כלים גשמיים להמראה רוחנית – פרשת חוקת
לאחר שהקדוש ברוך הוא שולח בעם את הנחשים השרפים, משה רבינו מתפלל אליו והשם נותן לו עצה להחיות את הנשוכים. משה רבינו עושה נחש נחושת ושם אותו על נס וכל מי שמביט אליו לאחר שננשך נשאר חי.
במסכת ראש השנה כט. שואלים על זה האם הנחש ממית או מחיה? ומתרצים שכאשר מביטים אל הנחש שנמצא גבוה למעלה משעבדים לבם לאביהם שבשמיים. יוצא שכל מי שמביט למעלה ומבין שהשם הוא זה שמרפא ניצל.
אבל אם זה כך אז צריך לשאול, מדוע שמשה לא יאמר לעם ישראל פשוט להביט למעלה גם בלי נחש הנחושת? מדוע הוא לא אומר לעם בפשטות להאמין שהשם ירפא אותם? למה צריך לעשות נחש נחושת כדי שיסתכלו למעלה?
לכאורה יש הרבה דברים תמוהים ביהדות. שהרי כל מהות היהדות היא להגיע לאמונה ורוחניות, אז מדוע לא להתמקד בזה בלי כל הדברים מסביב? בשביל מה צריך תרי״ג מצוות? בשביל מה צריך ללמוד תורה? בשביל מה צריך להתפלל? הרי אפשר במקום זה לנסות לעבוד על המידות ולחזק את האמונה ולחסוך את כל הפרטים הלא נחוצים מסביב. אך האמת היא שבלעדי כל הדברים האלו, אין לנו כלים כדי להגיע לאותן אמונה ורוחניות שאנו שואפים אליהן.
לאדם באופן טבעי אין בדרך כלל קשר ישיר לרוחניות באופן מודע. הנשמה האלוקית מתלבשת בתוך גוף ואז יש חומריות שמגבילה ועוצרת אותה מלהתקשר לעולמות עליונים. כדי להגיע לקשר הזה אנו צריכים לזכך את עצמנו. רק בעזרת הכלים הגשמיים שעומדים לרשותנו אנו יכולים להתעלות ברוחניות.
הדבר דומה לאדם שעושה הרבה מבחנים מאתגרים ולאט לאט מפתח את מנת המשכל שלו. אז נאמר לאותו אדם שיפתח את מנת המשכל שלו גם ללא אותם מבחנים, שיאמץ את השכל בלי שיביאו לו תרגילים. אבל הדבר ברור שאם אין את הכלים שעוזרים, את המבחנים ואת התרגילים שגורמים לו לאמץ את שכלו, אז אמנם אנחנו יכולים לומר לו סתם לאמץ את השכל, אבל אלו דיבורים בעלמא, שהרי אין לו מושג איך לעשות את זה. כך צריך להבין שללא הכלים הגשמיים אין לנו את הפתח כדי לתקשר עם הרוחניות.
אם נבוא למישהו שלא מכיר כלל את המספרים ונספר לו על המושג המתמטי המכונה "אינסוף", הוא בוודאי יתקשה להבין מה זה. נספר לו שזה משהו לא נתפס ולא מובן, אבל זה רק יערפל אצלו את התפיסה עוד יותר.
אבל ברגע שהוא לומד על המספרים ויודע לספור עד מספרים גבוהים, אז כעת אם נספר לו שאין סוף למספרים ונסביר לו את המושג אינסוף, אמנם עדין זה קשה לתפיסה, אבל לפחות כעת יש לו איזשהו מושג על הכיוון של הדברים. ישנם אפילו חישובים מתמטיים שונים שעושים עם המושג אינסוף מתוך ההיגיון שעומד מאחוריו למרות שאין לנו תפיסה בזה. אז אמנם אין לנו תפיסה באינסוף ובדברים מופשטים אחרים, אבל מתוך הדברים המוגבלים שאנו כן מכירים אפשר ללמוד על הבלתי מוגבל.
כך גם הדרך שלנו לחיבור אל האינסוף האמתי, הבורא הבלתי מוגבל. הרבה אנשים רוצים להתחבר לקדוש ברוך הוא, אבל לא יודעים כיצד לעשות זאת. הם רוצים להרגיש אותו, לדבר אתו ולדעת אותו. מובן שהשכל המוגבל והגשמי שלנו לא יכול לתפוס את הקדוש ברוך הוא הבלתי מוגבל והאינסופי. אבל ישנם כלים גשמיים שיכולים להוביל אותנו לתפיסה יותר פתוחה כך שנוכל להתחבר אליו.
אדם יכול לומר לעצמו שהוא מחליט להיות אדם טוב יותר. אבל אז הוא נתקע בבעיה. מה זה טוב בכלל? איך הוא מגדיר את זה? וגם אם נניח שיצליח להבין את מהות הטוב, אז כיצד הוא מביא את זה לחייו? איך הוא הופך את עצמו לטוב מול היצר שלו? הוא מדבר מלים גבוהות, אבל לא יודע כיצד להתחבר אליהן ולהגשים אותן.
זו הסיבה שהרבה אנשים מקבלים הרבה החלטות באוויר, אבל לא מתקדמים איתן לשום מקום. כי החלטה מעורפלת לא תעזור לנו ולא תכניס לנו את הדברים לפנימיות. כדי להפנים את הדברים אנו מוכרחים להגדיר, לפשט ולהוריד את הדברים לרמה מעשית.
