למה החזיר נחשב לחיה הטמאה ביותר? פרשת שמיני
החזיר נתפס בעינינו כחיה הטמאה ביותר. הוא הפך להיות סמל לריחוק מדרך השם ולהתרסה נגד התורה הקדושה. אבל צריך לבדוק מדוע זה כך. שהרי מצד איסור האכילה ההלכתי אין הבדל בין אכילת חזיר לבין אכילת גמל או חמור, שכולם טמאים.
יתרה מכך, פרשת שמיני מביאה לנו את ההבדלים בין בעלי החיים הטהורים לטמאים. מפתיע ביותר לגלות שמבין כל החיות הטמאות, החזיר הוא דווקא הקרוב ביותר לחיה טהורה בכך שיש לו שני סימני טהרה. והדבר נראה לא מובן, מדוע דווקא הוא נחשב לטמא ביותר?
כדי להגדיר חיה בתור טהורה, דרושים שלושה סימני כשרות. החיה צריכה להיות מפרסת פרסה, שוסעת שסע ומעלת גרה. לכל החיות הטמאות אין אף אחד מסימני הטהרה, מלבד ארבע חיות המוזכרות במפורש בפרשה ולהן רק חלק מסימני הטהרה: הגמל, השפן והארנבת הם מעלי גרה ובכך מכילים סימן טהרה אחד בלבד, ורק החזיר שונה מכולם ויש לו שני סימני טהרה, שהוא מפריס פרסה ושוסע שסע.
מעבר לזה, סימן הטהרה של החזיר הוא הרבה יותר חזק. צריך לדעת שפרסה זה דבר ניכר, שכל אחד יכול להסתכל על בעל החיים ולזהות אם הוא מפריס פרסה ואם יש לו שסע. אבל מעלה גרה זה סימן הרבה יותר קשה לבדיקה שדורש חקירה מעמיקה.
יוצא שמבין בעלי החיים הטמאים, החזיר הוא בעל החיים הדומה ביותר לטהור. הוא אפילו פורס את ידיו לפנים כדי שכולם יראו את הפרסות ויחשבו שהוא טהור. אלא שדווקא בגלל זה, החזיר הוא הטמא ביותר, וגרוע יותר מכל החיות הטמאות.
אדם שרואה סימני טומאה ברורים יודע להתרחק ולהישמר לנפשו. הבעיה הקשה ביותר היא כאשר האדם מסתכל על דבר טמא, ורואה סימני טהרה שמטעים אותו כך שהוא בטוח שזה טהור. אם האויב מאיים ונלחם, אז אפשר לדעת להיזהר, אבל אם האויב שולח מרגל שיהיה החבר הכי טוב שלנו, אז אנחנו בסכנה הרבה יותר גדולה.
הנפילות הגדולות ביותר של האדם מגיעות מהנקודה הזו של חוסר הוודאות. הרי כל אדם נורמלי שרואה סימן של רעל על מוצר כלשהו, יודע שעליו להתרחק. אבל כאשר מגישים לפניו אוכל טעים מבלי שהוא יודע שהכניסו לו רעל לתוכו, אז הוא בבעיה ענקית. מוכרחים לדעת לסמן את הרע. להבדיל בין הטמא ובין הטהור. בין רע לטוב. הסכנה הגדולה ביותר היא להתבלבל ולא להבחין בין הדברים.
לצערנו כך זה עובד בתחומים רבים בחיינו. היצר הרע מראה עצמו כחבר הכי טוב שלנו. הסביבה הלא טובה מראה לנו כמה טוב לסמוך עליה. החדשות, הפרסומות וכלי התקשורת מראים לנו שהם רוצים בטובתנו. העבירות נראות לנו כנוצצות. התאוות נראות לנו ככאלו שיביאו אותנו אל פסגת האושר. הדברים הרעים מגרים ומושכים אותנו, וכך אנו נופלים פעם אחר פעם בלי להבחין שאנחנו בעצם מתעסקים עם חזיר, עם שיא הטומאה.
לא לחינם עשו נמשל לחזיר. שהרי בניגוד לישמעאל שעשה עבירות בלי להתבייש, מה שגרם לאברהם לגרש אותו, לעשו היה ציד בפיו. הוא היה צד את כולם במלים היפות שלו. היה אפשר להתבלבל שהוא צדיק גדול. הוא שאל את יצחק אביו איך מעשרים את המלח ואת התבן, כאילו שהוא תלמיד חכם. לכן יצחק אבינו התכוון לתת לו את הברכה.
לא לחינם גם עשו הוא אדום. מהצאצאים שלו הגיעו הנאצים בגרמניה שרצו להשמיד אותנו מתוך מעטפת חיצונית והצגה שהם עושים טובה לאנושות. הם היו כאילו נאורים, משכילים ומתורבתים שרצו לעשות רק טוב. הם לא חשבו על עצמם כרוצחים אכזריים.
