היכן מעונו של הקדוש ברוך הוא? (פרשת וזאת הברכה)

ראובן פיזנטי | י״ז בתשרי ה׳תשע״ז | פרשת וזאת הברכה ושמחת תורה

אנשים רבים מתקשים בשאלה “היכן נמצא הקדוש ברוך הוא?”. הילדים הקטנים יאמרו שהוא נמצא בשמיים, בעוד שהבוגרים יותר והמיושבים בדעתם יאמרו שהוא נמצא בכל מקום.

אבל למרות הכל הדבר לא מובן כלל, שהרי אנו מסתכלים סביבנו ורואים עולם שלם קיים ופועל, אנו רואים אנשים, טבע ושלל דברים חומריים. אבל את השם יתברך אנחנו לא רואים. אז לכאורה איך אפשר לומר שהוא כאן? היכן הוא נמצא ומדוע אנחנו לא רואים אותו?

פרשת וזאת הברכה מביאה לנו פסוק שנראה קצת מעורפל בקריאה ראשונה, “מעונה אלוקי קדם ומתחת זרועות עולם” (דברים לג, כז). אלא שאולי אפשר להסביר ש”מעונה” כלומר המעון והמקום הוא “אלוקי קדם”, שהשם יתברך שקדם למציאות העולם הוא מעונו של העולם. “ומתחת זרועות עולם” שממנו משתלשלת הנהגת העולם ומתוך אותו המעון יוצא מקומו של העולם.

ובדומה למה שמובא ברש”י בפרשת כי תשא (לג, פסוק כא) על “הנה מקום איתי”, שהקדוש ברוך הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו. שהקדוש ברוך הוא לא נמצא ב”מקום” כלשהו, כי אין מקום שיכול להכיל את מציאותו. אלא בדיוק להפך, הקדוש ברוך הוא מכיל את ה”מקום”.

לא לחינם הקדוש ברוך הוא מכונה “המקום”. הרי אם נתייחס למושג “מקום” נראה שזהו כינוי יחסי לאזור שמכיל דבר כלשהו שנמצא בתוכו וקטן יותר באופן יחסי. המקום מכיל את מה שנמצא בתוכו, אבל אין אפשרות שמקום קטן יכיל דבר שגדול ממנו.

אם נבחן את מושג המקום ביחס לאדם מסוים למשל, אז נגלה שהוא נמצא בבית מסוים, ואותו בית נמצא בשכונה מסוימת, ואותה שכונה נמצאת בעיר מסוימת, ואותה עיר נמצאת בארץ מסוימת, ואותה ארץ נמצאת ביבשת מסוימת, ואותה יבשת נמצאת בכדור הארץ שנמצא בגלקסיה שנמצאת ביקום. אבל איפה אותו יקום נמצא? איזה מקום גדול מספיק כדי להכיל אותו?

תמיד דבר מצומצם יותר יהיה בתוך מקום כלשהו שהוא גדול יותר ויכול להכיל אותו. לא יתכן שדבר גדול יהיה בתוך מקום שקטן יותר ממנו. אז על אחת כמה וכמה שכל היקום כולו לא יכול להכיל את הקדוש ברוך הוא שהוא אינסופי וחסר גבול. שום מקום לא יכול להכיל אותו.

באופן אוטומטי אנו מייחסים לקדוש ברוך הוא חס ושלום תכונות של בשר ודם. לכן אנו שואלים שאלות כמו “איפה נמצא הקדוש ברוך הוא”. אבל האמת היא שהקדוש ברוך הוא לא נמצא בתוך העולם והעולם המוגבל כלל לא יכול להכיל אותו. אלא בדיוק להפך, שהעולם נמצא בתוכו.

כל היקום נמצא בתוך הקדוש ברוך הוא. הוא המקום של הכל. הרי הוא “אלוקי קדם”, שהיה לפני שנברא היקום. הרי הוא זה שברא את היקום. ואם היה לפני היקום, זה אומר שהיה לפני שבכלל היה המושג “מקום”. עוד לפני שהיה מקום בעולם, כבר היה את הקדוש ברוך הוא.

השם יתברך לא צריך מקום כדי להיות בו, וגם שום מקום לא יכול להכיל אותו, שהרי אין מקום מספיק גדול ומזוכך שיוכל להכיל אותו. אלא שהשם יתברך הוא המקום שמכיל את כל היקום שברא.

