האתר אור נקי נועד להנגיש לכל יהודי תוכן כשר, נקי ואיכותי בחינם. מאמרים ודברי תורה במסע לעומק פנימיות הנפש ולחיזוק האמונה. ספרים, חוברות ועלונים להורדה. מידע יהודי. תכנים, תוכנות והורדות חינם. הכל בשפה ברורה, בפשטות ובגובה העיניים. מוגש על ידי ראובן פיזנטי, מחבר הספרים ״מחפשים את האמת״ ו״מהפרשה לחיינו״. למידע נוסף לחצו כאן
באדם יש כמה רבדים רוחניים. ישנה נשמה אלוקית שמחוברת לעולמות עליונים ומושכת אותה למעלה לצמיחה והתעלות. היא ניזונת מרוחניות וקדושה ורוצה ללמוד תורה ולקיים מצוות ומעשים טובים. אך ישנו רובד רוחני נמוך יותר שמחובר אל הגוף והוא בעל תאווה גדולה לגשמיות ומשיכה כבדה למטה שנקרא הנפש הבהמית. אותה נפש נמצאת גם אצל הבהמות והיא שרוצה ללכת אחרי כל תאוות העולם, לאכול ולשתות, לישון, לחיות בעושר, לקבל הכל לעצמה ולהרגיש כבוד. באדם יש קונפליקט תמידי בין חלקי הנשמה ולא תמיד קל לזהות את החלק שמתגבר באותו הרגע.
עניין האכילה הוא דבר גשמי שמיועד לנפש הבהמית. לכן משה רבינו כשעלה להר סיני לא אכל, לא שתה ולא ישן במשך 40 יום ולילה. על התנאים הקדושים מסופרים עשרות סיפורים על צומות ארוכים ועינוי הנפש הבהמית. אך יחד עם זאת, אנו מוכרחים לאכול ולשתות כדי להיות חזקים ולהתקיים. אסור לאדם לסכן עצמו או להזיק לבריאותו. אם אדם מזיק לעצמו, אז גם הנשמה תינזק ולא תוכל ללמוד ולהתחבר לרוחניות בצורה טובה. לכן חשוב לאכול, לשתות, לישון ולעשות את כל הדברים ההכרחיים לקיומנו, וכמובן שגם מותר ורצוי ליהנות מכך, שכן השם יתברך בוודאי לא רוצה שנסבול ונתענה.
אכילה לשם שמיים זוהי אכילה מצד הרובד הגבוה יותר של הנשמה. על פי טבע, אדם אוכל כי הוא רעב או כי יש לו תאווה לאוכל. בדרך כלל גם התפריט שהוא אוכל יהיה מורכב מהדברים הטעימים לו, ללא קשר לטיב האוכל – אם הוא מועיל או מזיק (כמו חומרים כימיים, ממתיקים, צבעי מאכל וכו’). כל זה ברובד התחתון של הנפש הבהמית. אך אדם שאוכל מתוך מניעים אחרים, מהרובד הגבוה יותר, כדי לקיים עצמו ולחזק את גופו כך שיוכל ללמוד תורה ולקיים מצוות ללא טרדות, שיוכל ליישב את דעתו מבלי להרגיש צער של רעב או מחלות חס ושלום, זה בוודאי אדם שאוכל לשם שמיים.
שוב נזכיר, גם באכילה כזו לשם שמיים, אפשר ורצוי בוודאי ליהנות ולשמוח. לא צריך לאכול דברים לא טעימים ולסבול, אלא לאכול את הדברים שאנו אוהבים, יותר דברים בריאים, פחות דברים מזיקים, לברך לפני ואחרי בכוונה, לא למלא את הכרס יותר מדי והכי חשוב לזכור שאנו אוכלים כדי לעבוד את השם ולא להפך חס ושלום.
כדי לבחון את עצמנו אם אנו אוכלים לשם שמיים, אפשר להסתכל על המקרים הקיצוניים הקטנים. אם למשל אין לנו היכן ליטול ידיים, האם נאכל בכל זאת לחם כי אנחנו רעבים? אם יש ספק בברכה כלשהי, האם נאכל בכל זאת? אם הגענו לאולם שמחות והאוכל בכשרות לא מהודרת, האם נאכל? אם אדם מוותר על האכילה (באופן חלקי או זמני) גם כשהוא רעב מסיבות הלכתיות, זה אומר שהוא אוכל לשם שמיים. אך אם הוא מוותר על ההלכה כדי לספק את תאוות האכילה שלו, אז המצב הוא הפוך.
אכילה בשבת היא במקום גבוה יותר. לכן יש עניין גדול לאכול דברים טעימים ומשובחים מסוגים שונים. כמו אורח חשוב שבא להתארח אצלנו ואז אנו מבשלים אוכל משובח ומסדרים שולחן יפה עם מפה וכלים נאים. אנו לא עושים זאת בשביל עצמנו כדי למלא את הכרס, אלא לכבוד האורח החשוב. עם זאת, כדי לכבד את אותו אורח, אנו נשב ונאכל ביחד איתו בשולחן את האוכל שהכנו. כך בכל שבת אנו מכינים אוכל טוב לכבוד שבת קודש ולא לכבוד הבטן שלנו. למרות שבוודאי שראוי ליהנות מהאוכל ולשמוח מטעם טוב ומאכלים אהובים. גם כאן אפשר לבחון את הדברים ולראות, אם אכלנו יותר מדי ואין לנו תיאבון, למשל בסעודה שלישית, האם בכל זאת נתעקש לערוך סעודה לכבוד שבת, או שנוותר בשביל עצמנו? כדאי לשמור איזה מאכל אהוב שלא נאכל בכל השבוע ויהיה מיוחד לשבת. להשתדל לשמור את כל הדברים המשובחים והטובים יותר לכבוד שבת ואת השאר לשאר השבוע. כך יהיה ניכר שאנו אוכלים לכבוד שבת.
נזכה שהאכילה שלנו תהיה לשם שמיים וממנה נוכל לצמוח ולהתקרב להשם יתברך.