האם התורה מיועדת לבני אדם או למלאכים?
כאשר משה רבינו עלה לקבל את התורה באו מלאכי השרת ושאלו את הקדוש ברוך הוא ״מה לילוד אשה בינינו?״. הקדוש ברוך הוא ענה להם שהוא בא לקבל את התורה. הם אמרו לו שהתורה היא חמדה גנוזה תתקע”ד דורות (תשע מאות שבעים וארבע) לפני שנברא העולם ואיך כעת הוא יתן אותה לבשר ודם.
המלאכים רצו שהתורה תישאר בשמיים ולא תינתן לבשר ודם. אך הקדוש ברוך הוא אמר למשה להשיב להם תשובה. משה רבינו התיירא לענות למלאכים שלא ישרפו אותו בהבל פיהם, אבל הקדוש ברוך הוא אמר לו לאחוז בכיסא כבודו ולהחזיר להם תשובה.
אז משה רבינו אמר להם שכתוב ״לא יהיה לך אלוקים אחרים״, ושאל את המלאכים האם יש להם יצר לעבודה זרה שהם צריכים ציווי כזה? עוד כתוב בה ״זכור את יום השבת״, וכי הם עושים מלאכה שצריכים לשבות ממנה? עוד כתוב בה ״כבד את אביך ואת אמך״, וכי יש להם אב ואם? עוד כתוב בה ״לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב״, וכי יש להם קנאה ויצר הרע? מיד המלאכים הודו לו ונתנו למשה מתנות. (כל זה מתואר באריכות במסכת שבת דף פח:)
המלאכים לא רצו שהתורה הקדושה והרוחנית תרד לארץ ותהפוך לגשמית. האדם עלול לקלקל, לעבור עליה ולזלזל בה, ולכן העדיפו להשאיר אותה בשמיים, שם תקבל את הכבוד המתאים והראוי לה. משה רבינו שידע התורה מיועדת לבשר ודם הביא טענות חזקות למלאכים שהבינו שהתורה אכן צריכה לרדת לארץ ולהינתן לבשר ודם.
אבל למרות כל זה המדרש עדיין נשמע קצת תמוה, כי איך יתכן שהמלאכים לא רצו לתת את התורה למשה? האם הם לא ידעו מראש שהתורה מיועדת לבשר ודם? הרי מובן שגם הם ידעו את כל הטענות של משה רבינו. בוודאי שהם ידעו גם לפני כן שאין להם יצר הרע או אב ואם לכבד, וזה לא היה חידוש גדול. אז מדוע התעקשו שהתורה תישאר אצלם ולא תרד לעם ישראל? ומה בעצם אמר להם משה רבינו שפתאום שינה את דעתם עד שהודו לו?
צריך להבין שטענת המלאכים היא דווקא צודקת. שהרי למרות הציוויים שבתורה שמיועדים לבשר ודם, התורה עצמה היא רוחנית ושייכת למרומים. לכן תתקע״ד דורות לפי שנברא העולם התורה כבר הייתה חמדה גנוזה בשמיים. גם לפני שבכלל התחילו לקיים מצוות.
אמנם לפי פשט הדברים הכתובים התורה מדברת לאנשים בשר ודם. אבל בכל אות שכתובה בה נמצאים סודות עצומים ועליונים. רבי עקיבא היה דורש מהתגים הקטנים של האותיות, כי בכל נקודה יש עולם אינסופי ומופלא. התורה עצמה היא דבר רוחני עצום שצריך להישמר בקדושה ובטהרה. לכן המלאכים סברו שהתורה צריכה להישאר בשמיים, במקום שאין חטאים וקלקול.
משה רבינו ידע את כל זה. הוא ידע שלאדם יש גוף גשמי, יצר הרע ושאר דברים שמורידים אותו במעלה ועלולים לקלקל ולהחריב את העולם. הוא ידע שהגשמיות היא נחותה והאדם מצד עצמו לא ראוי לקבל את התורה הקדושה. הוא ידע שטענת המלאכים היא צודקת. אבל ישנו יתרון לאדם על המלאכים, שאם אנו מקיימים את התורה והמצוות אנו עולים במעלה גם מעבר למלאכים.
