מאניה דיפרסיה
לכל השאלות בענייני אמונה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ג | שם השולח: ליעד
לכבוד הרב
אני בעל תשובה מגיל 17
כיום בן 51 לוקה בחולי נפשי ומוכר כנכה – בקושי מתפקד – לאחרונה קיבלתי היתר מיוחד מרב מוסמך לאכול יותר מכזית ביום כיפור עקב תרופה שגורמת לי רעב חריף. רציתי לדעת מה מעמדי בהלכה חולה אנוס או שוטה.וכמה אני פטור ממצוות במצבי.תודה
שלום ליעד,
אשריך שזכית לעשות תשובה בזמן צעירותך שנחשב לזמן הקשה ביותר, וזכית להתמיד בה לאורך שנים. זו מעלה עצומה.
צריך לדעת שבשמיים בוחנים כל אדם על פי היכולות שלו ורק שם יודעים מה באמת היכולות האמתיות. לא מצפים מאדם אחד מה שמצפים מחברו. ולא רק שזה משתנה מאדם לאדם, אלא שגם כל אדם משתנה מרגע אחד לחברו. לפעמים יש לאדם קושי מסוים ובזמן אחר יותר קל לו וכדומה. מה שבטוח הוא שבשמיים אוהבים את כולם וכל עניין המצוות הוא עבורנו, כדי שיהיה לנו טוב.
מצד מצבך, אני לא מכיר את המצב ואי אפשר להגדיר את זה בלי להכיר. לפי השאלה זה נראה שאתה אדם רציני ובטח שלא שוטה, אבל מכל מקום צריך רב שקרוב אליך ומכיר את המצב שידון בעניין אונס ומה אפשר ומה לא. כל מקרה לגופו.
אבל אני יכול לתת עצה כללית, שגם אם יגדירו אותך כפטור ממצוות, מכל מקום כאשר מזדמנת לידך מצווה מסוימת, ואתה מרגיש שכן יש באפשרותך לעשותה, אז אל תזנח אותה מתוך מחשבה שאין לזה טעם מאחר ואתה פטור. אלא שכל מצווה היא כמו יהלום יקר שאין לו ערך, שדרכה אתה מושך שפע עצום לחיים שלך. ואני בטוח שאם תקיים מצוות שאפשריות עבורך, בלי לחץ ומתוך שמחה, תזכה להרגיש הרבה יותר טוב מבחינה נפשית. והעיקר בזה הוא באמת לשים דגש על עשיית הדברים בלי לחץ, שאם לא הסתדר אז לא נורא והכל בסדר, ובשמחה, שתבין שכל מצווה מעוררת דברים נפלאים עבורך.
השם יתברך יברך אותך וייתן לך כוחות נפש חזקים לעבודתו יתברך.