פרשת בהר – הכל שייך לקדוש ברוך הוא
נאמר בפרשה (פרק כה’ פסוק כג’): “כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי”. כאשר לאדם יש קרקע משלו, בית שבנה, עבדים ושפחות ועושר רב, הוא בוודאי חושב לעצמו שהכול שייך לו. אבל הקדוש ברוך הוא מסביר לנו שכל הארץ שייכת לו. כל מה שנראה ששייך לנו זה בעצם רכוש מושאל, כי אנחנו בסך הכל גרים ותושבים כאן.
בנוסף, לא לחינם הפרשה מתארת את סוגי העבדים ומסבירה שאם העבד הוא ישראל, אסור להעביד אותו קשה מדי וצריך לזכור תמיד שהוא עבד של הקדוש ברוך הוא. “כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם…” כלומר כולנו עבדים של הקדוש ברוך הוא, אז לא יתכן שנרגיש בעלות על אחרים. הרי גם אנחנו וגם העבדים שלנו, כולנו עבדים של הקדוש ברוך הוא. אז יוצא שאין לנו עליהם שום עליונות. אין לנו בעלות על שום דבר משום שהכול שייך לקדוש ברוך הוא.
כולנו לפעמים מרגישים על הגובה. עם תחושה שהכול מגיע לנו והכל שייך לנו. אנחנו מרגישים בעלות על דברים שונים, בזמן שאנחנו בסך הכל שומרים על פיקדון שהקדוש ברוך הוא הפקיד בידינו. צריך לזכור שהמנהל בעבודה הוא עבד של הקדוש ברוך הוא באותה מידה שפועליו הם עבדים. המורה הוא עבד לא פחות מהתלמידים. ההורים הם עבדים כמו שילדיהם עבדים. העשירים והמצליחים הם עבדים בדיוק כמו העניים. כולנו עבדים של הקדוש ברוך הוא וכל הארץ שייכת לקדוש ברוך הוא. אנחנו בסך הכל אורחים כאן, “גרים ותושבים”.
אם נבין את הדברים, אז נגלה שאין לנו שום בעלות וממילא אין לנו שום יתרון או שליטה על שום דבר, ואנו כפופים בצורה מוחלטת לחוקים שנתן השם יתברך. לא יתכן מצב שמנהל צועק על הפועלים שלו בעבודה. לא יכול להיות דבר כזה שראש ממשלה מחליט לחלק שטחים מהארץ. לא יתכן שאנשים עשירים ישמרו את העושר לעצמם מבלי לדאוג לעניים. לא יתכן מצב בו יהודי מבזה את חברו. לא יתכן בכלל שאדם יעשה כל עוול.
הרי כל המצבים האלו יכולים להתרחש רק כאשר אנו בטוחים שאנו השולטים ושהכול בבעלותנו, אבל אם אדם מבין שהכסף שלו הוא לא באמת שלו, הרכוש לא בבעלותו ושחבריו היהודים אינם כפופים לו, אז הוא לא יכול לפגוע ולזלזל בשום דבר ובאף אחד. הכל שייך לקדוש ברוך הוא ולכן אנו מחויבים לקבל את ההחלטות השונות בחיינו על פי הציוויים שהוא נתן לנו.
הקדוש ברוך הוא נתן לנו בית, כדי שנוכל לחיות בו חיי משפחה טובים, ללמוד בו תורה ולעשות הכנסת אורחים. הוא נתן לנו ממון כדי שנוכל לעשות צדקה ולתת לנזקקים. הוא נתן לנו ילדים כדי שנחנך אותם לדרך טובה ונלמד אותם תורה ומצוות. הוא נתן לנו חברים כדי שנזכה לתת ולעזור להם. כל מה ששייך לנו כלל לא שייך לנו. אנחנו מוכרחים לראות כיצד אנו יכולים להשתמש בדברים שהשם יתברך הפקיד בידינו כדי לעשות את רצונו ולעבוד אותו בצורה הטובה ביותר.
