איך לקבל שפע ולהשיג את כל מה שאנו צריכים – פרשת וישלח
כל אדם רוצה לקבל שפע רב. כולנו רוצים שישלימו לנו את כל מחסורינו כך שלא יחסר לנו דבר. אבל צריך לדעת שהכול מתחיל מהגישה שלנו ומתוך מה שאנו מזמנים לחיינו. צריך להבין שבכוחו של כל אדם לבחור לקבל שפע עצום ולקבל את כל צרכו בצורה מושלמת.
הקדוש ברוך הוא חקק בעולם חוקי טבע רוחניים שיזמנו לאדם את כל צרכיו. משמיים משפיעים על האדם שפע רב שמספיק לכל מה שהאדם צריך, וכל מה שעליו לעשות זה רק לכוון עצמו כדי לקבל את השפע.
הבעיה העיקרית היא שרוב האנשים מזמנים לחייהם את הדברים הלא נכונים מתוך ראייה לא נכונה. רוב האנשים מנסים להשיג כמה שיותר שפע, מבלי להתייחס למה שהם צריכים. אנשים אוהבים להשיג כמה שיותר כסף, כמה שיותר רכוש, כמה שיותר דברים יקרים, כל זה מבלי לכוון למטרה מסוימת.
וכך כאשר מקבלים שפע רב בתחום מסוים, זה מביא לבלבולים רבים. שהאדם לא מכוון לקבל את השפע החיוני לו, כי הוא עסוק בדברים שהוא כלל לא צריך. הוא רואה אחרים שמנסים להשיג שפע מסוים ואז הוא גם מתאווה לו, מתחרה באחרים ומנסה להיות מוצלח יותר. וכך הוא משקיע יותר ויותר בדברים שכלל לא שייכים לו ואין לו שום צורך בהם, וכל זה מחסיר ממנו את מה שהוא באמת צריך, כי הוא כלל לא יודע שהוא צריך את זה והוא לא משקיע ומכוון עצמו כדי לקבל את זה.
צריך לדעת שהכסף והרכוש בעולם לא נגמרים לעולם, ולעולם לא נצליח להשיג מספיק. על זה אמרו חז”ל שאין אדם מת וחצי תאוותו בידו. גם לאחר שעבר מאה ועשרים שנה בעולם הזה, ואסף במשך כל הזמן הזה כל מה שהוא יכול, עדין זה לא יספיק לו למלא אפילו חצי מהתאווה שיש לו לצבור עוד. גם לאדם הכי עשיר בעולם שאין לו כלל מה לעשות עם כל הכסף שלו, בכל זאת יש לו תאווה להשיג עוד ועוד חתיכות נייר כדי לשמור בכספת שלו.
לפעמים אנחנו מנסים לחקות אחרים ולרצות דברים שאין לנו שום קשר אליהם, לפעמים אנחנו מנסים להתחרות ולהוכיח לכולם שאנחנו מוצלחים יותר מאחרים או עשירים יותר, לפעמים אנחנו מנסים להשתייך או לשמח את הסביבה ולפעמים אנחנו פשוט שוכחים להתחבר לעצמנו ולא יודעים אפילו מה אנחנו מנסים להשיג בחיים. כל זה מביא אותנו לרדיפה אחר כל תאוות העולם למרות שהן לא יתנו לנו דבר.
פרשת וישלח מתארת לנו את המפגש בין יעקב ועשו. עשו אומר ליעקב “יש לי רב” (בראשית לג’, ט’), אך יעקב נוקט בלשון שונה ואומר לעשו “יש לי כל”. וצריך לשאול, האם יעלה על דעתנו שהיה ליעקב הכל ממש? הרי ברור שהיו דברים רבים שלא היו ברשותו. אבל זה לא משנה, כיוון שהוא לא היה צריך אותם ולכן הם לא היו חסרים לו כלל.
ליעקב אבינו היו מטרות בחיים, ואת כל מה שדרוש לו להשיג את המטרות האלו היה לו. הוא התמקד במה שהוא צריך כדי להתקדם ולהצליח במטרות ולכן הצליח להשיג כל מה שהוא צריך. לא צריך שיהיה לנו הרבה כדי שיהיה לנו הכל. ומצד שני יכול להיות לנו הרבה יותר, אבל עדיין יהיה חסר לנו את מה שאנו באמת צריכים.
