האם יש קשר בין פוליטיקה ודת?
נראה לכאורה שענייני פוליטיקה אינם קשורים כלל לענייני הדת. לכאורה אין סיבה שהרבנים הגדולים יטבלו את ראשם בתוך עסקי המדינה או בבחירות. אבל ככל שננסה להפריד את הדת והמדינה זו מזו, כך נגלה כמה שזה מגוחך לנהוג כך.
צריך לדעת שעל פי התורה, המנהיג כלל לא נבחר על ידי העם, אלא על ידי הקדוש ברוך הוא. דמוקרטיה היא המצאה טיפשית של אומות העולם. משה רבינו נבחר על פי דיבורו של השם יתברך, לפני מותו ציווה אותו הקדוש ברוך הוא להעביר את המנהיגות ליהושע בן נון וכך המנהיגות עברה ממנהיג אחד לשני בנבואות שקיבלו על פי ציווי השם יתברך.
דמוקרטיה אולי נראית בשטחיות כשיטה טובה ומועילה. אך למעשה זוהי שיטה גרועה בה במקום שהטוב ביותר יעלה לשלטון, זה שמתחנף ומספר לכולם את מה שהם רוצים לשמוע עולה והופך למנהיג. זה שיודע להיות איש מכירות ולסובב את כולם בדבריו הופך למנהיג. הוא יכול להיות מושחת ובעל מידות גרועות, אבל כיוון שמהצד החיצוני הוא אהוב על כולם, אז הוא זה שייבחר.
צריך לזכור שבדרך של דמוקרטיה עלה היטלר יימח שמו וזכרו לשלטון הגרמני. בדרך של דמוקרטיה עלולים בקלות להשתלט על המדינה רוב ערבי שיביאו לשלטון ראש ממשלה גוי שיוכל לסיים את חיי המדינה כ”יהודית” שאליה זכינו לאחר שחיכינו במשך אלפיים שנה בין הגויים.
בדמוקרטיה הרי אף אחד לא מחלק בין חכם שרואה את הדברים בצורה נכונה לבין עם הארץ שלא מבין בזה כלום. בדמוקרטיה הקול של גדול הדור נחשב שווה לקול של אדם רשע שלא יודע מהי תורה. יהודי וגוי נספרים בצורה שווה. אין שום הבדל בין אדם בעל מידות טובות שפועל בנאמנות ובמסירות, לרוצח שפל בעל מידות מושחתות. כל הקולות נספרים בצורה שווה.
ואמנם ישנה הלכה שאומרת שהלכה כרבים, ואם כן לכאורה גם על פי התורה יש ללכת לפי הרוב? אלא שכל זה מדובר כאשר ישנו ספק כלשהו בין החכמים, ואז לוקחים את פסיקת רוב החכמים. אבל כאשר מדובר על חכם מול עם הארץ, או יהודי מול גוי, אז בעצם אין פה בכלל ספק.
ולצורך משל, זה כמו שרופא בכיר יאמר שצריך לקחת תרופה כלשהי לטיפול במחלה, ועשרים אנשים פשוטים שלא מבינים בזה כלום יאמרו תרופה אחרת. וכי יעלה על הדעת שנעזוב את דעת הרופא הבכיר כדי ללכת על פי הרוב?
לא תמיד הרוב צודק ולא תמיד העם יודע מה הוא הולך לקבל אם אותו מנהיג ייבחר. אנו הולכים על פי רגשות של אנשים, אך גם הם לא תמיד יודעים מה טוב בשבילם.
לצערנו, בקלות אפשר לראות איך פרסומת חדשה שנכנסת לאופנה יכולה לסובב את הראש לחצי מדינה. אז תארו לכם מה יכול לקרות אם מפלגה שאינה ראויה תעלה לשלטון בגלל שיש לה פרסומת קליטה שנכנסה ללב העם וכולם יחליטו לבחור בה. תארו לכם מה יקרה אם זמרים או שחקנים שאינם מבינים דבר בהנהגת העם ינצלו את האהדה שרוכשים להם הציבור ויהפכו לבכירים. הדבר יכול לגרום לאסון.
