מה ליעץ לבתי שלא עובדת ולא עושה דבר עם עצמה
לכל השאלות בענייני אמונה
י״ב באדר ב׳ ה׳תשע״ו
בתי בת 22 עושה מהלך של חזרה בתשובה ברוך השם. במהלך זה היא ניתקה קשר עם חברותיה הלא שומרי מצוות והיא לא עובדת דבר שלא היה קודם. לא ברור מה רצונה וגם היא לא יודעת. היתה אמורה להתחיל במדרשה בירושלים וברגע האחרון התחרטה. היא כישרונית מאוד וקשה לי לראות אותה בבית ללא תעסוקה. השאלה מה עושים במצב כזה?
זה משמח לשמוע על התהליך שהיא עוברת. תהליך של תשובה זה לא דבר פשוט שעוברים בכמה ימים ולכן צריך הרבה סבלנות. במיוחד בגיל 22 שאין הרבה שאפשר לעשות בשבילם חוץ מלייעץ ולנסות לחזק.
זה גיל שאנשים מחפשים את עצמם ואת הדרך שלהם, ובמיוחד אלו שלא גדלו בסביבה חרדית שאז הפיתויים הם רבים ותפיסת החיים היא קצת לא יציבה.
אני לא יודע בדיוק את המצב, מדוע התחרטה והיכן היא עומדת מבחינת ההשקפה, אבל אני מתאר לעצמי שההחלטה שלה היתה מתוך שיקולים שבחנה ולא סתם כי זה מה שהתחשק לה. זה בסדר וטבעי לקבל חששות ולהחליט לא להתחיל ללמוד במדרשה. אני מניח שהרבה מחשבות רצות לה בראש, שהיא עדיין לא עזבה לגמרי את העולם החילוני שהכירה ושיש לה כרגע הרבה בלבול וחוסר סדר בחיים. זה בכלל לא פשוט לעבור צעד כל כך קיצוני מהשקפת חיים מסוימת שעליה גדלנו להשקפה שונה לגמרי.
הדבר הכי טוב לדעתי זה לייעץ לה עצות טובות, לחזק אותה, לעודד אותה, לדבר איתה על רוחניות ועל החזרה בתשובה, לשאול כיצד נוכל לעזור ובעיקר לנסות לדבר איתה הרבה ולברר מה היא רוצה. אפשר לנסות משהו זמני, להיכנס למדרשה לצורך תקופת ניסיון כדי לברר את הדברים.
חשוב להימנע מלהתערב יותר מדי, כי זה עלול דווקא להרחיק. כדאי לייעץ ולשבת לשיחות חיזוק, לנסות לדבר על פנימיות ולנסות לקרב, אבל הכל בדרכי נעם ובלי לחץ. צריך להבין שלא כולם חושבים כמונו ולכן לפעמים ישנם דברים שמובנים לנו אבל לאחרים זה עדיין לא מובן, ואז יהיה קשה להם לקבל את הדברים. לכן צריך הרבה סבלנות.
אם יש לה כשרונות יצירתיים, אז הייתי ממליץ לייעץ לה לפתח אותם ולנסות לשלב אותם עם התהליך שהיא עוברת. כך היא תוכל להרגיש שיש לה את המקום המיוחד שלה והתפקיד המיוחד שלה וזה ידרבן אותה להתמיד בתהליך, לשמוח ולאהוב אותו. כך גם היא תוכל למלא את זמנה ולא להישאר ללא תעסוקה. יש הרבה אמנים שחזרו בתשובה ואז המירו את האמנות שלהם לאמנות יהודית שתפסה תאוצה והביאה להם המון הצלחה.
אני לא יודע אם היא זקוקה לעזרה, כי יש דברים שעל האדם פשוט לחוות ולעבור. אבל כמובן שתמיד טוב לקבל ייעוץ והכוונה מאנשים שמבינים בתחום.
צריך כמובן גם להתפלל על זה הרבה (גם את וגם היא). לדבר עם השם יתברך, לספר לו על הדברים שמעכבים ולבקש ממנו שיסדר את הדברים (שהרי הוא יכול הכל). הכי חשוב זה לעשות דברים מתוך סבלנות, אמונה ושמחה, כי בסופו של דבר זה מה שישאיר את יראת השמיים והאמונה לאורך זמן.