תענית אסתר
תענית אסתר זהו זמן מאוד מיוחד ומסוגל, שלפעמים אנו נוטים לפספס את הפוטנציאל הגלום בו. כבר מראש חודש אדר מרבים בשמחה וכולם מחכים שיגיע כבר יום הפורים. בכל יום שעובר השמחה גוברת ועולה, ואז ממש רגע אחד לפני יום הפורים הגדול, במקום שמחה יתרה אנו מקבלים יום תענית.
ולכאורה מדוע צריך לצום ולהתענות ביום כל כך שמח? הרי כולם כבר יודעים שהיה ״ונהפוך הוא״ ושהסוף של סיפור המגילה היה טוב, אז מדוע יש צורך בתענית אסתר?
תענית אסתר שונה משאר התעניות שנקבעו במהלך השנה. התעניות השונות נקבעו מתוך צער ואבלות, במטרה שהשם יתברך ישמע את תפילותינו ויבנה לנו את בית המקדש במהרה בימינו. תענית אסתר לעומת זאת נקבעה מתוך שמחה, בזמן גבוה במיוחד בשיאו של החודש השמח מכולם.
בימי אחשוורוש נגזרו דינים קשים על ישראל. לא אחשוורוש גזר את אותם הדינים וגם לא המן, אלא מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהוא היחיד שבאפשרותו לגזור גזרות. המן ואחשוורוש תפקדו בתור בובות על חוט שעליהן מוטל תפקיד ההוצאה לפועל. סיפור המגילה מתאר את השתלשלות האירועים המופלאה והנסית שמלובשת בצורה כל כך טבעית עד שכלל לא מוזכר במפורש שמו של הקדוש ברוך הוא בכל המגילה.
אדם פשוט שקורא את המגילה עלול בקלות לטעות ולחשוב שאולי כלל לא היה כאן נס. אך זה בדיוק הטעם והמהות של היום העצום הזה. בפורים התפקיד שלנו הוא להתבונן בפרטים הקטנים של חיינו, ולגלות את הנסים העצומים שמצויים בתוך הטבע השגרתי. לראות שאת השגרה המשעממת והיומיומית של חיינו מנהל לא אחר מאשר השם יתברך. להבין את ההשגחה הפרטית ולראות שהמן ואחשוורוש לא באמת קיימים בתוך החיים שלנו, אלא שהם בובות שמבצעים את רצונו של הקדוש ברוך הוא.
אדם פשוט שחווה ניסיונות וגזרות לא טובות בחייו עלול לטעות ולחשוב שאולי נסיבות החיים, המזל הרע או הטבע הביאו אותו לכך. הוא עלול לנסות להילחם עם כל זה בצורה טבעית וחסרת סיכוי. הוא עלול להתעצבן, לכעוס ולרטון על כל העולם. הוא עלול להאשים את אשתו, את החברים, את ראש הממשלה, את השרים, את הפלסטינים או את כל מי שנקרא בדרכו. אבל כל זה לא יעזור לו כלל ורק יחריף את מצבו.
כי כולם מסביבנו הם לא יותר מבובות. אמנם את ההשתדלות הגשמית שלנו אנו מחויבים לעשות, אבל ההתמקדות האמתית שלנו צריכה להיות על הפניה למקבל ההחלטות האמתי, בעל הכוח היחיד וגוזר הגזרות, מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.
מתכון לביטול גזרות
כל אחד מאיתנו מתמודד עם גזרות שנגזרו עלינו. גזרות אישיות שמשפיעות על החיים האישיים של כל אחד ואחת, וגזרות כלליות שמשפיעות על כולנו כעם. הנטייה היא לחפש אשמים, לכעוס עליהם, לרצות שיהיה להם רע או לנסות להשפיע עליהם לשנות את דרכם. אבל צריך לדעת שגם אם איכשהו נצליח להשיג בזה משהו, אם הגזרה עדיין קיימת בשמיים ההישג הזה לא יעזור לנו במאום.
תחשבו כמה חיסולים ממוקדים ומבצעים גאוניים הצבא עורך כדי להחליש את כוחות האויב. על פי טבע לא היו צריכים להישאר לנו אויבים בעלי כוח. אבל עם זאת אפשר לראות שהכול נשאר אותו דבר וקמים להם אויבים חדשים. בכל פעם אנו מרגישים מאוימים משלטון של איזו מדינה, אבל גם לאחר שאנו מקבלים משם הרווחה, אז קם ״המן״ חדש ממקום אחר שהוא לא יותר טוב מהקודמים.
כי זה לא אדם בעייתי או מדינה בעייתית שדיונים, ועדות או חיסולים ממוקדים יעזרו לפתור לנו את הבעיות איתם. זה גם לא צורת שלטון לא טובה או אנשים מעצבנים במיוחד שמשפיעים על חיינו. אלא שזו גזרה שנגזרה מלמעלה וכאן למטה מסובבים דברים כדי להוציא את הגזרות האלו לפועל.
תחשבו כמה פעמים טיפלנו בבעיות שונות ובכל זאת הם חזרו להם שוב פעם אחר פעם. לאחר שמטפלים בצנרת במטבח, אז פתאום הברז במקלחת מטפטף. לאחר שמטפלים בפנצ׳ר בצמיג, אז משהו אחר ברכב עושה בעיות. לאחר שנפטרים משכן מעצבן, אז מגיע שכן מעצבן חדש במקומו או שבעבודה מתחילים להציק לנו.