היום לצערנו לא זכינו ופסקה הנבואה. הקדוש ברוך הוא לא מתקשר איתנו דרך נביאים ולכן אין לנו אפשרות לדעת מי צריך להיות בשלטון ולהנהיג את העם. מה גם שעיקר השלטון נמצא בידי הרחוקים מתורה ומצוות כך שאותה מדינה יהודית שחלמנו עליה כל השנים לא בדיוק מתנהגת כיהודית.
אך יחד עם זאת, מחובתנו לעשות את ההשתדלות הקטנה והאישית שביכולתנו כדי להביא לתיקון המעוות. אמנם בוודאי שראוי לכל יהודי להתרחק מפוליטיקה ככל שאפשר, ועל אחת כמה וכמה להתרחק מהמחלוקות המרובות שבאות בתקופת הבחירות. אבל אסור להתעלם מציווי התורה הקדושה ומחובתנו לתת כוח לתורה.
הקדוש ברוך הוא מצווה אותנו (דברים יז’): “ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך… ושמרת לעשות ככל אשר יורוך”. כלומר ישנה מצווה מהתורה להקשיב לדברי חכמים ולעשות דברים על פי הוראת גדולי הדור.
המשך הפרק מתאר את בחירת המנהיג לעם ישראל: “שום תשים עליך מלך אשר יבחר השם אלוקיך בו”. כלומר, הקדוש ברוך הוא בוחר לנו את המלך שיהיה לנו ולא אנחנו. לאחר מכן התורה ממשיכה ומסבירה שאותו מלך חייב להיות מאחינו ולא יכול להיות איש נכרי.
בנוסף הוא צריך ללכת בדרך התורה, שכתוב “לא יסור לבבו”, “וכתב לו את משנה התורה הזאת…”, “וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את השם אלוקיו לשמור את כל דברי התורה הזאת”, “לבלתי סור מן המצווה” וכו’.
הבאנו רק חלקים קטנים מהפרק, אך כדאי מאוד וראוי לעיין שם ולמצוא את הדברים בהרחבה. יוצא בבירור מכל המהלך שהמלך, כלומר המנהיג של העם, מוכרח להיות ירא שמיים.
יוצא מכל זה שעניין הבחירות והפוליטיקה הוא כלל לא לנו ולא דרך התורה. זה מבייש שבמדינה יהודית ישנם חברי כנסת ערבים, אפליות מתקנות לגויים ועזרה לארגונים שכל מטרתם היא ללכת נגד התורה הקדושה.
אך עם זאת צריך לזכור שישנה מצווה חשובה שנמצאת בידיים שלנו בזמני הבחירות והיא להקשיב לדבריהם של גדולי הדור. כשם שצריך ללכת על פי הפוסקים כדי לדעת אם האוכל שאנו אוכלים הוא כשר או כיצד לנהוג בענייני שמירת שבת, כך אנו מחויבים ללכת על פי הפוסקים עם הפתק שאנו בוחרים.
יהודי מאמין שמכניס פתק לקלפי לא עושה זאת בגלל שהוא מאמין בחופש הדמוקרטיה, אלא בגלל שהוא מאמין בתורה הקדושה ורוצה לקיים את המצווה ללכת על פי דברי חכמים ולחזק את היהדות שלנו. במקום להכניס פתק שמייצג את הדעה הפוליטית שלנו, שמשתנה משנה לשנה על פי מצבי רוח או על פי הפרסומים השונים, במקום זה נכניס פתק שמייצג את דעת התורה.
בוודאי שאין כאן עניין להיכנס לפוליטיקה ולשכנע להצביע למפלגה כזו או אחרת. העניין הוא להביא למודעות שהקדוש ברוך הוא מתאר לנו כיצד המנהיג צריך להיראות וזה מצמצם את אפשרויות הבחירה שלנו אך ורק למפלגות שהולכות על פי התורה הקדושה.
