הפשטה וניתוח – פרשת ויקרא

ראובן פיזנטי | ה׳ באדר ב׳ ה׳תשע״ו | פרשת ויקרא

פרשת ויקרא מסבירה את דרך הקרבת הקרבנות. בין הפרטים אפשר למצוא את עניין ההפשטה והניתוח של קרבן העולה. ובאמת שמלבד הפירוש הרגיל של הדבר, עניין ההפשטה והניתוח אולי בא לסמל דרך בעבודת השם שיכולה לסייע לנו המון בחיים גם היום כשאין אפשרות להקריב קרבנות.

הרי הקרבנות צריכים לכפר על האדם. כדי שהעוונות יתכפרו צריך להפנים ולהבין, צריך להסיק מסקנות ולהפיק לקחים, צריך לעשות תשובה ולהתרחק מעוונות נוספים בעתיד. חלק מהותי מהקרבת הקרבן הוא עניין המחשבה, שכעת האדם חושב על מעשיו, בוחן את כל מה שהתרחש ובודק היטב כיצד לתכנן את מהלכיו בעתיד.

זו לא חכמה לעשות בכל יום חטאים ואז להביא קרבן שיכפר עליהם בזמן שהאדם יודע שהוא מתכוון להמשיך לחטוא גם מחר. הקרבן צריך להביא את האדם למדרגה נשגבה בה הוא מבין את הטעות שעשה ולא יחזור עליה שוב. הוא צריך להגיע לידיעה ברורה באיזו דרך להמשיך ללכת.

לכן גם היום, עלינו להפשיט את הדברים ולנתח אותם היטב כדי להבין כיצד ללכת בדרך הטובה עבורנו ולא ליפול שוב. אי אפשר לקחת את הכל כמובן מאליו ולצפות שהכול יסתדר מעצמו. אלא עלינו להתבונן היטב בדברים, להפשיט אותם כדי להיאחז בהם בצורה טובה יותר ולנתח אותם לפרטים כך שנבין היטב כל פרט בדרך.

לכולנו יש בעיות שונות. לאחד יש בעיה של כעס, האחר עם בעיות גאווה, אחר עם נטייה להתמכרות לדברים שונים, אחר רודף אחר תאוות וכו’. הדבר שהאדם הכי רוצה להימנע מלהתמודד אתו זה הבעיות שלו. אדם יעשה הכל כדי להדחיק את הבעיות ולחשוב שהוא בסדר. הוא ידמיין לעצמו שכל העולם נגדו ושכולם לא בסדר, אבל לא יעלה על דעתו שמשהו לא בסדר עם עצמו. אם רק יזכירו לו חלק קטן מהבעיה שלו מיד הוא יכעס, יתקוף, יברח או יתעלם וישנה נושא.

אבל מצד שני כל אחד מודע בסופו של דבר לבעיות שלו. גם אם הוא מדחיק, מתעלם ומשקר לעצמו, זה רק חיצוני. בפנים אדם כעסן יודע שהוא כזה. הוא מבין שזה לא בסדר. אלא שהוא לא יודע כיצד להתמודד עם דבר כזה גדול. הרי איך אפשר להפסיק להיות כעסן? האם יש כפתור שאפשר ללחוץ עליו כדי לתקן את המידות? האם יש ספר מעשי שמדריך צעד אחר צעד כיצד לעשות זאת? הוא רוצה לא לכעוס, אבל כל דבר מכעיס אותו. הוא אומר לעצמו שמעכשיו הוא יהיה סבלני, אבל הכל מרגיז ומקפיץ. אז איך בכלל מתחילים לשנות פה משהו?

אבל התורה רמזה לנו דרך להתמודד, להתקדם ולשנות. “והפשיט את העולה וניתח אותה לנתחיה” (ויקרא א’, פסוק ו’). צריך להפשיט את הדברים מכל השקרים והכיסויים השונים. צריך לפשט אותם כך שיהיו ברורים ופשוטים בשפה מובנת. וצריך לנתח אותם היטב מכל הכיוונים כך שנבין היטב את דרך הפעולה בכל פרט.