הצאצאים שלו הם כל הארצות בעלות הברית איתנו, שמתנהגות כמו החברות הכי טובות שלנו, ורק מחכות לתקוע לנו סכין בגב. אלו שמפתים אותנו להפוך להיות כמוהם, להעריץ את הכוכבים שלהם, להתחתן איתם, להיכנס לכנסיות שלהם ולעבור על כל העבירות האפשריות שבתורה הקדושה. אלו שרוצים לרמוס את הרוחניות שלנו, לגרם לנו להידמות להם ולהפוך אותנו להיות כמו גויים.
האויבים הכי גדולים שלנו הם דווקא אלו שמציגים את עצמם כמו החברים הכי טובים שלנו. כי מהם קשה לנו הרבה יותר להיזהר. האפיפיור בא לביקור, מכובדי הבית הלבן לוחצים את היד של ראש הממשלה וכולם מחייכים חיוך מאולץ למצלמות מתוך ‘אהבה’ שקרית לעם ישראל. אלו האויבים הכי קשים, כי הם רוצים להפיל אותנו כמו כולם, רק שהם לא רצים עם חגורות נפץ וצועקים, אלא עושים את זה בצורה חכמה ושקטה יותר.
כאשר בלק ובלעם רצו להשמיד את עם ישראל, כל מה שעשו לא הצליח להם. כי השם יתברך לא נותן לאף אחד לגעת בבנים שלו. אבל אז בלעם עלה על עצה חזקה. במקום להילחם, אפשר פשוט להתחבר לעם ישראל. ובאמת הרעיון שלו עבד. בלק שלח את בנות מואב ומדיין שיפתו את עם ישראל ויחלישו את המקום הרוחני שלהם. כך הקדוש ברוך הוא העניש את עם ישראל שהחלו לעבוד עבודה זרה ולזנות בבנות מואב ושלח בהם מגפה.
הקדוש ברוך הוא נמצא איתנו ועוזר לנו להילחם באויבים, אבל אם אנחנו הופכים להיות חברים של האויבים, אז אנחנו בבעיה רצינית. כך גם קרה עם היוונים שהשם יתברך עשה לנו נסים גדולים כדי לנצח אותם במלחמה הגשמית, אבל אלו שלא שמרו על עצמם מבחינה רוחנית הפכו למתיונים שנעלמו מהעולם.
מכל זה אפשר להבין כמה טמא אותו חזיר. שיא השיאים של הטומאה. לא סתם כלב או חתול שכולם רואים שהם טמאים, אלא חזיר שמפתה אותנו ומראה לנו שהוא טהור. הוא מראה לנו את כל סימני הטהרה כלפי חוץ. אם לא נפקח את העיניים ונבדוק היטב את הדברים, אנו עלולים ליפול ולהתבלבל. בדיוק כמו שאנו מתבלבלים לפעמים לחשוב על עבירות שהן טובות או על מצוות שהן לא טובות.
ומכאן יהיה מובן דבר נוסף שלכאורה היה נראה תמוה. שכאשר הקדוש ברוך הוא אמר לנח לקחת את החיות לתיבה, אז במקום להשתמש במושג “טמאה” נכתב בתורה “אשר לא טהורה היא”. ודרשו שם כמה שצריך להיזהר בלשון, שלא להוציא דבר גנאי כמו המושג “טמא”.
ולכאורה הדבר לא מובן כלל, שכאן בפרשה מובאים החיות השונות ועליהן נאמר פעמים רבות “טמא הוא לכם”, “שקץ הוא לכם” וכו’. אז מדוע התורה כבר לא נזהרת כל כך בלשונה? מדוע היא לא חסה גם עכשיו על כבוד החיות?
אלא שבפרשת נח העניין הגיע כסיפור דברים ויותר לצד המוסרי. אבל כעת מוכרחים לעשות הבדלה מוחלטת בצורה הכי ברורה שאפשר. אין דבר כזה חצי טהור, אין דבר כזה רוב סימני טהרה, אין ספקות, או שזה טהור או שזה טמא ושאף אחד לא יתבלבל בזה.
וכך אנשים רבים אוהבים לחיות בחצי קדושה. להקפיד רק על חצי מהלכות שבת ולהתפלל חצי מהתפילות. להיות חצי מאמין ולהישאר חצי מעורה בחברה ומעודכן בענייני הסביבה הרחוקה מתורה ומצוות.
אבל הם לא מבינים שחצי טהור זה טמא. שהדרך היחידה לצאת מהטומאה זה לעזוב את הדרך הזו לחלוטין. להידבק אך ורק בקודש בלי להכניס את ענייני העולם הרחוקים מתורה ומצוות. רק כך אפשר לזכות להיות טהורים באמת.
על כל יהודי להתבונן היטב בדברים המקיפים את חייו כך שיוכל לבחון כל פרט, האם הוא מצד הטומאה או הטהרה. השם יתברך יזכה אותנו להידבק בטהרה, להבדיל בין הטמא ובין הטהור, להתרחק מן הכיעור וללכת בעקשנות בעקבות הטוב.
