פורים – לא לשכוח מי מציל את ישראל מאויביהם
אסתר הגיעה למלוכה עוד לפני שהמלך אחשוורוש גידל את המן, והגזירה על היהודים באה רק לאחר מכן. אז מדוע אסתר צריכה לחכות? למה היא לא פועלת לביטול הגזרה כבר מהרגע הראשון? למה היא צריכה להסתיר את עמה ומולדתה? הרי היא המלכה השולטת כמעט בכל העולם, היא משיגה מאחשוורוש את כל מה שהיא רק מבקשת והוא אף פעם לא מסרב לה. אז מה הבעיה בשבילה לתת פקודה לתלות את המן על העץ כבר מההתחלה ברגע הראשון שהיא שומעת על הגזירה?
השאלה הופכת לעוד יותר קשה כאשר מסופר על המשתה אליו הזמינה את אחשוורוש בניסיון להציל את עם ישראל מהגזרה, והוא מצידו מציע לה למלא את כל בקשתה עד חצי המלכות. זהו הרגע לו כולם חיכו!
אבל מסיבה לא ברורה לכאורה, אסתר לא מנצלת את הרגע ורק דוחה את זה למשתה נוסף מחר. וצריך להבין מדוע היא לא קופצת על ההצעה? הרי כעת ישנה הזדמנות חד פעמית שיתכן שלא תחזור עוד לעולם להציל את העם היהודי, מי יודע אם המשתה באמת ייצא לפועל מחר? וגם אם המשתה יתקיים, מי יודע אם אחשוורוש יהיה במצב רוח טוב? מי יודע אם הוא יציע לה גם במשתה הבא את אותה ההצעה עד חצי המלכות? אז כיצד אסתר מרשה לעצמה להמשיך בלי להגיד שום דבר?
צריך להבין שהמגילה מספרת לנו סיפור הרבה יותר עמוק ומורכב ממה שהגננת לימדה אותנו. אסתר ידעה היטב שלמרות היותה מלכה, אין לה שום כוח ויכולת לעשות כלום על דעת עצמה. כי לאף אחד, לא לאנשים פשוטים וגם לא למלכים חשובים, אין כוח משל עצמו, ורק השם יתברך שגוזר גזרות קובע על מציאות העולם.
היא הבינה שהיא בסך הכל שליחה של עם ישראל, ושהקדוש ברוך הוא יחליט מה יהיה איתה ועם כלל ישראל. לכן היה צורך ברחמי שמיים מרובים והבחירה שלה הייתה לחכות ובינתיים להחזיר את עם ישראל בתשובה כך שהדין יתהפך לרחמים.
אילו היה אדם אחר שם במקומה, מאוד יתכן שהיה קופץ ישר ומספר הכל למלך מתוך ביטחון וסמכות במעמד שלו. אלא שמאוד יתכן שהוא היה מסיים כמו ושתי לאחר ששוב הייתה משתבשת דעתו של אחשוורוש כפי שהיה קורה באופן רגיל ויום יומי אצלו.
אסתר ידעה שכל הכוח שלה הוא בכלל לא שלה. אין לה שום דבר מעצמה, אלא שהשם יתברך הוא זה שהחליט שהיא תמצא חן בעיני כל הסובבים אותה, הוא זה שהביא אותה למלכות והוא זה שריכך את המלך אחשוורוש כמו חמאה בכל פעם שאסתר התקרבה לעברו.
היא הבינה שאת הכל עושה השם יתברך, וגם הגזירה של המן הגיעה על ידו. לכן היא הבינה שאי אפשר לנצח גזרה משמיים במלחמה גשמית. זה לא המן שמאיים עלינו, או כל צורר יהודים אחר, אלא החטאים והעוונות שלנו שמאיימים עלינו. הדרך להילחם בגזירות שמיים היא לעשות תשובה ולהתחזק ברוחניות.
מכאן היא ידעה שאין טעם לדבר עם המלך אחשוורוש כדי לבטל את הגזירה, אלא לדבר עם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. אז היא ומרדכי הכריזו על צום לכל היהודים. על פניו נראה שאסתר המלכה היא זו שהצליחה לבטל את הגזרה בזכות הקשרים שהיו לה בבית המלך, אך האמת היא שהיא סייעה לעם ישראל לעשות תשובה וזה מה שבאמת ביטל את הגזרה.
עד לאותו המשתה אליו הזמינה את אחשוורוש והמן, אסתר חיכתה כל היום לסימן שאכן צריכה לבוא הגאולה. היא חיכתה לסימן שהצום הועיל והתשובה התקבלה בשמיים, ואז תוכל לפעול. אלא שהסימן לא הגיע והיא הבינה שכעת זו לא שעת רצון בשמיים. אז אסתר החליטה שבמקום לאבד את ההזדמנות כעת, היא תנסה למשוך זמן עד למחר שאז היא תעשה משתה נוסף ובמקביל ימשיכו הצומות והתעניות וישראל יעשו תשובה.
