הבו גודל לאלוקינו – ראש השנה ופרשת האזינו
בפרשת האזינו מופיע הפסוק "שם השם אקרא הבו גודל לאלוקינו" (דברים לב', פסוק ג'). לכאורה זה נשמע כמו דבר ממש לא הגיוני, ואם זה לא היה כתוב במפורש בתורה, אולי אפילו היינו חושבים שזה כפירה לומר את זה. מה זאת אומרת "הבו גודל לאלוקינו"? וכי אנחנו אלו שנותנים לו גדולה? מי אנחנו בכלל?! סתם אפסים שלא נחשבים לכלום ביחס לאינסוף העצום. איך יתכן שאנחנו הקטנים נוכל להשפיע ולתת גודל לאלוקים הכל יכול, האינסופי והבלתי מוגבל?
כך גם בספר תהלים אנו קוראים את הפסוק "תנו עוז לאלוקים" (תהלים סח', פסוק לה'). אבל איך אפשר לתת עוז לאלוקים? איך אנחנו המוגבלים והקטנים יכולים להשפיע?
אלא שצריך לדעת שלמרות שהשם יתברך בוודאי לא צריך אותנו ולא מושפע מאיתנו שהרי הוא מושלם ללא כל שינוי. בכל זאת, הוא ברא אותנו בצלמו כדמותו ונתן לנו את היכולת לברוא ולהשפיע. למרות שמצד האמת אין לו שום תלות, אבל דרך ההנהגה שלו בעולם היא כזו שמאפשרת לנו כביכול לנהל את העניינים. כל העולם נברא על מנת שנשפיע עליו.
כבר בבריאת האדם נאמר "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו", ולאחר מכן "בצלם אלוקים ברא אותו" (בראשית א', כו' – כז'). וברור לכולנו שאין צורה או דמות מסוימת לאלוקים, שהרי הוא אינסוף ולא מוגבל בדמות מסוימת. אם כן צריך להבין מה עניין הצלם? מה הכוונה שאלוקים ברא את האדם בצלמו כדמותו?
רבי חיים מוולוז'ין מאריך בעניין ה"צלם אלוקים" שבו נברא האדם בתחילת ספרו המופלא "נפש החיים". כמו שאלוקים הוא בעל כוח שמשפיע על כל העולמות וכולם תלויים בו, כך הוא ברא את האדם בצלמו כדמותו, כלומר הוא נתן לאדם כוח להיות סוג של שליט על עולמות עליונים ועצומים.
וכך אפשר לראות שהקדוש ברוך הוא שיתף את האדם הראשון במעשה בראשית. הוא נתן לו לקרוא לחיות בשמות וחיכה שהאדם יתפלל כדי שאז הגשם יוכל לרדת. שנתן לו להיות המשפיע על העולם.
כל התורה מבוססת על העניין הזה, שאנחנו פועלים בדרך התורה והמצוות ועל ידי כך מפעילים כוחות עליונים, מורידים שפע לעולם וכאילו נותנים "עוז" ו"גודל" לאלוקים. העולם מונהג בדרך של מידה כנגד מידה. כפי שאדם נוהג, כך נוהגים אתו מהשמיים. תחשוב טוב יהיה טוב. לפי מה שנפעל כאן למטה, כך נעורר דברים עצומים בשמיים ונוכל להוריד שפע עצום לעולם.
למרות שמצד עצמו אין לו צורך בנו, בכל זאת הוא ברא את העולם בצורה כזו שאנחנו אלו שניתן לעולמות העליונים את הכוח לפעול כביכול, כך שישפיעו בחזרה עלינו. מובן הדבר שאם הוא ירצה הוא יכול לשנות את כל ההנהגה ולהפוך את הטבע. אבל דרך ההנהגה הנוכחית היא כזו שבה אנחנו נותנים את הכוח ועל פי הכוח שאנחנו נותנים, אנו מקבלים את השפע לעולם.
מכאן כל עניני השכר והעונש שאנו מכירים: אם בחוקותיי תלכו, תקבלו טוב, אם לא אז תקבלו ההפך חס ושלום. אם שמוע תשמעו אל מצוותיי, תקבלו טוב, אם לא אז לא. משמעות הדבר היא שאם נמליך את השם עלינו וניתן לו את הכוח כביכול, אז אותו כוח יוכל להשפיע עלינו ולהוריד לנו את השפע שאנו צריכים. שהכול תלוי בנו.