הדבר דומה לאדם שהגיע לארץ רחוקה ושוממה ששם יש שפע של זהב ואבנים טובות. מרוב השפע, הכל זרוק על הרצפה ברחובות. ואז אותו אדם שרואה את כל השפע העצום מחליט להשתקע שם, שכן הוא יהיה שם העשיר הגדול ביותר בעולם. אבל עד מהרה הוא מגלה שאין שם אנשים, אין מזון ואין את כל מה שהוא צריך למחייתו. אז כיצד יעזור לו כל העושר הרב?
צריך לדעת שהעושר עצמו הוא חסר משמעות לחלוטין. כל העניין שלו הוא שאנו יכולים להשיג את הצרכים שלנו בעזרתו. שדרך העושר אפשר לקנות מזון, בגדים, מקום מגורים ואת שאר כל הדברים שנצרכים לנו. דרכו של יעקב אבינו הייתה להתמקד במה שהוא צריך, ולכן היה לו כל. אבל דרכו של עשו הייתה להשיג כמה שיותר בלי לייחס חשיבות למטרות או לצרכים שלו, ולכן היה לו רב, אבל זה עדיין לא כיסה לו את החוסרים.
רוב העולם מעדיף את דרכו של עשו. הוא מחפש להשיג הרבה, גם אם זה כלל לא שייך לו. אדם שמנסה להשיג כמה שיותר כסף יכול להשיג הרבה יותר ממה שיש לאחרים, אבל בכל זאת הוא יהיה אומלל יותר מאותם אנשים, כי תמיד יהיה חסר לו עוד כסף ואף פעם לא יגיע לסיפוק. אבל אם אותו אדם יתמקד במטרות שלו ויבחן את מה שהוא צריך כדי להיות מאושר וכדי להשיג את הדברים הנחוצים לו, אז בוודאי שהוא יוכל להשיג את הכסף והשפע הדרוש לו ואז הוא יבין שיש לו את כל מה שהוא צריך.
חז”ל לימדו אותנו שהעשיר הוא זה ששמח בחלקו. והרבה אנשים מפרשים את הדברים לא נכון וחושבים שאדם צריך להיות אומלל ולהסתפק במועט. כאילו לאלץ את עצמו להיות שמח מתוך האומללות והעניות שלו. צריך לדעת שאין שום מצווה להיות אומלל ולהפך, הקדוש ברוך הוא רוצה שנהיה שמחים ומאושרים ושיהיה לנו שפע כמו לבני מלכים. בכל התפילות אנו מתפללים להורדת שפע. אלא שצריך לכוון לאותו שפע שנצרך לנו, שיש לנו בו תועלת, ולא סתם לשפע שיהיה לנו על הנייר בלי שנשתמש בו כלל.
ברגע שאדם שמח מתוך הדברים שיש לו והוא מנצל אותם לתועלת, השם יתברך ישפיע לו עוד שפע רב שיעזור לו ויקדם אותו. כשאדם עושה את הצעד הראשון כדי להגיע למטרה מסוימת, מהשמיים מסייעים לו כדי שיגשים את המטרה. ברגע שאדם מתמקד בחלק שלו ולא פוזל לחלקים של האחרים, לא עורך השוואות ולא דואג אם הוא יוצא “פרייר” אלא משקיע בחלק שלו ומתמקד בו, אז הוא הופך לעשיר שמשיג הכל. לא שהוא סתם ‘עובד על עצמו’ שכאילו הוא עשיר, אלא שמהשמיים מסייעים לו להשיג את הדברים שהוא צריך וכך הוא באמת הופך לעשיר כי יש לו את כל מה שנחוץ לו.
רוב האנשים לא שמחים בחלק שלהם. השם יתברך נתן להם כישרונות מיוחדים, שפע בתחום מסוים, ברכה ששורה מכיוון כלשהו, אבל הם מסתכלים על אחרים ורוצים להיות כמוהם. הם יכולים להיות עשירים ומבורכים בתחום שלהם, אבל הם זונחים את הכישרונות המיוחדים כדי להפוך להיות כמו כולם. הם עוזבים את השפע בתחום שלהם כדי להתעסק עם תחומים שנחשבים למכובדים יותר או שמכניסים משכורת גבוהה יותר. הם מתרחקים מהברכה המיוחדת בשבילם כדי לנסות לקבל ברכה שכלל לא מתאימה להם. אדם ששמח בחלקו הוא לא אדם מתפשר וחסר שאיפות, אלא להפך, הוא אדם שמנצל את המתנות שהשם יתברך נתן לו ומגיע איתם לפסגה.
