פרשת בא – להיזהר מפשרות עם יצר הרע
לפני שמגיעה מכת הארבה, עבדי פרעה מסבירים לו שכל מצרים כבר אבדה ועדיף לוותר ולשחרר את עם ישראל. נראה שפרעה כמעט משתכנע ומסכים לשחרר אותם, הוא שואל את משה ואהרן "מי ומי ההולכים"? משה עונה לו שכולם הולכים, ילדים, זקנים, נשים ואפילו הצאן והבקר. פרעה מסביר להם שלא כדאי להם לקחת את הילדים הקטנים, "כי רעה נגד פניכם". הוא מוסיף ומסביר שרק הגברים צריכים ללכת, "כי אותה אתם מבקשים".
מסתבר שפרעה הרשע ששעבד את בני ישראל והתעלל בהם, שחושב שהוא סוג של אלוה ולא מוותר גם לאחר שבע המכות שקיבל, פתאום כביכול הופך לחכם גדול שאוהב את בני ישראל, רוצה בטובתם ומייעץ להם עצה טובה, שרק הגברים ילכו לעבוד את השם יתברך וכל השאר יישארו במצרים. הוא גם מנסה להסביר למשה ולאהרן שזה בעצם הדבר שהם עצמם רוצים "כי אותה אתם מבקשים". ממש כמו מלאך טוב שרוצה לעזור.
כדאי לדעת שבתוך כל אחד מאיתנו נמצא פרעה קטן כזה שעושה הרבה צרות ומביא אותנו לחשוב שהשטויות שלו זה באמת מה שאנו רוצים. הוא ייקח את הדברים הכי ירודים ואת העצות הכי גרועות ויעטוף אותם בתוך עטיפה יפהפייה שתגרום לנו לחשוב שהוא ממש מלאך שרוצה בטובתנו. הוא אפילו יגרום לנו להרגיש שכל אותן תאוות הן הדבר שאנחנו בעצמנו רוצים. כאילו שהוא בכלל לא שייך לתמונה וזה הכל בא מתוכנו.
כאשר אנו עומדים לפני עליה רוחנית כלשהי, היצר הרע תמיד מגיע כדי לעשות הכל כך שלא נצליח להגיע אל היעד. אם זה היה מסתיים באיזה מכשול בלבד, אז כל אדם היה אמנם נופל לפעמים, אך לאחר מכן מבין את הטעות שעשה וכך קם וממשיך בעשיה הרוחנית. אלא שהיצר הרע לא מסתפק בזה, הוא דואג לתת לנו את ההרגשה הפנימית וההבנה שהעליה הרוחנית הזו זה בכלל לא מה שאנחנו רוצים. הוא פותח במסע שכנועים שגורם לנו לחשוב שכאילו אנו באמת רוצים תאוות ולא עליה רוחנית. בשביל מה להפוך ל"דוס"? בשביל מה להוציא את הטלוויזיה מהבית? בשביל מה ללמוד תורה? במקום זה הרי אפשר ליהנות מתאוות מזדמנות.
ישנם אנשים רחוקים שלא מכירים את היצר הרע ולכן עליהם זה משפיע בקלות. אבל כאשר האדם מונח במקום קצת יותר קרוב, הוא קצת מבין את הדרך של היצר הרע והוא כעת מוכן להקריב יותר כדי להתחזק. במקרים האלו היצר הרע יודע שאין לו סיכוי מול הקדושה, אז הוא משחרר לנו מצווה קטנה בלית ברירה ומסביר לנו שזה בעצם כל מה שאנו מבקשים. הוא אפילו יכול להישמע כמו איזה רב גדול שמטיף לנו מוסר כדי שנשמור על אותה מצווה, מתוך שהוא יודע שכך נזניח את המצוות האחרות. ממש כמו פרעה שהסכים שהגברים ילכו, אבל מנסה לשכנע שלטובתם זה לא טוב להם ללכת עם נשים וילדים.
