כוח הבחירה בטוב – פרשת בראשית
הדרך החזקה ביותר של היצר הרע להשפיע עלינו היא דרך היאוש. כאשר אדם מקבל חיזוקים חיוביים הוא מקבל כוח וחיות, אך כאשר הדבר הפוך והוא חושב לעצמו שאין לו סיכוי להצליח, אז הדרך לנפילה חס ושלום לא רחוקה כלל. כך היצר גורם לנו פעם אחר פעם להתייאש ולהבין שאין לנו סיכוי, ואז אנחנו בעצמנו עושים את כל העבודה בשבילו.
כל אחד יכול לראות שזה כך גם בחייו הפרטיים. הרי כולנו אוהבים לקבל מחמאות, ואם ישבחו אותנו ויאמרו לנו שאנו עושים דבר טוב כלשהו, זה רק ייתן לנו מרץ להמשיך לעשות זאת ולהשקיע בזה אפילו יותר. אם לעומת זאת ילעגו למה שאנו עושים, זה יוציא לנו את החשק מהעשייה ונרצה ללכת לישון בלי לעשות שום דבר.
ילד קטן יכול לעשות קשקוש מטופש, ואז אם ההורים יתלהבו וישמחו ויאמרו לו כמה שהוא מוכשר, אז אותו ילד ימשיך להשקיע בזה ובסופו של דבר יכול לצאת עם כישרון אדיר. אבל אם הם ידכאו אותו, יצחקו עליו ויאמרו לו שהוא כישלון ושהוא מצייר קשקושים, אז אותו ילד לא ירצה לצייר יותר. גם אם בפנים חבוי כישרון, הוא כלל לא ינצל אותו ולעולם לא יפתח אותו.
היצר הרע דואג להביא אותנו למצב הזה של ייאוש, כך שלא נהיה מודעים לכוחות הנפש שלנו ולא נזכה לנצל אותם. הוא משתמש בכל הכוח כדי לעשות זאת. הרי זה הנשק החזק ביותר שלו. כי אם היצר הרע מצליח לייאש מישהו, אז הוא לא צריך כלל להתאמץ לאחר מכן. אותו אדם מיואש מפסיק לקיים מצוות ונמשך לעשיית עבירות מעצמו גם בלי שהיצר הרע יתערב. היצר לא צריך לרדוף אחריו ולשכנע אותו לעשות עבירות, כי הייאוש מביא אותו לכך באופן אוטומטי.
כל אדם עובר לפעמים דברים לא נעימים בחייו. כל אדם נופל לפעמים בעבודת השם. לכל אדם יש עליות וירידות. אלא שבאותו רגע יש לו בחירה. הדבר הקל והנוח ביותר הוא להתייאש. לחשוב שאין סיכוי, לשכב לישון ולשמוע שירי דיכאון ללא כל עשייה ובלי שום תקווה. מכאן ועד לחטאים רציניים יותר שירחיקו את האדם מעבודת השם הדרך לא רחוקה כלל. אבל יש דרך אחרת, אותו אדם יכול להחליט לשלוט במצב ולבחור בטוב. גם אם הכל מראה שחור וגם אם אין סיכוי, האדם יכול לבחור לעבוד את השם מתוך אותו מקום צר וחשוך.
פרשת בראשית מתארת את מהלך העניינים שהביאו לחטא הגדול של קין. קין והבל מביאים מנחה אל השם יתברך, אלא שקין מביא את המנחה מהגרוע שבפרי האדמה, בעוד שהבל מביא את המנחה מהמשובח שבצאן. לכן השם מקבל את המנחה של הבל ולא מקבל את מנחתו של קין. ואז מגיעה הנפילה הגדולה, שקין הופך לעצוב ומיואש.
אלא שלמרות הכל, תמיד ישנה בחירה, וגם מתוך החושך אפשר לבחור לראות את האור. הקדוש ברוך הוא אומר את הדברים בצורה מפורשת לקין, ״אם תטיב שאת ואם לא תטיב לפתח חטאת רובץ״ (בראשית ד, ז׳). הרי קין יכול היה באותו רגע לקחת את עצמו בידיים ולהמשיך לעבוד את השם. אם הוא רוצה שהשם יקבל את מנחתו, הוא יכול לבדוק מה הבל אחיו עשה כדי שהמנחה תתקבל ולנסות לעשות כמוהו. אמנם הפעם הקדוש ברוך הוא לא שעה למנחתו, אך אם ייטיב דרכיו הוא יוכל לתת מנחה נוספת שתתקבל ברצון. אם רק יתגבר על הייאוש ויבחר בדרך הטובה הוא יוכל להגיע למקומות גבוהים ועצומים. אבל אם הוא לא ייטיב, אז לפתח חטאת רובץ והדרך לתחתית לא רחוקה.