ואולי זה מה שרמז הקדוש ברוך הוא למשה שאמר לו לאחוז בכיסא הכבוד ולהחזיר להם תשובה. גדולה תשובה שמגעת עד לכיסא הכבוד. שאם האדם השפל עושה תשובה, הוא יכול להגיע עד לכיסא הכבוד וכך להתעלות הרבה מעל המלאכים שלא יכולים להגיע למקום גבוה כזה.
אם האדם משקיע בנשמתו שלקוחה מתחת לכיסא הכבוד, הוא מגיע למקום גבוה בו המלאכים כבר לא יכולים לשרוף אותו בהבל פיהם, כי המעלה שלהם לא מספיק גבוהה. יוצא שהמלאכים במעלה גדולה יותר משל האדם ולכן יכולים לשרוף אותו בהבל פיהם. אבל כאשר האדם אוחז בכיסא הכבוד ומכניס את השכינה הקדושה לחייו, אז הוא מגיע למקום גבוה יותר מהמלאכים.
התורה מיועדת לבשר ודם. המלאכים אמנם נמצאים במעלה גבוהה מאיתנו, אבל הם נמצאים באותו מקום ולא יכולים להתעלות ולהתקדם בדרגות. אין להם יצר הרע וניסיונות שדרכם יוכלו לעבוד על עצמם ולהגיע למקומות גבוהים יותר. אנחנו אמנם נמצאים במקום נמוך מהם, אבל כל זה רק כאשר אנחנו ללא התורה הקדושה. כאשר האדם מקבל את התורה והולך בדרכה, האדם יכול להתעלות הרבה מעל המלאכים. כאשר אדם מחזיק ברוחניות ושומר על קשר קרוב עם הקדוש ברוך הוא, יוצא שהוא אוחז בכיסא הכבוד ומחובר למקום הגבוה ביותר.
משה רבינו אמר למלאכים שאין להם אב ואם, אין להם יצר הרע, אין להם קנאה, אין עבודה זרה ואין שום דבר אחר שיעמיד אותם בניסיון כך שיוכלו להתקדם למקום גבוה יותר. אמנם האדם הוא שפל, אבל יש לו יצר הרע ותאוות שעליהם אפשר להתגבר בעזרת התורה הקדושה. אם יצליח לעמוד בניסיונות הוא יכול להתרומם גבוה מעל המלאכים.
אמנם כעת המלאכים גבוהים יותר מאיתנו, אבל אם נקיים את התורה והמצוות נוכל להתעלות מעליהם, ונוכל להעלות את כל העולם, וגם את אותם מלאכים, ביחד איתנו. לכן המלאכים הודו לו והבינו שהתורה אכן צריכה להינתן לבשר ודם.
לפעמים האדם מרגיש שהוא נמצא בתחתית. הוא מרגיש כמו השפל שבשפלים. הוא מבין שאין לו סיכוי להגיע לשום מקום ומכאן הוא רק מתרחק מהתורה הקדושה מתוך ייאוש. כבר לא אכפת לו לעשות עבירות ולאבד ח”ו את העולם הבא שלו, כי הוא מבין שגם ככה הוא לא ישיג הרבה. אבל משה רבינו לימד את המלאכים שגם השפל שבשפלים יכול להגיע גבוה הרבה יותר מהמלאכים. אם רק יעשה תשובה יגיע עד לכיסא הכבוד ויהפוך להיות איש אלוקים קדוש.
השם יזכה אותנו להתרומם במעלות ולהגיע אליו עד לכיסא הכבוד. נזכה לקבל את התורה מתוך שמחה, יראת שמיים ואמונה גדולה. נבין את גדולתה העצומה של התורה ואת הכוח הטמון בה ונזכה להידבק בה ולהתקשר אליה בצורה מוחלטת מבלי לעזוב אותה אפילו לרגע קט. כי היא חיינו ואורך ימינו ובה נהגה יומם ולילה. לא ימושו דברי התורה מפינו ומפי זרענו ומפי זרע זרענו מעתה ועד עולם.
תכנים נוספים דומים:
כתיבת תגובה