אדם מחליט לשמור שבת, אז בא היצר ואומר לו "בשביל מה אתה צריך את זה? איך אפשר לא לנסוע בשבת? איך אפשר בלי לצאת לבלות בסוף השבוע? מספיק לקדוש ברוך הוא שתאהב אותו בלב. מספיק שתקיים עונג שבת. זה בעצם מה שאתה מבקש". אותו אדם שומע לעצת היצר וכך לא רק שהוא מגיע לחילול שבת, אלא הוא בטוח שזה בסדר, שהיצר הרע צודק ושזה באמת מה שהוא מבקש. הוא חושב שזה הרצון שלו ובכלל לא מרגיש שיש כאן משהו לא בסדר.
אדם רוצה ללכת לשיעור תורה, היצר מתערב ואומר לו "אתה חכם יותר מכל הרבנים!", "קודם תהיה בן אדם, בשביל מה ללמוד תורה אם עדיין לא עבדת על המידות שלך?". כך האדם מבין שלא כדאי לו ללכת לשיעור תורה והוא אפילו לא שם לב שהיצר התערב פה. במקרה שאותו אדם הוא עקשן, אז היצר אולי זורק לו איזה משהו כדי שישתוק ולא ילחם בו. אז הוא אומר לו שיותר טוב לו ללמוד לבד במקום לצאת מהבית בגשם, או שמספיק לו ללמוד מעט ולא צריך עכשיו שיעור של שעה וחצי. אז אותו אדם נשאר בבית, פותח ספר לחמש דקות במקרה הטוב ואז הולך לעיסוקים אחרים מתוך ידיעה מוחלטת שהוא השיג את מה שרצה. מבחינתו הוא בכלל לא ניהל ויכוח עם היצר הרע שלו, אלא זה הכל בא ממנו. הוא בטוח שזה מה שהוא עצמו מבקש.
אנשים אוהבים לקטלג את עצמם. כאשר היצר הרע מדבר אליהם, קשה להם להבין שזהו היצר בלבד ולא האדם עצמו. לכן אנשים תופסים את עצמם בתור לא טובים, לא מסוגלים, בעלי מחשבות שליליות וכו'. האמת היא שהאדם עצמו הוא טהור, אלא שהיצר מכניס לו מחשבות זרות, מחשבות שאינן חלק ממנו, אך הוא תופס אותן כחלק בלתי נפרד מהמהות שלו.
לכן אדם יכול להצהיר בלי לחשוב פעמיים "אני חילוני". הוא שכח את הסבא רבה שלו שמסר את נפשו כדי לא לאכול טריפות ולהמשיך לשמור שבת. הוא שכח את הרב שהוא הולך אליו כדי לקבל ברכה כשהוא צריך ישועה. הוא שכח את ספר התהלים שהוא פותח בעת צרה. הוא שכח שסיכן את חיי בנו ועשה לו ניתוח בגיל שמונה ימים כדי לקשר אותו עם השם יתברך.
כאשר היצר מדבר אתו, הוא בכלל לא מבין שזה איזשהו גורם חיצוני שמנסה להפריע לו, הוא בטוח שהוא מדבר עם עצמו והמחשבות הן שלו. פרעה אומר לו לרדוף אחרי הכבוד, להיכנע לתאוות החומריות, להתנהג בחוסר צניעות, לזלזל במצוות והוא מסביר לו שזה הרצון הפנימי שלו בעצמו, "כי אותה אתם מבקשים".
תארו לכם מה היה קורה אילו משה ואהרן היו מסכימים עם פרעה. הם היו יכולים לחשוב שבאמת מה שהם מבקשים זה ללכת לעבוד את השם יתברך רק עם הגברים ללא הנשים, הזקנים והטף. הם היו יכולים לחשוב שלאחר כל הקושי שהיה להוציא מפרעה משהו, סוף סוף הם הצליחו. הם היו יכולים להיות בטוחים שלאחר שבע מכות פרעה נכנע והם ניצחו אותו, בזמן שפרעה היה צוחק עליהם ומשיג את רצונו.
