפים מאיתנו לדברים מסוימים שלפעמים אין לנו כל קשר אליהם. בכל זאת, כדי לא לאכזב ומתוך רצון להרגיש שייכות ולקבל אישור מהסביבה, אנו משתפים פעולה עד שאנו כבר מאבדים את ההבחנה בין מי שאנחנו באמת לבין מה שאחרים החדירו לתוכנו. ואז אנו תקועים עם עצמנו, עם דברים שלא מסתדרים, עם בעיות וסיבוכים, עם רצונות לא ממומשים, עם חוסר סיפוק ועם בלבולים ואיבוד המקום העצמי שלנו בעולם.
כדי לסדר את העניינים, אנו מנסים למצוא רעיונות ולדלות מחשבות ורגשות כדי לתכנן את המשך המסלול, אבל כל אלו לא מועילים שהרי הרעיונות, המחשבות והרגשות הם ממזמן כבר לא שלנו, אלא מושפעים מהסביבה. ישנו כלל שאומר שאין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים. שהרי לאחר שאנו כל כך נגועים בדבר, וכבר קיבלנו את כל כללי החברה שגדלנו עליהם, אין לנו עוד אפשרות לחשוב בצורה צלולה ונקייה ממחשבות זרות כדי למצוא פתרון ולדעת מה הטוב האמתי בשבילנו. אנו אסורים בכלא שהסביבה בנתה לנו. כדי לצאת משם אנו צריכים סיוע חיצוני ממישהו לא נגוע שרואה את התמונה הגדולה יותר.
כדי להצליח לצאת מהקיבעון ומהכללים אנו צריכים ללכת בעקבות הציווי שנתן הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו. לך לך מארצך, ממולדתך ומבית אביך. תעזוב את כל מה שהכרת וכל מה שלימדו אותך עד היום. ואז תיכנס אל עצמך, אל פנימיות הנפש, ושם תלך אל המקום שהשם יתברך יראה לך. אל תנסה למצוא דברים בכוחות עצמך, אלא תנסה להבין מה אתה מרגיש וחווה, תלמד מה התורה מצווה אותך, תלמד להתחבר לאלוקות, פשוט תלך אחרי השם יתברך.
אם ננסה לחשב מראש מה אנו מנסים להשיג, או שננסה להגיע למטרה מסוימת בלבד, לא נוכל להצליח במסע. אם ניתן לאגו להתנפח ונחשוב שאנו כבר יודעים הכל, אין לנו סיכוי להצליח. שהרי מתוך הבלבול בו אנו נמצאים אנו כלל לא יודעים מהי המטרה. כל מה שמוטל עלינו לעשות זוהי ההשתדלות. לעשות את הצעד הראשון ולאחר מכן עוד צעד ועוד צעד, עד שנמצא את עצמנו במקומות שכלל לא ידענו שקיימים. פשוט להיות פסיביים ולתת לקדוש ברוך הוא להוביל אותנו. הרי כל תינוק עובר מסע כזה, ואף אחד לא מתאר לעצמו לאן יגיע בעוד עשרים שנה. אבל לאחר התהליך הוא מבשיל והופך להיות אדם מיושב עם תפיסת עולם ורצונות.
אנו לא מנסים להגיע לארץ "כנען", שהרי אנו יודעים שהכנענים שהיו בארץ לא היו סיפור הצלחה גדול. אנו מנסים להגיע אל ארץ חדשה שמיועדת רק לנו, שאותה השם יתברך יראה לנו. כאשר ניכנס לתוך הפנימיות שלנו, נשב עם עצמנו, נבטל את החיצוניות שלנו וניתן לקדוש ברוך הוא להוציא את הפנימיות האמתית שבתוכנו. ננסה לגלות מה המטרה שלנו, מה היעוד שלנו, בשביל מה הגענו לעולם? כיצד נוכל להועיל? מה הייחודיות שלנו? כך נוכל עם הרבה סיוע מהשמיים להגיע אל הארץ המובטחת.
השם יתברך יזכה כל אחד ואחת מאיתנו לעשות את המסע המופלא הזה ולהכיר את עצמנו. להתקדם צעד ועוד צעד עד שנגיע להגשמה עצמית אמתית.
כתיבת תגובה