אות קין – פרשת בראשית
לאחר שקין שומע על עונשו הכבד, הוא מבקש מהשם יתברך שירחם עליו. הוא פוחד שכל מי שימצא אותו יהרוג אותו כיוון שיהיה נע ונד, ולכן השם יתברך נותן לו אות קין לשמירה.
אלא שהדבר לא מובן, שהרי לאדם הראשון וחווה אשתו נולדו שני בנים, קין והבל, ויחד איתם נולדו תאומות שאותן יוכלו לשאת לנשים. וקין הרי הרג את הבל אחיו, ויוצא שנשארו רק אדם וחווה, קין ואחיותיו. אלו כל האנשים שבעולם.
אם כן צריך להבין ממי קין פוחד שיהרוג אותו? הרי אדם וחווה בוודאי לא ירצו להרוג את בנם. וגם אדרבא, אם קין יהיה נע ונד זה אומר שהוא יתרחק ממשפחתו וכך יתרחק מסביבת בני אדם. אז מדוע צריך לפחד שכל מוצאו יהרוג אותו?
לכן רש"י מסביר שם שאין הכוונה לאנשים, אלא לחיות רעות. שעד לפני חטאו של קין, היה לחיות פחד ויראה מבני אדם, כמו שהשם אמר להם שהם יהיו השולטים, הם ירדו בחיות, ויהיה פחדם ומוראם על פני כולם. אבל לאחר החטא הפחד נעלם, ואז החיות לא חשות יראה מבני אדם.
וזה מה שהפחיד את קין, שהחטא הוא כל כך חמור, שיש לו השלכות עצומות על פנימיות הנפש ועל כל הסביבה של האדם. שקין הבין שהוא איבד את החוזק והחוסן הטבעיים שהיו לו. הוא הבין שהחטא החליש אותו ממש. ולכן השם יתברך נתן לו אות קין, שהפחד הטבעי שקיים בחיות מבני אדם יישמר כאשר יראו את האות.
אלא שמובן הדבר שאותו אות אמנם ניתן לקין באופן אישי, אבל זה לא דבר שניתן גם לבני אדם אחרים. קין קיבל בחסד אות שישמור עליו מפני החיות, אבל אנשים אחרים שחוטאים ומאבדים את החוזק וההגנה הטבעית שלהם, לא תמיד מקבלים אות שישמור ויגן עליהם.
ומעבר לכך הדבר ברור שאותה חולשה שנובעת מהחטא אינה באה לידי ביטוי רק בעניין החיות הרעות בלבד. שזה אמנם מה שקין ראה באותו זמן ומה שהיה רלוונטי לגביו כיוון שקיבל עונש להיות נע ונד בין אותן חיות. אבל ישנן תוצאות שליליות רבות אחרות שמבטאות את אותה חולשה. והדבר הנורא יותר מכל הוא הירידה הרוחנית הגדולה מאותו מקום בו האדם היה קודם לכן.
וכך אנשים לא מבינים את זה, אבל יש השלכות אדירות לכל חטא. שאדם לפעמים עושה חטא כלשהו ומתייחס בשיקולים שלו לרובד החיצוני בלבד. אלא שהוא לא מבין שיש לאותו חטא עומקים גדולים הרבה יותר ממה שהוא יכול לתאר לעצמו.
למשל יתכן אדם שיחשוב לעצמו אם כדאי לו לנסוע בשבת או לא. אז הוא יחשוב שמצד אחד זה אסור ולא טוב, אבל מצד שני הוא ממש צריך לנסוע כדי לבקר איזה קרוב משפחה. וכך יחשוב על הצדדים של העניין עד שיקבל החלטה.
ויוצא שהשיקולים שלו הם חיצוניים בלבד. שאמנם הוא יודע שזה אסור ולא טוב, אבל לא מבין את ההשלכות החמורות יותר. הוא לא מבין שהוא מחריב לעצמו את העולם. הוא לא מבין שהוא כורת לעצמו שפע עצום. הוא לא מבין שהוא גורם לנזקים כבדים. אז הוא עושה שיקולים שטחיים ורואה את החטא כדבר של מה בכך.
אז יוצא שהוא חושב שהוא החליט שהוא רוצה לנסוע. ואפילו שהוא מודע לכך שזה אסור וזה חטא, מכל מקום הוא חושב שהוא עשה את השיקולים שלו וקיבל החלטה, והוא מוכן להקריב ולשאת בתוצאות. אבל האמת היא שכל זה נובע מחוסר ידיעה מוחלטת. שהוא בכלל לא מבין את חומרת הדבר ולא מודע להשלכות של המעשים שלו.
