השכינה הקדושה מדברת ופועלת מתוך הצדיקים – פרשת ויחי
יוסף לוקח את בניו אל יעקב אביו כדי שיברך אותם. יעקב מניח את יד ימינו על אפרים הצעיר ואת שמאלו על מנשה. יוסף חושב שמדובר בטעות והוא מסביר ליעקב שמנשה הוא הבכור שצריך להיות תחת יד ימינו. הוא מנסה לתקן את הטעות ולהזיז את ידו, אך יעקב מסביר לו שאין שום טעות. אמנם מנשה הוא הבכור, אך מהשמיים החליטו שאפרים יהיה גדול ממנו.
לפעמים אנשים מסתכלים על אנשי הדור הקודם בתור מיושנים ולא מבינים. כי אנחנו תופסים את מציאות העולם החומרית, ואז חושבים שכמו שרכב חדש נוסע טוב, וככל שהוא מתיישן כך הליקויים בו מתרבים, וכן גם בכל מוצר חשמלי או כלי עבודה, אז אולי כך גם באנשים.
ואז אנחנו מסתכלים על המבוגרים, על הזקנים של הדור הקודם, ובטוחים שאין להם שום קשר לתפיסת העולם שלנו ולעולם לא יצליחו להבין אותנו. אנו בטוחים שאנו חכמים יותר מהם, שתפיסת העולם שלנו היא רחבה יותר והם עדיין חיים במאה הקודמת.
ואמנם פעמים רבות בחיים אנחנו מבינים שאין כמו חכמת ההורים, שידעו לכוון אותנו למקומות הנכונים, שנתנו לנו עצות טובות וכו’. אבל מכל מקום ברגע האמת, כאשר הם נותנים לנו עצה, קשה לנו לקבל אותה ואנו בטוחים שהם לא מבינים בזה כלל.
ובצורה דומה אנו מסתכלים גם על בני התורה. שנראה שהם עוסקים בעולמות עליונים, חיים ללא תאוות ויצרים, ואם כן איך יוכלו להבין אותנו? איך יוכלו לייעץ לנו עצות טובות? וכי הם יכולים להבין מה זה יצרים? וכי הם יכולים להרגיש איך זה לחיות בסביבה רחוקה מתורה ומצוות?
אלא שצריך לדעת שכל זה נובע מתוך המקום שלנו ומתוך התפיסה המצומצמת. בדרך כלל לאדם מבוגר יש יותר ניסיון וכך התפיסה שלו יותר רחבה. ובדרך כלל לבן תורה שלומד במשך כל היום, נותנים דעת להבין דברים מורכבים הרבה יותר ממה שנמצא מול עיניו.
ומובן הדבר שמדובר באופן הכללי, שכן ברור שלא כל האנשים שווים. ישנם אנשים בעלי דעת רחבה יותר וכאלו שפחות, וישנם אנשים שחלו או עברו דברים שגרמו למוח לתפקד בצורה פחות טובה וכו’. אלא שכך בנוי הדבר לרוב, ולכן דרשו חז”ל שזקן הוא זה שקנה חכמה.
אנשים רבים מזלזלים במבוגרים, וכן מזלזלים ברבנים וכדומה, כיוון שהם חושבים שהם מבינים יותר מהם. הם רואים את גדולי הדור בתור אנשים מיושנים ולכן קשה להם לקבל מהם עצות.
ולפעמים נפגשים ברב חשוב לבירור הלכה מסוימת או לשמוע דעת תורה בעניין מסוים. אבל מוכנים לקבל את הדברים רק אם הדברים יהיו תואמים לציפיות שלנו. כאשר שומעים משהו שונה ממה שרצינו לשמוע, אז פשוט מתעלמים מתוך מחשבה שהוא טועה. ולפעמים אנשים עושים סבב רבנים עד שיגיעו למישהו שיאמר מה שמתאים להם.
האדם בטוח שהוא יודע הכל ושהוא תמיד צודק, ורק מחפש לאשר את הדברים. אבל בוודאי שלא ישנה את כל התפיסה שלו רק בגלל שאיזה אדם גדול אמר כך.
