אם אכילת בשר זה לא טוב, אז למה יש קרבנות?
לכל השאלות בענייני אמונה
ל׳ באב ה׳תשע״ג
כשהשם ברא את העולם, האדם וגם החיות היו ”צמחוניים”. רק בדור של נח לאחר שחטאו אכלו בשר. אז אכילת בשר זו בעצם ”הורדה בדרגה”, לא? פעם אמרו לי שכשיבוא המשיח במהרה בימינו אמן, וייבנה בית המקדש – אז לא נאכל בשר עוד. אז איך זה מסתדר עם עבודת הקרבנות?
אמנם לאדם הראשון לא הותר לאכול בשר מהארץ, אך הגמרא אומרת שהיו מלאכי השרת צולין לו בשר ומסננין לו יין. מכאן רואים שכן אכל בשר, אלא שאכל בשר מיוחד שירד מהשמיים. אפשר ללמוד מכאן שאין משהו לא טוב בעצם אכילת הבשר, אלא שבאופן טכני הוא היה אסור באותו זמן מסיבות שונות. כמו כן, אפשר לראות שהבל הביא קרבן להשם מבכורות צאנו, והקרבן התקבל אצל השם בברכה (מה שגרם לקנאה של קין), כך שגם אם נאמר שלא טוב לאכול בשר, הקרבן עצמו הוא דבר טוב.
באכילת בשר יש הרבה עניינים פנימיים שקשה לנו לתת עליהם את הדעת. בגלל שאנו מתעסקים עם נפש של בעל חי, יש בידינו כוח רב לתקן ולהעלות את אותה הנפש או להפך חס ושלום. לכן ישנם כאלו הנזהרים באכילת בשר. אך זה לא אומר שלא טוב לאכול בשר, אלא שהכוח שלנו לכוון כראוי נחלש בדורות שלנו.
צריך להבין שעניין הקרבת הקרבנות הוא גבוה ונשגב מאוד. אפשר לצפות בשיעורים שהרב נחומברג שליט”א העביר כאן בנושא הזה: שיעור על הקרבנות 1, שיעור על הקרבנות 2, שיעור על הקרבנות 3. סיכום השיעורים הכללי הוא שהסיבה להקרבת הקרבנות היא רצון אלוקי שקשה לתפוס.
במבט יותר כולל על עניין המצוות אפשר לראות דבר מיוחד, שכמעט לכל כלל שנתנה לנו התורה, יש איזשהו יוצא מן הכלל שהמציאות בו היא שונה. התורה למשל אמרה “לא תרצח”, אך מצד שני ציוותה את הסנהדרין להוציא להורג במקרים מסוימים. התורה אמרה “מדבר שקר תרחק”, אך מצד שני אצל אברהם ושרה הקדוש ברוך הוא שינה בשביל השלום. התורה אמרה “שמור את יום השבת”, אך מצד שני ציוותה אותנו לחלל שבת כדי להציל חולה שיש בו סכנה. וכך יש דוגמאות רבות נוספות לנושא הזה. מכל זה אפשר ללמוד דבר בסיסי וחשוב, שאותן מצוות הן לא הערך העליון ביותר, אלא רק הדרך להגיע אל המטרה שהיא הקרבה אל השם יתברך. מה שבאמת חשוב הוא לקיים את רצון השם, לכן כדי לנסות אותנו השם לפעמים מביא רצון מסוים ולפעמים רצון הפוך. הניסיון הקשה ביותר של אברהם אבינו היה עקידת יצחק, כי במשך כל חייו דאג להכיר לכל העולם את השם הרחמן ובעל החסד שאוהב את כולם, ואז השם מצווה אותו להתנהג במידת הדין בצורה הפוכה לגמרי ממה שהכיר ולהקריב את הבן שלו. כאן הניסיון האמיתי, ללכת נגד ההיגיון רק משום שזהו רצון השם.
לפעמים ישנם מצבים בהם צריך להתקרב להשם יתברך על ידי כך שאסור לנו לרצוח, ולפעמים הקדוש ברוך הוא בעצמו מצווה אותנו לרצוח כמו במלחמות עמלק. כך גם בבשר, אסור לנו לחשוב שהקדוש ברוך הוא אסר לאכול בשר מתוך רחמיו על בעלי החיים, שהרי אם זה היה כך, אז עדיין הדבר היה אסור. הקדוש ברוך הוא לא כפוף לחוקי טבע ולכללי העולם, אלא הוא ברא את כל העולם ללא כל אילוצים על פי החוקים שרצה לחקוק בו. הוא זה שהכניס את עניין הרחמים, והוא גם זה שהחליט שבמקומות מסוימים הרחמים אינם טובים בשבילנו. אלא שבמקום מסוים הדרך להתקרב להשם היא על ידי אי אכילת בשר, כפי שהיה בימי ראשית הבריאה, ובמקום אחר הדרך להתקרב להשם היא על ידי אכילת בשר, כמו בציווי אכילת קרבן פסח. אין טוב או רע מוחלטים בעולם הגשמי, אלא שהטוב הוא ללכת בדרך השם ולקיים את רצונו והרע הוא לעזוב את הדרך חס ושלום. כדי שיהיה טוב, זה לא משנה מהי הפעולה הגשמית שנעשה, כל עוד נקפיד שמשמעות הפעולה תהיה על פי רצון השם.
בקשר לאכילת בשר באחרית הימים, ישנן כמה שיטות לגבי מה שהולך לקרות שם. יתכן שמלאכי השרת יצלו לנו בשר ויסננו לנו יין כמו שעשו לאדם הראשון, ואז לא יהיה לנו צורך בשחיטת בשר. אך גם אם נימנע לגמרי מאכילת בשר, זה כנראה משום שלא נצטרך את זה. כרגע אנו בעולם התיקון וכאן אנו צריכים להעלות ניצוצות קדושה מהאוכל שלנו ולהתאמץ להוציא רוחניות מתוך גשמיות. באחרית הימים העולם יתוקן, ואז העבודה שלנו תתבטל. נוכל לצאת לפנסיה וליהנות מעמלנו. לא יהיו לנו תאוות או יצר הרע, כך שאכילת בשר לא תהיה אסורה, אלא שכנראה שכלל לא נרצה באכילה הזו מעצמנו.
השם יזכה אותנו לבניין בית המקדש ולגילוי משיח בן דוד מהרה אמן כן יהי רצון.