כל עניין בעולם הזה מכוסה בקליפות ושקרים. בין אם הדבר טוב או לא, בכל אופן הוא מצופה בקליפות שונות שאינן שייכות אליו. לכן הדבר הראשון שצריך לעשות הוא להפשיט את העניין ולהבין את מהותו.

כדי לזהות את השקר, צריך להגיע לשורש העניין. כי מבחוץ דברים נראים נוצצים והלבוש החיצוני מטעה. אבל כשמפשיטים את הדבר מהלבושים החיצוניים, מגלים את המהות הפנימית ואז רואים שלפעמים בתוך הלבוש היפה מסתתר לו שקר אכזרי, ולפעמים בתוך הבגדים הבלויים והמלוכלכים מסתתר לו יהלום יקר.

לצורך דוגמה, אנשים רבים חושבים שצפייה בטלוויזיה או בתכנים של מכשירי התקשורת השונים זה יכול להיות דבר טוב ומהנה. ובאמת הם יוכלו לתת לנו סיבות רבות מדוע הדבר טוב, שהרי זה מביא לנו להנאה, מעשיר אותנו בידע, מעדכן אותנו במתרחש וכו’. וכך כל מי שנגוע בדבר, שרוצה לתרץ תירוצים ולקבל היתרים, יוכל להשקיט את המצפון שלו ולספר לעצמו שיש בזה המון דברים טובים. אבל אם ניקח את שורש ומהות הדבר ונפשיט את כל החיצוניות, נגיע לקווים ברורים.

הרי ברור לכולם שמי שמשדר את התכנים הם ברוב המוחלט אנשים שאינם יראי שמיים. הקלקולים שמגיעים משם גדולים הרבה יותר מהיתרונות. האיסורים שאנו עוברים בכל רגע הם רבים (לא תתורו, חוסר צניעות מוחלט, דברי כפירה, לשון הרע, חינוך לקוי וכו’). הידע שאנו מקבלים הוא דעות כוזבות שלא מגיעות על פי דעת תורה ומשבשות אותנו בלי שנרגיש (דעות של כפירה, התרסה, חילול שבת, אבולוציה, אלימות, מתירנות וכו’). בנוסף זה מביא להפרעות קשב וריכוז (נראה אם מישהו שרגיל בטלוויזיה מסוגל לקרוא ספר במשך כמה שעות). וכן ישנם עוד נזקים רבים שכל מי שיחשוב מעט, מיד יבין שהכלי הזה הוא הרסני ולא חינוכי כלל שהיתרונות בו מועטים ביותר.

אלא שבדרך כלל אנו כלל לא חושבים, אלא מסתפקים בתירוצים שיש בזה יתרונות וכך מתעלמים מפנימיות הדברים מבלי להפשיט ולהיכנס לעומק ומהות העניין. עוסקים בשטחיות הדברים ונמנעים ממחשבה מעמיקה. אנשים יודעים שזה מזיק לילדים שלהם, אבל אין להם כוח להתמודד. אז מתרצים תירוצים שאולי זה טוב. אבל אם רוצים לחתור לאמת, מוכרחים לעצור ולחשוב יותר לעומק. לכן עלינו להפשיט את הדברים כדי להגיע אל השורש ולראות את האמת.

בנוסף עלינו לפשט את הדברים, כלומר להפוך אותם לפשוטים יותר ומוכנים להתמודדות. כי גם לאחר שהגענו למסקנות ברורות והבנה שהטלוויזיה היא כלי הרסני, עדיין נשארנו בספקות ואין לנו משהו ממשי שאתו אנו מתקדמים.

