הלכות חנוכה
חנוכה זהו זמן יפהפה להתבונן בנסים המופלאים שהשם יתברך עושה איתנו ולהתאחד עם האור העצום של התורה. זמן שבו הרוחניות מנצחת את הגשמיות, האור מנצח את החושך והתורה מנצחת את מכת ההתייוונות. כדי להגיע לעומק הדברים הנפלאים ולהתחבר לפנימיות שלהם, ראשית כל עלינו לקיים את מצוות החנוכה כראוי.
לכן ריכזנו כאן לתועלת הציבור את ההלכות הבסיסיות והמרכזיות הקשורות להדלקת נרות החנוכה. כמובן שישנן עוד הלכות רבות ופרטים רבים שאותם אפשר למצוא בספרי ההלכה השונים, אבל השתדלנו להישאר עם הדברים הבסיסיים והכלליים כדי לא להכביד יותר מדי כך שכולם יוכלו להבין וליישם את הדברים הבסיסיים. כך גם אלו המתחילים את דרכם בעולם המצוות ללא ידע מוקדם יוכלו להבין את עיקרי הדברים בצורה פשוטה וברורה.
חשוב לציין שההלכות תלויות גם במנהגים שונים ובעדות השונות ולכן על כל אדם לנהוג על פי רבותיו. בכל מקום של ספק יש לשאול רב מוסמך וללכת על פי דבריו. ההלכות כאן אינן תחליף לזה, אלא רק סיוע ראשוני למי שאין לו את האפשרות ללמוד את ההלכות בצורה מקיפה.
הלכות חנוכה
נוהגים להדליק נרות חנוכה כמנהג המהדרין מן המהדרין, שמדליקים נר אחד בלילה הראשון, שתי נרות בלילה השני וכך מוסיפים בכל יום נר נוסף עד שביום השמיני מדליקים שמונה נרות. מכל מקום, מעיקר הדין די בנר אחד לכל לילה, ולכן במקרה שאין לו אפשרות להדליק כמנהג המהדרין מן המהדרין, ידליק נר אחד בכל לילה כדי לצאת ידי חובה.
סדר ההדלקה הוא כזה: בלילה הראשון מדליקים את הנר הראשון מצד ימין של מי שמדליק וכל יום מוסיפים נר נוסף לידו משמאלו ומדליקים קודם את הנר השמאלי החדש שהוספנו לאותו יום ולאחר מכן את הנר שמימינו וכך עד לנר הימני ביותר של החנוכייה, שהוא הנר שהדלקנו בלילה הראשון. כך יוצא שביום השמיני מוסיפים את הנר השמאלי ביותר, ואותו מדליקים ראשון ולאחר מכן את הנר מימינו וכך הלאה עד לנר הימני ביותר. כל זה לא כולל את נר השמש שאותו מדליקים לבסוף.
אסור להשתמש לאור נרות החנוכה. לכן לאחר הדלקת נרות החנוכה השייכים לאותו יום נוהגים להדליק נר נוסף שנקרא שמש והוא נר של חול ללא קדושה ולא שייך למצווה, ואז אם משתמשים באור הנרות, אז יוצא שהשתמשנו לאור השמש. נוהגים לעשות אותו שונה כדי שיהיה היכר, ולכן מגביהים אותו מעט או מפרידים אותו משאר הנרות.
בלילה הראשון מברכים שלש ברכות: להדליק נר חנוכה, שעשה נסים לאבותינו ושהחיינו וקיימנו. בשאר הלילות מברכים רק את שתי הברכות הראשונות. אם שכח לברך שהחיינו בלילה הראשון, יברך בלילה השני או בלילה הבא שנזכר בעת הדלקת הנרות. רק לאחר שמסיים לברך את כל ברכות ההדלקה ידליק את הנר הראשון. לאחר שהדליק את הנר הראשון יאמרו “הנרות הללו אנו מדליקין וכו’…” וימשיך להדליק את שאר הנרות של ההידור.
מצוות ההדלקה היא “נר איש וביתו”, כך שאם בעל הבית לא יכול להדליק את הנרות מסיבה כלשהי, או שחוזר מאוחר בלילה, יכול למנות כשליח את אשתו או אחד הילדים מעל גיל מצוות שידליקו בברכה. כאשר הם מדליקים בביתו, כל בני הבית יוצאים ידי חובה.
זמן הדלקת נרות החנוכה הוא בצאת הכוכבים. אם לא הדליק בדיוק בצאת הכוכבים, יכול עדיין להדליק בברכה במשך כל הלילה, אך עדיף להדליק כמה שיותר מוקדם. ואם עדיין לא התפלל ערבית, יתפלל ערבית קודם כי יש כלל שאומר תדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם. כלומר ערבית שזו מצווה הבאה באופן תדיר בכל יום קודמת להדלקת נר חנוכה שזו מצווה שאינה תדירה הבאה לשמונה ימים בשנה.
