פרשת בחוקותי – הקדוש ברוך הוא מבטיח שלא יעזוב אותנו לעולם
פרשת בחוקותי מכילה בתוכה תיאורים לא כל כך נעימים של דברים העלולים לקרות אם לא נלך בדרכי השם. לאחר התיאורים המפורטים הנפרשים על פני הרבה פסוקים, הקדוש ברוך הוא מבטיח לנו הבטחה אלוקית: "ואף גם זאת בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי איתם" (ויקרא כו, מד').
השם יתברך מתאר מצב בו עם ישראל עוזבים את התורה והמצוות ועושים עבירות קשות ועל כן נענשים בעונשים קשים ומזעזעים שאי אפשר בכלל לתאר. אך יחד עם זאת הוא מבטיח שלמרות כל הרע שנעשה, למרות כל העבירות, למרות שנפר את הברית, למרות שנגיע עד לתחתית של התחתית, למרות הכל הוא לא יעזוב אותנו, לא יפר את הברית ויהיה איתנו לנצח.
הנצרות למשל מבוססת על סיפור מאוד תמוה וטיפשי בו הבורא חס ושלום כאילו עזב את עם ישראל ובחר בעם אחר במקומם. הם מאמינים בתנ"ך, רק שהם מדמיינים כאילו שיש לזה המשך.
אבל הדברים מופרכים מיסודם, שהם עצמם מאמינים בתורה האלוקית שניתנה לישראל, אז אותה תורה אלוקית מביאה איתה הבטחה מוחלטת ומפורשת, שלמרות שנהיה בארץ אויב, למרות ההסתר פנים שנחוש ולמרות כל מה שנעבור, עם כל זה הקדוש ברוך הוא לא ימאס בנו, לא יעזוב אותנו ולא יפר את הברית. אנחנו העם הנבחר שלו לנצח.
יהודים רבים נמצאים במצב של ייאוש. הם חושבים לעצמם על כל העבירות שעשו ובטוחים שאין להם כל תקנה. לפעמים זה נראה שאחרי כל החטאים שעשינו, אין כל סיכוי שהקדוש ברוך הוא יאהב אותנו. לפעמים אנחנו מרגישים כאילו שהקדוש ברוך הוא חס ושלום שונא אותנו.
אך האמת היא שהקדוש ברוך הוא אוהב אותנו ומאמין בנו, ללא קשר למעשים שעשינו. לכן אנו מודים לו בכל בוקר ומסיימים ב"רבה אמונתך", כי למרות כל העבירות והחטאים, הוא מאמין בנו ומחזיר את הנשמה שלנו אל הגוף ליום חדש של ניסיונות. הוא נותן לנו הזדמנות נוספת ומאפשר לנו לתקן.
לכן הוא אומר לנו שאפילו שנהיה במצב הקשה ביותר של חוסר אמונה ועם חטאים רבים, למרות הכל הוא לא ימאס בנו ולא יעזוב אותנו לעולם. כל יהודי צריך להתחזק מאוד מהדבר הזה, כי לא משנה כמה חטא ולאיזה מקום נמוך הוא נפל, מכל מקום יש לו אבא שאוהב אותו מאוד ונמצא אתו תמיד. זה דבר נפלא להיות הבנים של הקדוש ברוך הוא, שתמיד אוהב אותנו ללא כל תנאי ובלי סיבה.
אסור לאף יהודי להרגיש שאין תקווה, משום שתמיד אפשר לשנות את הדברים. לא משנה מה עשינו, גם אם עברנו את כל העבירות האפשריות ואנו מרגישים שחצינו את כל הגבולות האדומים, השם יתברך אוהב אותנו בכל מקרה. תמיד יש לנו את האפשרות להתחרט על המעשים הלא טובים, לחזור בתשובה ולהתקרב לקדוש ברוך הוא.
