להיות נקיים מהשם ומישראל – פרשת מטות
לבני גד ובני ראובן יש הרבה מקנה, ולכן הם מעדיפים להתיישב מחוץ לארץ ישראל במקום מתאים. אלא שמשה רבינו מוכיח אותם על כל מה שעשו אבותיהם בזמן חטא המרגלים, שבגלל שנחלשו באמונה ופחדו להילחם ולכבוש את הארץ נענשו, וכעת יקרה אותו דבר.
בני גד ובני ראובן מסבירים למשה רבינו שהם מתכוונים להיות חלוצים בכיבוש הארץ ביחד עם כל ישראל ורק לאחר הכיבוש יחזרו לאותו מקום שאותו הם רוצים כנחלה. כאשר משה רבינו שומע את הדברים, הוא רואה שאין בכך בעיה ומאשר להם את הדברים. הוא אומר להם שאם הם יהיו חלוצים ורק לאחר הכיבוש יחזרו לנחלתם, אז יהיו "נקיים מהשם ומישראל" (במדבר לב׳, פסוק כב׳).
כעת צריך להבין את הדברים, אם צריך להיות נקיים מהשם, אז זה עניין פרטי שלהם מול הקדוש ברוך הוא ואז לא צריך להתאמץ להיות נקיים מישראל. ואם נאמר שזה עניין שקשור לאחיהם מישראל, אז הם צריכים לעשות השתדלות לרצות את אחיהם, ואז לכאורה אין צורך לעשות מאמץ להיות נקיים מהשם. אז מדוע יש צורך להיות נקיים גם מהשם וגם מישראל?
הרי ישנם דברים שבין אדם למקום. שרק השם יתברך יודע מה נמצא בלב האדם, ואז כל ההתנהלות הזו היא של האדם מול הקדוש ברוך הוא, ואין שום קשר לאנשים אחרים מסביב. וכי מה אכפת לנו שיחשבו עלינו שאנחנו עמי הארץ, רחוקים וגרועים? הרי זה עניין פרטי של כל אדם מול השם יתברך.
וישנם לעומת זאת דברים שבין אדם לחברו, שצריך להקפיד על כבודם של אנשים, להטיב עם כולם ולא לפגוע בשום אדם כלל. ואז כל ההתנהלות היא של האדם מול חברו, ולכאורה נראה שזה לא שייך לענייני שמיים.
אז כעת אם ננסה לסווג את המהלך שנדרש מבני גד ובני ראובן, אז או שזה שייך לענייני שמיים, וכמו בעניין המרגלים שהדבר הביע חוסר אמונה, או שזה שייך לענייני אדם מול חברו, שכאילו רק האחים צריכים להילחם בזמן שהם לא נלחמים. ואם כן צריך להבין מדוע צריך לשים דגש על שני העניינים, להיות נקיים גם מהשם וגם מישראל?
אלא שכאן אנחנו מגיעים ליסוד גדול. על כל יהודי להיות נקי גם מהשם וגם מישראל. חשוב ללכת בדרך השם ולהיות נקיים, אבל זה לא מספיק. צריך גם להיות נקיים מישראל כך שאף אחד לא יקפיד עלינו ולא יחשבו עלינו דברים לא טובים. ויוצא שאפילו אם המעשים שלנו מוצדקים וטובים, אלא שאחרים מפרשים אותם בדרך לא טובה, זו כבר דרך לא טובה. חשוב לעשות הכל כדי להיות נקי מכל הכיוונים ולא להעלות חשד אצל הסביבה.
לפעמים ישנם מצבים בהם אנחנו עושים לכאורה את רצון השם, אך עם זאת יש פגיעה כלשהי באחינו היהודים. פעמים רבות אנחנו חושבים שלא אכפת לנו שישנאו אותנו ויקפידו עלינו כאן בארץ, העיקר שנהיה נקיים כלפי השם יתברך. אבל השם לא רוצה בכך. אם קיימנו מצוות שונות ועל הדרך גרמנו לאנשים לכעוס, לקנא, להתעצב וכו׳, אז אנחנו יכולים לחשוב שעשינו רצון שמיים, אבל השם כלל לא מרוצה מאיתנו בצורה כזו.
השם רוצה שתהיה לנו אהבת ישראל ונאהב כל אחד את חברו. שנעזור זה לזה ונחזק אחד את השני עוד ועוד. כמובן שמוטלת עלינו רק ההשתדלות, כי אם נזהרנו ובכל זאת אנשים מקפידים, זה כבר מחוץ לשליטתנו. אלא שצריך לעשות מאמץ להיות נקיים ככל שאפשר מכל הכיוונים.
ומצד שני, גם ההפך הוא גרוע. אנשים רבים חושבים שהם יכולים להתנהג בצורה יפה לחבריהם, להקפיד על כבוד הדדי ועל כל מה שקשור לבין אדם לחברו, ואז הם בטוחים שהשם אוהב אותם למרות הזלזול הגדול בכל המצוות שבין אדם למקום. הם חושבים שהם יחללו שבת, יתבטלו מלימוד תורה, לא יניחו תפילין, ילכו בחוקות הגויים, אבל העיקר שהם יהיו אנשים "טובים" כלפי החברים שלהם.
