צדיק תמים – פרשת נח

ראובן פיזנטי | כ״ז בתשרי ה׳תשע״ה | פרשת נח

פרשת נח מתחילה בתיאור של נח: "איש צדיק תמים היה בדורותיו…" (בראשית ו', ט'). הגמרא מסבירה לנו שאפשר לדרוש את התיאור "בדורותיו" לשבח או לגנאי.

אפשר להסתכל על זה כשבח עצום, שלמרות הרוע שבדור שלו הוא החזיק מעמד ולא נסחף עם כולם. אם כולם בדורו היו רשעים והוא הצליח להיות צדיק, אז על אחת כמה וכמה אם היה בדור של צדיקים היה נחשב לצדיק עצום אפילו יותר. אבל אפשר להסתכל על זה גם כגנאי, כי אמנם ביחס לדור שלו הוא היה צדיק, אבל זו לא חכמה להיחשב צדיק ביחס לרשעים גמורים. אם היה בדורו של אברהם, לא היה נחשב לכלום.

אבל לא משנה איך נסתכל על זה, בין לשבח ובין לגנאי, בכל אופן נח בוודאי היה צדיק וראוי לשבח. גם אם בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום, בכל זאת בדורו שלו כן הגיע למעלה גבוהה מאוד כפי שאפשר לראות בפרשה שזכה לכל מה שזכה. בכל צד שנסתכל על הדברים אפשר לראות כאן הזדמנות להתעצמות רוחנית לכל אחד ואחת מאיתנו. כל אחד מאיתנו יכול להפוך להיות לאיש צדיק תמים בדורותיו. זה אמנם נשמע בשמיים, אבל פרשת נח מלמדת אותנו שזה נמצא בידיים של כל אחד מאיתנו.

הרי גם מי שדורש את זה לשבח וגם מי שדורש את זה לגנאי לומד את זה מאותו מקום. מעניין היחסיות של נוח ביחס לדורו. כל מה שצריך כדי להיות צדיק תמים בדור שלנו הוא ללכת בדרך טובה באופן יחסי. לא צריך להפוך להיות כמו משה רבינו. אם נתעלה מעט מעבר למקום הרוחני שלנו, אם נתעלה מעט ביחס לסביבה בתחום מסוים או אם נתעלה מעט באופן יחסי למצבים השונים שפוקדים אותנו, נוכל להגיע לרמות רוחניות עצומות.

צריך לדעת שאדם נמדד בצורה יחסית. הוא נמדד ביחס לכוחות הנפש שניתנו לו, ביחס לעוצמת היצר הרע שבתוכו, ביחס לחברה בה הוא נמצא וביחס לעוד המון גורמים. אדם פשוט שעובר ברחוב ונראה כאדם רגיל יכול להתגלות כצדיק עצום בשמיים כי למרות הפשטות שלו, ביחס לכוחות הנפש וביחס למדדים האישיים שלו ההישגים שלו גבוהים ביותר.

תארו לכם שאדם נמצא בסביבה בה כולם עושים עבירות. כעת לאותו אדם יש הזדמנות פז להפוך לצדיק. כל מה שהוא צריך לעשות זה להימנע מאותן עבירות של כולם ואז הוא יחשב צדיק באותו מקום. אם אנשים מקיימים מצוות, אבל לא לומדים תורה באזור מסוים, אז כעת הוא יכול ללמוד תורה ולקבל שכר כנגד כולם. אם לומדים תורה אבל מזניחים נושא מסוים (למשל הלכה, מוסר וכו'), אז אפשר להשקיע דווקא באותו נושא ולקבל כוחות נפש עצומים.

כמובן שלא צריך לחפש מקומות לא טובים להיות בהם, שהרי המקום עצמו משפיע על האדם ועלול לגרום לו נזק ולהחליש אותו רוחנית. אבל כל אדם צריך להסתכל על הסביבה בה הוא נמצא ולהתבונן מה טעון שיפור. באיזו מצווה מזלזלים? אילו עבירות נהפכו להרגל? דווקא בדברים האלו יש פוטנציאל עצום להתעלות רוחנית.