לפעמים אנחנו רואים אנשים מצליחים בתחום מסוים ואז אנחנו חשים צורך לשלוח ידינו לאותו תחום. לפעמים אנחנו רואים את כולם מסביב יוצאים לטיולים ונהנים ואז גם אנחנו רוצים. לפעמים אנחנו שמים לב שאחרים עושים דברים שאין ביכולתנו ואז הקנאה משתלטת עלינו. לכל אחד מהמכרים שלנו יש רכוש שונה, אבל אנחנו מסתכלים על כולם ורוצים את מה שיש לכולם ביחד. אם חסר לנו משהו קטן שיש לאחר אנו הופכים ללא רגועים. צריך להבין שכל זה מגיע מהשורש של עשו שיש לו רב.
אדם לא צריך הרבה כדי להיות מאושר, הוא צריך להיות ממוקד. העולם מסביב מכיל אינסוף פרטים שכלל לא נחוצים לנו ואין לנו שום אפשרות להשקיע בכולם. כאשר אנו משקיעים בדבר מסוים, אנו מזניחים דבר אחר. אם נשקיע בדברים שלא שייכים לנו, אז נזניח את הדברים שכן שייכים ונתרחק מהשלמות שלנו. אדם שיש לו הרבה הוא אומלל, כי מרבה נכסים מרבה דאגה. אנחנו צריכים לבדוק מה נחוץ לנו ולהתמקד בהשגת המטרות שיועילו לנו באמת.
היום עם כלי התקשורת שנמצאים בכל מקום ועם התקדמות העולם, אדם ממוצע צריך הרבה יותר ממה שהיה צריך פעם כדי להיות בשיא האושר. כי היום יש לנו תאוות חדשות ודברים דמיוניים שפעם כלל לא היו. היום גם הכל נגיש ואפשר לראות את כל ההמצאות החדשות בכל מקום כך שאין לנו כמעט אפשרות להתחמק מזה ולומר שאנחנו לא צריכים את זה. וכך יוצא שכל דבר שהאדם נתקל בו נראה כדבר הכרחי, למרות שהוא לא צריך אותו כלל.
אנשים חושבים שהקדמה חוסכת לנו זמן ומביאה לנו אושר ושמחה, אבל זה בדיוק להפך. פעם היו לוקחים יום שלם לכביסה, יום שלם לקניות בעיר אחרת, כמה ימים לביקור אצל הדודה שגרה רחוק, חודש שלם להפלגה כשצריך וכו’. אבל עם כל זה, היה להם הרבה יותר זמן פנוי משיש לנו. היום יש לנו הכל נגיש עם רכבים צמודים ומחשבים ניידים, אבל אנחנו עם הרבה יותר דאגות וחסרונות.
מהבוקר עד הערב בעבודה, כל הזמן בלחץ, מחכים המון בתור, כל יומיים במוסך, ארנונה, חשמל, גז, טלפון, מסים ושאר צרות וכך עוד המון דאגות חדשות שפעם כלל לא היו. עד שלאדם יש קצת זמן פנוי, הוא נזרק מול המסך באפיסת כוחות או שוקע במכשירים הניידים השונים בלי כוח לשום דבר. הוא בקושי מכיר את הילדים שלו וכבר מזמן שכח את כל התחביבים והרצונות שלו. לאדם כזה יש הרבה, אבל אין לו כלום.
לכל אדם יש בבית חפצים רבים שמאוחסנים אצלו ואין לו כלל צורך בהם. כל מיני סירים חשמליים שקיבל לחתונה, מכונות קפה שהוא לא יודע איך להפעיל, ועוד דברים רבים חסרי תועלת עבורו. אדם קונה דברים רבים, כלים ועזרים, משתמש בהם אולי כמה פעמים בודדות ואז מאחסן אותם בלי להשתמש בהם כלל.
הוא ראה את השכן שלו עושה פרגולה, אז הוא מרגיש שגם הוא חייב, למרות שהוא כלל לא צריך את זה. הוא ממש אוהב מוזיקה, אז הוא קנה פסנתר וגיטרה שמעלים אבק, למרות שהוא כלל לא יודע לנגן ואין לו אפילו זמן ללמוד. וכך הוא צובר עוד ועוד דברים שכלל לא שייכים לו, ללא שום תועלת.