לא חשוב מה היה ולא משנה לאן נפלנו. כל אדם נמצא במקום שנמצא וסוחב אחריו שק כבד של עבירות, חטאים, זיכרונות לא טובים ושלל דברים שמעציבים אותו מאוד. אלא שכעת יש בחירה. אפשר לבחור ליפול עוד יותר עמוק, או שאפשר פשוט להתמקד בעשיית טוב. אפשר להחליט ללכת בדרך טובה ולעבוד את השם יתברך מתוך המקום המיוחד שלנו.
אנשים חושבים שנקלעו למצב שהם נמצאים בו כאילו בטעות. שכל העולם אשם בכישלונות שלהם ושאין צדק בעולם. הם יכולים להמשיך לבכות במשך כל החיים שלהם, אבל זה לא יקדם אותם לשום מקום. לא משנה איך אדם הגיע למקום שאליו הגיע, מה שמשנה זה איך הוא ממשיך למקום טוב יותר. גם אם ההורים עשו את כל הטעויות, וגם אם כל החברים צוחקים, וגם אם הסביבה מדכאת ומנסה להכשיל, זה לא משנה. גם אם כולם יגידו שאנחנו לא מוצלחים וגם אם יכריחו אותנו להתייאש, תמיד יש לנו בחירה ואפשר ללכת נגד כל הסיכויים ונגד כל העולם.
ולפעמים אדם יכול לחשוב שבשבילו כבר הכל אבוד ושהוא כבר פספס את הרכבת. כי הוא יחשוב שאולי בדיוק באותו הרגע שלאחר הנפילה עוד יש סיכוי, אבל אם גם לאחר מכן יבחר בחירה לא טובה אז כבר לא תהיה תקומה חס ושלום. לפעמים אדם מגיע לנפילה כלשהי ואז מגיע רגע הבחירה אם להטיב דרכיו או לא, והוא בוחר לא להטיב. כך דבר גורר דבר, עבירה גוררת עבירה והוא בוחר שוב ושוב בחירות לא טובות שמורידות אותו מטה מטה, ואז פתאום הוא חושב על החיים שלו ובאמת רוצה להשתנות, אבל לאחר שירד למקום נמוך כל כך כבר נראה שבאמת אין סיכוי.
אבל הקדוש ברוך הוא ממשיך בפסוק ואומר לקין שגם אם לפתח חטאת רובץ ״ואליך תשוקתו ואתה תמשול בו״. ככל שהאדם נופל בעבודת השם התשוקה שלו לחטוא גדולה יותר, הוא נמשך לתאוות העולם והיצר הרע שולט עליו. אבל למרות הכל ״אתה תמשול בו״ כי יש כוח באדם למשול ביצרים ובתאוות ולנצח את היצר הרע. רק צריך להחליט בנחישות לבחור בטוב.
יוצא שלעולם אין ייאוש אמתי, ואם בכל זאת אנו מרגישים ייאוש, זה לא ייאוש שנובע מכוח המציאות אלא שאנחנו בוחרים להביא אותו. אדם יכול לבחור אם להתייאש או לחזק את התקווה. כי גם לאחר נפילה אפשר לקום ולחזור למוטב, לכן ״אם תטיב שאת״. וגם אם בחרנו שלא להטיב, אז אמנם נפלנו למקום נמוך יותר, אבל גם משם אפשר לצאת, ולכן ״אם לא תטיב לפתח חטאת רובץ ואליך תשוקתו ואתה תמשול בו״. תמיד אפשר למשול. בכל נקודה בחיים אדם יכול לקחת את עצמו בידיים ולבחור בטוב, וכך למשול ביצרים ובתאוות שהביא על עצמו מכוח הנפילה של העבר.