אבל זה לא מספיק להיחשב אדם "טוב" בעיני האנשים ולעזור לזולת, מוכרחים גם לדעת שהשם יתברך נמצא בעולם ולקיים את המצוות שציווה אותנו. הרי כל המצוות באות כדי לחבר אותנו להשם יתברך, ואם אדם נזהר רק מכבוד הזולת, זה אומר שהוא רחוק משלמות. זה מראה שגם את המצוות שהוא כן עושה בין אדם לחברו, הוא עושה רק מפני שכך הוא מבין בשכלו וכך הטבע שלו. הוא לא מנסה לעבוד על עצמו ולעשות דברים לשם שמיים, אלא עושה מה שהוא חושב שטוב לעשות בלי הרבה מאמץ לפי הטבע האישי שלו.
האדם השלם הוא זה שבוחר את הבחירות הטובות שמנקות אותו מכל הכיוונים. שיהיה נקי מהשם ומישראל. שלאף אחד לא יהיו טענות כלפיו. יהיה אהוב למעלה ולמטה.
זו לא חכמה לצעוק על אנשים בבית הכנסת ולהעליב אותם "בשם התורה", כי זו כלל לא דרך התורה. אם כבר צריך להוכיח יהודי, אז צריך לעשות זאת בנחת בלי שאף אחד אחר ישמע. זו גם לא חכמה לקיים מצוות רק בסתר ולעורר חשד אצל כולם שכולם יקפידו ויחשבו דברים לא טובים. מה זה שווה לעשות דברים כביכול בשם השם ועל הדרך לצבור חטאים ולגרום לאותם אנשים להיעלב ולהקפיד עלינו?
בכל דבר שאנו עושים, עלינו תמיד לחשוב כיצד לעשות את הדבר בצורה השלמה ביותר כך שנהיה נקיים גם מהשם וגם מישראל. עלינו לעשות את השיקולים בכובד ראש מתוך מחשבה רבה כך שנגיע לבחירה הטובה ביותר שאותה השם יתברך רוצה שנעשה. ישנן הרבה הלכות, אבל ברור הדבר שלפעמים הלכה מסוימת מתנגשת עם הלכה אחרת. במקרה כזה עלינו להפעיל שיקול דעת רב.
לפעמים אנשים יפגעו מתוך דקדוקי ההלכות שלנו. ישנם מצבים בהם עלינו להעדיף לקיים את ההלכה כראוי וגם אם אנשים יפגעו מכך, אך ישנם מצבים אחרים בהם נעדיף לא לפגוע באחרים ולוותר על הידורים שונים בהלכה. יש דברים שאסור לוותר עליהם בשום אופן, ויש דברים אחרים שאפשר לדחות אותם מפני דברים חשובים יותר שמפריעים בדרך. כל מקרה צריך להיבחן לגופו ולכן עלינו ללבן את ההלכה ולהתייעץ עם תלמידי חכמים שיוכלו להדריך אותנו כיצד לנהוג.
בכל מקרה שבחרנו, עלינו לעשות את המרב כדי לצאת נקיים מכל הכיוונים. לחשוב על תחבולות שונות ועל דרכים מקוריות כיצד לצאת ממצבים לא נעימים בצורה יצירתית. אם למשל משפחה שאינה שומרת מצוות מזמינה אותנו לאכול אצלה, ואז אנחנו חוששים מבעיות כשרות כדי להיות נקיים מהשם מצד אחד אך פוחדים להעליב אותם ורוצים להיות נקיים גם מישראל מצד שני, אז נוכל למצוא פתרון יצירתי ולבשל בשביל כולם. בצורה כזו נצא נקיים גם מהשם וגם מישראל. בכל מקרה צריך לבחון את הדברים ולעשות את מה שטוב ביותר לכל הכיוונים.
האדם הוא לא רובוט שפועל על פי הלכות ברורות. עלינו להיצמד ככל שאפשר להלכה, אך כאשר הדברים מתנגשים עלינו להפעיל המון שיקול דעת כדי לבצע את הצעד הנבון ביותר. רב אמתי הוא כזה שפוסק את ההלכות רק לאחר בירור המקרה במלואו ועיון מעמיק בכל הפוסקים במקרה הצורך. אי אפשר לפסוק לכל האנשים באותה צורה בלי להתייחס לנסיבות של הדברים מסביב. ראוי לכל אדם למצוא לו רב פוסק שיוכל להיות אתו בקשר כך שבכל מקרה של בירור הלכה יוכל להתייעץ אתו ולהגיע לפסיקה הטובה ביותר עבורו, כך שהבחירות שלו יאפשרו לו להיות נקי גם מהשם וגם מישראל.
השם יתברך יזכה אותנו לבצע את הבחירות שלנו מתוך שיקול דעת מעמיק שייקח אותנו למקומות גבוהים וטובים, כך שנצא תמיד נקיים מכל הכיוונים בצורה הטובה ביותר. מתוך אהבת ישראל גדולה ואיחוד העם נזכה לראות ישועות גדולות ולהגיע לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן.
תכנים נוספים דומים:
כתיבת תגובה