הסבלנות משתלמת – פרשת משפטים

ראובן פיזנטי | כ״ז בשבט ה׳תשע״ג | פרשת משפטים

בפרשת משפטים הקדוש ברוך הוא מבשר לישראל שהוא יגרש את כל אויביהם. "ושלחתי את הצרעה… וגרשה את החיוי את הכנעני ואת החיתי…" (שמות כג', פסוק כח'). אך הוא מסביר את מהלך העניינים: "לא אגרשנו.. בשנה אחת פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה". כלומר הכל יתבצע לאט וייקח הרבה זמן.

הרי אם כל האויבים היושבים בארץ ישראל יגורשו משם בבת אחת, לא יהיה מי שישמור על הארץ ויטפל בה ואז היא תהפוך לשממה. לכן בשביל בני ישראל זה לא טוב להגיע לשם מהר, אלא צריך לעשות את הדברים לאט לאט. "מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה…" הכל יתבצע באטיות ובהתמדה עד שיגיע הזמן המתאים ביותר לבני ישראל להיות בארץ.

הקדוש ברוך הוא הסביר לבני ישראל את מהלך הדברים שהולכים לקרות בכניסה לארץ ישראל, אך מעבר לכך הוא גם נתן לנו כאן עצה נפלאה לדורות על איך להשיג מטרות בחיים.

אילו הקדוש ברוך הוא לא היה אומר את הדברים לבני ישראל, הם עלולים היו לחשוב שהקדוש ברוך הוא לא רוצה בכלל להכניס אותם לארץ. הם היו חושבים שמתוך שהוא שונא אותם חס ושלום הוא עושה את הדברים לאט לאט. הרי מדוע שלא יכניס אותם כבר באותו הרגע? אבל השם יתברך רואה את התמונה הרחבה ויודע מהו הטוב המוחלט עבורנו. עדיף לחכות קצת כדי לקבל דבר טוב יותר מאשר לקבל כבר עכשיו דבר פחות טוב.

כך גם אנחנו צריכים להפנים שהשם יתברך מזמן לחיינו את הדברים הטובים ביותר, רק שלפעמים לוקח להם זמן כי השם יתברך יודע שכעת הדבר לא טוב לנו ורק בעוד זמן מה נוכל לקבל אותו בצורה מושלמת. כל מה שצריך זה להתאזר בסבלנות ולקבל את הטוב ביותר.

לכולנו יש הרבה רצונות וחלומות. אם נתאמץ ונפעל כדי להגשים אותם, נוכל בוודאי להשיג אותם בסופו של דבר. אך הדרך להגשמת אותם חלומות היא להתמיד ולפעול. אסור לאבד סבלנות ולהתייאש, אלא אנו מוכרחים לאזור כוחות ולהמשיך ללכת בדרך עד שנגיע.

פעמים רבות כאשר אנו רוצים להשיג משהו מסוים, אנו מתאמצים לקבל אותו באותו הרגע. ברוב המקרים זה לא קורה ואז אנו מתייאשים מכך שעדיין לא קיבלנו את שרצינו ופחות משקיעים בעניין. התפילה הארבעים על עניין מסוים תהיה בדרך כלל עם הרבה פחות כוונה ואמונה מאשר הפעם הראשונה בה התפללנו על אותו עניין. שהרי אנו רואים שעדיין לא קיבלנו את מה שרצינו, האמונה פוחתת, הייאוש גובר וכעת אנו כבר חושבים שהדבר שרצינו לא יגיע אלינו כלל.

אם נצליח להבין שהקדוש ברוך הוא אוהב אותנו ומעכב את הדברים לטובתנו, נוכל להמשיך לצפות בסבלנות ולהאמין ובכך להגיע בסופו של דבר לאותו דבר שרצינו.

תארו לכם למשל שאדם מתפלל על מציאת זיווג. ובאמת השם יתברך הכין עבורו זיווג מושלם, אלא שבת זוגו כעת אינה במצב המתאים. שאולי היא צריכה לעבור תהליך כלשהו או חוויה כלשהי לפני כן כדי שהזיווג יעלה יפה, או שאולי היא צריכה להתבגר מעט קודם וכו’. כעת תארו לכם שאותו אדם ילחץ ויתלונן שהשם יתברך לא שומע לתפילותיו. הוא הרי לא יודע חשבונות שמיים ולא מבין מה קורה, אז הוא רואה את חבריו מתחתנים ורק הוא נשאר בודד.

