יש צדק, אין טעויות והכל מכוון משמיים – פרשת תזריע

ראובן פיזנטי | א׳ באייר ה׳תשע״ז | פרשת תזריע

הפרשה מתארת סוגים שונים של נגעים, שחלקם טהורים וחלקם טמאים. אלא שיש סוגי נגעים שאין אפשרות לפסוק לגביהם, ולכן יש צורך שהאדם יסתגר בביתו לשבוע וביום השביעי יבוא הכהן כדי לבדוק את התפתחות הנגע שיוכל להחליט אם הוא טהור או לא.

באחד המקרים המתוארים בפרשה, הכהן מסגיר את הנגע לשבוע, וביום השביעי רואה אותו שוב ופוסק שהוא נגע טהור. אלא שאז הפסוק אומר על המצורע "וכיבס בגדיו וטהר" (ויקרא יג, ו). המצורע צריך לכבס את בגדיו ולטבול במקווה כדי להיטהר, ולכאורה הדבר קצת קשה כי הכהן מעולם לא פסק שהוא טמא אז מדוע הוא צריך להיטהר? הכהן לא טימא את הנגע אלא הסגיר את הנגע מתוך ספק כדי לוודא אם הנגע טהור או לא. אז מדוע המצורע צריך טבילה אם הנגע התברר לבסוף כטהור?

מכאן לומדים על מצורע מוסגר, שאף על פי שהכהן לא פסק שהוא טמא, ואף על פי שלבסוף הנגע התברר כטהור, מכל מקום אותו מצורע עדיין נקרא בשם "מצורע" והוא צריך טבילה וכיבוס בגדים כדי להיטהר.

צריך לדעת שצרעת מגיעה על עוונות כמו לשון הרע. לכן כאשר אדם מקבל צרעת, עליו לפשפש במעשיו ולראות את מה הוא צריך לתקן. אם לאדם יש נגע טמא, הוא צריך לעשות חשבון עם עצמו ולהבין שבאים אליו בטענות מהשמיים. אותו מצורע מוסגר יכול לחשוב לעצמו שהנגע שלו טהור ולכן הכל אצלו בסדר, אבל התורה אומרת לנו שעליו לטבול גם כן, כיוון שלמרות שהנגע טהור, מכל מקום הסגירו אותו ויש לזה סיבה.

אולי הדבר בא לרמז לנו שגם אותו ספק שנוצר הוא מכוון מהשם יתברך. שאין מקריות בעולם ואין שום דבר שבא לחינם. אם השם יתברך הביא עליו את אותו הנגע, גם אם לבסוף הוא נחשב לטהור, מכל מקום יש אצל אותו אדם איזשהו שמץ של משהו שצריך להיטהר ממנו.

ואולי אפשר ללמוד מתוך הדברים תפיסה נכונה לחיים, שבאמת אין שום מקריות בעולם. שלפעמים נראה לנו שבאים אלינו בטענות, מאשימים אותנו במשהו או אפילו שממש מזיקים לנו בצורה כלשהי בפועל, ונראה לנו שחס ושלום אין בזה צדק וכאילו שזה כלל לא מגיע לנו. אז צריך לדעת שכל דבר מגיע בהשגחה פרטית מסיבות עליונות והכל מדויק עד הפרט האחרון והקטן ביותר.

ובאמת כל אחד מאיתנו מרגיש מדי פעם תחושה של חוסר צדק. זה מופיע כאשר נתקלים בעוול מסוים, או רואים דבר מסוים שמגיע על האדם וחושבים שזה לא מגיע לו. כועסים על אדם בטעות, גומלים למישהו רעה תחת טובה, מאשימים אדם חף מפשע, מבזים ומשפילים אדם על מעשה שכלל לא עשה, נותנים יד לרשעים מתוך חוסר דעת או שעושים כל דבר אחר שנראה לא צודק לכאורה.

והדבר לא מוגבל רק למקרים שבין אדם לחברו, אלא שגם מקרים שאין לנו כלל שליטה עליהם נתפסים אצלנו פעמים רבות כלא צודקים. איך יתכן שדווקא אותו אדם טוב נקלע לקשיים? איך יכול להיות שדווקא אותו צדיק נפטר בטרם עת? מדוע משמיים נותנים לרשעים שבעולם כוח?

ואז האדם יושב עם עצמו וחושב כמה חוסר צדק יש בעולם, כמה עיוות, כמה שקרים, עד שהוא מתפוצץ בתוכו. מתחשק לאותו אדם לצעוק לכל העולם שידעו את האמת. הוא רוצה להוכיח את כולם ולא מבין איך כל העולם טיפשים ועיוורים ולא רואים את האמת. איפה הצדק וההוגנות בעולם?

אלא שצריך לזכור שכך בדיוק מרגיש אותו מצורע שהסגירו אותו בבית ללא שום סיבה. אותו מצורע שמכריחים אותו לטבול כדי להיטהר למרות שמעולם לא היה טמא. אותו מצורע שכולם התרחקו ממנו למרות שהנגע היה טהור. ובכל זאת התורה הקדושה אומרת לנו שיש לו ממה להיטהר.

אותו מצורע יכול לשבת עם עצמו ולחשוב שהוא היה נקי וטהור. לכאורה סתם הסגירו אותו בביתו במשך שבוע, לכאורה האמת יצאה לאור וכעת התברר שהוא טהור, לכאורה הוא היה בסדר גמור והכל היה טעות. אבל על פי האמת זה לא כך. אותו נגע אמנם התברר כטהור, אבל עצם העניין שגלגלו עליו מהשמיים את אותו נגע שעלה בו ספק, זה מראה שיש בו שמץ של דבר שצריך להיטהר ממנו. לכן אותו מצורע צריך טבילה וכיבוס בגדים.

אנשים חושבים שיש טעויות בעולם, שכאילו במקרה האדם הלא נכון היה במקום הלא נכון ואז הוא נפגע בצורה טרגית ולא מוצדקת, למרות שלא מגיע לו כלל. ובאמת על פניו נראה שהם צודקים, אבל ישנם חשבונות שמיים רבים ומדוקדקים שאין לנו שום תפיסה בהם. זה לא הולך רק לפי השורה התחתונה, אם הנגע טהור או לא, אלא שיש עוד פרטים מרובים וכל אחד מקבל בדיוק את הניסיונות שהוא זקוק להם ואת כל מה שעליו לחוות בחייו.

לכן צריך לדעת שכל העולם פועל בהשגחה פרטית מופלאה ואין שום טעויות ותקלות. אם האדם קיבל נזק כלשהו, זה אומר שמשמיים סובבו את הדברים כי זה מה שהיה צריך לקרות. ואמנם מצד הגשמיות הוא יכול לשבת כל היום בכעס ולחשוב לעצמו שזה לא צודק ושזה לא מגיע לו, אבל מצד האמת הוא קיבל בדיוק מה שהיה צריך על פי חשבונות שמיים.

השם יתברך יזכה אותנו להיטהר לחלוטין מכל הטומאות שמזיקות לנו ויפקח את עינינו לראות את האמת, שכל העולם פועל בצורה מופלאה וטובה, שהכול צודק והכל מכוון משמיים.