ישנן מפלגות שונות התומכות בתורה ורבנים פוסקים שונים העומדים מאחוריהן, העיקר הוא לזכור ללכת על פי התורה. ישנם כמה גדולי דור, וכל אדם צריך ללכת על פי אותו רב פוסק שהוא הולך על פיו בדרך כלל בענייני הלכה. זה כלל לא משנה מה הפתק שמכניסים, העיקר שעושים זאת על פי הוראת גדולי הדור ומקיימים מצווה חשובה מהתורה ובעיקר נותנים כוח לתורה הקדושה ומתרחקים מהעוול הנורא שעושים המנהיגים שאינם הולכים בדרך התורה.
אנשים חושבים שאין קשר בין פוליטיקה ודת. שכביכול לגדולי הדור אין שום עסק עם הנהגת המדינה. אבל זו טעות איומה. כי כאשר אין כוח וייצוג מתאים של התורה, אז זה אומר שכל ההנהגה תהיה רחוקה מתורה. חילולי שבת המוניים, קיצוצים במוסדות דת ועוד ועוד אפשרויות להגיע לכפירה והפקרות.
יש הרבה אנשים יראי שמיים, מאמינים ואוהבים את התורה, אבל יחד עם זאת מצביעים למפלגות שאינן תורניות. הם חושבים שהם נותנים כוח ל”ביטחון”, “שלום”, “כלכלה” וכו’. אך זו טעות חמורה. כי רק התורה הקדושה יכולה להביא את כל אלו. רק השם יתברך הוא הביטחון האמתי.
המנהיג מוכרח להיות איש תורה, תלמיד חכם וירא שמיים. כך התורה מצווה אותנו. וגם אם זה לא באפשרותנו, לפחות נעשה את ההשתדלות שלנו להצביע למישהו כזה. לפחות לחזק את כוחו ולו במעט. וגם אם אין אף אחד כזה שמתאים, מכל מקום נקיים את המצווה להקשיב לדברי חכמים ונעשה כפי הוראת גדולי הדור.
מנהיג העם חייב להנהיג אותנו בדרך התורה הקדושה. שהרי מה הטעם שיש לנו מדינה יהודית אם אנו לא מתנהגים כמו יהודים? מי נתן לנו זכות לשבת בארץ הזו בכלל אם לא התורה הקדושה שמוכיחה לנו שארץ ישראל שייכת לעם ישראל?
אם אדם רוצה להפקיר את התורה והמצוות חס ושלום, זו הבחירה שלו. אך איך אפשר להעלות על הדעת לחוקק חוקי מדינה שסותרים את היהדות והתורה, שזהו הדבר היחיד שמאחד אותנו ומשותף לנו כעם? איך יתכן שראש ממשלה שמייצג את המדינה היהודית אפילו לא חובש כיפה לראשו?
השם “ישראל” מייצג משהו, את ההיסטוריה הארוכה שלנו, את התורה הקדושה, את הסבא של הסבא הקדוש של כולנו שנקרא “ישראל” לאחר שהקדוש ברוך הוא שינה את שמו מ”יעקב”. הדבר היחיד שמאחד אותנו הוא היותנו הצאצאים של בניו של ישראל אבינו. אחרת על מי אנחנו מנסים להגן עם הצבא שלנו ובמי אנחנו בכלל נלחמים? אם חס ושלום אין הבדל בין יהודי לגוי, אז לכאורה אין שום הבדל בינינו לבין כל שאר המדינות. אז בשביל מה הקמנו את המדינה?
הרי זה לא שסתם הגענו במקרה לארץ הזו בגלל מזג האוויר הנוח שבה, אלא נלחמנו במשך אלפיים שנה כדי להגיע לארץ המובטחת וגם כשהיינו בין אומות ועמים שונים דאגנו לשמור על עצמנו כדי לא להתערבב איתם. איך אדם שאינו מאמין בתורה הקדושה יכול לכנות את עצמו “ישראלי” בזמן שהוא כלל לא מאמין בשורשים הישראלים שלו? הרי ברור שהמושג ישראל הוא לא המצאה של מאה השנים האחרונות, רק התורה הקדושה היא הבסיס של הכל.