צריך לדעת שכל יהודי נברא בצלם ועל כן יש בכל יהודי כוח לבנות או להחריב עולמות. כל מעשה, כל דיבור וכל מחשבה משפיעים בעצמה על עולמות עליונים. ומובא שם בנפש החיים שאסור ליהודי לחשוב שאין בכוח מעשיו השפלים לפעול שום ענין, כי בחטא קל הורסים הרבה יותר ממה שהחריבו נבוכדנצר וטיטוס שהחריבו את בית המקדש. כי הם החריבו רק למטה, אבל החטאים שלנו החריבו את בית המקדש של מעלה שגרם לחורבן מטה.
לכל אדם יש שאיפות. כל אחד רוצה להגיע להישגים בתחומים שונים. לכל אחד יש חלומות. כל אחד רוצה חיים טובים ומוצלחים. צריך לדעת שהמפתח לכל זה נמצא אצלנו. כל יהודי קובע כיצד ייראו העולמות העליונים ובהתאם לזה משפיע שפע לכל העולם, וכמובן גם לעצמו ולסובבים אותו. יהודי שעושה מעשה טוב, שמתגבר על היצר שלו אפילו באופן חד פעמי או שחושב מחשבה טובה, עושה דברים עצומים בשמיים בלי לדעת על כך. אחרי זמן מה פתאום מגיע לו ולסובבים אותו משהו טוב, ואף אחד לא מקשר וחושב על אותו מעשה או מחשבה.
עד היום אנחנו ניזונים בזכות עקדת יצחק שהביאה לנו שפע לדורות. בראש השנה וביום הכיפורים אנו מסתמכים על זה כדי לזכות ברחמיו של השם יתברך. מעשה של מישהו לפני אלפי שנים משפיע עד היום ומהווה חלק נכבד מחיינו.
כל התפילות של הסבים והסבתות שלנו משפיעות עלינו בלי שנרגיש. פתאום אדם לא מבין איך זה שהוא מקבל הארה רוחנית. פתאום מתחשק לאדם להתחזק ולהתקרב ליהדות. פתאום מגיע לאדם שפע שמשמח אותו. פתאום אדם זוכה להצלחה. אנשים לא מבינים מאיפה זה בא, אבל זה הכל קשור בעולמות העליונים.
כל תפילה שלנו, כל דיבור, כל מעשה וכל מחשבה, הכל משפיע וקובע כיצד ייראו חיינו. לפעמים אנשים אוהבים להתלונן ולהאשים אחרים בכל הנסיבות הסובבות אותם. אבל האמת היא שהם עצמם קובעים את אותם הנסיבות. כל יהודי משפיע וקובע כיצד ייראו חייו. כל יהודי נברא בצלם אלוקים ויש לו את הכוח לבנות או להחריב עולמות.
רוב האנשים חושבים לעצמם שישנם צדיקים גדולים שהם קובעים דברים מהותיים והאנשים הפשוטים הם כלל לא נחשבים, אבל הדבר לא נכון. אמנם ככל שהאדם מחובר יותר לקדוש ברוך הוא, כך הכוח שלו גדול יותר, אבל לכל יהודי יש כוח, גם אם זה היהודי הפשוט והשפל ביותר. כל יהודי הוא חלק אלוק ממעל.
אנשים חושבים שהם יכולים לנבל את הפה, לקלל, לראות מראות לא טובים, לחשוב מחשבות לא טובות וכו', וכאילו שהכול סתם בצחוק, בלי כוונה, שזה לא משפיע. הם רואים שכולם מסביבם עושים את זה וחושבים שהם הרי לא יותר טובים מכולם. אבל הם לא מעלים על הדעת כמה הם מזיקים לעצמם בכל פעולה כזו.
הם חושבים ששמירת העיניים או שמירת הלשון הן עבודות של צדיקים גמורים ולהם אין שום חלק בזה. הם חושבים שאף אחד לא רואה אותם וקורא את המחשבות שלהם כשהם חושבים על שטויות ודברים אסורים. אבל הם טועים בענק. כי לכל יהודי יש כוחות עצומים.
כל הצרות והייסורים שלנו נובעים מתוך הבחירות והפעולות שפעלנו. כך גם כל השפע והדברים הטובים שהגיעו אלינו. המוח שלנו הוא כמו מכונה ענקית מלאה בכפתורים שכפתור אחד מדליק את האור בחדר הסמוך, כפתור אחר מפעיל את המזגן וכפתור שלישי משגר טיל שעלול להחריב את העולם.
אם לא נלמד מה כל כפתור עושה ונזלזל בדברים, אנו עלולים לעשות דברים הרסניים שאולי כעת אנו לא רואים אותם, אבל בסופו של דבר הם ישפיעו. אם לעומת זאת נלמד ונפעל בצורה מחושבת ומודעת, נוכל להשפיע לנו שפע עצום ולקבל את כל מה שנרצה.