הדבר דומה לאב שמייסר את בנו ומעמיד פני כועס כדי לחנך את הבן מתוך אהבה ודאגה. האב בוודאי לא מרגיש נעים עם העונשים שנותן לבנו, אלא שהוא נותן את העונשים בלית ברירה. הוא מצפה בכיליון עיניים שבנו יתחרט על מעשיו וישוב לדרך טובה, וכך יוכל להפסיק עם העונשים ולהראות לו את אהבתו. הכל נעשה לטובת הבן. הוא אוהב אותו ולמרות הפנים הכועסות שהוא מציג, הוא לא מואס בו ולא רוצה להחליף אותו באף אחד אחר.
כך השם יתברך עושה את הכל לטובתנו ואוהב אותנו בכל מצב, הוא רוצה שנלך בדרך התורה והמצוות כי זה מה שהכי טוב בשבילנו. כאשר אכן נזכה ללכת בדרך הזו, הוא ישמח שהוא יכול להראות לנו את אהבתו כמו אב ששמח להראות את אהבתו לבנו.
חשוב לזכור את העניין הזה במצבים שונים של יאוש. אסור לאף אחד להתייאש ולחשוב שאין סיכוי. לא משנה מה עשינו, לא משנה איפה היינו, וגם אם עברנו את הגרוע מכל, תמיד יש תקווה כי השם יתברך אוהב אותנו וסולל לנו דרך מיוחדת לתיקון ותשובה. בכל מצב יש אפשרות לתקן כי זה מה שהשם יתברך רוצה מאיתנו. הוא לא רוצה להתאכזר אלינו ולגרום לנו סבל, אלא הוא רוצה שנתקן את המעשים ונזכה לשפע עצום ולכל הטוב שבעולם.
הרבה אנשים חיים בחושך, כי הם מרשים לעצמם לחיות כך. מרוב נפילות, הם כבר התרגלו להרגיש כאנשים מקולקלים ורחוקים שכאילו אין להם תקנה. הם נתנו לעצמם הגדרות, שהם "חילונים", "רחוקים" או "כופרים", ומאז הם בטוחים שאי אפשר אחרת.
אותם אנשים מבינים שגם אם יעשו השתדלות, זה לא יעזור להם. כאילו שהכול כבר אבוד ואי אפשר לשנות. כאילו שהם נפלו כל כך עמוק למקום שכבר אין דרך חזרה. הם בטוחים שהשם ח"ו שונא אותם ולא רוצה בתקנתם. הם חושבים שהוא רוצה ח"ו להעניש אותם בייסורים קשים ולהתנקם בהם.
אז אחרי כל זה הם אומרים לעצמם שאם גם ככה כבר איבדו את העולם הבא, ואם בכל מקרה אין להם תקווה להיות אנשים טובים, אז כאילו מותר להם עכשיו לעשות את כל העבירות שבעולם. אבל זו טעות עצומה לחשוב כך. השם יתברך זה אבא שלהם שאוהב אותם מאוד, ואותו ייאוש גורם לו צער גדול.
אנשים מרגישים כמו במלחמה ח"ו עם השם יתברך. שואלים עליו שאלות וכאילו רוצים להתנגח בתורה וביסודות האמונה. אבל זה הכל בדמיון שלהם. במציאות השם יתברך אוהב אותם אהבה עצומה, הם הבנים שלו, כשכואב להם אז לו כואב יותר. וכל מה שהוא רוצה זה שישובו אליו, שילכו בדרך טובה, שיהיה להם טוב. אבל הם לא מצליחים לראות את זה וחושבים שהם כמו אויבים.
לכן השם יתברך מזכיר לנו בפרשה את עניין השכר והעונש, שהכול תלוי בתורה ומצוות שנקיים. אבל יחד עם כל זה הוא דואג להזכיר לנו, שבין אם נקיים אותם ובין אם לא, בכל אופן תמיד נישאר הבנים שלו והוא אוהב אותנו לעולם.
השם יתברך יזכה אותנו לשוב אליו ולקיים תורתו באהבה. נשמח אותו כך שהוא ישמח אותנו, ונזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן.
תכנים נוספים דומים:
כתיבת תגובה