אבל אסור לעשות עסקים ופשרות עם יצר הרע. צריך להבין היטב שיצר הרע שבתוכנו הוא לא אנחנו. יש לו רצונות משלו שנוגדים לחלוטין את הרצונות שלנו. הוא יכול להיות איש עסקים ממולח ולומר "אני מפסיד עליך", "אני עושה את זה בשבילך", "כדאי לך" ועוד משפטים מפוצצים שמראים לנו כמה הרצונות שלנו דומים, אבל בסופו של דבר הוא רק רוצה למכור לנו ולהפיל אותנו בפח. משה ואהרן ידעו זאת היטב ולא התפשרו על דבר. כך גם אנחנו צריכים ללמוד את הדברים כך שגם אנחנו נצליח לעמוד מול היצר ולא להתפשר.
לקבל מתנות מהיצר הרע
לאחר מכת חושך פרעה כבר כמעט נכנע והוא מוכן לשחרר את כולם, ואפילו נשים וטף, רק שהצאן והבקר יישארו. לכאורה התנאי של פרעה נראה כמשהו מזערי. בני ישראל יוכלו לצאת ורק את הצאן והבקר ישאירו שם. אחרי מאתיים ועשר שנות עבדות זה נראה כמו חלום ועד שפרעה מסכים לדבר כזה, נראה שצריך לקפוץ על ההזדמנות. אבל משה רבינו עונה לו שלא רק שכל המקנה שלהם ילך איתם, אלא שגם פרעה בעצמו ייתן להם זבחים ועולות משלו.
כאשר היצר הרע מבין שהוא מפסיד במלחמה מולנו, אז בלית ברירה הוא מוכן לספוג הפסדים קשים, אבל מנסה לפחות להגיע לאיזו עסקת טיעון, כדי שלפחות יישאר לו משהו קטן.
היצר הרע מוכן להכריז עלינו כמנצחים ובלבד שיישאר לו משהו שהוא הרוויח מאיתנו. כמו הצאן והבקר שפרעה רוצה להשאיר שם, למרות שהוא מסכים לכל שאר התנאים שמשה הציב לו. אבל עלינו לוודא שחיסלנו לגמרי את היצר הרע ולא לתת לו שום פתח. כי מתוך הפשרות, ומתוך הדברים הקטנים שאנו משאירים לו, הוא יכול לקום ולהתחזק ולהשתלט עלינו מחדש.
ולא זו בלבד שאסור לנו לעשות שום פשרות וצריך ללכת אתו עד הסוף, אלא שאף צריך לדחוק אותו עד שאפילו נתחזק על חשבונו ונרוויח ממנו משהו. רק כאשר אנו מקבלים מתנות מהיצר הרע, אז אנו יכולים לדעת שאכן ניצחנו אותו. ורק כך נוכל לדעת שהמלחמה הייתה שווה ומשתלמת לנו, שהשגנו משהו שהעלה אותנו דרגה.
כאשר משה רבינו עלה לשמיים לקבל את התורה, המלאכים לא רצו לתת אותה. אבל לבסוף אפילו מלאך המוות נתן לו מתנה, את סוד הקטורת. כאשר יעקב אבינו נאבק עם שרו של עשו, הוא לא הסכים לשחרר אותו עד שלבסוף הוא בירך אותו. הניצחון הגדול ביותר שאפשר להשיג הוא לא סתם להביס את האויב, אלא לגרום לו לפעול לטובתנו ולהרוויח משהו מאותה מלחמה.
בכלליות הדרך הטובה ביותר ללכת בה היא דרך השלום. לכן אנו מבקשים בכל בוקר שהקדוש ברוך הוא ירחיק אותנו מיצר הרע ולא יביא אותנו לידי ניסיון. אבל אם כבר הגענו למצב שגררו אותנו למלחמה מול האויב, אסור לנו לוותר באמצע ולהגיע לפשרות. כי אם נשאיר פתח קטן ליצר הרע, אולי נחשוב שניצחנו באותו הרגע, אבל אותו פתח הוא מקום להרבה נזק לעתיד לבוא.
אם כבר התאמצנו להילחם, אז צריך להשיג מזה משהו, להרוויח משהו. כל ההתקדמות שלנו תלויה בניסיונות שאנו עוברים. דווקא מתוך הקשיים אנחנו זוכים לצמוח. אם לא קיבלנו מתנה מהיצר הרע, אז לא השגנו שום דבר מאותה מלחמה ולא התקדמנו. כאילו שנלחמנו לחינם.
