פרשת תולדות – עשו ויעקב נמצאים בתוכנו
הסיפור מוכר לכולנו, עשו חוזר מהשדה רעב ומבקש מיעקב להלעיט אותו בנזיד העדשים שהכין. כאשר יעקב מבקש ממנו למכור לו את הבכורה בתמורה, עשו לא מהסס ואומר "למה זה לי בכורה"? הוא מוכר לו אותה ואפילו בז לה לאחר מכן. עם זאת, כולנו יודעים שעשו הצטער על המכירה בסופו של דבר כאשר יעקב קיבל את הברכות מיצחק ולא הוא.
בדומה ליעקב ועשו, כל אחד מאיתנו נמצא באותו מקום של בחירה בכל שניה מחייו. השאלה שכל אחד מאיתנו צריך לשאול את עצמו בכל רגע היא האם הוא בוחר במה שיעקב בחר (בבכורה) או במה שעשו העדיף (נזיד עדשים).
הבכורה היא וודאי לא משהו חומרי שניתן לראות, לכן עשו בז לזה. הוא בטוח שקיבל נזיד עדשים בחינם מבלי לתת כלום. הבכורה היא העבודה הרוחנית ובשביל עשו זה כמו עול שלא עוזר בכלום. נזיד העדשים לעומת זאת הוא דבר טעים ומהנה. ניתן ליהנות ממנו הנאה רגעית מיידית, כמובן שעשו יעדיף את נזיד העדשים.
בתוך כל אחד מאיתנו נמצאים הכוחות האלו שהם בחינת יעקב ועשו. כשאדם ניצב בפני בחירה כלשהי, עליו להחליט אם לבחור בדבר הרוחני והנכון יותר, ובכך להקריב מעצמו מהנאות העולם הזה, או לחלופין לבחור ליהנות כאן ועכשיו מתאווה רגשית, ולהקריב ח"ו את המקום הרוחני בו הוא עומד.
ואמנם כל בר דעת בוודאי יודע שהבחירה הנכונה היא זו של יעקב. אבל הכוחות האלו כל כך חזקים בתוכנו, שברגע הבחירה האמתי קשה לנו מאוד להחליט. שלפעמים איזו תאווה טיפשית יכולה לשבור אותנו. כי כשקוראים על הסיפורים בחוץ, אז הדבר ברור, אבל כשאותם כוחות באים מתוכנו, אז יש להם עצמה רבה ואז קשה יותר לחשוב בהיגיון.
כשאנו קוראים את הפרשה, כולנו יודעים היטב שיעקב הרוויח בגדול ולא כל כך מובן איך עשו הסכים לעסקה הלא משתלמת. אך אם נתבונן בתוכנו, נגלה שגם אנחנו בוחרים בעסקאות גרועות כאלו, ולא רק פעם אחת, אלא כמעט בכל רגע מחיינו.
אם יציעו לנו לבחור בין מיליון דולר לדקה של לימוד תורה, נבחר במיליון דולר מבלי לחשוב פעמיים. אך אנו לא שמים לב איך בבחירה הזו אנו מוכרים את העולם הבא שלנו בנזיד עדשים. אבל אם להיות כנים עם עצמנו, לא צריך ללכת רחוק עד להפסד של מיליון דולר, כי גם כאשר אנו יכולים ללכת בחינם לשיעורי תורה מבלי להפסיד כלום, לא נזכה לבחור ללכת לשם כל כך בקלות, כי עשו שבתוכנו לא נותן לנו לבחור בטוב.
אנו עסוקים במשך כל היום בכל העניינים הגשמיים ויש לנו אפילו תירוצים מעולים: משפחה, פרנסה, ריצות, סידורים ושאר טרדות גשמיות. אמנם באמת אסור להזניח את כל אלו, אך אסור עוד יותר להזניח את הנשמה שצמאה לרוחניות. בכל דקה פנויה מחיינו ניתן לזכות לשכר אינסופי בלימוד תורה, בעשיית חסד עם הזולת, בקיום עוד מצווה…
כאשר אנו עומדים בפני בחירה, כדאי לכולנו לחשוב מתוך היגיון מה עדיף לנו. היצר הרע מכניס לנו את מחשבותיו של עשו מתוך רגש ותאווה מבלי לתת מקום לשכל להביע דעה. במקום לחשוב איך לספק את התאוות הרגעיות שלנו עם נזיד עדשים, כדאי לשקול את ההשלכות של הבחירה לעתיד. בצורה כזו החיים שלנו יהיו הרבה יותר יפים.
וכל אדם שיחשוב מעט יוכל להגיע בקלות לבחירה טובה. רק שלרוב אנחנו לא חושבים ובוחרים את הבחירות שלנו מתוך הרגל כדבר של מה בכך. האם באמת עדיף להרוס ולפרק את המשפחה בשביל מריבה טיפשית? האם שווה ליהנות מתוכנית טיפשית בטלוויזיה שלא תקדם אותנו לשום מקום ותעשה פגם לנשמתנו? האם משחק כדורגל באמת יעשה אותנו מאושרים יותר או אנשים טובים יותר? כולם יודעים את התשובות, רק שמדחיקים אותם ומשתדלים לא לחשוב ברצינות.
אם נתבונן לאחור בדברים שבאמת סייעו לנו וקידמו אותנו בחיים, נראה שאלו אחוזים בודדים מהזמן העצום שעמד לרשותנו. מתוך חודש שלם, אדם מנצל אולי כמה שעות לדברים שבאמת יקדמו אותו ויועילו לו בהמשך חייו. את רוב הזמן הוא פשוט מבזבז על הבלים שבעוד שנה שנתיים יישכחו ויתגלו כלא מועילים כלל.
בכל בחירה שאנו עושים אנו צריכים לראות את השלב הבא. לחשוב האם בעוד שנה נהיה שמחים שעשינו את הבחירה הזו או לא? האם זה יקדם אותנו למטרה? אם זה סתם הנאה רגעית שלא עוזרת לנו, אז זה כנראה עוד נזיד עדשים שאנו קונים ביוקר.
עשו ויעקב נמצאים בתוכנו. לכן עשו נקרא איש ציד, איש שדה, כי בראש סדר העדיפויות שלו נמצאים הדברים הגשמיים. יעקב לעומת זאת הוא איש תם, יושב אוהלים, הוא מתעסק עם מה שבאמת חשוב, לימוד התורה הקדושה וקניית הבכורה, כדי לזכות לרוחניות והתעלות. אבל בסופו של דבר עשו הפסיד את הכל, ויעקב הרוויח גם את הרוחניות וגם את הגשמיות, שקיבל את הברכה הגשמית מאביו.
וכך הדבר עובד ממש. שאדם שרודף אחרי תאוות ממשיך לרדוף עוד ועוד, אבל הוא לעולם לא מצליח לספק את עצמו ותמיד רוצה יותר. הוא תמיד מרגיש שחסר לו והוא נשאר בלי כלום. אבל אדם שעוזב את התאוות ובוחר בתורה, מקבל בסופו של דבר את הכל. הוא זוכה גם לעולם הזה וגם לעולם הבא. הרגשת אושר וסיפוק בעולם הזה, ושכר עצום לעולם הבא.
ראוי לכולנו להתבונן מעט על חיינו ולנסות להפחית את מכירת הרוחניות שלנו תמורת נזיד עדשים. הרי מחר בוודאי רק נצטער על זה. על כל יהודי לנסות להתמקד יותר בהתקדמות אל התכלית האמתית, מה שיביא אותנו לחיים הרבה יותר טובים ומלאי משמעות.
תכנים נוספים דומים:
כתיבת תגובה