לחכות לעלות השחר – פרשת וישלח
יעקב אבינו נותר לבדו ואז "ויאבק איש עמו עד עלות השחר" (בראשית לב, פסוק כה). במשך כל הלילה יעקב נאבק עם איש שמתגלה כמלאך. רבותינו פרשו שהוא היה שרו של עשו שבא להילחם עם יעקב. אלא שמפתיע מאוד שכאשר עולה השחר אותו מלאך מברך את יעקב.
ולכאורה שום דבר מהותי לא התחדש ברגעים הללו שהביאו את התפנית, שרגע אחד לפני עלות השחר אותו מלאך נלחם ביעקב ורצה לחסל אותו, וברגע שלאחר מכן הוא ברך אותו. בלי שום התרעה מוקדמת פתאום הכל השתנה. זה מדהים איך שברגע אחד כל התפיסה מתהפכת בלי שום גורם נראה לעין.
וצריך לדעת שכל החיים שלנו בנויים על אותו מאבק. שהחיים שלנו הם בחינת לילה, שאנחנו נמצאים לבדנו באפלה, לא יודעים מי נגד מי, לא רואים את התמונה הגדולה, ורק מרגישים שנלחמים בנו. יצרים, ניסיונות וקשיים רבים פוקדים אותנו, ואנחנו מנסים בכל תוקף להחזיק מעמד כדי להצליח לשרוד.
ואולי מתוך אותו מאבק שהתנהל בין יעקב אבינו לאותו מלאך, נוכל ללמוד על אותם מאבקים אישיים שאנו מנהלים בעצמנו. שדרך אותם פרטים שהתורה מגלה לנו, נוכל ללמוד כיצד לשמור על עצמנו, כיצד להילחם ובעיקר באילו תחבולות נוכל להשתמש כדי לנצח.
מול מי אנחנו נלחמים?
ראשית כל עלינו להבין מול מי בכלל אנחנו נלחמים. לפעמים אנחנו מרגישים מאוימים, כאילו שכולם נגדנו ורוצים ברעתנו. לפעמים נראה שמשמיים כאילו החליטו חס ושלום שלא יהיה לנו טוב. לפעמים היצרים הפנימיים תוקפים אותנו ואנחנו מרגישים שאנו נלחמים בעצמנו. כל זה מביא לבלבול גדול ולחוסר ידיעה באותה מלחמה.
אלא שמתוך המאבק של יעקב נוכל להבין, שאותו אחד שנלחם בנו, הוא לא דבר רע ממש במהותו, והוא גם לא רוצה ברעתנו. הוא פשוט שליח שמבצע את שליחותו ובא לתת לנו התנגדות כך שנוכל להתחזק ולגלות את הכוחות החבויים בנו. כמו משקולות כבדות שאדם מרים כדי לחזק את עצמו. אמנם הוא סובל וזה קשה, אבל הוא רוצה בזה כדי להתחזק.
מלאך הוא בסך הכל שליח. לפעמים אנו טועים בתפיסה וחושבים שלמלאכים כוחות אדירים משלהם, אך צריך להבין שהכול בא בתור שליחות בלבד וכל הכוחות שלהם מופעלים על ידי השם יתברך. זה כולל את כל המלאכים וכל הכוחות הקיימים, גם מלאך המוות, יצר הרע, כוחות טומאה וכל כוח אחר שקיים בעולם. כולם עושים את רצונו של הקדוש ברוך הוא, על אף שלפעמים זה נראה לנו שכולם פועלים נגדנו.
אז גם אם נראה לנו שיש רע בעולם, זה רק בגלל שאנו מסתכלים על הדברים מתוך החשיכה בה אנו נמצאים. מתוך חושך וצמצום לא רואים את כל הפרטים ומקבלים מידע כוזב, ולכן העולם הזה הוא עולם השקר. אבל ברגע שיעלה השחר ויהיה אור, נוכל לראות שהכול מתנהל כמו שצריך. נוכל להבין שכל אחד מבצע את תפקידו והכל פועל למטרה טובה. לכן אמרו חז"ל שלעתיד לבוא אדם יברך על הרעה כשם שמברך על הטובה. כי יראה שאותו רע, הוא בעצם טוב בתחפושת.
אותו שר בשמיים שנלחם עם יעקב אבינו לא באמת רצה ברעתו. הוא נלחם ביעקב כי זה התפקיד שלו. זו השליחות שלו כעת כדי שיעקב אבינו יתעלה מתוך אותו מאבק. אך כל זה קורה רק בחשכה, כאשר אנו לא רואים היטב את התמונה הגדולה והכל נראה חשוך ומסובך. אבל כאשר עולה השחר ניתן לראות בבירור שאותו "איש" שנאבק איתנו הוא לא יותר משליח של הקדוש ברוך הוא שבא לסייע לנו להתעלות בעבודת השם שלנו דרכו.