ואם למשל היה רואה את פנימיות הדברים, ורואה סדר גודל של נזקים עצומים מתוך אותו חטא, אז לא היה מסוגל לחטוא כלל. וכמו שאנשים עושים עבירות וחושבים לעצמם שהם כבר יסתדרו, שהשם יסלח להם, שיהיה בסדר וכדומה. אבל הדבר ברור שאם היו רואים את התוצאות ההרסניות, את מלאכי החבלה שהם בוראים, את העונשים הכבדים, מיד היו נרתעים לאחור.
וכמו למשל שאם אדם היה רואה ברוח הקודש, שאם יתניע את הרכב בשבת הוא יביא על עצמו עשרים שנה של סבל כבד ומחלות קשות. ואם ילחץ על דוושת הגז, הוא יביא למיתת ילדיו. ואם ימשיך ללחוץ לשנייה נוספת, אז תהיה לו עניות קשה כל ימיו. וכך הלאה היה רואה תוצאות הרסניות בכל חטא קטן. אז מובן הדבר שלא היה מתקרב לזה כלל. לא היה מעז לחטוא.
ובאמת צריך לדעת שכל זה לא נאמר בדרך גוזמה, אלא להפך, כל הדברים האיומים והמזעזעים האלו נחשבים לקלים יחסית. שכל אלו ייסורים גשמיים שמנקים את האדם. אבל הנפילה של האדם מהמקום העליון שבו היה היא הגרועה ביותר.
רק שהאדם לא מבין את המושגים של העולם הבא. האדם רואה את מה שיש מול עיניו. כי העולם שלנו נקרא עולם מלשון העלם. שהוא מעלים מעינינו את המציאות האמתית. הוא מטעה ומוליך אותנו שולל.
אנשים חושבים שהם עשו את השיקולים והחליטו לבחור כך וכך. אבל הם לא עשו שום שיקולים, כי אין להם שמץ של מושג מכל מה שמתרחש מתחת לפני השטח. הם רואים את התוצאות החיצוניות המידיות ולוקחים רק את זה בחשבון. לא מתייחסים לפנימיות הנפש, לעולמות העליונים, לעולם הבא, לשורש הרוחני שלהם וכדומה.
אדם יכול לומר לעצמו שהוא מוכן לסבול לנצח נצחים בעולם הבא, ובלבד שייהנה לרגע אחד מאיזו תאווה טיפשית בעולם הזה. אבל כל זה מתוך שהוא לא יודע מה זה עולם הבא ולא מבין מה זה נצח נצחים. הוא בכלל לא מבין מה הוא אומר. הוא יכול לצחוק על זה עכשיו, אבל לבסוף הוא יהיה מוכן לתת את הכל כדי לחזור לאחור ולנסות לתקן ולו רק מעט.
אדם רואה שאנשים חוטאים, עושים דברים חמורים ממש, ויחד עם זאת נהנים ושמחים. כאילו שמקבלים פרס. יש אנשים שאוכלים ביום הכיפורים, נוסעים בשבת, מבזים את גדולי הדור, רוצחים, גונבים ועושים את כל העבירות האפשריות, ובכל זאת רואים אותם מצליחים, שמחים ומאושרים.
ואז הוא מתחיל לחשוב שאולי אין בזה שום דבר רע. ולאט לאט הוא עלול להידרדר אם הוא לא ישמור על עצמו חזק. אבל הוא לא יודע שאותם אנשים הם מסכנים. הוא לא יודע כמה הם פגומים ברוחניות. הוא לא יודע כמה ריקנות נמצאת בתוכם. ברובד השטחי והחיצוני זה נראה שהעבירות משתלמות, אבל בפנימיות המוסתרת הכל שם רקוב.
ואמנם קין עשה מעשה שפל של רציחת אחיו, אבל יחד עם זאת צריך להבין שהוא היה בנו של אדם הראשון. הוא היה בדרגה של נבואה, שדיבר עם הקדוש ברוך הוא. הוא ראה את עומק הדברים.
אז אמנם הגיע עד לרציחה ברגע של חוסר מחשבה, אבל יחד עם זאת הוא הבין את ההשלכות של הדברים לאחר מכן. לכן הוא אמר גדול עווני מנשוא. כי הוא ראה כמה אותו עוון הוא דבר עצום ממדים, כמה פגם עשה, כמה נזק, כמה רוע וייסורים הביא לעולם. כמה חסימות של שפע.
