אל תתחבר לרשע – פרשת קרח
משה רבינו עושה את מרב המאמצים והתפילות כדי להציל כמה שיותר נפשות מהעונש העומד להגיע בעקבות המחלוקת. כאשר משה מבין שקרח ואנשיו עומדים להיענש, הוא מזהיר את העדה: ״סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם״ (במדבר טז׳, פסוק כו׳).
אבל צריך להבין מדוע צריך להתרחק כל כך, ואפילו להיזהר לא לגעת בכל אשר להם? האם יש חטא כלשהו בנגיעה ברכוש השייך לרשעים? היתכן שהקרבה לאוהלי האנשים הרשעים עלולה להביא למוות של צדיקים? מדוע שצדיקים ייספו עם הרשעים?
הדבר תמוה עוד יותר בפסוק הבא שמתאר את דתן ואבירם שניצבו עם נשיהם, בניהם וטפם, ועל זה רש״י מפרש כמה קשה המחלוקת, שאפילו תינוקות יונקים אבדו. השאלה זועקת כאן, מה התינוקות המסכנים כבר עשו? הרי הם בכלל לא הגיעו לגיל מצוות שיצטרכו להיענש?
אבל בדיוק לפני שאנו חושבים שחס ושלום אין דין ואין דיין, או שחס ושלום ישנו חוסר צדק בעולם, אנו מגלים בפרשת פינחס שבני קרח לא מתו, כי הספיקו להרהר תשובה ובכך ניצלו בהשגחה פרטית. יוצא שאכן יש השגחה פרטית. למרות שהיו מעורבים במחלוקת ונמצאו ממש באותו מקום שבו האדמה בלעה את כולם, נעשה להם נס ומתחתם האדמה נשארה יציבה. אלא שכעת צריך להבין מה התרחש פה? האם יש השגחה פרטית או לא? האם נספים בעוון הרשעים או לא?
צריך לדעת שכאשר מתחברים לרשעים, נדבקים בעוונות שלהם ואז עלולים להיספות בחטאים שלהם. ככל שהאדם קרוב יותר לרשע, כך הוא שואב את המטען הרוחני של אותו רשע לתוכו. לכן אסור להתקרב אליהם כלל ואפילו לא לגעת ברכוש שלהם, שגם הוא מכיל מטען רוחני שלילי וקלקול גדול. אבל יחד עם זאת צריך לזכור היטב שתמיד ישנה אפשרות לשוב אל השם יתברך בתשובה וההשגחה הפרטית קיימת תמיד.
כשאדם נוגע במשהו, הוא משאיר אחריו רושם. מעין סימן לא מורגש שמכיל את האנרגיה הרוחנית שלו. כמו שנשארת לחלוחית קטנה שיוצרת טביעות אצבעות בצורה חומרית, כך נוצר גם רושם רוחני באותו הדבר. אותו רושם עובר מאחד לשני ומשפיע על כל מי שיגע באותו החפץ לאחר מכן. זה אולי קצת ממחיש את עניין הטומאה שאפשר להעביר בנגיעה. אבל לא מדובר רק על נגיעה, אלא כל קשר משאיר איזשהו רושם.
כשאדם מדבר, הוא מעביר אלינו מסרים הרבה יותר חזקים מהמלים שהוא מוציא מפיו. הוא מעביר אלינו את המידות שלו ומשדר אלינו את יראת השמיים שלו. כולנו מכירים את הרגשת חוסר הנינוחות עם אנשים מסוימים או הכימיה המושלמת עם אנשים אחרים. כולנו מכירים את הריתוק וההשתוקקות שאנו חשים לכל מה שיוצא מפיו של אדם מסוים בעוד שאת אותן המילים בדיוק לא נוכל לשמוע בכלל מאדם מסוים אחר. כי לכל אדם יש מטען רוחני גדול שהוא סוחב אתו ומשאיר ממנו עקבות בכל מקום שאליו הוא מגיע. כל סוג של חיבור שאנו יוצרים משפיע עלינו.
