כוחה של טבעת (דבר תורה לפורים)
ימי הפורים מזכירים לנו את דרך הנהגת העולם. מזכירים לנו שיש לנו תפקיד בעולם ויש משגיח שצופה בנו ומכוון את העניינים. העולם אינו הפקרות, אלא שיש מטרה שאליה העולם מתקדם והשם יתברך דואג לכך שהעולם יגיע לתיקונו.
סיפור המגילה מרמז לנו שכל הדברים שנראים לנו כטבע הם השגחה פרטית מעולמות עליונים. היינו חושבים שאחשוורוש והמן בחרו את הבחירות שלהם מעצמם ושכל האירועים כאילו התרחשו במקרה, אבל מי שמתבונן בתוך סיפור המגילה מגלה שהכול מאת השם יתברך.
הגמרא במסכת מגילה (דף יד.) מציינת ש"גדולה הסרת טבעת יותר מארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות שנתנבאו להן לישראל. שכולן לא החזירום למוטב ואילו הסרת טבעת החזירתן למוטב”. הנביאים היו מוכיחים את עם ישראל, שאם לא יעשו תשובה אז דברים לא טובים חס ושלום עלולים לבוא. אבל עם ישראל לא הקשיבו לדבריהם. אבל כאשר אחשוורוש הסיר את הטבעת ונתן אותה להמן לעשות כרצונו, מיד כולם בכו ועשו תשובה כדי להפר את הגזרה.
ובאמת אם נסתכל במהלך ההיסטוריה נראה שהדבר חזר על עצמו פעם אחר פעם. עם ישראל חטאו ולא הקשיבו לדברי הנביאים שניסו להוכיח ולהחזיר את העם למוטב. אבל אז קם לו בכל פעם מחדש אויב שמהווה איום ממשי על העם, ואז ישראל מבינים שעליהם לעשות תשובה וכך נגאלים. גם לאחר תקופת הנביאים, פעם אחר פעם עם ישראל נגררו אחר אומות העולם ונחלשו בעבודת השם, ובכל פעם מחדש האיומים והמלחמות הם אלו שאיחדו אותנו והחזירו אותנו אל האמונה היהודית.
כאשר ישראל עושים תשובה אמתית, אז השם יתברך מראה לנו שכל האויבים שלנו כלל לא מחליטים על שום דבר. פתאום אפשר להבין שאין שום כוח לשום אויב, כי בעצם אין שום אויב. האויבים שלנו לא באמת קיימים, אלא הם נוצרו אך ורק למטרה אחת והיא להחזיר אותנו למוטב. הדבר דומה לילד שהולך בדרך לא טובה, אז אביו שוכר מישהו שיפחיד אותו מעט כדי שישוב אליו. אין לאותו פחד ממשות וקיום, אלא זה בא רק כדי להרחיק את הילד מהדרך הלא טובה.
כאשר אדם הולך בדרך לא טובה, יש צורך להשיב אותו למוטב. הכי טוב שאותו אדם יתעורר מעצמו וישוב למוטב מרצונו. אך אם זה לא קורה, שולחים אליו אותות, סימנים ורמזים שונים כדי שיתעורר. אם גם זה לא עוזר, אז מתחילים לשלוח מכות, ואם גם זה לא עוזר, אז המכות הופכות לקשות יותר חס ושלום. בסופו של דבר בכל מקרה העולם מוכרח להגיע לתיקונו ויש מי שמשגיח ודואג שזה יקרה.
ישנה מטרה עליונה. יש תכלית לעולם, יש שליחות לעם ישראל ויש תפקיד לכל יהודי. המטרה מוכרחה להתבצע בכל מחיר לטובתנו ותועלתנו. אם נדאג להתקדם לעבר המטרה מרצוננו, זה הדבר הטוב ביותר. אבל אם לא, אז הדבר הכי טוב בשבילנו זה שיחזירו אותנו אל המסלול בכוח.
כדי להבין את העניין, נתאר לעצמנו חולה מסוכן שאינו מוכן לקחת תרופה שיכולה להציל את חייו, או נתאר אדם מכור לסמים שאינו מוכן להיגמל ומסרב להכיר בבעיה שלו. מובן לכל בר דעת שצריך לעשות הכל כדי לעזור להם. גם אם נכאיב להם וגם אם הם ישנאו אותנו, בכל זאת נרצה לעזור להם, גם אם נעשה זאת בכוח ונגד רצונם. בסופו של דבר אם הם יבינו את מה שהתרחש הם יודו לנו. כי המטרה הגדולה חשובה יותר מכאב וצער רגעיים. כאשר אדם עובר חס ושלום דברים לא נעימים זה לטובתו. גם אם הוא לא יודע ומבין זאת באותו רגע, זה למען המטרה העליונה.
לכן אדם חכם יוכל להפנים את הדברים וללמוד מכך. כולנו בסופו של דבר נגיע לתיקון בכל מקרה. זה הרצון האלוקי ומהשמיים ידאגו שזה יקרה. בין אם זה יהיה מרצוננו ובין אם בעל כרכנו. אז במקום לחכות לדברים לא טובים חס ושלום, אפשר לחזור למוטב מעצמנו. במקום לנסות למרוד ואז לעבור דרך מפרכת של ייסורים ותלאות, אפשר פשוט לבחור להגיע לתיקון מתוך רצון טוב ושמחה.
לא צריך לחכות שמלכי אומות העולם יסירו את הטבעת. לא צריך לחכות לניסיונות וקשיים. פשוט נעשה את המוטל עלינו מתוך שמחה וכך נרוויח מכל הכיוונים. השם יתברך יזכה אותנו להתקרב אליו ולבצע את השליחות שלשמה הגענו לעולם מתוך אורה ושמחה וששון ויקר.
תכנים נוספים דומים:
כתיבת תגובה