בגמרא מופיעים סיפורים רבים על תנאים ואמוראים קדושים שכל חייהם תורה וגם הקטן שבהם יכול להחיות מתים. למרות זאת ישנם דיונים רבים ביניהם שהאחד שואל את השני האם הוא מזומן לחיי העולם הבא, או שואל אותו במה האריך ימים וכו'. לכאורה השאלות האלו תמוהות לגמרי, שהרי מדובר על אנשים קדושים עליונים, ברור שהם יאריכו ימים ויזכו לחיי העולם הבא בזכות התורה הקדושה שמגנה עליהם. בשביל מה צריך בכלל לשאול דבר כזה שכל כך מובן מאליו?

אבל התשובות לשאלות האלו תמוהות אפילו עוד יותר. פתאום אותם תנאים קדושים מספרים על איזה מקרה פשוט שקרה להם פעם ושם הם עמדו באיזשהו ניסיון, או מביאים איזו מצווה פשוטה או חומרה כלשהי שלקחו על עצמם ומכאן לכאורה קיבלו את אריכות הימים או זכו בחיי העולם הבא. זה נראה לא מובן בכלל. כאילו שכל החיים שלהם לא עשו שום דבר טוב מלבד איזו מצווה אחת קטנה או איזו הנהגה טובה שלקחו על עצמם. תארו לכם שגדול הדור של ימינו יהרהר לעצמו האם הוא מזומן לחיי העולם הבא ואז ייזכר שפעם עזר לאיזה זקן לחצות את הכביש. האם זה מה שמכריע את הכף? הרי כל חייו מלאים תורה ומצוות! האם מה שמביא אותו לחיי העולם הבא זה רק אותה פעם שעשה איזה מעשה קטן שכולם כבר הספיקו לשכוח?

אלא שכדי להיות צדיק באמת צריך לעשות מסירות נפש. צריך לעשות משהו מעבר ליכולות הרגילות שלנו. לשבור את ההרגלים. אדם שהתרגל לשמור שבת כל חייו אמנם עושה מצווה חשובה, יקרה וטובה שאין לזלזל בה כלל, אבל הוא לא מתאמץ ומוסר את נפשו לשם כך. זה בא לו בטבעיות בלי שיצטרך להשקיע מאמץ ולעמוד בניסיונות גדולים. זה לא כמו אדם שמחליט לחזור בתשובה ואז כשכל המשפחה מחללת שבת מסביבו הוא עומד איתן ומקפיד על שמירת שבת כהלכתה. כאשר יש לאדם ניסיון מעבר לטבע ולהרגלים שלו, ביחס לעצמו, אז הוא יכול להתרומם.

כל הניסיונות של אברהם איש החסד היו ניסיונות של גבורה. לעמוד מול כל העולם שבעבר אחד ולהיות מהעבר השני, להיכנס לכבשן האש על קידוש השם, עקדת יצחק וכו'. יצחק איש הגבורה היה צריך לעשות חסד עם אביו בעקדה, חפר בארות מים שמרמזות על חסד, וברוב הסיפורים לא היה פעיל: עקדו אותו, מצאו לו שידוך והביאו את רבקה עד אליו, באו אליו בניו לקבל ברכה וכך הוא נשאר סביל. בדיוק ההפך ממידת הגבורה. יעקב איש האמת היה רדוף שקרים כל חייו, גדל עם עשו, לקח את הברכות במרמה בציווי אמו, עבד אצל לבן שרימה אותו וכו'. כי הניסיונות האמתיים בחיים הם נגד הטבע שהתרגלנו אליו. ניסיון אמתי הוא כזה שאדם מוכן למסור את הנפש ולהתאמץ כדי להצליח לעמוד בו.

לכל אדם יש את המקום הרוחני שלו. כל דבר טוב שנעשה בתוך אותו מקום רוחני בוודאי יועיל ויחזק אותנו. אבל כדי להתעלות באמת צריך לצאת מאותו מקום רוחני ולעשות דבר טוב במקום גבוה יותר. דווקא בדבר שלא התרגלנו אליו והוא לא בדיוק שייך לנו.

אבל נח מלמד אותנו שלא רק ההתעלות ביחס לעצמנו יכולה לרומם אותנו, אלא גם התעלות ביחס לסביבה שלנו יכולה להביא אותנו למקומות גבוהים מאוד. מספיק שנלך בדרך טובה במקום שבו אחרים לא הולכים כדי להפוך לעילויים. אף אחד לא מצפה מאיתנו שנהפוך להיות גדולי הדור. רק צריך להסתכל על הסביבה הקרובה שנמצאת סביבנו, לחפש את המקומות ששם כולם נופלים והולכים בדרך לא טובה, ואז מתוך שנעבוד על עצמנו במקום הזה נוכל לזכות בכל הקופה.