אפילו הגויים שרוצים לתאר כיצד נראה יהודי יתארו אחד עם כיפה, פאות וזקן. אפילו הם יודעים היטב ש”יהודי” זה לא אדם פשוט כמו כולם ולכן רוצים להשמיד אותנו ללא כל סיבה דור אחר דור. גם אם אנחנו מצהירים שאנו רוצים להיות גויים כמותם חס ושלום, בכל זאת הם בודקים היטב לדורות הקודמים אם יש לנו שורשים יהודיים והם מחדירים לנו שאין לנו אפשרות לברוח מיהדותנו, אז איך ייתכן שאותנו לא מעניינים כל אותם שורשים?
אדם צריך לבחור לא בגלל שהוא חושב שזה מה שנכון מבחינה פוליטית, אלא בגלל שזה מה שנכון על פי דעת התורה. כך הוא הופך את זכות ההצבעה שלו למצווה.
לא צריך להתעסק עם תעמולת בחירות, פרסומות או התמודדויות ומאבקי כוח שונים. לא צריך לשמוע צעקות וויכוחים פוליטיים מסעירים על מה ההוא עשה או מה ההוא יעשה, ובטח שלא צריך להשתתף בוויכוחים כאלו. אלא הכל בדרך של קדושה על פי התורה. רק לעשות את רצון השם ולחזק את כוח התורה.
שנזכה שהשם יתברך יישלח לנו את המשיח במהרה, שינהיג את העם שלנו כראוי על פי דעת תורה, שהקדוש ברוך הוא יביא לנו את הגאולה השלמה במהרה בימינו אמן.
תכנים נוספים דומים:
גם גדולי ישראל הקוראים להצביע היו שמחים יותר אילו לא היו מתעסקים כלל בנושא הזה אבל ההכרח לא יגונה אין שום ספק בדבר שצריכים לציית לדבריהם להגביר את כח התורה כח הקדושה שנזכה לייעוד ומלאה הארץ דעה את השם כמים לים מכסים
איך אפשר לקרוא למדינה של אפיקורסים מדינה יהודית?
צריך להיזהר במה שמוציאים מהפה.
כשישעיה הנביא אמר בתוך עם טמא שפתיים אנכי יושב, הוא נענש על כך. וכן אליהו הנביא ואחרים שקטרגו על ישראל. זה לא רצון השם וזה גם לא מועיל.
השם רוצה שירחמו על עם ישראל, ואפילו על הרשעים, כמו שמשה רבינו ריחם ומסר נפש עבורם גם כשעשו חטאים גדולים.
צריך פשוט להתפלל על כולם שיחזרו בתשובה.
אם אני מבין נכון, אתם לא אומרים את ברכת המינים בשמונה עשרה?
ברכת המינים כידוע נתקנה על אותם שעשו להכעיס או שהזיקו באופן ממשי בדרך של הלשנה או אפילו הסתה לעבודה זרה.
בוודאי שלא התכוונו בברכה על עמי הארץ וכדומה, ובטח שלא על כל העם.
במלים שלך משמע שכל המדינה אפיקורסים, ונכללים בזה המון אנשים שרובם כלל לא שייכים להגדרה הזו.
לא אמרתי שאין דבר כזה אפיקורסים ומינים, אלא שלא צריך לקרוא בשם כללי לכולם כך.
שאלתי לגבי הממסד של המדינה, איך אפשר לקרוא לו מדינה יהודית? זה שגרים פה הרבה יהודים זה לא הופך את זה למדינה יהודית כמו שאמריקה אפילו אם גרים שם הרבה יהודים זה לא מדינה יהודית, תלוי מה הממסד?