פרשת אחרי מות – וחי בהם
לפעמים אנו עלולים לטעות ולחשוב שהתורה חס ושלום מעכבת אותנו או מזיקה לנו באיזשהו אופן. לכאורה החוקים שלה מאוד מגבילים וצריך להתפשר ולוותר הרבה כדי להצליח לקיים את הכתוב בה. כדי לקיים את התורה בשלמות ניאלץ להיפרד מהרבה רצונות שלנו ולעשות דברים מגבילים ולא מובנים בניגוד לרצוננו. וכך לפעמים אנו חושבים שעדיף ח"ו לא להקשיב לה במקומות מסוימים.
אך האמת היא שונה לגמרי. הפרשה אומרת לנו (פרק יח' פסוק ה'): "ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם". כל עניין החוקים והמשפטים שבתורה הם בשבילנו ולטובתנו. ורק דרכם נוכל לזכות לחיים האמתיים.
כדי להבין את העניין נתאר לעצמנו ילד שחושב בצורה דומה. ההורים שלו מגבילים אותו מאוד, הוא צריך לבטל את הרצונות שלו, קשה מאוד לקיים את חוקי ההורים וישנם לא מעט דברים לא מובנים שנוגדים את רצונו האישי שהוא נאלץ לעשות.
הילד רוצה לשחק כל היום, אין לו חשק ללכת לבית הספר, הוא לא רוצה ללמוד לקרוא ולכתוב, כיף לו לאכול במבה או שוקולד במקום ארוחת צהריים, הוא נהנה ללכלך ולפזר, נחמד לו להרביץ פה ושם לאחותו הקטנה ועוד שלל דברים שנמנעים ממנו. כולנו יודעים היטב שאת הילד אנו מוכרחים להגביל בתוך חוקים ומשפטים לטובתו האישית, כדי שיגדל להיות מחונך ומלומד, שיקבל מידות טובות ושיצליח בדרכו.
גם אנחנו הילדים של הקדוש ברוך הוא. גם אנחנו לא מבינים כל כך את החוקים והמשפטים וחושבים לפעמים שזה לא טוב לנו ושאנו רוצים לנהוג אחרת. אך התורה מלמדת אותנו שישנו כלל: "וחי בהם", זוהי צורת החיים האמתית. אלו החיים.
הקדוש ברוך הוא לא נתן לנו חוקים כדי שנסבול, אלא להפך כדי שנחיה. רק בעזרת החוקים האלו אפשר לחיות באמת. רק אם אדם יעשה את החוקים והמשפטים הוא יוכל לחיות חיים אמתיים ולא ליפול בתאוות שקריות שאולי נראות מפתות אבל גורמות לנו למוות.
אנחנו כרגע עוד ילדים ולכן לא מבינים זאת, אבל כשנגדל בע"ה נוכל להבין איך שהכול היה לטובתנו. אדם יכול לחשוב לעצמו שלנסוע בשבת זה כיף בשבילו, אבל זה כמו ילד שמרגיש כיף לשחק בגפרורים ולעשות מדורה בתוך הבית. כי הוא לא רואה את כל התמונה ולא יודע איזה נזק ייגרם מזה. אדם מרגיש שזה מאוד משחרר אותו לצפות בסרטים, אבל זה כמו ילד שיאמר שזה מאוד משחרר אותו לעשן סמים. גם אם זה נראה לנו ככיף, זה מתוך ההשקפה המצומצמת שלנו, זה בוודאי לא אומר שזה טוב.
אדם שמעשן סמים בטוח שזה מביא אותו לגג העולם, אך במציאות הוא נופל לתחתית של התחתית. בצורה דומה כל מה שמנוגד לתורה מביא אותנו לתחתית, בעוד שהמשפטים והחוקים מביאים אותנו לתכלית האמתית שלנו.
רק מי שברא את העולם ואת כל החוקים שלו יודע באיזו דרך אנו צריכים ללכת כדי להגיע אל המטרה. העולם שלנו הוא עולם של העלם והסתר, עולם של שקר ותאוות שמתעתעות בנו. אל המציאות והאמת ניתן להגיע רק כאשר הולכים בדרך שסלל הבורא והשולט בכל זה.
לכן גם אם נראה לנו שהתורה מגבילה ומתנגשת עם רצונות שונים שלנו, אפשר להיות סמוכים ובטוחים שזה בוודאי לטובה, כי התורה רוצה שנחייה באמת, את החיים האמתיים של המשמעות והמיצוי העצמי שלנו, ולכן היא דואגת לכתוב "וחי בהם".
תכנים נוספים דומים:
כתיבת תגובה