פרשת בחוקותי – איך להשיג שפע גשמי
פרשת בחוקותי מביאה לנו את הדרך האמתית להשגת טוב ושפע. אם נשמור על חוקי התורה ונלך בדרכיה, אז נקבל שפע ונזכה להגיע למקומות טובים. ואם ח"ו נתרחק מדרך התורה, אז להפך, זה ירחיק את השפע.
וצריך להבין שלא מדובר על סוג של שפע רוחני, אלא גם על שפע חומרי ממש, כזה שנראה שהדרך להשיג אותו היא רק במאמץ גשמי. התורה לא אומרת לנו לחסוך במים או לייקר את המחירים שלהם כדי שיישאר לשנים הבאות, היא גם לא אומרת לנו שככל שנעבוד קשה יותר כך נרוויח יותר, היא גם לא אומרת לנו שאנו צריכים צבא חזק וכבד כדי לנצח את האויבים שמקיפים אותנו.
אמנם אין כל רע בכל הדברים הללו, ואדרבה, לא צריך לסמוך על הנס וצריך לעשות השתדלות. אבל זוהי רק השתדלות גשמית ולא היא זו שקובעת את המציאות. הדרך האמתית להשיג שפע גדול היא פשוט ללכת על פי חוקי התורה.
הרבה אנשים מתקשים לקבל את התפיסה הזו. הם מבינים שאמנם נכון שהשם יתברך הוא זה שמביא את השפע, אבל יחד עם זאת הם בטוחים שהכול תלוי בהשתדלות של האדם.
אז אמנם הם אומרים שהכול מלמעלה. אבל הם כמעט ולא משקיעים ברוחניות, זונחים את קיום המצוות, לא לומדים תורה, מעלימים עין מעבירות ומתעסקים כל היום בעולם הגשמי. מדי פעם כשיש להם הרבה זמן פנוי ומשעמם להם, אז הם מוצאים איזה שיעור תורה אם זה מסתדר. אבל בכך פחות או יותר זה מסתכם.
אבל בגשמיות הם הולכים עד הסוף עם ההשתדלות. לא מוכנים לוותר על שום פרט. אם דבר כלשהו לא מסתדר אז הם לא ישנים בלילה. הם עושים את כל המאמצים לסדר את כל הדברים שצריך, מתרוצצים ממקום למקום, עובדים קשה ועושים סידורים כך שלא יחסר שום דבר. כי אמנם הם אומרים שהכול מלמעלה, אבל בפועל הם בטוחים שהם עצמם שעושים את הכל וההשתדלות הרוחנית כאילו לא מועילה כלל.
אבל הדברים נכתבו בפירוש ובצורה הברורה ביותר בתוך התורה הקדושה. אם נשמור את החוקים והמצוות – יהיו גשמים, יהיה יבול, יהיו פירות, נאכל לשובע, יהיה שלום, אין דאגות, בלי חיות רעות, ובקיצור הכל יהיה טוב. לא מוזכר שם תנאי, שרק אם נעשה השתדלות גשמית אז נקבל את כל זה. הגשמיות שלנו תלויה ברוחניות.
והדבר מתמיה. כי אנשים רבים מאמינים בתורה הקדושה, יודעים שזו תורה אלוקית ומשתדלים לשמור מצוות, אבל יחד עם זאת משקיעים את כל כוחם בהשתדלות הגשמית.
אנשים מתווכחים אם צריך לגייס את בני הישיבות כדי להגן על המדינה או שכועסים על החרדים שרק לומדים תורה כאילו על חשבון אחרים ולא משלבים חצי יום לימוד תורה עם חצי יום עבודה וכו’.
ולכאורה מדוע לא מתווכחים אם צריך לגייס את כל העם ללמוד תורה בישיבות כדי להגן על המדינה? מדוע לא כועסים על כל אלו שרק עובדים בלי ללמוד תורה שהם חיים על חשבון אחרים ולא משלבים גם חצי יום תורה ביחד עם העבודה שלהם?
הרי עיקר השפע מגיע על ידי הרוחניות. התורה והמצוות הן ששומרות ומגינות עלינו, הן אלו שמפרנסות אותנו והן אלו שמביאות לנו את כל השפע הגשמי. צבא, עבודה ודומיהם הם אמנם דבר נצרך בתור השתדלות גשמית, אבל הם אינם מועילים כלל לעניין הבאת השפע. זהו פרט שולי לחלוטין. הצבא לא שומר ומגן, אלא התורה והמצוות. כך מבואר במפורש בפרשה.
צריך לדעת שישנם פרטים רבים שמרכיבים את חיינו, אבל כל אחד מהם מופעל על ידי כוחות עליונים עם סיבות מדוקדקות. לכל דבר "מקרי" שמתרחש סביבנו ישנו שורש רוחני עמוק בעולמות העליונים.