היצר הרע מחטיא אותנו בעניינים מסוימים. לאחד הוא גורם לחלל שבת, לאחר הוא גורם להתעצל בלימוד תורה ולאחר הוא גורם לאכול מאכלים לא כשרים. אז באמת אפשר להתגבר על היצר ולחזור למצב הטבעי שבו היינו צריכים להיות אילולא הופיע אותו יצר והשפיע עלינו. אבל זה לא מספיק.
גם אם נחזור לאותו מצב, בכל יום היצר יכול לחזור אלינו ולהשפיע עלינו שוב. הוא ילחם בנו שוב מחר ומחרתיים וגם בעוד כמה שנים. וגם אם נהיה חזקים בכל הניסיונות והמלחמות מולו, עדין לא עשינו תיקון גמור לכל הפעמים שבהם היצר כן הצליח להחטיא אותנו בעבר. מעבר לזה, אין לנו שום התקדמות לשום מקום בצורה כזו. אנו רק עסוקים כל היום בהגנה עצמית ולא יכולים להתחזק ולפרוץ למקומות חדשים טובים יותר.
הדבר דומה למדינה שוחרת שלום שהאויב מתגרה בה. בכל זמן מה הוא פותח במלחמה, ואחר כך כשאותה מדינה מתחילה להתגבר על האויב, אז עושים הפסקת אש. וכך זה ממשיך שוב ושוב. אותה מדינה לא רק שסובלת מכל המלחמות האלו, אלא מגיעה להפסדים עצומים ובכל רגע האויב מתגבר עוד יותר. מרגע לרגע אותה מדינה נחלשת ומאבדת את כוחה בזמן שהאויב מתחזק.
אבל יש דרך אחרת. יש אנשים שניצלו את המלחמה ביצר שלהם כדי להתעלות. יש כאלו ששמחים שהיצר שלהם עשה איתם מלחמה כי בזכות אותה מלחמה הם הגיעו לדרגות הרבה יותר גבוהות. הרי לא נלחמנו לחינם. אם כבר עשינו מלחמה אז צריך לצאת מזה עם רווח כלשהו.
וכמו אותה מדינה שבוודאי לא רוצה לפתוח במלחמות. אבל אם כבר האויב נלחם בה, אז כעת עליה ללכת עד הסוף ולהרוויח מזה משהו. לקחת שלל כלשהו. שכך אותה מדינה תרוויח שלל מהמלחמה, כוחה יגבר, האויב שלה ייחלש ואז באמת היא תוכל לשמור על שלום אמתי.
תארו לכם שאדם שהיצר גרם לו לחלל שבת, מבין שעשה לא בסדר וכעת לא מסתפק בלא לחלל שבת, אלא שהוא מחליט שמעתה ואילך הוא יענג את השבת בצורה הכי מכובדת שאפשר. כעת בזכות היצר הוא יזכה להדר את מצוות השבת כמו שאחרים לא יוכלו.
תארו לכם שאדם שהתעצל באיזו פעם לבוא לשיעור תורה כעת מבין שטעה ומתוך הרצון העז לחזור בתשובה הוא מוסיף לעצמו עוד שיעורי תורה ואולי אפילו מעביר שיעורי תורה בעצמו. כך הוא יכול להרוויח מהמלחמה הזו. יצא דבר טוב מתוך הפעם הזו שהוא התעצל.
תארו לכם שאדם שאכל מאכלים לא כשרים, כעת מחמיר לאכול רק כשרויות מהודרות ונזהר גם במקומות שאחרים לא מקפידים כל כך. אדם יכול להביא את עצמו לצמיחה מתוך המקום הלא טוב שהיה בו וכך בסופו של דבר ירוויח מכל מה שקרה. זה עניין התשובה מאהבה שאז כל העבירות נהפכות לזכויות, כי יוצא שהעבירות עצמם הן אלו שהביאו אותנו למקום הגבוה שבו אנו נמצאים.