אדם שחוטא מכניס את עצמו לגלגל חוזר שקשה לצאת ממנו. אדם שלא מטיב נותן פתח ליצר ולחטאים ותאוות ולכן ״לפתח חטאת רובץ״. ואז התשוקה של האדם אל החטא גדולה יותר, וכך עבירה גוררת עבירה, כי אז קל יותר לחטוא, והחטא מביא פתח גדול יותר ליצרים ותאוות, וכך הגלגל ממשיך להסתובב מעצמו כמעט בלי שנתערב. הדבר דומה לכדור שלג שמתגלגל מראש ההר. בהתחלה הוא קטן, לא מזיק כל כך ובקלות אפשר לעצור אותו, אבל ככל שהוא מתדרדר למטה הוא הופך לגדול יותר, כבד יותר ומהיר יותר וכמעט שאי אפשר לעצור אותו מלהזיק.
אבל תמיד עלינו לזכור שתמיד אפשר לצאת מאותו גלגל מסתובב. גם כשנראה שכדור השלג הוא עצום בגודלו, מהיר וחזק, עם כל זה תמיד יש לנו אפשרות לעצור אותו אם נחליט למשול בו. זו עבודה לא קלה ודורשת מאמץ, אבל זה אפשרי. וזו הסיבה שאנו נמצאים פה בעולם, שהרי אילו הכל היה באמת אבוד, אז כבר לא היה טעם לכך שאנו פה. הסיבה היחידה שאנו נמצאים פה בעולם היא כדי להגיע לשליטה מתוך המקום שלנו כעת ולבחור את הבחירות הנכונות. השם יתברך מאמין בנו שנוכל לשנות את הדרך ולכן הוא משאיר אותנו כאן ולא מתייאש מאיתנו.
כל מה שצריך זה לקחת את המושכות לידיים ולהתחיל למשול. זו מלחמה לא פשוטה, אבל כל אחד יכול להילחם בה וכל אחד יכול לנצח. אנשים אוהבים לתת תירוצים ולומר שגם ככה הכל אבוד, גם ככה אין סיכוי, כבר שום דבר לא משנה ועוד משפטים שכביכול יאפשרו להם להמשיך לחיות בחטאים בלי נקיפות מצפון. אבל לכל יהודי יש את הכוח להתגבר ולבחור בטוב מכל מקום בו הוא נמצא.
אנשים מסתכלים על עצמם וחושבים שאצל כולם זה קל ורק אצלם המצב שונה. הם חושבים שלכולם יש יכולת, אבל אצלם זה כבר אבוד. אצל אחרים זה פשוט יותר, אבל אצלם זה מסובך. הם יסכימו שכל אדם בעולם יכול להשתנות, אבל רק שאצלם זה מורכב יותר. כאילו שהם הצליחו ״להפתיע״ את הקדוש ברוך הוא ולהגיע למקומות שהוא לא ציפה. שכאילו הם איזו טעות במערכת המורכבת הזו של האנושות. אלא שמובן שזה שטויות, שהרי הקדוש ברוך הוא ברא את התשובה לכולם, ואין מי שלא יכול או שמאוחר לו מדי. אדם שמאוחר לו מדי הוא אדם מת. אם הקדוש ברוך הוא נתן לאדם עוד דקה אחת לחיות, זה אומר שהוא עדיין לא התייאש ממנו ועדיין הכל אפשרי.
אנשים חושבים שהם מקרה אבוד. אם יציעו להם ללמוד תורה הם יסרבו כי הם מבינים שכבר לא ייצא מהם שום דבר. אדם חושב שאולי מהילדים יש סיכוי, אבל הוא עצמו כבר מקרה אבוד. הוא מבוגר מדי, טיפש מדי, בעל יצר חזק, חסרים לו כלים, עבר דברים קשים, נכנס לבוץ שאי אפשר לצאת ממנו ושלל תירוצים אחרים. אבל הכל זה עצה של היצר. כל אדם יכול לבחור בטוב ולעשות את רצון השם ברגע זה ממש. לא מחר או בעוד שנה, ולא הילדים או הנכדים, אלא כל אחד מאיתנו ברגע זה ממש.
אז לא משנה באיזה מצב האדם נמצא, לא משנה מה שעבר עליו ולא משנה שום דבר אחר, כל עוד האדם נושם לפחות עוד נשימה אחת, הוא יכול לבחור בטוב ויש לו אפשרות לתקן את כל החיים שלו ברגע. השם יתברך יזכה אותנו לבחור בטוב תמיד, אבל גם אם לפעמים נמעד ונבחר בחירות שאינן טובות שיביאו עלינו חטאים ותאוות, נזכור שאנו יכולים למשול ביצר ולחזור למוטב בכל רגע.
תכנים נוספים דומים:
כתיבת תגובה