אז כעת אם משמיים יחליטו לתת לו את מבוקשו, זה יהיה לא טוב עבורו. כי אז יביאו לו את בת זוגו כאשר היא עדיין לא מוכנה לכך, וייתכן שהנישואין לא יעלו יפה. או שיתכן שיביאו לו מישהי אחרת במקום, ואז במקום זיווג מושלם משמיים, הוא יקבל בת זוג פחות טובה.

צריך לדעת שהשם יתברך עושה את הטוב ביותר עבורנו. תפקידנו הוא לעשות את ההשתדלות המוטלת עלינו. להתפלל, לחזק את האמונה ולבטוח בהשם מהצד הרוחני, ולנסות לעשות מאמצים והשתדלויות גם מהצד הגשמי. אבל אז עלינו להתאזר בסבלנות ולהבין שהשם יתברך הוא שמכוון את הדברים למקום הטוב ביותר.

אחד מיסודות האמונה היהודית הוא עניין הציפייה לישועה. חז"ל מלמדים אותנו שאחת משלוש השאלות הראשונות ששואלים את האדם לאחר פטירתו מהעולם היא 'האם ציפית לישועה?'. ולכאורה, מה כבר כל כך חשוב בציפייה לישועה? שהרי מה זה משנה אם האדם ציפה או לא ציפה, העיקר שהישועה הגיעה בסוף!

אך עניין הציפייה הוא משמעותי מאוד, שהרי אדם שמצפה לישועה עוזר להביא אותה. אם הוא לא מצפה לישועה זה מראה על ייאוש וחוסר אמונה ומכאן מגיעות כל הנפילות של האדם.

אדם שממתין בסבלנות לישועה מתוך דבקות מראה על אמונה חזקה מאוד ועצמה רוחנית. אדם כזה לא נשבר אף פעם ואי אפשר להפיל אותו. לא משנה מה יקרה, הוא יודע שתמיד הכל מגיע לטובתו ישירות מהשם יתברך.

אדם שמצפה לישועה מתפלל גם בפעם המיליון באותה התלהבות שהייתה לו בפעם הראשונה. הוא לא איבד את האמונה מתוך ייאוש, אלא חיזק אותה וטיפח אותה. הוא מבין שהישועה לא מגיעה לאחר תפילה אחת, אלא צומחת לאט לאט מתוך המקומות השפלים ביותר שהגענו אליהם. ממש כמו שהקדוש ברוך הוא מגרש את האויבים מהארץ לאט לאט, הכל כדרך פעולה מושלמת כדי להגיע לתוצאות הטובות ביותר. אילו היו מגיעים ישירות לארץ, הכל היה שומם ולא היה להם טוב שם. לכן הדברים לוקחים זמן כך שעדיף להמתין בסבלנות כדי לקבל משהו טוב יותר מאוחר יותר.

היום אנחנו אוהבים לקבל את הכל בצורה מיידית. המאכלים הפכו לאינסטנט, המידע נגיש בשבריר שנייה וגם כל מה שמיוצר בסין הפך להיות זול ונגיש לכל ילד מבלי להמתין חודשים לחלומות שיתגשמו באפיקומן של פסח. הכל נהיה מהיר ומיידי, עד כדי כך ששנייה אחת מיותרת מאחורי נהג רכב שלא הספיק ללחוץ על דוושת הגז כשהרמזור הפך לכתום גוררת צפירות וקללות של הרכב המעוכב לשנייה (שנדון אותו לכף זכות ונאמר שהוא ממש ממהר לשיעור תורה ולא רוצה לבזבז זמן).

מרוב שהתרגלנו לקבל הכל בצורה מיידית, אנו לא מספיק מתורגלים בסבלנות ואמונה. כך יוצא שכאשר אנו לא מקבלים דבר מסוים שאנו רוצים באופן מיידי, אנו מתייאשים ומאבדים את הציפייה לדבר, כאילו שאין סיכוי שכבר יתגשם אי פעם.

דווקא מתוך ההרגלים למהירות ולסיפוק תאוות מיידי, אנו צריכים ללמוד כיצד ללכת נגד הטבע ולהמתין בסבלנות כדי לקבל את מה שאנו רוצים. ללמוד לצפות לישועה באמונה מתוך הבנה שכל עכבה לטובה. ללמוד שהקדוש ברוך הוא מתכנן בשבילנו ממש עכשיו את הישועה הטובה ביותר שאנו אפילו לא יכולים לדמיין, ורק צריכים לקרות עוד דברים לפני הגשמת הישועה, כך שהיא תהיה מושלמת.

השם יתברך יזכה את כולנו לישועות גדולות, שיגיעו בצורה הטובה והמושלמת ביותר.