דוד המלך היה נותן ליצר הרע שלו לקחת אותו במרץ ואז ברגע אחד היה משנה כיוון ונכנס לבית המדרש. כאילו שהוא נתן ליצר הרע להיות זה שמביא לו כוחות לעשות מצווה. יוסף הצדיק הגיע לכל המעלות העצומות דווקא בזכות היצר הרע שהיה לו, כי מתוך שעמד בניסיון כל כך עצום עם אשת פוטיפר הוא הפך להיות יוסף הצדיק. כך יוצא שדווקא היצר הרע הוא זה שיכול להעלות אותנו למקומות גבוהים.
חז"ל מלמדים אותנו שבמקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים לא יכולים לעמוד. זה לא שעכשיו בעלי התשובה הפכו להיות בדרגות גבוהות יותר מהצדיקים הגמורים, אלא שישנם מקומות מסוימים שאליו גם הצדיקים הגמורים לא יכולים להגיע מתוך שאין להם את אותה התמודדות.
בעלי תשובה למשל יכולים להגיע ללב החברים שלהם, כי הם מדברים בשפה שלהם ובגובה העיניים, וכך דווקא מתוך שהם עברו מלחמות עם היצר כמו החברים שלהם, הם יכולים יותר להבין אותם ולהשפיע עליהם. בעלי תשובה יכולים להבין כל מיני דברים שרק מי שהיה בעולם הרחוק מתורה ומצוות יכול להבין. כי מי שנאבק ביצר הרע בצורה חזקה, יכול לקבל ממנו מתנות.
הדבר דומה לשודד מקצועי שפיתח שיטות מיוחדות, שכעת המשטרה תפסה אותו ובמקום לכלוא אותו, היא משלמת לו משכורת כדי שיעבוד עבורה לתפוס שודדים. שוטרים אחרים לא יוכלו להגיע לביצועים שלו, כיוון שהם לא מכירים את הצד השני כמו שהוא מכיר. הוא מכיר את כל התכסיסים ושיטות העבודה. דווקא בזכות העבירות שלו, הוא זכה לקבל מהן מתנות וכך לצמוח ולהתעלות בדרך הטובה.
אדם שנפל ביצר הרע יכול להגיע לדרגות עצומות, אבל כל זה רק אם ינצל את המלחמות שעשה עם היצר כדי לצמוח. דווקא מי שנלחם ביצר הרע הוא זה שיכול לקבל ממנו מתנות.
הדבר נכון לא רק לגבי היצר הרע. כי כל אחד מאיתנו נתקל פה ושם במצבים לא נעימים שהוא צריך להיכנס אליהם. לפעמים יש מריבות, לפעמים יש טרדות שונות, לפעמים יש נפילות וכו'. בכל דבר לא טוב שאנו נתקלים בו, אנו מרגישים רצון גדול רק לעבור אותו כבר. נראה לנו שיש שתי אפשרויות, או שנעבור או שניכשל. אבל האמת היא שישנה אפשרות שלישית. אפשר לנצל את הדבר ולראות אילו מתנות אנו יכולים לקבל מאותו מצב לא נעים. מה בעצם נוכל להוציא משם.
אם כבר יש סידורים ומטלות שצריך לעשות, אז כדאי לחשוב לא רק איך לעשות אותם כדי לסיים וזהו, אלא כיצד נוכל להרוויח מאותם סידורים דברים נוספים. אולי נפגוש אנשים מעניינים, אולי נקבל איזו תובנה חשובה, אולי נעשה משהו שיקדם אותנו באיזשהו אופן. כך בכל דבר שנראה לנו כמטרד, צריך להבין שהשם יתברך נתן לנו אותו כי יש לנו קשר אליו וניתן להרוויח ממנו ולהתקדם.
אדם צריך לחשוב בכל דבר לא טוב שהזדמן לו, כיצד הוא יכול להתעלות ממנו. אדם צריך להתפלל להשם על הדבר שיוציא דבר טוב מתוך אותו מטרד. לפעמים כאשר משנים את התפיסה בצורה הזו, אז רואים איך שהכול עובר בצורה חלקה ועוד מרוויחים מזה ומתקדמים מזה. אם חס ושלום נכנסים לבית החולים מסיבה כלשהי, אז במקום לקוות רק לעבור את זה, אפשר להתפלל להוציא מזה משהו טוב. צריך לחפש איך נוכל לקדש שם שמיים, איך לעזור לאחרים, איך לייעל את העניינים וכו’. ואז פתאום רואים ישועות ו"במקרה" פוגשים את האנשים הנכונים, מקבלים תובנות ומתקרבים לתכלית של חיינו.