ואמנם יש בזה בחינות רבות וכל מקרה צריך להיבדק לגופו. שכן מוכרחים הרי גם להפעיל שיקול דעת, וכמו שמובא שבמקום חילול השם אין חולקים כבוד לרב. וכן מובא שרק אם הרב דומה למלאך השם אז יבקשו תורה מפיהו. שהרי ישנם לצערנו גם המון מתחזים והרבה קלקולים, ורבנים שאינם כלל רבנים.
אבל מכל מקום כאשר כבר עשינו את הבדיקות הראויות והגענו לרב שדומה למלאך השם, אז ממילא מחובתנו לקבל תורה מפיהו. שצריך להבין שהשכינה הקדושה מדברת מגרונו.
כאשר הוא מדריך אותנו, זוהי למעשה הדרכה שאנו מקבלים מהשמיים. הלכה שהוא אומר לנו זו הלכה שנפסקת בשמיים. לבחור להתעלם מהדברים זה אומר לבחור לחיות בשקר.
מובן שצריך תמיד להיות עם ראש על הכתפיים, לנסות גם לברר את המניעים אם אפשר, וכפי שיוסף עשה ששאל את יעקב אביו ויעקב הסביר לו את הסיבה. גם תמיד צריך להתבונן ולעשות חשבון נפש, שכן האדם עצמו מחובר לאלוקות ויכול לקבל סיוע מהשמיים. וכן צריך לדעת מראש לאיזה רב אנו פונים, שהרי יש רבנים שמתמחים בעניינים מסוימים ובעניינים אחרים הם פחות מתעסקים וכו’. אבל לאחר שכבר עשינו את כל הדברים מסביב, עלינו לקבל את הדברים.
מול צדיקים אמתיים צריך להתבטל, אחרת אין לנו שום סיבה ללכת אליהם. ההליכה לגדולי הדור מבטאת את הרצון שלנו להבין כיצד השם יתברך רוצה שננהג. אם כבר החלטנו כיצד אנו מתכוונים לנהוג, אז אין ללכת לגדולי הדור רק כדי לשמוע את דעתם מתוך סקרנות וללא כוונה לקיים אותה. עדיף לא ללכת לשם כלל כדי שלא נביא על עצמנו קטרוג. הרי לאחר מכן לא נוכל לומר שלא ידענו שאנו לא נוהגים כשורה.
אילו היינו רואים את יעקב אבינו מולנו באותה תקופה, יתכן מאוד שהיינו חושבים לעצמנו שהוא כבר זקן, אולי הוא לא צלול כל כך ח”ו, אולי הוא לא הבין מי הבכור ואולי בעצם זו סתם טעות. אבל אם גדול הדור ואנחנו חושבים בצורה שונה, אז כנראה שמי שטועה זה אנחנו. הצדיקים לא מסתכלים על איך שהאדם נראה או מה הנסיבות השונות, הם קולעים ישר למטרה מתוך רוח הקודש ששורה עליהם, בלי בלבולים וטעויות.
ושוב נדגיש שמחובתנו לבדוק היטב למי אנו הולכים, כיוון שלצערנו ישנם רבים שנראים כצדיקים מבחוץ אך בפנימיות אין הרבה. יש הרבה שסוחפים אחריהם המוני אנשים שבטוחים שהם צדיקים גמורים, למרות שאין בהם יראת שמיים והם פועלים רק מתוך גאווה ורדיפת כבוד. כל הכתוב כאן מתייחס אך ורק לגדולי הדור שהולכים אך ורק בדרכי התורה מתוך יראת שמיים אמתית, והגיעו לדרגה גבוהה בה כל המציאות הגשמית מבוטלת מבחינתם והם רואים מול עיניהם רק רוחניות טהורה.
אליהם ראוי לכל אחד מאיתנו להתבטל ולקבל את דבריהם מתוך הבנה מלאה שזוהי השכינה שמדברת איתנו. שנזכה בע”ה ללכת בדרכי הצדיקים ולהתקרב לשם יתברך מתוך מעשינו הפשוטים.
כתיבת תגובה