כל החיים הם הצגה – פרשת שמות

ראובן פיזנטי | י״ג בטבת ה׳תשע״ד | פרשת שמות

הקדוש ברוך הוא מספר למשה את כל מה שעתיד להתרחש במצרים. כאשר הוא נגלה אליו בסנה הבוער הוא מספר לו שהוא יעשה אותות ומופתים, הוא מסביר לו שפרעה לא יסכים לשחרר את בני ישראל, הוא מספר לו שלבסוף הם יצאו ברכוש גדול, הוא מספר לו שהוא יחזק את לב פרעה כדי שלא ישלח את העם וכו’.

קשה שלא לשאול, מדוע השם יתברך צריך את כל המהלך הזה? בשביל מה ההצגה הזו? הרי הקדוש ברוך הוא נלחם בפרעה, אך הוא גם זה שמכביד את לבו כדי שלא ייכנע. הוא זה שמביא עליו את עשר המכות, אך הוא גם זה שיודע מראש שהמכות הראשונות לא יועילו כדי שישחרר את בני ישראל. אז למה לא לדלג על כל ההצגה ופשוט לתת בלב פרעה לשחרר את בני ישראל כבר מההתחלה? למה לא לתת לו את מכת הבכורות כמכה ראשונה ולחסוך את כל הנסים והמופתים?

כדי להבין את זה אנו צריכים להבין את דרך ההנהגה של השם יתברך בעולם. הרי כל הכוחות בעולם שייכים אך ורק לקדוש ברוך הוא ואין עוד מלבדו. כך שלא נכון לחשוב על כך שהשם יתברך “נלחם” בפרעה, שהרי לפרעה אין שום כוח משל עצמו מלבד הכוח שהקדוש ברוך הוא מכניס בו. הקדוש ברוך הוא מפעיל את פרעה כמו שמפעילים בובה. יוצא שהקדוש ברוך הוא נלחם כביכול מול עצמו.

לא מדובר רק על פרעה, אלא על כל כוח שקיים בעולם. כולם באים מכוחו של הקדוש ברוך הוא. הדבר דומה לתאטרון בובות שמכיל דמויות רבות שעושות דברים שונים, אך בסופו של דבר ישנו אדם אחד בלבד שעומד מאחורי הכל, שמפעיל את הבובות ונותן להן כוח. כך בעצם מורכבים כל החיים שלנו.

ואמנם יש עניין וכוונה לכל דבר שמתרחש, שכך גזרו מסיבות עליונות. וכלפי האדם יש את הנהגת השם הרצויה, שהשם יתברך דורש מאיתנו לקיים מצוות, רוצה שנבחר בטוב וכו’. אלא שכל זה בא בשבילנו כדי שנחווה את מה שצריך, נתעלה ונתקדם הלאה מתוך הדברים. אבל כלפי שמיים בוודאי שהכול עובד בדיוק כפי שצריך. גם פרעה הוא חלק מהתוכנית של השם יתברך, שכן אילו לא היה רוצה בו, היה יכול להעלים אותו ברגע אחד, וגם לא היה בורא אותו מלכתחילה.

הקדוש ברוך הוא אומר לנו למשל שהוא שונא את עשו, וכן הוא אומר שיש לו מלחמה בעמלק. אבל כל זה בשבילנו, כדי שנוכל לעבוד אותו ולהתחבר אליו מתוך הדברים. אבל ברור הדבר שהוא לא נלחם בעמלק כלל, והוא גם רוצה בקיומו של עשו, שהרי הוא זה שנותן להם את הכוח והחיות שלהם. לכל דבר יש תפקיד בהצגה הזו של החיים שלנו.

מכאן נוכל להבין שכל הדברים הקשים לנו, כל מה שנראה לנו כמאיים, כל האתגרים וכל הניסיונות בחיים שלנו, כולם מגיעים מכוחו של הקדוש ברוך הוא ובעצם אין בהם ממשות, כי הכל הצגה.