ואז אנחנו מגלים למפרע שהוא בסך הכל רצה לנסות אותנו במשך כל הזמן הזה, וכעת כשהכול גלוי הוא מברך אותנו. הדבר דומה להורים שמעמידים פני כועסים ולבסוף אנחנו מבינים שכל מה שהם עשו היה מתוך אהבה אלינו. או לרב קשוח שמעניש את התלמידים כדי שיצמחו ויתעלו. כך כל ניסיונות החיים שלנו, לפעמים אמנם הם נראים כרעים, אך לבסוף אפשר להבין שהכול היה הצגה וכל אותם ניסיונות באו לעזור לנו.
גם הרע הוא טוב
כל אדם יכול להסתכל על חייו ולראות דברים שקרו לו בעבר שבאותה תקופה היו נראים כשחורים, עצומים ובלתי ניתנים להתמודדות, אבל היום כשאנו מסתכלים עליהם הכל מתבהר. דברים שהיו מכשולים גדולים מתגלים ככאלו שנתנו לנו דחיפה להצלחה מרובה יותר. דברים שגרמו לנו הרבה עצב או פחד נראים לנו היום כדברים מובנים יותר שהביאו תועלת.
צריך להבין שבצורה דומה גם הדברים שנראים לנו כחשוכים היום, בסופו של דבר יתגלו כטובים ומועילים. גם אם כרגע אנחנו לא מצליחים למצוא בזה טיפת טוב, זה רק בגלל שאנחנו נמצאים בחושך ועדין לא עלה השחר.
הדבר דומה לניתוח קשה שמציל חיים. שבאותו רגע זה כואב ולא נעים, אבל לאחר זמן מסתכלים לאחור ושמחים בקבלת ההחלטה, כי יודעים שזה מה שהציל. וכך הדבר בכל התקדמות בחיים, שתינוק שנולד צריך לעבור דברים מפרכים כדי להתמודד עם העולם, ולאט לאט הוא מתבגר ומתוך החוויות, היצרים והניסיונות הוא לאט לאט עושה ויתורים על הנוחות שלו כדי להתאמץ ולהתקדם למקום טוב יותר.
וכאן נמצא הסוד הגדול של העניין הלא מובן לכאורה בחזרה בתשובה מאהבה, שאז כל העבירות נהפכות לזכויות. שאפשר להבין אם העבירות נמחקות, אבל איך יתכן שהעבירות עצמן הופכות לזכויות? איך יתכן שדווקא אלו שחטאו יותר יזכו ליותר זכויות מאותן עבירות שעשו?
אבל כעת הדבר מובן יותר. כי כאשר אדם חוזר בתשובה בצורה אמתית ומכל הלב, הוא משנה את זווית הראייה מאותה נקודה חשוכה בה חי לפני כן. הוא מדליק את האור בעולם החשוך שמסביבו. הוא יוצא מהחושך שהיה בו ומקבל משמעות לחייו. הוא מתקרב עוד ועוד לאור הגדול של השם יתברך. מכאן ברור שגם הדברים הגרועים ביותר שעשה, יתגלו לו כדברים מועילים וטובים ויהפכו לזכויות.
כי כל העבירות של האדם הן הניסיונות שהביאו אותו בסופו של דבר לעשות תשובה ולהגיע למעלה שבה הוא נמצא כעת. כל עבירה ענקית שאותו אדם עשה נתנה לו קרש קפיצה כדי להגיע לעשות תשובה שלמה מאהבה. לכן הכל זה כמו זכויות. אבל כל זה כמובן רק בתשובה מאהבה, שמגיעה מכל הלב, מתוך חרטה גמורה ומתוך רצון עז לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא. ברור שאדם שיעשה חטאים בכוונה כדי לעשות עליהם תשובה לאחר מכן לא יוכל להגיע למעלה כזו, ואדרבה, הוא יעשה לעצמו קלקול גדול.
כך פועל גם היצר הרע. הוא בא כדי להחטיא אותנו, אחר כך עולה לקטרג עלינו בשמיים ואז מביא עלינו חס ושלום דינים קשים. אבל כל זה רק בתור שליחות. בסופו של דבר כל ההישגים הרוחניים של האדם נובעים אך ורק מתוך היצר הרע שהיה לו. שהרי ללא יצר הרע, אין לאדם שום ניסיון ואין לו אפשרות לצמוח. רק מתוך התמודדות והתגברות על היצר הוא מצליח להתקדם ולהגיע להישגים.
השם ברא את היצר הרע לתועלת והוא ברא לו גם תורה בתור תבלין. הוא לא רוצה שנחסל את היצר הרע, אלא הוא רוצה שנטבל אותו היטב ונהפוך אותו למעדן. כאשר משה רבינו עלה לשמיים כדי לקבל את התורה, כל המלאכים נתנו לו מתנות, ואפילו מלאך המוות נתן לו מתנה (את סוד הקטורת). יוצא שאפילו מלאך המוות הוא לא באמת רע. הוא פשוט עושה את שליחותו בעולם.