גם אם אנחנו רוצים לצאת מזה, אנחנו לא יודעים איך לעשות את זה בפועל. אנו יכולים לדעת מהו המצב הרצוי, אבל צריך גם את ההתנסות המעשית. אי אפשר לקפוץ ישר למצב הרצוי, מוכרחים להגדיר תוכנית עבודה, שלב אחר שלב כיצד להגיע אל המטרה.

אדם יכול להבין שהטלוויזיה הורסת לו את החיים, שסיגריות ומאכלים מזיקים מביאים למחלות, שהכעס והקנאה מעבירים אותו מהעולם ושהתורה זה עיקר החיים. אבל למרות כל ההבנות האלו, נוכל לראות את אותו אדם מעשן מול הטלוויזיה, זולל מזון מהיר וצועק על אשתו במשך כל היום בלי לחשוב אפילו ללכת ללמוד תורה. כי יש דברים שאדם יודע בצורה תאורטית, אבל הוא לא יודע כיצד לשלב את אותם דברים בתוך החיים שלו.

אנחנו יודעים המון דברים בתאוריה, בתור חכמה, אבל לא מבינים איך זה מתקשר למציאות. אדם יודע שהעיקר זה ללמוד תורה, אבל הוא לא חושב לרגע לשלב אולי איזה חמש דקות של לימוד תורה בין העיסוקים שלו במשך היום. הוא יודע שהשם יתברך שולט בכל, אבל הוא לא עוצר לרגע מלנסות לשלוט בכל פרט בחיים שלו.

אנשים בטוחים שהתורה היא עניין מסוים והעסקים הם עניין אחר ולא קשור. הם רואים רבנים גדולים ואנשים יראי שמיים, וחושבים שזה דבר נשגב, ורואים את החיים של עצמם מצד שני ומבינים שאלו דברים שונים לחלוטין, שאין שום קשר ביניהם ואי אפשר לשלב ביניהם כלל. אז אם יש להם חמש דקות פנויות הם לא יחשבו לנצל אותם ללימוד, כי הם בטוחים שכאילו לימוד התורה לא קשור אליהם. הם חולמים להיות רבנים גדולים שלומדים כל היום, אבל הם לא רואים כיצד הם יכולים לשלב את לימוד התורה כעת בצורה מעשית בתוך החיים שלהם ממש.

אדם הולך להתפלל ואז הולך לעסקים ועושה את כל העבירות האפשריות, כאילו שאין שום קשר בין זה לזה. אבל עלינו ללמוד לשלב את הדברים. כדי לעשות עסקים מתוך אמונה צריך להכניס את התורה לתוך העסקים. לראות מה התורה אומרת על כל דבר ולראות איך אנחנו משלבים אותה בכל פרט. התורה מלווה אותנו בכל מקום.

בכל מקום אדם צריך לזכור את ההלכות הקשורות לאותו עניין, את הברכות, את דעת התורה וכו’. יש הלכות הקשורות לכשרות וברכות המאכלים, יש הלכות בית הכיסא, קריאת שמע לפני שהולכים לישון וכשמתעוררים בבוקר, וכך התורה מלווה אותנו במשך כל היום. אבל כשיודעים דברים כלליים באוויר זה לא מספיק, אלא צריך להוריד את הדברים למציאות ולחיי היום יום שלנו.

אדם צריך לפשט את הדברים ולהפוך אותם למובנים וברורים. אדם שיאמר לעצמו שממחר הוא מפסיק לכעוס לא עשה בזה כלום ובוודאי לא יעמוד בזה. לא בגלל שהוא כישלון או שאין לו רצון חזק מספיק, אלא פשוט כי הוא לא יודע כיצד להוריד את הדברים אל השטח. צריך להגדיר את הדברים ולהפוך אותם לפשוטים.