נהנתי מאד מהמאמר
שאלה: מה ישתנה בדיוק בזמן המשיח שהחזיר יהיה כשר ויהיה מותר לאוכלו.
כמו כן מה יהיה על תורתנו הקדושה שכתבה והדגישה את האיסור באכילת החזיר.
תודה רבה על החיזוק!
בקשר לשאלה, זו שאלה יפה מאוד, אבל אני לא מתיימר להבין מה הולך לקרות לאחר שיגיע המשיח.
אני יכול לשער שהחזיר ישתנה ויקבל את סימני הטהרה, ואז יוצא שזה לא אותו חזיר שעליו דיברה התורה. הרי התורה האלוקית בוודאי לא תשתנה.
יש הרבה הסברים שונים בקשר למה שיקרה בזמן המשיח ולצערי לא זכיתי להבין אותם עד הסוף. בע״ה אני מקווה שבקרוב מאוד ניווכח בעצמנו בדברים כשהמשיח יבוא כבר.
השם יברך אותך בכל טוב.
שהרי בניגוד לישמעאל שעשה עבירות בלי להתבייש, מה שגרם לאברהם לגרש אותו,
אילו עבירות? אברהם לא רצה לגרש כלל. העדיף שלום בית ולבסוף גרש — בלי מים ומזון וללא לווי נאות — מה זה? ככה עושים לבנך בשרך? — הגם שמניעי שרה היו ירושה
עשו שאל את יצחק אביו איך מעשרים את המלח ואת התבן — לא ראיתי את זה בתורה — איפה זה בידיוק בבראשית? , עשו –הצאצאים שלו הם הנאצים בגרמניה — איך אתם יודעים? יש לכם אילן יוחסין? כל הנאצים או רק הימלר ואייכמן?
הצאצאים שלו הם כל הארצות בעלות הברית איתנו, — כולל דנמרק? פינלנד? שבדיה? (שכחתם את ראול וולנברג השוודי, או קרוב לוודאי אינכם יודעים אפילו מי הוא).
לעבור על כל העבירות האפשריות שבתורה הקדושה — כולל “ואהבת לרעך כמוך”?
שרה ראתה שעשה עבירות ולכן אמרה לאברהם לגרש אותה. לאחר שהקדוש ברוך הוא אמר לו לשמוע בקולה, אז הוא הבין שהיא צודקת ועשה מה שצריך.
התורה שבכתב ניתנה לנו ביחד עם התורה שבעל פה. כי אי אפשר להבין שום דבר ממה שכתוב שם ללא פירוש הדברים. אז אם מחפשים רק בתורה שבכתב את הדברים, יהיה קשה מאוד למצוא.
יש לנו מסורת מאבותינו ורבותינו, שהרי ללא המסורת הזו מי אמר לנו בכלל שאנו יהודים? ולמה שנאמין לתורה? אלא שאנו קיבלנו במסורת מאבותינו את הדברים שקיבלו מאבותיהם וכו׳.
השם יברך אתכם בכל טוב. פסח כשר ושמח.
האם החזיר עושה מה שעושה בכוונה? הלא הוא בסך הכל…ובכן, חזיר. לומר שהחזיר נחשב ליצור שקרן ורע בגלל ההתנהגות הטבעית שלו זה מצחיק – שלא לומר מטופש. האם החזיר לומד שולחן ערוך ואז מנסה להטעות אותנו?…
ממש כשם שנמלים אינן רעות כשהן אוכלות ג’וק מפרפר – זהו טבען. זה חקוק בגנים שלהן. ולומר שזה בגלל שהחזיר מסמל את התכונה הזו, לחיות אחרות יש תכונות רעות בהרבה והן כשרות (תרנגולים מכים זה את זה עד זוב דם, יונה היא יצור אכזרי ותוקפני למרות השם שיצא לה – ראה ויקיפדיה).
גם הג׳וקים לא מגעילים בכוונה, אלא נבראו כך, ולמרות זאת כל מי שרואה אחד כזה דורך עליו מיד ללא ייסורי מצפון ובטח שהוא לא חושב שהוא רצח מישהו בכך. כי ג׳וק זה ג׳וק ואדם זה אדם. זה לא משנה אם הוא עושה בכוונה או לא. זה יכול להיות חקוק בטבע שלו והוא לא אשם כלל, אבל למרות הכל הוא כזה. אם זה בכוונה או לא, זה כבר לעניין הבחירה או השכר והעונש, שבוודאי שאף אחד לא מצפה ממנו להתנהגות אחרת. אף אחד לא מאשים את החזיר ואין טענות לאף אחד עליו. אבל לעניין מה שהוא מסמל בוודאי שאפשר לומר את זה, בדיוק כמו שמכנים אדם ערמומי ״נחש״ או מישהו חזק ״אריה״ או מישהו שמתנהג בגסות ״בהמה״. מה זה משנה אם יש להם בחירה או לא? כך הם נוצרו ואלו התכונות שלהם ודווקא בגלל שזה הטבע שלהם לומדים מהם דברים שונים שאותם הם מסמלים.