לפעמים אדם נמצא בסביבה שמזלזלת במצווה מסוימת או שעבירה מסוימת הפכה בה להרגל. במקום כזה, אדם יכול במאמץ קטן להשיג הישגים גדולים ביותר. אם רק ילך נגד הזרם, ירומם את המצווה למקום הראוי לה או יתרחק מאותה עבירה וינסה להרחיק גם אחרים ממנה, אז במאמץ קטן יחסית הוא יכול להגיע למעלה גבוהה ביותר.

הדבר דומה למישהו שרוצה לפתוח עסק. הוא רואה שיש הרבה עסקים מסוגים שונים, אבל הוא שם לב שישנו עסק מתחום מסוים שאף אחד לא פתח בסביבה שלו. אם כעת הוא יתאמץ וישקיע בעסק הזה, הוא יכול לזכות בכל הקופה. הוא יכול להקים עסק משגשג שיהפוך למעצמה. אמנם הוא צריך להשקיע מאמץ כדי לפתוח את העסק, אבל יש לו פוטנציאל אדיר ובמאמץ קטן הוא יכול להשיג המון. כך אם נצליח לזהות את המקומות הדורשים טיפול רוחני בסביבה שלנו, ונהיה אנחנו אלו שיתאמצו כדי ללכת נגד הזרם ולעשות שינוי לטובה, אז נוכל גם אנחנו להפוך למעצמה. כמו נח שהלך נגד המעשים שהיו בדור שלו וכך הפך לצדיק תמים בדורותיו. לא משנה כרגע האם הוא נחשב צדיק ביחס לאברהם אבינו, מה שמשנה לענייננו זה המקום הגבוה שאליו הגיע ביחס לדורו.

היום ברוך השם ישנם כל כך הרבה חוזרים בתשובה שרוצים להתקרב להשם יתברך. ישנן כל כך הרבה תובנות והארות שגורמות לנו להסתכל על כל העולם מזווית אחרת. ישנה כל כך הרבה חכמה שאנחנו רוצים להכניס לחיינו ולחיות נכון וטוב יותר. אבל אז אנחנו חוזרים לשגרת החיים, למשפחה שמעקמת פרצוף לפעמים, לחברים שמשתדלים להתרחק מדברי קודש, למסגרת העבודה שמרחיקה אותנו מהשאיפות הרוחניות ולתקשורת שמעוותת לנו את תפיסת המציאות ודואגת לתת לנו עולם חומרי של תאוות שיוציאו לנו את כל התובנות אליהן זכינו להגיע.

ואז מתוך כל זה אנחנו מוצאים את עצמנו עם נשמה גבוהה שצמאה לרוחניות, אבל כלואה בתוך גוף חומרי וסביבה שלא מוכנה לשמוע על תורה ויהדות. צריך לדעת שדווקא כאן טמון עיקר הפוטנציאל. דווקא כאן ישנו קרש הקפיצה שיכול לרומם אותנו. המטרה שלנו היא להכניס את התובנות הרוחניות הנפלאות שלנו לתוך גשמיות החיים. להשקיע בעסק רוחני שהולך נגד הזרם ומביא אותנו למקומות טובים יותר. גם אם כולם סביבנו צופים בטלוויזיה וכל היום מדברים על זה, אנחנו נצליח לעצור את עצמנו ולהתנתק מזה כי אנחנו מבינים שזה הורס אותנו. גם אם כולם מדברים בשפה רדודה עם מלים מלוכלכות ולשון הרע ובכל משפט שני שיוצא מהפה הם נשבעים בכל הצדיקים, בספר תורה או בסבתא שלהם, אנחנו נעמוד איתנים ונשמור על הפה שלנו נקי. דווקא המקום בו כולם מסביבנו נופלים הוא ההזדמנות שלנו להתעלות.

השם יתברך יזכה אותנו ללכת נגד הזרם הלא טוב שסוחף אותנו, לעמוד איתנים ולהפוך לצדיקים תמימים בדורנו.