אם הוא רוצה להפסיק לכעוס, אז יגדיר לעצמו שכל יום במשך עשר דקות אסור לו להגיב לשום דבר שאומרים לו, אלא אם כן הוא בטוח שהתגובה היא חיובית וטובה. הוא יכול להגדיר לעצמו שבכל פעם שעליו להגיב בכעס הוא צריך לשתוק במשך חצי דקה ורק אחר כך להגיב. ככל שאדם יגדיר לעצמו את הדברים בצורה ברורה ומובנת, מתוך הבנה כיצד להכניס אותם לתוך החיים שלו, כך הוא יוכל להגיע למקום טוב יותר.

אדם יכול להחליט שמעכשיו הוא אוהב את כולם. אבל אין לו איך להתחבר לזה. הוא לא יכול לשנות את הרגשות שלו ברגע. הוא בקושי מבין מה זו אהבה. אי אפשר להתחבר למושגים רוחניים ללא הפעולות הגשמיות המתאימות שמחברות אותנו אליהם. לכן עלינו להפוך את הכל לפשוט, להכין טבלאות מסודרות, סדר יום מאורגן, מטרות ודרכי השגתן וכל מה שיכול לעזור לנו להבין כיצד להגשים את הדברים ולהוציא אותם אל הפועל בצורה פשוטה. צריך לתכנן היטב את הדברים המעשיים שעלינו לעשות בפועל ורק כך נוכל להתחבר לאט לאט למהות הרוחנית שאנו מנסים להשיג.

לאחר ההפשטה מגיעה פעולת הניתוח. כי בכל דבר יש פרטים רבים וצריך להבין כל פרט ופרט לעומק. הרי אפילו בדבר נשגב כמו לימוד תורה, ישנם גם דברים לא רצויים. אדם יכול להיות מרוצה מכך שהוא הולך בכל יום ללמוד תורה, אבל אם הוא ינתח את הדברים, הוא עלול לגלות שהוא הולך בחוסר חשק, שחצי מהזמן בבית המדרש הוא מבזבז על שיחות בטלפון, שיש לו הרבה גאווה שהוא מקבל מהלימוד וכו’.

יש לציין שבתור התחלה זה בסדר גמור, שהרי אי אפשר ברגע אחד להפוך לגדול הדור. מובן שעדיף ללכת ללמוד תורה גם אם לא מבינים כלום ואפילו אם אנו ישנים במשך כל השיעור. אבל מובן שהמטרה הגדולה יותר היא להגיע בהמשך לבית המדרש כדי ללמוד כמה שאפשר לימוד נקי וטוב ללא הפרעות.

בכל עניין טוב ישנו גם רע מעורב ובכל עניין רע ישנו גם טוב מעורב. לכן עלינו לנתח בכל פעם מחדש את הדברים כדי להסיר לאט לאט את הקליפות ולהישאר עם טוב נקי ככל שאפשר. כל אדם לפי המדרגה שלו יכול לנתח את הפרטים בחייו ולהתעלות עוד ועוד.

עניין הניתוח חשוב מאוד בדברים הלא טובים שעברנו. הרי כל אדם טועה לפעמים ואז ישנן שתי אפשרויות העומדות לפניו. האחת היא להתעלם ולהמשיך הלאה, וזו האפשרות המועדפת על רוב האנשים כיוון שאנשים לא אוהבים להתמודד עם טעויות ודברים לא טובים והם מעדיפים להדחיק ולשכוח מזה. אבל האפשרות השנייה והטובה יותר היא לנתח את הטעויות וכך לדאוג לכך שהן לא יחזרו שוב.

כאשר אדם מבין את הטעויות שלו, מבין כיצד שגה והגיע אליהן, מה גרם לו לבחור בדרך הלא טובה, מה יכול היה לעשות כדי למנוע את זה וכו’, אז בוודאי שהוא מחכים והופך למנוסה יותר. ככל שיתבונן ויחקור, כך הוא יוכל להגיע לתובנות שיעזרו לו לחיות בצורה טובה יותר. אבל אם הוא יתעלם מכל הטעויות וימשיך בחייו כרגיל, אז בקלות הוא עלול לחזור עליהן שוב ושוב.