אנחנו יכולים לעשות דברים גשמיים במשך כל היום, אבל הם לא באמת ישפיעו. רק כאשר אנו מעלים דברים בעלי שורש רוחני, אנו יוצרים השפעה שמורידה אלינו שפע בהתאם. לכן הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים.
כי את כל הפרטים הגשמיים קובעים לנו למעלה, ואם נקצב לאדם להרוויח סכום מסוים בחודש, אז לא יעזור לו כמה שהוא יוסיף שעות ומצד שני לא ייגרע ממנו גם אם הוא לא יוכל לבוא לעבוד כל החודש. מה שנקבע זה מה שיהיה. אבל כל זה רק מבחינה גשמית. כי מבחינה רוחנית, יש לו אפשרות להתפלל ולהגדיל את השפע, הוא יכול לבחור בטוב, לקיים מצוות ולעשות דברים שישפיעו על כל מהלך חייו לטובה. הכל בידי שמיים על פי מה שנקבע, חוץ מיראת שמיים, שהיראה יכולה לשנות דברים ולהשפיע בעולמות העליונים כך שנקבל יותר.
אנשים רבים מאמינים באמונה שלמה בתורה הקדושה, אך עם זאת חיים בסתירה מוחלטת למה שהתורה אומרת. קשה להם לקבל את הדברים, אפילו שהם כתובים בצורה מפורשת. רואים את הגשמיות שבכל דבר ולא מבינים שהשם שולט בכל זה.
הגשם לא יורד ב"מקרה". כל העולם לא שונא אותנו סתם כך כי משעמם להם ואין להם למי להציק. לא סתם מופיעים פתאום משום מקום גל צונמי או רעידת אדמה. הכל מכוון מאת השם. אם נחשוב שזה "מקרה", אז חס ושלום גם הקדוש ברוך הוא ילך איתנו ב"קרי" כמו שמציינת הפרשה. צריך להבין שהכול ממנו יתברך, וכל מה שצריך זה ללכת בחוקותיו. לעשות את ההשתדלות הרוחנית, לפחות כפי שאנו משקיעים בהשתדלות הגשמית, ולראות איך שהכול מסתדר מעצמו.
הבנת הדברים היא השלב הראשון, אבל כדי להשלים את התהליך צריך להתבונן היטב שוב ושוב ובכל פעם יותר ויותר לעומק. כי גם אם הגענו לרמה של הבנה, עדיין צריך לחזק את האמונה. אנשים יכולים להבין הרבה דברים, שאוכל מסוים הוא מזיק ולא בריא, שהתקשורת מזיקה ומסיטה, שלא טוב לכעוס וכו', אבל למרות ההבנה הם פועלים הפוך לגמרי, כי הם לא מכניסים את ההבנה הזאת לתוך החיים שלהם. הם מבינים דברים רבים, אבל הם לא חיים את ההבנה הזו.
גם כאשר אנשים מבינים שהכול מאת השם, זה לא מונע בעדם לתכנן כיצד להשיג שפע והצלחה על ידי פעולות גשמיות שונות, ואפילו אם זה בא על חשבון הרוחניות שלהם. רק כאשר האדם מתבונן שוב ושוב ומנסה להעמיק בהתבוננות, אז הוא יכול להכניס את הדברים לתוך חייו ולהתעלות דרכם.
רק מתוך התבוננות מעמיקה אפשר לחיות בצורה נכונה יותר. השם יזכה אותנו להכניס שפע גדול לחיינו בזכות האמונה הפשוטה שהכול ממנו יתברך.
תכנים נוספים דומים:
לא ברור איך משהו אמור להיעשות בכלל אם לא פועלים ופשוט מאמינים ש"הכול ייעשה כדברו". עובדה שהגשם פוחת, המים מתייבשים ויש בעיה חמורה. אולי במקום לשבת ולא לעשות כלום (חוץ מהלהאמין, כמובן) כדאי להמליץ גם על נקיטת פעולות כדי לסייע לעולם.
ה"עובדה" הזו נובעת מחוסר אמונה. אם באמת היינו מאמינים כמו שאתה אומר הכל היה אחרת. את ההבטחה הזו הקדוש ברוך הוא מבטיח בעצמו בתורה הקדושה. מובן שכל עוד שלא הגענו לדרגה העצומה הזו של אמונה, עלינו לעשות את ההשתדלות המוטלת עלינו בפעולות שונות. אך אם נרצה לעקור את הבעיה משורשה, כדאי לחזק את האמונה ולהבין שהשם יתברך הוא ששולט בעולם.