אם נרצה למשל לאכול או לשתות, אנו מחויבים לברך את הברכה המתאימה לפני ואחרי. חז”ל מלמדים אותנו שהאוכל ללא ברכה כאילו גוזל את הקדוש ברוך הוא, משום שהארץ שייכת לו ולא לנו. כולנו עבדים של הקדוש ברוך הוא ומתארחים בארץ ששייכת לו, אז איך יתכן שנרגיש בעלות על מה שאינו שייך לנו?
אנחנו רגילים לחיות בצורה שבה כל אחד מרגיש שהוא יכול לעשות מה שבא לו, אבל אנחנו שוכחים שכולנו עבדים שמחויבים לעשות את ציוויי הבורא. אדם שמזלזל במצוות הבורא ומשוכנע שהכול שייך לו הוא כמו עבד שעושה ככל העולה על רוחו עם הרכוש של אדונו מבלי להקשיב לו. אם זה כך, אז שלא יתפלא אם האדון שלו יום אחד יזרוק אותו מביתו בלי כלום.
מתוך החומריות שמקיפה אותנו, אנו מתחברים לגשמיות ולא מצליחים לראות מי באמת שולט על העולם ומושך בחוטים. אז אנו רואים שיש אנשים שכאילו פחותים מאיתנו ואז מזלזלים בהם. אדם מרשה לעצמו להתייחס בחוסר כבוד לילדיו או לאנשים שאינם חשובים בעיניו. כי הוא מרגיש שליטה.
אבל מצד האמת יכול להיות שאותה נשמה קדושה של הילד גבוהה יותר משל האב. יכול להיות שאותו אדם שנראה מסכן ובזוי הוא זה שמחזיק את כל העולם בזכות המעשים שלו. אמנם בוודאי שעל האב לחנך את בנו, ולפעמים צריך להעניש וכדומה. אבל כל זה רק לטובת הבן עצמו, ולא מתוך כעס ואיבוד שליטה של האב.
באופן טבעי אדם מכבד את המכובדים. אם יבוא רב גדול או להבדיל איזה אדם מכובד, מפורסם ועשיר בעל תפקיד, אז כולם יתחנפו אליו, יעריכו אותו ויזהרו מאוד בלשונם ובהתנהגותם לידו. אבל אם יבוא אדם פשוט, אז כאילו מרגישים בסדר לדרוך עליו ולבזות אותו.
פעמים רבות אנשים שונים עושים את אותו המעשה בדיוק, אבל התגובות כלפיהם שונות לחלוטין. שלאדם חזק מתנהגים בסלחנות, מדברים בצורה יפה ומכובדת, אפילו אם עשה מעשה שלא מוצא חן בעינינו. אבל לאדם חלש מתייחסים בצורה נוראה על כל דבר קטן, שכאילו מוציאים עליו את כל המטען שאנו סוחבים במשך כל היום. כי אנו מרשים לעצמנו לעשות זאת מתוך מחשבה שאין לו את הכוח להגיב.
אלא שהשם יתברך מלמד אותנו שהכול שלו. שאם אנו מתייחסים בצורה לא יפה לאדם כלשהו, וגם אם הוא נראה בזוי ושפל, אנו בעצם מתייחסים לא יפה לבן של הקדוש ברוך הוא. אנו מתעסקים עם משהו ששייך לקדוש ברוך הוא. וממילא ברור הדבר שזה לא יעבור בסלחנות.
לכן נאיר את עינינו שכל מה שאנו רואים סביבנו שייך לקדוש ברוך הוא. שאסור לנו להתייחס בצורה לא הולמת לרכוש של הקדוש ברוך הוא, וכל שכן לבניו. שאנו מוכרחים לנהוג בכבוד כלפי אחרים ולשמור על עצמנו שלא להזיק לאף אחד ולא לצער אף אחד. כי אנחנו לא יותר טובים מהם.
שנזכה כולנו בע”ה להתחזק ולעשות את רצון אדוננו, להתייחס בצורה טובה לכל מה שסביבנו, כי הכל הוא של השם יתברך. מתוך כך נגיע למה שאמרו חז”ל “עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו”.
תכנים נוספים דומים:
כתיבת תגובה