אנשים נוטים לזלזל בעצמם ולחשוב שאין להם שום השפעה. אבל בכל אחד ואחת מאיתנו יש פוטנציאל עצום לבנות או להחריב. כל מעשה נחקק ועושה רושם. כל מחשבה הופכת למציאות באופן מסוים. שום דבר לא נמחק. אמנם תמיד אפשר לעשות תשובה, אבל הדבר פשוט שתמיד ישנו רושם שנשאר. אנשים חושבים שהם יכולים להרשות לעצמם מדי פעם לעשות דברים לא טובים ואחר כך לשכוח מזה. אבל שום דבר לא נשכח.
אם יהודי פשוט יצליח להתגבר אפילו פעם אחת על היצר, הוא יעשה רעש גדול בשמיים וירעיד עולמות. אם נתרגל להכניס בתוך כל סדר היום העמוס שלנו מעט זמן של מחשבות טובות, כמה שאנחנו אוהבים את הקדוש ברוך הוא ומודים לו, נשפיע שפע גדול עלינו ועל כל הסובבים אותנו. אם כל יהודי ייקח את עצמו בידיים וינסה להשפיע לטוב בעולמות העליונים, אז נביא לכך שייבנה בית המקדש וכבר תגיע הגאולה השלמה שתגאל אותנו מכל צרותינו.
אסור לנו להמעיט בערכנו. אנחנו מייצגים מהות חשובה מאוד. גם אם מצד עצמנו נראה לנו שאנחנו סתם אפסים חסרי חשיבות והשפעה, ובטח שלא צדיקים גדולים, בכל אופן צריך להבין שאנחנו בני מלך. אנחנו הבנים של הקדוש ברוך הוא.
הנשמה שלנו היא אלוקית. יש לכל יהודי חיבור ישיר לקדוש ברוך הוא ללא כל מתווכים ובלי שום גבול. מכאן כל יהודי יוכל להבין את הערך העצום שלו וכמה חשוב לשמור על כל מה שיוצא ממנו, מחשבה, דיבור או מעשה. הכל נרשם ונחקק לעולם. כל דבר קטן משפיע לנצח נצחים.
בדיוק בתחילת השנה זה הזמן להיזכר בכל זה. להתחיל את כל השנה ברגל ימין. אנו יכולים לפעול כדי להשפיע ולשנות דברים בשמיים, לתת כוח לעולמות עליונים וכך לזכות לשפע עצום שירד אלינו.
בתפילות ראש השנה אנו מסתמכים על שלוש דרכים שיעזרו לנו לצאת זכאים בדין ולהשיג לעצמנו שפע וברכה שאותן אנו מזכירים בתפילת המוסף. הרי מצד עצמנו אין לנו סיכוי לצאת זכאים וכל מה שנשאר לנו זה לעורר את רחמיו בשלוש הדרכים הללו.
אחת הדרכים היא זיכרונות, ששם אנו מעלים את זכויות האבות הקדושים ומתוך שהשם יתברך זוכר את עקדת יצחק ומסירות הנפש של אבותינו, הוא מרחם עלינו. דרך נוספת היא השופרות, שהשופר מכניע את הלב ומביא את האדם לתשובה, ומתוך שאנו עושים תשובה השם יתברך מרחם עלינו.
אך לפני כל זה אנו משתמשים בדרך שנקראת מלכויות, ששם אנו ממליכים את השם יתברך עלינו. לכאורה נשאל מדוע צריך להמליך את השם יתברך? הרי הוא מולך עלינו בכל מקרה, אם נרצה בכך או לא. אלא שכאשר אנו אלו שממליכים אותו עלינו, אנו נותנים כביכול כוח שמשם נוכל לקבל שפע רב ונזכה להנהגה של רחמים במקום דין.
השופר עצמו בנוי בצורה מיוחדת שאנו תוקעים בצד הצר והקול יוצא מהצד הרחב והולך וגדל. רמז לפעולות הקטנות שאנו פועלים כאן בעולם הגשמי והמוגבל ומתוך אותן פעולות אנו משפיעים על עולמות עליונים ועצומים.
אדם רחוק מתורה ומצוות למשל שעובר ליד איזה דוכן של חב"ד ומחליט להשתכנע הפעם ולהניח תפילין לשלוש דקות, אחר כך ממשיך בסדר היום שלו ושוכח ממה שקרה. אבל הוא לא יודע שהשפיע על עולמות עליונים, ביטל גזרות קשות, הוריד שפע לעולם ועשה דברים עצומים ומיוחדים.