זה דבר מדהים שלכל אדם יש צרות שונות משל האחרים, אבל נראה כאילו אי אפשר להיפטר מהם. לאחד חסר כסף, לאחר יש בעיות חברתיות, לאחר יש בעיות עם אנשי מקצוע, לאחר יש בעיות רפואיות וכו׳. לא מדובר על בעיה נקודתית כלשהי, אלא על בעיות שזורמות להן ללא הפסקה וכאשר מטפלים באחת, השנייה כבר מחכה אחריה. כאילו שהמזל הרע דווקא באותו עניין רודף אותו.
לא משנה כמה אנו משתדלים, תמיד הכל נשאר אותו דבר ואי אפשר לברוח מזה. כי אם יש לנו צרות ובעיות מסוימות, זה אומר שנגזר עלינו שהן יהיו כאן. לכן אין לנו אפשרות גשמית להיפטר מהן, אלא שאנו צריכים להגיע לשורש הבעיה ולעשות תשובה מול הקדוש ברוך הוא שגזר את הגזרה. רק כך אפשר להיפטר מבעיות ולבטל גזרות.
ברור שזהו בזבוז זמן מוחלט לכעוס ולרטון על שליח שמבצע את ההוראות שקיבל מלמעלה. את ההתמודדות שלנו אנו צריכים לעשות ישירות עם מקבל ההחלטות שגזר את הדין.
אסתר המלכה הבינה את העניין הזה ולכן לא אמרה למלך אחשוורוש שיתלה את המן על העץ או שיבטל את הגזירות מהעם היהודי, על אף שעל פי טבע היו לה סיכויים מוצלחים ביותר לעשות זאת לאחר שהמלך כמעט התחנן אליה לעשות את בקשתה והציע לה עד חצי המלכות. היא הבינה שאם נגזרה גזירה בשמיים, אז כאן למטה אי אפשר להילחם בגזירה בצורה גשמית. לכן היא קבעה צום לכל היהודים כדי שיתעוררו ויעשו תשובה בזמן שהיא תלך לבקש מהמלך.
כדי להתמודד עם גזירות צריך לעשות תשובה. כי אם נילחם בשליחים של המלך אז נגלה שאין לנו כוח להילחם איתם, או שגם אם איכשהו נצליח לנצח את השליח, מהר מאוד יגיע שליח אחר במקומו. כדי להתמודד עם גזרות אנו צריכים לפנות למלך מלכי המלכים ולבקש ממנו לבטל אותן. רק הוא יכול לבטל את הגזירות מעלינו, ואם הוא יחליט לבטלן, אז לא צריך שום השתדלות גשמית והוא כבר יסדר שאפילו המלך אחשוורוש יתחנן אלינו ויבקש לעשות רצוננו.
תענית אסתר מסמלת את התשובה. כדי להגיע מוכנים לפורים אנו צריכים את חשבון הנפש הזה. לפני שאנו חוגגים ומתבשמים עם היין עד דלא ידע, אנו צריכים לזכור מי שולט כאן ומי גוזר את הגזרות. כי אמנם לא נצליח להבחין בין ארור המן לברוך מרדכי, אבל גם שתויים מיין אנו צריכים לדעת ששניהם רק שליחים של הקדוש ברוך הוא.
אי אפשר להגיע לשמחת פורים אמתית בלי תענית אסתר שזהו זמן עשיית התשובה. מתוך התענית והתשובה מגיעים לנהפוך הוא, כי לאחר שאנו צועקים ומתפללים לקדוש ברוך הוא מתוך הבנה שאין אף אחד מלבדו ורק הוא התקווה היחידה שלנו, אז אנו נענים מהשמיים ואז באמת אפשר לשמוח.
בצורה שכזו ניתן לבטל את כל הגזרות הקשות מעלינו. מתוך תשובה אמתית ושמחה אפשר לזרוק את כל הצרות ולקבל שפע עצום מהשמיים. תענית אסתר זהו זמן עשיית תשובה, אבל יחד עם הצום ישנה שמחה עצומה. אנו אמנם מתענים אך שמחים על כך שיש לנו אפשרות לתקן ויש מי ששומע את תפילותינו.
זה הרי נפלא שאפשר לבטל את כל הגזרות ולהגיע ל״נהפוך הוא״ בפניה ישירה לבורא עולם, גם אם על פי טבע נראה שהכול אבוד. גם כשנראה שאין מוצא ואין שום ישועה באופק, יש לנו נשק סודי וקשר ישיר עם מקבל ההחלטות העליון ביותר שיכול לעשות כרצונו ולהושיע אותנו ברגע. זוהי השמחה האמתית של יום הפורים.
תענית אסתר יכולה לשנות לגמרי את כל מה שנגזר עלינו. השם יזכה אותנו לעשות תשובה אמתית ומתוך כך יהפוך את כל הגזירות הקשות לטובה, יפר עצתם של כל ה״המנים״ של הדור, ילחם את מלחמתנו, ישלח את משיח צדקנו ויגאלנו גאולה שלמה ברחמים מהרה אמן כן יהי רצון.
כתיבת תגובה