ואז הוא ראה את הנפילה העצומה בדרגה, הוא ראה איך שלפני כן כל החיות פחדו ממנו וכעת לאחר החטא הוא הפך להיות השפל שבשפלים. הוא הבין שהחיות יכולות לגבור עליו ולהרוג אותו בקלות. הוא הבין שהוא איבד את המקום הגבוה והרוחני שהיה בו.
ואנחנו הקטנים והמגושמים, אפילו לא מצליחים לראות מה אנחנו מאבדים. אנשים עוברים עבירות ועושים דברים נוראים בלי להניד עפעף. לא עוצרים לרגע לנסות לחשוב. וגם אם יעצרו, לא יצליחו לראות את השיקולים האמתיים העומדים על כף המאזניים. שזה רגע אחד של הנאה מול נצח של שפע ועצמה רוחנית.
ולכן האדם צריך לעמוד על הדברים ולהתחיל לחשוב, כדי שלפחות ינסה לעשות שיקולים יותר אמתיים. גם אם אדם בוחר לחטוא, לפחות שייתן את הדעת כדי להבין מעט ממה שהוא הולך להפסיד.
אנשים חושבים שהם עושים שיקולים וחושבים שכאילו הם החליטו שעדיף להם לחטוא. הם חושבים שהם קיבלו החלטה. אבל זו טעות עצומה, כי חסרים להם המון נתונים.
היצר הרע מעלים את כל הטוב שביראת שמיים ואת כל הרע שעתיד לצאת מהעבירות. הוא מראה לאדם דמיונות, מראה לו רק את הרגע הזה ומסתיר את כל מה שעתיד לבוא לאחר מכן.
הדבר דומה לאדם שחי חיי משפחה טובים, נשוי באושר עשרות שנים, יש לו ילדים מוצלחים ואפילו כמה נכדים קטנים וחמודים, זכה לפרנסה בשפע וכל טוב. ואז פתאום נכנסה לו שטות לראש, והיצר כאילו שולח אותו לחפש אישה אחרת.
ואז היצר מעלים את כל מה שיש לו, הוא מעלים את כל הנזק שעלול להיגרם, הוא רק מראה לו תאווה מול העיניים, תאווה חזקה ודמיונית של רגע אחד. ואז האדם חושב שהוא בוחר בזה, אבל זו לא בחירה אמתית. כיוון שאילו היה חושב בהיגיון, בוודאי שלא היה רוצה בזה.
אז אותו אדם הולך לאישה אחרת, ואז אשתו זורקת אותו מהבית בלי שקל, הילדים לא רוצים לדבר אתו, וכך פתאום הוא מבין שהוא איבד את כל מה שהיה לו. כעת הוא הולך לחיות חיי אומללות לשארית חייו. וכי יתכן הדבר שהוא באמת שמח כעת שבחר באותה בחירה? וכי אותה תאווה של רגע עדיפה על כל החיים הטובים שאיבד?
אדם שחושב לעומק על הדברים ועורך את השיקולים לא יכול להגיע לזה. רק מתוך היסח הדעת, מתוך חוסר מחשבה, מתוך שהיצר מעלים ומסתיר את הדברים, אפשר להגיע למקומות כאלו. וכך זה בכל חטא. שהיצר רוצה להפיל את האדם, אז הוא מראה לו דברים טובים וכאילו שהוא מרוויח, אבל האדם לא מבין כמה עמוק הוא נופל וכמה עצמה הוא מאבד.
לכן מוטל עלינו לשים על לבנו את הדברים ולנסות לברר את עומק העניין. להשקיע מחשבה ולראות לאן אנחנו מתקדמים. האם אנחנו בדרך הנכונה? האם המעשים שלנו מוליכים אותנו למקומות טובים?
גם אם לא נצליח להפסיק לחטוא, מכל מקום לפחות נשים לעצמנו נורת אזהרה, שלפחות נבין היכן אנו נמצאים כך שאולי לאט לאט בהמשך נוכל לכוון את עצמנו למקומות טובים יותר.
אדם בכלל לא מבין כמה הוא מפסיד. כמה נזק הוא מביא על עצמו. לכן ראוי לכולנו להתחיל לחקור. ובעזרת השם יתברך, כאשר ישנה השתדלות מלמטה, אז ממילא נותנים סיוע מלמעלה, ואז נזכה לסיעתא דשמייא עצומה ללכת בדרך הנכונה, להתקרב להשם יתברך ולזכות לשפע עצום ועצמות רוחניות אדירות.
תכנים נוספים דומים:
כתיבת תגובה