זה לא עובד בלי אמונה – פרשת וירא
לאחר ששלושת המלאכים מספרים לאברהם אבינו את הבשורה על הבן שעתיד להיוולד לו בעוד שנה, שרה צוחקת בקרבה. הקדוש ברוך הוא שואל את אברהם “למה זה צחקה שרה”.
שרה חשבה בלבה “ואדוני זקן”, כלומר שגם אברהם זקן וכבר לא יוכלו להביא ילדים. כאשר הקדוש ברוך הוא אומר זאת לאברהם, הוא משנה ואומר ששרה אמרה “ואני זקנתי” רק על עצמה. מכאן מלמדים אותנו חז”ל כמה גדול הוא השלום, שאפילו הקדוש ברוך הוא משנה את הדברים ששרה חשבה, כשהוא אומר אותם לאברהם כדי לא לגרום למחלוקת וריחוק ביניהם.
אבל כאן נשאלת שאלה, אם באמת השלום כל כך חשוב, אז מדוע בכלל להזכיר את העניין ששרה צחקה? אז מה אם שרה צחקה בלבה? מדוע לא להעלים עין ולהמשיך הלאה? למה צריך לומר זאת לאברהם?
אולי מכאן אפשר להבין דבר חשוב ויסודי בעניין האמונה. ככל שאדם מאמין במשהו, כך הוא מגשים אותו ומביא אותו לחייו. אפשר לראות זאת בעניינים רבים. החלום שחולמים הולך אחר הפתרון. עין הרע לא שולטת במי שלא מקפיד על הדבר. מי שחושב טוב מזמן לעצמו טוב. כך בעניינים רבים אפשר לראות את הכלל הזה חוזר על עצמו, על פי האמונה של האדם נקבעת המציאות שלו.
כל אדם שזכה לאיזשהו הישג בחייו, בין אם זה הישג גדול או אפילו סתם משהו יומיומי ופשוט, הוא זכה לאותו הישג רק לאחר שהאמין שהוא יוכל לזכות בו. אין אדם שמנצח בתחרות ריצה ללא אמונה שהוא יכול לעשות זאת. אין אדם שבונה משהו מבלי שהוא מאמין שהוא באמת יצליח לבנות אותו. אין אדם שממציא המצאה מבלי להאמין שהיא אפשרית. כל ההישגים שלנו נובעים מתוך האמונה שלנו. רק לאחר שאנו מאמינים שמשהו אפשרי, אז הוא הופך לאפשרי. מי שמאמין שיוכל להצליח, אכן יוכל להצליח. אך אם אדם יחשוב לעצמו שאין לו שום סיכוי, אז הוא באמת מוריד לעצמו את הסיכויים להצליח. לא משום שעל פי המציאות הוא צריך להיכשל, אלא משום שהוא יצר לעצמו מציאות של כישלון.
אנשים ששקועים בעברם וחושבים שכל הצרות של אתמול יישארו כאן גם למחר יגלו שהמציאות שלהם היא באמת כזו. כל המחלות הכרוניות וכל הצרות שלנו שחוזרות על עצמן, הכל נובע מתוך האמונה שלנו. אפשר ממש לראות שיש לנו צרות מסוימות שחוזרות על עצמן שוב ושוב בזמן שאחרים כלל לא מתמודדים איתן. למישהו יש פיצוץ בצנרת ואז כשהוא עובר דירה יש הצפה בדירה ובמקום אחר יש בעיות אינסטלציה אחרות. כאילו אותן הבעיות רודפות אותו. אדם אחר לא יצטרך להתמודד עם זה, אבל יהיה קשה לו למצוא זיווג, ואז לא משנה כמה הוא יתאמץ ויחפש, לא משנה כמה הוא ינסה לצאת לפגישות, כלום לא ילך. לא חסר לו כלום במראה או בהצלחה, אבל העניין הספציפי הזה לא מסתדר לו אף פעם. כל זה מתוך אמונה פנימית מסוימת. לכל אחד יש את הבעיות האישיות שלו שחוזרות על עצמן שוב ושוב ולא רוצות להיעלם. כי מרוב שאנו חושבים ופוחדים מאותם הדברים, אנו מגשימים אותם. הכל הולך על פי האמונה.
לכן אפשר להבין למה היה כל כך חשוב לומר לאברהם ששרה צחקה. כי כדי ליצור מציאות של בן שיגיע לאחר תשעים שנות עקרות ואפילו ללא בית רחם, צריך אמונה גבוהה וחזקה ביותר. כדי לראות נס שמבטל את כל המציאות הגשמית שהכרנו ולראות איך חוקי הטבע משתנים לנגד עינינו, מוכרחים שתהיה אמונה. אם שרה צחקה, אז יתכן שיש איזשהו פגם קלוש באמונה שלה (כמובן שזה משהו אפסי, רק שדנים אותה על פי הדרגה הגבוהה שלה). לכן הדבר הזה צריך טיפול כדי לחזק את האמונה, כך שהמציאות תוכל להתהפך לטובה. כמו שבפרשה הקודמת הקדוש ברוך הוא הוציא את אברהם מאצטגנינות שלו ומהאמונות המעכבות, כך כעת יש הכרח להוציא את שרה מהאמונות המעכבות כדי שהיא תוכל להוליד בדרך נס.
מכאן נבין גם אנחנו לחיינו, שגם אם הדברים נראים בלתי אפשריים, וגם אם המציאות מראה אחרת, האמונה יכולה להביא אותנו לכל מקום שנרצה. האמונה קובעת ויוצרת את המציאות. כך שגם אם נראה שאין שום דרך ואנו הולכים כנגד כל הסיכויים, עם מספיק אמונה אנו יכולים להשיג הכל.
אין דבר שהוא בגדר בלתי אפשרי, אלא שיש דברים שהתרגלנו אליהם כל כך עד שאנו בטוחים שהם בלתי אפשריים ואין לנו את הכלים להאמין שהם כן. לכן אנו לא יכולים לעוף, לעבור דרך קירות או לעשות דברים אחרים שנראים כבלתי אפשריים. לא משום שזה באמת בלתי אפשרי מכורח המציאות, שהרי כל העולם הזה הוא דמיון ותעתוע, אלא משום שהאמונה שלנו שזה לא אפשרי כל כך חזקה עד שאנו הופכים את המציאות לכזו. את האמונה אי אפשר לשנות בשנייה אחת, הדברים עליהם גדלנו במשך עשרות שנים השתרשו עמוק לתוך תת המודע שלנו וכדי לשנות את הדברים נדרשת עבודה רצינית וארוכת טווח. אך עם מספיק רצון טוב והתמדה, אפשר בהחלט לשנות כל אמונה שתביא לכך שהכול (כולל הכל) אפשרי. שהשם יתברך יזכה אותנו להתחזק ולהאמין בטוב באמונה שלמה.
מחזק ביותר תזכוו למצוות
מרחיב את הדעת ומחמם את הלב. יישר כח!