לכן למשל כל כך חשוב לעשות חנוכת בית במקום חדש, כי הקירות שואבים את הרוחניות. הם יכולים לשאוב דברי תורה וקדושה, או שהם יכולים לשאוב חס ושלום מריבות, כעסים וטומאה. לאחר מכן הקירות ישפיעו עלינו את מה שהם שאבו. לכן חשוב להקפיד לבחור את החברים שלנו ועל אחת כמה וכמה שנבחר בדקדוק את הרבנים והמדריכים שלנו. אם אדם לא ראוי ידריך אותנו וייתן לנו עצות, הוא יעביר את כל הקלקול שלו אלינו בלי שנהיה מודעים לכך בכלל.
לכן חשוב להתרחק מכסף שאין בו ברכה ומגיע ממקום לא טוב, וכל שכן אם זה מעבירות, מגזל או מאנשים העוסקים בעבודה זרה. אפשר לחשוב שמרוויחים, אבל בסופו של דבר מפסידים הרבה יותר. חשוב לשמור תמיד על אנרגיות טובות ורמה רוחנית גבוהה. צריך להשתדל להתרחק כמה שאפשר מכל טומאה וחטא ומכל אדם רשע.
אמנם זה לא תמיד אפשרי ולפעמים הנסיבות מביאות אותנו לקשרים עם אנשים לא ראויים בעל כורחנו. לפעמים זה אפילו יותר מורכב כאשר מדובר על המשפחה הקרובה או על דברים שאליהם התרגלנו. לכן צריך לבחון כל מקרה כדי להשתדל להוציא ממנו את המרב, אבל בכל אופן השאיפה שלנו צריכה להיות להתרחק מהכיעור ומהטומאה ולהביא לחיינו תורה ורוחניות שיחיו את הנשמה שלנו.
מכאן נוכל להבין כמה לא מפתיע לגלות שגם אם ישימו אדם צדיק בתוך שכונת פשע, לא ייקח זמן רב עד שהוא יהפוך להיות דומה לסביבתו. ואמנם ברור הדבר שתמיד ישנה בחירה, אבל ההשפעה היא חזקה ונוראה. שגם אם ישמור על עצמו שלא להפוך לפושע ממש, מכל מקום יעברו לו מחשבות לא טובות, ולפחות ביחס לעצמו בוודאי תהיה התדרדרות והוא יעשה דברים לא טובים.
לכן אפילו אדם חף מפשע שיושב בכלא, פעמים רבות יוצא משם עבריין. לכן כשמכניסים ילד ממשפחה שומרת מסורת לבית ספר חילוני, מקבלים ילד שדורך על המסורת. קשה מאוד להיות שונה מהסביבה ולחיות חיים מנותקים. גם אם אדם עומד איתן בדעותיו, בכל אופן משהו ממנו משתנה וחלק ממנו מושפע במידה מסוימת.
כאשר קרח ואנשיו עומדים במחלוקתם מרוכזים במקום מסוים, הרמה הרוחנית שם בוודאי מאוד ירודה. כמות של אנשים רשעים בריכוז גבוה זה דבר מסוכן ביותר. כעת כל מי שיתקרב לשם בוודאי יושפע מכך. לכן משה מזהיר את העדה להתרחק, כי משהו בוודאי יעבור מהמידות הלא טובות, ההנהגה השגויה, הגאווה, המחלוקת והחטאים הקשים. לכן אפילו תינוקות נספו כיוון שהם היו כל כך דבוקים בתוך כל הטומאה הזו של הוריהם ונפגמו בכך. כל מי שמתקרב לשם נפגע.