ישנם אנשים רבים שחוזרים על אותן הטעויות בלי הפסקה. אנשים יוצאים מהכלא ומיד חוזרים לפשעים. אנשים ניצלים בדרך נס ומיד חוזרים לריגושים ולסיכונים. אנשים יודעים שדברים מסוימים מזיקים להם ובכל זאת הם חוזרים לעשות אותם שוב ושוב. וכל פעם בוכים מחדש ומצטערים על הכל. כל זה כי הם לא עוצרים לחשוב על הדברים. אבל אם אותם אנשים ינסו להבין את הדברים, להתעמק בפרטים הקטנים ולנתח את כל הגורמים, אז בוודאי שיהיו להם כלים חזקים יותר להתמודד.

ככל שההתבוננות תהיה עמוקה יותר וככל שהניתוח ייעשה בצורה מקיפה ומדוקדקת, כך נוכל למנוע את הישנות הטעויות ונביא לשינוי לדרך טובה יותר. זה גם עניין הווידוי על החטאים, שאסור לשכוח מחטאי העבר, אלא צריך לזכור אותם ולהתייעל דרכם. לתכנן את הדרך החדשה ולזכור לא להגיע אליהם שוב. החטאים צריכים להיות נגדנו תמיד, כדי שנזכור לא לשוב אליהם.

כל אדם צריך להקפיד לעצור מפעם לפעם ולהתבונן. לקחת פסק זמן לעשיית חשבון נפש. לראות מה עשינו במשך היום, האם נהגנו כשורה, האם התקדמנו, מהי בכלל המטרה שלנו? מה אנו מנסים להשיג? וכו’. אפשר בזמן רגוע לפני השינה, אפשר בהפסקה של עשר דקות להתאווררות בחוץ, או שאפשר בכל דרך אחרת שנוחה לאדם. כל עוד האדם עוצר לחשוב ולהתבונן על החיים שלו, הוא יוכל לפעול בצורה טובה ולהתקדם לעבר המטרה שלו.

צריך לדעת שאנשים משלמים כספים רבים לטיפולים שונים על הפרעות שונות. ולרוב כל מה שאדם צריך הוא להוציא את הדברים שהוא כבר יודע בתוכו. הפסיכולוגים לא מחדשים שום דבר, הם רק נותנים לאדם לדבר ולהוציא את כל מה שבתוכו. אף אחד לא יכול לומר לנו כיצד לחיות נכון, כי זה צופן שנמצא בתוכנו. אלא שצריך להתחבר אליו ולהבין כיצד הוא פועל. ככל שנתחבר לנשמה האלוקית ונשקיע זמן בהתבוננות עמוקה על כל החיים סביבנו, כך נגיע לתובנות עצומות ונוכל להמריא למקומות טובים יותר.

אדם שמביא קרבן צריך להתבונן. אי אפשר להביא קרבן ולהמשיך את הכל כרגיל, שהרי זה דומה לטובל ושרץ בידו. אי אפשר להיטהר באמת כאשר השרץ נמצא ביד שלנו. מוכרחים להבין מה קורה ולעשות מעשה. כאשר האדם מתבונן הוא מגיע לתובנות ומסיק מסקנות. הוא מבין טוב יותר כיצד פועל העולם. הוא מרגיש בהשגחה העליונה שמקיפה אותו. הוא לומד איך לחיות את החיים טוב יותר. הוא מבין מה נכון ומה לא. הוא יודע לתכנן את הבחירות של מחר בצורה טובה יותר. באמצעות הפשטה וניתוח אפשר לשנות את הדרך ולהגיע לדרך האמת. השם יתברך יזכה אותנו לנתח את הפרטים הקטנים בחיינו ולחיות חיים מלאים וטובים יותר.