אלא שעדיין צריך להבין מדוע הקדוש ברוך הוא עושה את כל זה? למה לא לחסוך את הכל? בשביל מה היה צריך לעבור את כל מה שעברנו במצרים ובשביל מה אנו צריכים לעבור את כל מה שאנו עוברים בחיינו?

התשובה היא שכל האותות והמופתים בוודאי לא נועדו לכך שפרעה ישלח את בני ישראל. אם זו הייתה המטרה, הקדוש ברוך הוא יכל להכניס בלבו של פרעה לשלוח אותם כבר מההתחלה גם ללא שום נס נראה לעין. יתרה מכך, הוא יכול היה בכלל לא להוריד את בני ישראל למצרים מלכתחילה. העבדות במצרים, הקשיים והנסים הגדולים נועדו בשביל בני ישראל, כדי שיתחזקו באמונה, שיצמחו ושיגיעו לדרגות גבוהות של עבודת השם.

כל החוויות שלנו בחיים נועדו כדי לקדם אותנו. כל מפגש, כל שיחה, כל מעשה וכל מחשבה, כולם באים כדי לתת לנו שיעורים באמונה כך שנוכל להתחזק, להתעלות ולהתקרב להשם יתברך מתוכם. פרעה קיבל עשר מכות כדי שבני ישראל יעברו סדרת חינוך ויראו את שליטת השם יתברך בעולם. ים סוף לא נקרע כדי שבני ישראל יצליחו לברוח מהמצרים, שהרי השם יתברך יכל להכניס בלב המצרים כלל לא לרדוף אחרי בני ישראל. אלא שהוא נקרע כדי שבני ישראל יתחזקו באמונה, ישירו שירה ויספרו על כך לדורות הבאים.

מתוך ההרגלים שלנו, אנו מנסים תמיד להילחם, לנצח, לכבוש, להצליח, להשיג ולבטא את הכוח שלנו בכל צורה אפשרית. אך אם נתבונן בדברים, נוכל לראות שאנו נלחמים לחינם, שהרי השם יתברך הוא זה שנלחם. כל מה שאנו צריכים לעשות הוא להתבונן בדברים המתרחשים בחיינו, להבין, להפיק לקחים ולהתחזק מתוך הדברים באמונה גדולה.

כל החוויות שאנו עוברים בחיינו הם לא יותר משיעורים שמעצבים את פנימיותנו. אמנם קשה לחשוב על הדברים כאשר אנו נמצאים בתוכם ולכן בזמן העבדות במצרים אף אחד כמעט מבני ישראל לא הצליח להאמין שהשם יתברך יגאל אותם. הם היו עסוקים מדי בחומר ובלבנים מכדי לחשוב על הדברים. הם היו עסוקים בעבודה קשה מכדי להבין שיש משהו הרבה יותר עמוק מעבר לכל זה. אבל כאשר מתבוננים בדקות הדברים מתוך מחשבה עמוקה וחשבון נפש, אז כבר אי אפשר לברוח ורואים שזה כך.

גם אנחנו שקועים בעבדות שלנו של חיי החומר, הקשיים, הניסיונות והתאוות השונות, אבל אם נצליח להתבונן מעבר לכל זה, נוכל לגלות את השם יתברך שמפעיל את כל הפרטים האלו בחיינו, כמו תאטרון בובות שמקיף אותנו ונועד כדי לתת לנו איזשהו מוסר השכל ולקח שנוכל לקחת לחיינו.

השם יתברך יזכה אותנו לעבור את הקשיים בחיינו מתוך שמחה ואמונה. נזכה לראות את החוטים שמאחורי הקלעים ואולי אפילו להרגיש את מי שמפעיל ומושך בהם. כשם שנגאלו אבותינו במצרים, כך בע”ה ניגאל גם אנחנו בקרוב ממש.