ומכאן אולי נוכל להבין בדרך משל מדוע אין אנו יכולים לראות את הקדוש ברוך הוא. הרי כשאדם נמצא בתוך מקום מסוים הוא לא רואה את המקום עצמו אלא רק את הפרטים הקטנים שנמצאים בתוכו. רק כאשר מסתכלים מבחוץ אפשר לראות את המקום, אבל מבפנים רואים פרטים בודדים.

ולמשל דרך מצלמות לוויין אפשר לראות את ארץ ישראל או את כדור הארץ, כיוון שהלוויין נמצא מחוץ לכדור הארץ. אבל כעת כשאנו נמצאים פה בתוך ארץ ישראל ובתוך כדור הארץ אנו לא מבינים שאנו רואים אותם, כיוון שאנו רואים רק פרטים בודדים מתוכם שנמצאים בסביבה שלנו.

ואז אדם יכול לשאול אותנו איפה נמצא כדור הארץ, אז נאמר לו שאנחנו נמצאים בו. אז הוא יסתכל ימינה ושמאלה בתמיהה גדולה ולא יבין היכן הוא נמצא. הוא הרי לא רואה שום כדור בסביבה. האדם רואה את הסביבה, את העצים, האדמה, המבנים, האנשים וכו’, את מה שכדור הארץ מכיל. אבל הוא לא רואה בצורה ברורה את כדור הארץ עצמו. כי הוא נמצא בתוכו.

לצורך משל, זה כמו שאיברים בגוף האדם ישוחחו זה עם זה, וישאלו היכן נמצא האדם. האחד יאמר שהוא נמצא בכיוון הלב, האחר יאמר שהוא במוח, והשלישי יבוא ויאמר שהוא נמצא בכל מקום. אז מיד יאמרו לו האחרים וכי איך זה יתכן? הרי הם מסתכלים ורואים לב, כבד, ריאות, עורקים, דם, מערכת עיכול, אבל הם לא רואים שום אדם בסביבה. אבל הם לא מבינים שכל אותם דברים שהם רואים, אלו פרטים רבים שאותו אדם מכיל בתוכו.

כשמסתכלים על בניין מגורים מבחוץ רואים את הבניין, אבל כשנמצאים בתוכו רואים רצפה, תקרה, קירות, ריהוט ושאר חפצים שנמצאים באותו המקום. אי אפשר לראות את הבניין כאשר נמצאים בתוכו. רואים רק חלקים ממנו מבפנים.

כך אם נסתכל על רכב כלשהו מבחוץ נוכל לזהות אותו על פי הצבע, הדגם ושאר הפרטים המזהים, אבל כאשר ניכנס לתוכו נוכל לראות רק את הפרטים שבתוכו, כמו הגה, מושבים, תיבת הילוכים וכו׳. וכך בכל דבר. יוצא שכאשר אנו נמצאים בתוך מקום מסוים, אין לנו אפשרות לראות את אותו המקום עצמו, אלא רק את הפרטים הקטנים שבתוכו.

ומכל המשלים האלו נוכל קצת להבין, להבדיל אלף אלפי הבדלות בלי שיעור בכלל, שהקדוש ברוך הוא מכיל את הכל. הוא המקום של הכל. כל מה שאנו מכירים, הכל זה פרטים קטנים שהוא ברא ומכיל בתוכו. לא שאותם פרטים מהווים את עצמותו חס ושלום, אלא שהוא ברא אותם ונתן להם קיום בתוכו.

ומכאן גם נבין איך יתכן שאין עוד מלבדו, שהרי אנו רואים בחוש שיש דברים נוספים בעולם? אז איך יתכן לומר שהכול זה הקדוש ברוך הוא? אלא שהכול זה פרטים קטנים שהוא מכיל אותם, ויוצא שהכול זה הוא.

ומכאן נבין שגם אנחנו פרטים קטנים שכביכול מוכלים בתוכו (הכל כמובן בדרך השאלה ממושגים שאנו מכירים, כיוון שאין לנו תפיסה בו כלל). ולכן ברור שאין לנו אפשרות לראות אותו.

הרי כל אחד מאיתנו ואפילו כל חפץ הוא אלוקות. כל העולם פועל מכוחו של הקדוש ברוך הוא והחיות בכל פרט בעולם מגיע רק ממנו. לכן אנו יכולים לראות אנשים, חפצים או מצבים שונים, וכל אלו באים בהשגחה פרטית מופלאה כדי לרמוז לנו מה השם רוצה מאיתנו.