שיעור ההדלקה לכל לילה הוא חצי שעה. לכן צריך לתת מספיק שמן כדי שהנר ידלוק לפחות חצי שעה (או בנרות שעווה שיהיו מספיק גדולים כדי לדלוק חצי שעה, וצריך לדעת שרוב נרות השעווה המיוצרים לחנוכה אינם דולקים מספיק זמן).
בערב שבת שמדליקים את הנרות מוקדם יותר, צריך לתת יותר שמן כדי שהנר ידלוק לפחות חצי שעה לאחר צאת הכוכבים (כך שאם למשל הדלקנו כארבעים דקות לפני צאת הכוכבים צריך לתת מספיק שמן לשעה ועשר דקות לפחות). זמן הדלקת נרות שבת המפורסם בלוחות הוא בדרך כלל עשרים דקות לפני השקיעה, שזה בערך כארבעים דקות לפני צאת הכוכבים.
בערב שבת מדליקים נרות חנוכה ולאחר מכן נרות שבת. במוצאי שבת עושים קודם כל הבדלה ורק לאחר מכן מדליקים את נרות החנוכה.
מקום ההדלקה: יש להדליק את החנוכייה בביתו של האדם, או סמוך לפתח. ואין להניח את החנוכייה במקום מרוחק מהבית, כמו שיש שמדליקים למשל בכניסה לבניין כאשר האדם עצמו גר באחת הקומות למעלה, ואז אין קשר בין ביתו של האדם לחנוכייה שהוא מדליק.
העניין העיקרי הוא לפרסם את הנס. לכן אם אפשר ראוי להניח את החנוכייה בחלון הפונה לרשות הרבים, במרפסת (בתוך זכוכית כדי שלא ייכבו הנרות מהרוח) או במקום אחר שבו יראו את הנרות כמה שיותר אנשים. במקום שהמרפסת גבוהה יותר מעשרים אמה (שזה כעשרה מטרים, מצוי למשל למי שגר מעל קומה שלישית) עדיף להניח בפתח הדירה, כי זה לא ניכר כל כך לרשות הרבים. המהודר ביותר הוא להניח את החנוכייה בחוץ שיהיה ניכר לעוברים ושבים, אבל כל זה רק אם המצב מאפשר, שזה בחצר או סמוך ממש לפתח, ושאין חשש שהנרות ייכבו מהרוח.
עיקר המצווה זו ההדלקה. לכן צריך להניח את החנוכייה בדיוק במקום שאנו רוצים אותה ולהדליק שם, ואין להזיז אותה לאחר ההדלקה. גם צריך שיהיו כל התנאים הנצרכים לדליקת הנרות למשך חצי שעה כבר ברגע ההדלקה.
לכן אין להדליק במקום בו הרוח יכולה לכבות את הנרות ואז להכניס לתוך זכוכית שתגן מהרוח, כי בזמן ההדלקה הנרות היו מחוץ לזכוכית ולא יכלו לדלוק כך. לכן גם צריך שיהיה בנר מספיק שמן לחצי שעה כבר בזמן ההדלקה ולא יועיל לשים מעט שמן בכלי קטן שמספיק לפחות מחצי שעה ואז להוסיף עוד שמן לאחר מכן.
המובחר ביותר זה להדליק בשמן זית ובפתילה מצמר גפן. אך אם אי אפשר, אז ידליק בשמן או פתילה מסוג אחר. ואם אין אפשרות להדליק בשמן כלל, אז אפשר להדליק גם בנר שעווה. אך היום שיש שמנים זמינים, וכמו למשל השמן הזול והפשוט לבישול, אז בוודאי שעדיף להשתמש בזה מאשר להדליק בנרות שעווה.
לאחר ההדלקה, מומלץ ביותר להתבונן בנרות החנוכה ולחשוב על המהות הרוחנית שעומדת מאחורי הדברים. לחשוב על הנסים העצומים, על מה שמסמלים היהודים שגברו על היוונים, על ניצחון האור של התורה והיהדות ועל מה שכל זה מייצג וכו’.
טוב להישאר כחצי שעה מול הנרות ולחוש את אוירת ימי החנוכה. להתחבר לימי החנוכה, להחדיר לילדים את מה שעומד מאחורי הימים הנפלאים האלו, לספר לילדים סיפורים הקשורים לחנוכה, ואפשר כמובן גם לאכול סופגניות ולסובב סביבונים. העיקר להתחבר למהות ולקבל את מה שאנו צריכים לקבל מתוך הימים האלו.
שנזכה לנסים ונפלאות מאת השם יתברך ולהפצת אור התורה הקדושה בכל העולם. חנוכה שמח לכל בית ישראל.
תכנים נוספים דומים:
כל הזכויות שמורות לקדוש ברוך הוא. אפשר להעתיק ולהפיץ את כל תכני האתר אור נקי לזיכוי הרבים.