השגחה פרטית
אבל עם כל מה שנאמר, חשוב תמיד לדעת שתמיד ישנו פתח מילוט. גם אם מצאנו את עצמנו בתוך אותה טומאה וקרובים לרשעים, עדיין לא מאוחר ותמיד אפשר לתקן. כי בתוך כל יהודי, מתחת לכל קליפות הטומאה והחטאים, ישנה נשמה טהורה וקדושה שאפשר להתחבר אליה בכל רגע. ואותה נשמה מחוברת ישירות להשם יתברך. ברגע אחד של הרהור תשובה אפשר להינצל מדינים קשים.
כאשר אנו מגיעים לפרשת פינחס, אנו פתאום מגלים שבכל זאת לא כל האנשים המעורבים נפגעו. בני קרח לא מתו כפי שהתורה מעידה (במדבר כו׳, פסוק יא׳) למרות שהם דווקא כן היו מעורבים בעניין, וכל זה מתוך שרק הרהרו בלבם הרהור תשובה. הם היו בשיא המחלוקת, במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון, ובכל זאת זכו להינצל. כך נוכל להבין איזו השגחה פרטית קיימת בעולם.
הפרשה מספרת שלאחר אותו אירוע, רבים מעם ישראל התלוננו על משה ואהרן שכביכול גרמו למותם של אותם מאתיים וחמישים איש. כל אותם מתלוננים כלל לא הצליחו לראות את אותה השגחה פרטית שקיימת בעולם.
תארו לכם מה היה קורה לו היינו נוכחים במקום ורואים את הדברים בעצמנו. לראות מול עינינו מעין רעידת אדמה שבולעת את כל האנשים האלו שהחזיקו במחלוקת של קרח. לכאורה היינו בטוחים שיש כאן סוג של עונש קולקטיבי ולא הוגן כלפי כל אותם אנשים. אולי אפילו חושבים שיד המקרה נגעה בדבר.
אבל פתאום מתוך כל המקריות הזו ומתוך הבליעה של כל אותם אנשים, אנו רואים שבין כל אותם שמתו היו נוכחים עוד אנשים שאיכשהו בדרך נס לא מתו. בני קרח שהרהרו תשובה ניצלו מהאדמה שפתחה את פיה כנגד כל הסיכויים. הם אפילו לא הוציאו שום דבר בפיהם, אלא רק חשבו על עשיית תשובה. ההשגחה הפרטית המדויקת לקחה בדיוק את מי שצריך לקחת והשאירה את מי שצריך להישאר. מתוך צאצאי בני קרח אגב, יצא מאוחר יותר שמואל הנביא שהנהיג את ישראל והיה שקול כמשה ואהרן.
העולם מונהג בדרך של השגחה פרטית. לא כולם זוכים לראות ולהכיר את ההשגחה הזו, אבל היא קיימת. ככל שנחזק את האמונה שלנו, כך נזכה לראות יותר את ההשגחה הזו. ככל שהתשובה שלנו תהיה שלמה ומעומק הלב, כך נזכה לראות נסים גדולים ומחזות עצומים בחיינו. הבחירה נמצאת בידיים שלנו אם לתת יד להשגחה הפרטית או לתפוס את העולם בדרך הטבע. הטבע הוא כל אותם דברים שהתרגלנו אליהם, על אף שגם כל התופעות האלו הן בוודאי נסים עצומים. ההשגחה הפרטית היא המציאות הקיימת מעבר לטבע, שכנגד כל הסיכויים תוביל אותנו למקום הנכון והמיוחד לנו.
כל אחד מאיתנו יכול לבחור לראות את ההשגחה הפרטית סביבנו ומתוכה לחזק את האמונה ולראות נסים. כל אחד מאיתנו יכול לבחור להיות מונהג בדרך נסית כזו שמטשטשת את כל חוקי הטבע. כל אדם מקבל בדיוק את הכלים שהוא זקוק להם בחייו בלי שאף אדם בעולם יוכל להזיק לו.