השם יתברך מתקשר איתנו דרך הדברים הקטנים ודרכם אנו יכולים לראות אותו. אבל לא לראות אותו כפי שאנו מצפים לראות אותו מבחוץ, כמו שאנו רוצים לראות בית או רכב מבחוץ, שהרי זה לא יתכן כיוון שאין לו גוף ולא דמות הגוף. אין שום מקום שיכול להכיל אותו כך שהוא יימצא שם ונוכל לראותו.

אלא שאנו יכולים לראות אותו דרך הפרטים הקטנים, כמו שאנו רואים קירות בתוך בית ואנו מבינים שאנו נמצאים בתוך בית, למרות שאנו לא רואים אותו מבחוץ. וכמו שרואים תיבת הילוכים בתוך רכב, ואז ממילא מבינים שאנו נמצאים בתוך רכב, למרות שאנו לא רואים את הרכב ממש שנוכל לתאר כיצד הוא נראה מבחוץ.

כך להבדיל, אנו רואים את האנשים, הטבע, החפצים וכל החומר שהשם יתברך ברא, וממילא אנו מבינים שאנו נמצאים בעולם מופלא שהשם יתברך מכיל, שהוא מקומו של העולם. אז אמנם אי אפשר לראות אותו בצורה ישירה, אבל אפשר לראות את כל הבריאה המופלאה וממילא להבין שהכול זה חלק מאלוקות.

לפעמים אדם יכול להסתכל אפילו על חפץ דומם ולקבל תובנות מופלאות, ועל אחת כמה וכמה אם הוא מתבונן בטבע, בצומח או בחי. כאשר מקדישים זמן להתבונן בפרטים סביבנו תוך כדי מחשבה שכל אותם דברים מקושרים לאלוקות ומקבלים את החיות שלהם בהשגחה פרטית מופלאה, פתאום אפשר דרך זה להתחבר לאלוקות שבתוכנו, שגם כל אחד מאיתנו הוא חלק אלוקי שמחובר לאינסוף.

הכל מתחיל מתוך ההבנה הזו שהשם יתברך הוא לא סתם עוד יצור נברא שנמצא בתוך העולם, כפי שאנו מצפים לראות, אלא שהוא מכיל את העולם והעולם נמצא בתוכו, ובעצם כל העולם כולו הוא אלוקות והכול זה חלק ממנו.

כשאנו מנסים לראות את השם יתברך צריך לזכור לא לנסות לראות אותו מבחוץ, כי אין לו צלם ודמות. אלא לנסות לראות אותו דרך הפרטים הקטנים שהוא מכיל בתוכו, ואלו כל הדברים שנמצאים סביבנו וגם אנחנו בעצמנו.

לכן נאמר בספר איוב “מבשרי אחזה אלוק”, שמתוך התבוננות בעצמנו אפשר לראות את אלוקים. מתוך חיפוש בפרטים הקטנים שסובבים אותנו בהשגחה פרטית מופלאה ונמצאים במיוחד בשבילנו אפשר לזכות לראות ממש את הקדוש ברוך הוא. לשום דבר אין ממשות מצד עצמו. לכן במקום להסתכל על חומר כלשהו בפני עצמו נבין שאנו מסתכלים על חלק מהקדוש ברוך הוא שכרגע מתגשם באותו החומר, וכך אפשר להתחבר למקומות גבוהים.

ואם אדם באמת מתבונן לעומק על הדברים, אז ממילא הוא יכול להבין שהוא חלק מאלוקות גמורה. וזוהי הדרך לנסות ולתפוס עד כמה שאפשר את מציאות השם. שלא לנסות להסתכל כמו שמסתכלים על דברים מבחוץ, שרואים צורה מסוימת וגבול, שהרי השם יתברך הוא אינסוף ללא צורה וללא גבול. אלא לנסות להסתכל על הפרטים הקטנים, כמי שנמצא בתוך מקום מסוים, ולאט לאט חוקר, מסיק מסקנות ומגיע לתובנות בקשר לאותו מקום בו הוא נמצא.

השם יתברך יזכה אותנו להתחבר להשם יתברך, לזכות לראות אלוקות בכל דבר ולהידבק בו ובתורתו.