אנחנו רואים את העולם מנקודת המבט של היום לאחר כל מה שעברנו, לאחר הבחירות שעשינו ולאחר שהחיים הובילו אותנו למקום שאנו מכירים היום, ולכן הכל נראה כמובן מאליו. אבל מי יודע איפה היינו אילולא אותן בחירות? מי יודע כמה גזרות קשות התבטלו בזכות הבחירות הטובות, וכמה שפע עצום היינו יכולים לקבל אילולא הבחירות הלא טובות? מי יודע איך העולם היה נראה אילו אותו אדם לא היה משתכנע וממשיך בלי להניח תפילין באותו יום? מי יודע איך העולם היה נראה אילו אותו אדם היה מחליט להניח תפילין כל יום? אילו היינו בוחרים בחירות שונות, כל העולם היה נמצא כעת במקום שונה.
כל פעולה קטנה נראית לנו חסרת משמעות, אבל פועלת ועושה רעש גדול בשמיים. בין אם זה לטוב ובין אם להפך, דברים שעלולים להזיק וגזירות קשות שמגיעים בעקבות העבירות והריחוק. אנחנו לא רואים את הספרים שנפתחים, את המלאכים שמחכים לבצע את רצון השם, את בית הדין בשמיים שפוסק מה יהיה עלינו.
מי יודע כמה גזרות קשות נגזרו ובלי לשים לב ביטלנו אותן בזכות דברים קטנים וטובים שזכינו לעשות וכלל לא ייחסנו להם חשיבות? מי יודע כמה שפע היינו צריכים לקבל על פי חשבונות שמיים אבל אז כעסנו ועשינו עבירות שביטלו והרחיקו את כל אותו שפע מאיתנו, בלי שנהיה מודעים לכך בכלל?
תארו לכם שהיינו יודעים בראש השנה שעבר את כל מה שנגזר. היינו רואים את כל השנה הזו שחלפה ויודעים שאנחנו יכולים להשפיע. תארו לכם כמה גזירות היינו יכולים לבטל. כמה שפע היינו יכולים למשוך לעצמנו.
היינו מתפללים, עושים מצוות, לומדים תורה ועושים תשובה כדי להשפיע ולעורר רחמי שמיים כדי לבטל את ההרג של כל אותם שנהרגו השנה, היינו משפיעים כדי להטות את הזכויות לכל החולים והפצועים, היינו מעוררים רחמים כדי להביא לנו ולכל ישראל שפע, שמחה והצלחה בחיים. היינו עושים תשובה כמו משוגעים בלי לישון בלילה כדי לסדר לנו שנה מבורכת.
אבל אנחנו לא רואים את ההשפעה הישירה של המעשים, כי אם אנחנו לא יודעים שנגזרה חס ושלום גזרה לא טובה, אז אנחנו לא יודעים שאותו מעשה טוב שעשינו ביטל אותה ואנחנו ממשיכים כאילו הכל רגיל. אבל בכל רגע החשבונות של כל אדם בפרט ושל עם ישראל בכלל משתנים ומתעדכנים בהתאם למה שאנו משפיעים כלפי השמיים. אנחנו נותנים את הכוח בשמיים לכל מה שיורד אלינו לכאן.
כל יהודי צריך לדעת שיש בידו כוח עצום. כל יהודי צריך להבין שהוא מתעסק עם כפתורים של הכור הגרעיני השמור ביותר בעולם. כל מעשה משפיע ולכל דיבור ואפילו מחשבה יש השלכות עצומות שמי יודע לאן יגיעו. יש לכל יהודי פצצת אטום ביד שאיתה הוא יכול לפוצץ מכרות זהב ולגלות משאבים ושפע גדול באדמת כדור הארץ, או שחס ושלום הוא יכול להחריב עולמות ולהביא להרס עצום בעולם.
הכי קל לחשוב שאנחנו קטנים ולא משפיעים ואז לעשות מה שמתחשק בלי אחריות. אבל יש לנו אחריות עצומה בידיים שלנו. אסור לנו להיות שאננים. אסור להיכנס לעצבות, ייאוש ודיכאון. הכוח בידיים שלנו להמליך את הקדוש ברוך הוא עלינו, להביא גודל להשם יתברך ולהשפיע עלינו ועל כל העולם.
השם יזכה אותנו לפעול דברים טובים ולזכור את הכלל "שיוויתי השם לנגדי תמיד", כי בכל מקום שיהודי נמצא, השם יתברך נמצא מולו. נזכה לחשוב מחשבות טובות, לדבר דברים טובים ולעשות מעשים טובים שיביאו אותנו, את הסביבה שלנו ואת כל העולם למקום טוב יותר, עליון יותר וקרוב יותר אל השם יתברך.
תכנים נוספים דומים:
כתיבת תגובה