אם נראה שאדם מסוים מזיק לאחר, זה רק משום שכך קבעו בשמיים מתוך ההשגחה הפרטית השייכת לאותו אדם. גם אם האדמה כולה נפתחת, אם יש מישהו שלא צריך להיבלע בה, אז בדרך נס מוצאים לו את ההצלה. כך כל אחד ואחת מאיתנו מקבלים במדויק את מה שנקבע לנו בעולמות עליונים. בעזרת התשובה, התפילה והאמונה אפשר לשלוט בעולמות עליונים ובכך לייצר מציאות חדשה וטובה יותר.
להתרחק מרשעים
מתוך הדברים נוכל להבין כמה חשוב להתרחק מדברים לא טובים וכמה חשוב לשמור מרחק מהרשעים. לפעמים אנחנו חושבים שזה לא כל כך נורא שרק נהיה בקרבתם. נסתובב איתם קצת, אולי נשב איתם במקום לא כשר בלי לאכול, נשב לשמוע רכילות בלי שאנחנו בעצמנו נדבר לשון הרע, נהיה לידם כשהם מחללים שבת בלי שנתערב בעצמנו, ומי יודע, אולי אפילו נצליח להשפיע עליהם ולקרב אותם.
אבל צריך לדעת שאנו מכניסים את עצמנו לסכנת אש. העבירות והחטאים נדבקים גם בנו ויש לנו חלק ממשי בהם. גם אי אפשר לדעת אם נצליח לצאת ממקום כזה. ההשפעה היא כל כך חזקה עד כדי כך שלא נהיה אפילו מסוגלים להבין שמשהו לא בסדר. נהיה מושפעים ברמת התת מודע כך שנחשוב שאנחנו עושים בדיוק מה שאנחנו רוצים לעשות, למרות שבכל יום שעובר נהיה דומים יותר ויותר לסביבה שבה אנו נמצאים.
כשאדם נמצא במסגרת מסוימת, עבודה, לימודים או כל דבר אחר, הוא הופך להיות ממש דומה לכל אותם אנשים במסגרת. כשאדם חי באזור מסוים, לאט לאט הוא הופך להיות כמו כולם באזור שלו. צורת הלבוש דומה, התחביבים דומים, צורת הדיבור דומה, חוש ההומור דומה והכל מושפע. אמנם בוודאי ששום דבר לא זהה לחלוטין, כי לכל אדם יש את הייחודיות שלו, אבל אם אותו אדם היה נמצא במקום אחר הוא היה שונה לגמרי. כולנו חושבים שאנו חסינים, אבל כולנו מושפעים.
לכן תארו לכם מה עושה לנו הטלוויזיה שמכניסה לנו כל כך הרבה רגשות, מראה לנו מה לאהוב ומה לשנוא, מציגה לנו איך צריך להיראות ומה צריך לעשות כדי להיחשב מוצלחים וטובים כביכול. תארו לכם כמה השפעה יש לחברים. תארו לכם כמה חשוב לבחור סביבה תומכת ואוהבת שבאמת יכולה לממש את המטרות והשאיפות שלנו.
כמה חשוב לשלוח את הילדים לתלמודי תורה שיחנכו אותם בדרך ארץ ישרה על פי מסורת אבותינו הקדושים. כמה חשוב להשתייך לאנשים שמעודדים עשייה חיובית והתקדמות רוחנית וכמה חשוב להתרחק מכל אותם שמזלזלים ביהדות ובזים לרוחניות.
במקום להתחבר לאנשים לא טובים, למקומות מפוקפקים ולהרגלים גרועים, נוכל לבחור להתחבר לדברים טובים שישפיעו עלינו ויכניסו לנו המון טוב לחיינו. השם יתברך יזכה אותנו להתחבר לדברים טובים ולאנשים טובים, שישפיעו עלינו ויאפשרו לנו להתעלות מעלה מעלה.
תכנים נוספים דומים:
כתיבת תגובה