“בלילה ההוא נדדה שנת המלך”. אמנם אחשוורוש לא יכל להירדם, אך הכוונה הפנימית כאן היא למלך מלכי המלכים שראה בצרתם של ישראל. ביום למחרת היא אכן קיבלה את הסימן. הכל התהפך פתאום, המן הרכיב את מרדכי על הסוס וכולם ראו את השפלת המן וגדולת מרדכי. משמיים רוממו את היהודים. מכאן כבר אסתר הבינה שנענו לה בשמיים וכעת היא יכולה לפעול ואז במשתה בערב היא סיפרה למלך אחשוורוש על המן ותלו אותו על העץ.
מכל הסיפור הזה כולנו צריכים ללמוד מי באמת מנהל את העניינים. בזמן שאנחנו משדרגים את הכוחות החומריים שלנו, מתכוננים למלחמות עם האויבים, מציבים כלים ומכשירים שיוכלו להתמודד עם כל צרה שלא תבוא ועושים כל דבר אפשרי כדי לשמור ולהציל את עצמנו, ממש באותו הזמן אנו לא שמים לב איך שלאט לאט אנו נחלשים רוחנית ובכך מחלישים את כוחנו האמתי.
הכוח האמתי של יהודי הוא בתורה, אדם שנמצא בצרה פותח ספר תהלים ומתחיל להתפלל, אדם שזקוק לישועה יודע שהשם יתברך הוא זה שמציל, לאחר שנגזרת גזרה לא טובה חס ושלום, אז רק תשובה, תפילה וצדקה יכולות להעביר את רוע הגזירה.
אנחנו מנסים את כל הדרכים הגשמיות, אבל העם שלנו הצליח להתקיים במשך יותר משלושת אלפים שנה ולעבור כל מלחמה אפשרית ללא צבא, ללא מדינה ובזמן שכולם מסביב שונאים אותנו רק בזכות האמונה. הדרך הרוחנית היא זו שבאמת יכולה להועיל לנו.
אסתר המלכה שלטה על מאה עשרים ושבע מדינות והייתה האישה בעלת העצמה הגדולה ביותר בעולם, אך הבינה שמצד עצמה היא לא יכולה לעשות כלום אם היא לא תצום ותעשה תשובה ביחד עם כל ישראל. כי מי שמחליט את ההחלטות זה לא המן וזה גם לא אחשוורוש, אלא רק הקדוש ברוך הוא.
למנהל בעבודה אין שום כוח, ראשי הממשלה והשרים הם כמו בובות וכך גם כל אדם שנראה לנו כבעל שליטה. הכוח האחד והיחיד שקיים בעולם הוא הקדוש ברוך הוא. לנו יש את הברירה אם ללכת בדרך שהוא סלל בשבילנו או לסטות למקומות לא טובים.
הדבר דומה לבחירה של אדם אם להכניס את היד לשקע החשמל או לא. ידוע ששקע החשמל עלול לחשמל ולסכן את האדם. כעת המציאות כבר נקבעה והחוקים קיימים, אנחנו רק מחליטים אם אנחנו הולכים על פי ההוראות או ש”מצפצפים” על האמת ועושים מה שבא לנו. מי שבורח מהאמת ולא רוצה לדעת את כללי העולם מזיק רק לעצמו.
אנחנו יכולים להחליט אם ללכת על פי התורה הקדושה שמורה לנו איך לחיות נכון על פי חוקי המציאות שנקבעו על ידי השם יתברך, או ללכת על פי מה שמתחשק לנו. “הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים”. כי הכל כבר נקבע בשבילנו, חוץ מההחלטות שלנו אם ללכת על פי ציווי השם או למרוד חס ושלום. רק צריך לזכור שמי שמרוויח או מפסיד מההחלטות האלו הם אנחנו.
השם יזכה אותנו ללכת בדרכיו, לצמוח ולהתעלות ולהבין שהוא זה שמכוון הכל ושולט בכל. הוא מציל אותנו מאויבינו בכל דור ודור, והוא גם זה שלכתחילה מביא עלינו את אותם אויבים. הכל בשבילנו, כדי שמתוך אותו המן הרשע שרוצה להשמיד אותנו ומופיע בכל דור בצורה כזו או אחרת, נעשה תשובה ובכך נכפר על נפשותינו. שיהיה פורים שמח לכולם!
תכנים נוספים דומים:
כתיבת תגובה