כיצד לנצח במלחמה
ולאחר שאנו מבינים שגם הרע הוא טוב, מכל מקום אנו מחפשים עצה כיצד לנצח את אותו הרע ואיך נוכל להכריע את המערכה. אבל האמת היא שאנחנו בכלל לא צריכים לנצח. כל מה שצריך הוא פשוט להחזיק חזק ולחכות לעלות השחר.
החיים שלנו מלאים בניסיונות. כל כך הרבה דברים מתישים ומייאשים שנראה שאי אפשר להתמודד איתם. כל כך הרבה צרות וייסורים שמוציאים לנו את כל הכוחות ומביאים אותנו לחשוב שיש חס ושלום כוחות לא טובים בעולם. כל החיים שלנו הם כמו אותו לילה שעבר יעקב אבינו. אנו נמצאים יום יום במאבק מתמיד כדי להתמודד עם הכל ונראה שאין לנו סיכוי לנצח.
אבל העניין הוא שאנחנו כלל לא צריכים לנצח אף אחד. כי ברגע שאנו פוקחים את העיניים, כל החושך נעלם ואנו מבינים שכל אותם ניסיונות קשים כלל לא קיימים במציאות. רק חשבנו שיש קשיים ומכשולים בגלל שהיינו בחושך, אבל כאשר עולה השחר אנו מבינים שהם מעולם לא היו. לא צריך לנצח אף אחד כי אף אחד בכלל לא נלחם איתנו. רק צריך להחזיק חזק באמונה עד שנצליח לפקוח את העיניים בעצמנו או עד שיעלה השחר ואז כל הרע יעלם.
ואלו שתי האפשרויות של הגאולה הקרובה לבוא, "בעתה" או "אחישנה”. שאדם יכול להתחזק באמונה ולהתעצם ממש עד שהוא יצליח להדליק את כל האורות וכך יביא לגילוי השכינה הקדושה. ומכל מקום אם לא נצליח לעשות את זה, אז יש את האפשרות השנייה שבה נחזיק חזק בתורה וברוחניות בלי לעזוב, עד שיגיע הזמן הראוי. רק צריך להחזיק מעמד עד שיעלה השחר, ואז ממילא כל מי שהצליח לשמור על עצמו ייגאל.
אנחנו מאמינים בני מאמינים, ויודעים היטב על פי כל הסימנים שאנו כבר נמצאים בסוף החשיכה ממש לפני עלות השחר. כולם כבר מבינים שהגאולה קרובה ביותר. בעוד רגע יגיע האור הגדול שיפקח את עינינו ונוכל לראות בבירור שכל ניסיונות החיים, כל המכשולים וכל הרע, בעצם אף פעם לא היו קיימים. רק חשבנו שהם קיימים מתוך החשכה שהיינו בה, אך באור יום ניתן לראות בבירור שהכול לתועלת והכל מסתדר מצוין.
ממש בעוד רגע תגיע הגאולה ונראה איך שכל השונאים שלנו באים לברך אותנו. נזכה לראות פני משיח ולהבין שבכל הזמן הזה הכל היה לא יותר מהצגה לכבודנו. נראה את בית המקדש השלישי ונוכל להרכיב את הפזל הגדול שמסדר את כל מה שחשבנו שהיה מפוזר.
אבל כל זה בתנאי שהצלחנו להחזיק מעמד, כי רגע לפני עלות השחר המלחמה היא הקשה ביותר, שהחושך גובר ואנחנו כבר עייפים, וכך עלולים חס ושלום ליפול ולא להגיע לאותו מעמד. אבל אם נצליח לשמור על עצמנו בדרך הקדושה, לשמור על האמונה, על הקרבה להשם, אז פתאום ברגע אחד נוכל לצאת מאפלה לאורה.
אמנם זה נראה לנו כעת שיש לנו כל כך הרבה עניינים לא סגורים לטפל בהם ושיש לנו עוד דרך ארוכה לעבור עד לגאולה. אבל כדי להיגאל אנו לא צריכים לסיים את כל המטלות שלנו, לא צריכים לנצח שום דבר או שכל העולם יהיו צדיקים גמורים, אלא כמו בגאולה הראשונה ממצרים כל מה שצריך הוא להחזיק מעמד. לשמור על האמונה ולהתקרב עוד ועוד לקדוש ברוך הוא.
פתאום מתוך כל הסבל והצרות בשנייה אחת עולה לו השחר ואז בלי שום הכנה מוקדמת מגיעה לה הגאולה, פשוט כי הגיע הזמן. פתאום כל החושך נעלם ועולה לו השחר ברגע. מתוך המקום החשוך ביותר שנראה ללא מוצא וללא שום תקווה, ברגע אחד רואים ישועות מפתיעות שמאירות את דרכנו. שהשם יתברך יזכה אותנו להגיע לעלות השחר מהרה, יאיר את עינינו וישים קץ לכל צרותינו.
תכנים נוספים דומים:
כתיבת תגובה