וכדי לממן את הכל ועוד לצבור חסכונות שיהיה גם לילדים, הוא מוצא איזו עבודה מכובדת שהוא כלל לא מתחבר אליה, שמכניסה אותו ללחצים ודורשת ממנו הרבה מעבר למה שהוא מסוגל. אבל הוא מחדיר לעצמו שזו פרנסה והוא מוכרח לעשות את זה. ואז הוא עובד ועובד, צובר וצובר, חשבון הבנק מתנפח, הבית מתמלא, אבל את המטרות האמתיות שלו הוא רחוק מלהשיג.
כי אותו אדם חולם על חיי משפחה, אבל בפועל הוא רואה את הילדים שלו רק בסופי שבוע, וגם אז הוא מצוברח ולחוץ מההספקים שמוטלים עליו בעבודה. הוא אוהב לטייל בגינה שלו, אבל בפועל הגנן שהוא שכר עושה את זה בזמן שהוא מנסה לסדר את החשבונות והטרדות השונות. הוא מעמיס על עצמו עוד ועוד ולא מצליח ליהנות מהפשטות של הדברים. במקום להתחבר למקום המיוחד שלו ולשמוח ממנו, הוא מתחבר למקומות אחרים ותמיד מרגיש חוסר.
אנחנו צריכים לנסות כמה שיותר להגיע למקום של יעקב אבינו ולהשיג את הכל. גם מעט יכול להיות כל מה שאנו צריכים, רק שאותו מעט צריך להיות איכותי. לא מה שראינו אצל אחרים, אלא הדברים שקשורים לשורש נשמתנו.
כל אדם צריך להתבונן בתוכו ולבדוק מה המטרות שלו בחיים. להיות אמתי עם עצמו ולנסות לחקור לאן בכלל הוא מנסה להגיע. האם הטיול לתאילנד באמת יסדר לנו את החיים? האם מסך ענקי חדש באמת יסייע לנו לממש את המטרות? האם רכב ספורט יהפוך אותנו למאושרים יותר?
אם אנו מנסים להשיג שפע, צריך לדעת תחילה שהשפע הזה באמת נחוץ לנו, שלא נתייגע לחינם מבלי להשיג מכך שום דבר. משפחות רבות מרוויחות משכורות גבוהות, אבל מבזבזות את הכל על שטויות והבלים בצורה לא ממוקדת, ואז לדברים שבאמת חשובים כבר לא נשאר.
והדבר ברור שכדי להגיע לתכלית האמתית, האדם מוכרח להיות מחובר לתורה הקדושה. אלא שאנשים רבים יסרבו ללכת לשיעור תורה משום שהם עסוקים מאוד. מרוב שהם עסוקים בדברים שאין להם כלל שייכות אליהם, אז אין להם פנאי לדברים שהם העיקר. הם מבזבזים כל כך הרבה זמן על הבלים חולפים ואז כשיש להם הזדמנות להשקיע במהות החיים ובחיי הנצח שלהם, אז הם עייפים ועסוקים מדי. צריך להבין שמה שבאמת חשוב זה להתמקד ולהשקיע במקומות הנכונים, ואז נוכל לגלות שאנו מקבלים מהשם יתברך את כל מה שאנחנו צריכים.
כל אדם נברא עם ייעוד מסוים שלשמו נברא עם תכונות אופי מסוימות, כישרונות ונטיות. אדם שאוהב טבע למשל ירצה לצאת לטיולים ולגדל גינה בביתו, אבל אדם אחר לא צריך את זה. אדם שאוהב אמנות צריך להשקיע בזה ולראות כיצד הוא מקדש שם שמיים עם זה, אבל אדם אחר לא צריך להשקיע בדברים כאלו. אדם שצריך ציוד מסוים כדי לממש את הכישרון שלו בוודאי צריך לרכוש אותו. אבל ברגע שהוא רוכש דברים שראה בחלונות ראווה או אצל החברים שלו, הוא כבר מבזבז את המשאבים שניתנו לו לחינם במקום להשקיע במקום המיוחד שלו.
אדם שממקד את עצמו יכול להשיג את כל מה שהוא צריך. הקדוש ברוך הוא נותן לכל אחד את כל צרכו. רק צריך לקחת את הדברים ולנצל אותם. לא לפזול למקומות אחרים שלא שייכים לנו. לא לנסות להשיג שפע נוסף מבלי להשתמש במה שכבר יש לנו. רק צריך להתמקד ואז השם יתברך ישפיע עלינו עוד ועוד. השם יתברך יזכה אותנו להתמקד במטרות טובות, לקבל את השפע הנחוץ לנו ולהאיר את כל העולם באמצעותו.
כתיבת תגובה