הרי בכל מקום יש ניצוצות של קדושה שעלינו לברר. בכל מקום שאנו נמצאים יש לנו תפקיד לאסוף ניצוצות ולהעלות אותן למקורן. אם כבר אנו מחכים בתור ארוך, אולי משמיים זימנו שיהיה לנו זמן ללמוד מעט או לקרוא פרקי תהלים שיועילו. אם כבר עצר אותנו שוטר, אולי נוכל לעזור לו להתקרב לתורה ומצוות. לא מדובר רק על השתדלות גשמית, אלא שנוכל להתפלל על הדבר ופתאום דברים לא צפויים יתרחשו. לפעמים אפילו לא נראה את אותם דברים, אבל בלי שנדע הם יפעלו.
למעשה אם נחשוב על הדברים לעומק, נגלה שכל התקדמות וכל דבר טוב התחיל ממשהו מאיים ומפחיד. תינוק מגיע לעולם לאחר שאמו חוותה לידה קשה ותשעה חודשים של ייסורים. שידוך טוב מגיע לאחר הרבה פחדים ולבטים. התורה ניתנה רק לאחר שיצאנו ממצרים. וכך כל דבר טוב מגיע לאחר שעוברים את הטרדות הסובבות אותו.
אדם יכול להיות להיות כלוא ולהרגיש רע ולרצות רק לעבור את זה, או שהוא יכול להתחזק באמונה כמו יוסף הצדיק שאז הפך למלך דווקא מתוך שהיה בבית הסוהר קודם לכן. מעז יוצא מתוק ומכל דבר לא טוב אפשר להוציא דברים נפלאים אם נתפלל ונחזק את האמונה. רק צריך להאמין באמונה שלמה שהשם יתברך הוא שמביא את הדברים ושהוא יהפוך את הכל לטובה. ככל שנאמין בזה יותר, כך נקרב את זה יותר ונהפוך את זה למציאות ממשית.
כשפרעה מציע למשה שילכו, ואפילו הילדים הקטנים ילכו (מה שהוא לא הסכים לפני כן), משה מצדו אומר לו שלא רק שכולם ילכו, אלא שגם פרעה בעצמו ייתן להם זבחים ועולות. כי באמת אפשר לראות שכל יציאת מצרים נועדה כדי להגיע למקום טוב יותר. אילו בני ישראל היו סתם יוצאים ממצרים, אז זה לא היה שווה כלום. עבודת פרך במשך מאתיים ועשר שנה לחינם. מה הרווחנו מכל זה?
לכן לפני היציאה בני ישראל מנצלים את מצרים ושואלים מהם כלי כסף וזהב. כי צריך לנצל את היצר הרע ולהרוויח ממנו משהו. לכן יציאת מצרים מביאה אותנו לקבלת התורה ואז אנחנו מבינים שכל השעבוד היה שווה את זה. בזכות אותו שעבוד הצלחנו להגיע למשהו הרבה יותר טוב מהמקום בו היינו לפני כן. לא היינו יכולים לקבל את התורה ללא אותו שעבוד. דווקא מתוך מ"ט שערי טומאה במצרים שהיו כור היתוך שזיכך את הנשמות שלנו, יכלנו לצאת משם ולקבל את התורה.
רק כאשר אנו מנצלים את הדברים השליליים שמגיעים לחיינו, אנו יכולים לזכות להתעלות אמתית. צריך להתרחק מהדברים הלא טובים, אבל אם כבר הגיע דבר לא טוב לחיינו, אז עלינו לדאוג לנצל אותו כדי להגיע דרכו למקום הטוב ביותר. ובכל אופן לא להתפשר ולוותר ליצר הרע, אלא להילחם עד הסוף. השם יזכה אותנו לצמוח ולהתעלות ויביא לנו את הגאולה השלמה מהרה.
תכנים נוספים דומים:
כתיבת תגובה