אם אותו אדם שרוצה להיות טוב יקבל על עצמו איזו החלטה פשוטה ומוגדרת, למשל שהוא צריך לחייך כאשר צועקים עליו, או שהוא מוכרח לתת לפחות שקל לצדקה בכל יום או שהוא צריך לומר מילה יפה לכל מכר שהוא פוגש ברחוב. אז כעת הוא לא מדבר באוויר, כי "טוב" זה אמנם לא דבר מוגדר אצלו, אבל שקל, צעקות או מכר ברחוב זה דברים מוגדרים שהוא מבין ויש לו תפיסה בהם.
כאשר הוא מגדיר לעצמו דבר ברור אז יש לו כיוון. הוא יודע לזהות את הדבר, הוא יודע מה עליו לעשות כאשר הוא מזהה אותו, הוא יודע כיצד למדוד את הדברים, אם הצליח לעמוד ביעדים או לא, וכך הוא יכול להמשיך ולהשתפר עוד ועוד, וממילא כל זה גם יהפוך אותו לאדם טוב יותר.
כדי לחוות רגש רוחני אנו צריכים משהו גשמי שדרכו נוכל לחוות את הרגש ולהתחבר אליו. אנו צריכים משהו מובן ונתפס שאותו נוכל להגדיר כאשר אנו קולטים את הדבר הרוחני הלא מובן. הדבר דומה למכשיר גשמי שקולט גלי אור או גלי קול ומתרגם אותם. אנו לא יכולים לקלוט את התדרים הנמצאים באוויר סביבנו, אבל אם ניקח מקלט רדיו חומרי, הוא יוכל לתרגם לנו את האותות והגלים באוויר למשהו שאנו יכולים לתפוס ולקלוט.
הקדוש ברוך הוא נתן לנו את לימוד התורה, את המצוות, את התפילה, את הספרים הקדושים, את ההנהגות הטובות, את הרבנים החשובים ואת כל היהדות הקסומה שיחדירו ללבנו אמונה ויחברו אותנו לקדוש ברוך הוא. מתוך הדברים הגשמיים האלו שנתפסים בשכלנו אנו יכולים להמריא בדרגות הרוחניות ולקבל תפיסה הרבה יותר רחבה וטובה. ברור שהכי טוב להיות מחוברים ישירות לקדוש ברוך הוא ולהגיע לאמונה שלמה, אבל מתוך התפיסה החסרה והמוגבלת שלנו הדרך היחידה להגיע לזה היא דרך הדברים שכן נתפסים אצלנו.
לצערנו, ישנם הרבה יהודים שרחוקים מכל עניין היהדות. הם אמנם מחפשים את החיבור ויש להם צימאון לרוחניות, רק שאינם יודעים שדרך אותם כלים גשמיים, שנראים במבט ראשון אולי קצת משעממים וחסרי מטרה, הם יוכלו ללמוד להתחבר להשם יתברך.
אנשים רבים נודדים לארצות המזרח או מתעמקים בתאוות מתוך מחשבה שזה יביא להם סיפוק ושלמות. הם מנסים דרכים רבות להגיע ל"אנרגיות" רוחניות ולחיבור עליון, כאשר פעמים רבות זה נעשה באמצעות טקסים של עבודה זרה או דברים הרסניים אחרים שדווקא מרחיקים עוד יותר. הם רוצים לגעת ישירות ברוחניות, בלי להתעסק בצמצומים, במצוות או במעשים גשמיים.
הם לא מבינים שזהו אור ללא כלי. זה כמו לרצות שיהיה אור בחדר חשוך, אבל בלי להשתמש במנורה גשמית. שיהיה רק האור שמסביב בלי הנורה עצמה. לכן אנשים רבים שנתפסים כ"רוחניים" הופכים למשוגעים. כי יש להם אורות גבוהים, אבל אין להם שום חיבור למציאות. ומצד שני יש את אלו שמנסים ומנסים, ולא מגיעים לטיפת רוחניות, כי הם לא מצליחים להתחבר. הדרך היחידה היא לקחת את המצוות, שהן החיבור אל הרוחניות בעזרת המעשים הגשמיים.
צריך לדעת שאותה יהדות קסומה שאנו תופסים כמיושנת, שאותה מסורת מדהימה של אבותינו שנראית כמובנת מאליה, דווקא שם אפשר למצוא את כל סודות העולם ואת החיבור הרוחני הגדול ביותר. אדם מניח תפילין שעשויות מעור של בהמה ונראה כמו אדם פרימיטיבי וחומרי, אבל אותן תפילין מביאות לו אור גדול שמחבר אותו לעולמות עליונים. אדם מקיים מצוות מעשיות שנראות כחומריות וללא טעם, אבל אותן מצוות עושות רעש גדול בשמיים.
אנשים נרתעים כיוון שהם לא רואים את החיבור הרוחני שהם יכולים ליצור. הם מסתכלים על התפילין כאילו שזה ח"ו סתם קופסאות שלא נותנות כלום. הם לא מבינים שזו הדרך להגיע לאותה רוחניות נכספת.
וכמו שאדם צריך ללמוד את אותיות האלף בית, אחר כך ללמוד תחביר ודקדוק, ואז לבסוף הוא יכול לכתוב סיפורים ולחבר שירים. ואם אותו אדם יצירתי ירצה להביע את היצירתיות שלו, אבל בלי ללמוד בצורה משעממת וגשמית, בלי ללמוד אותיות, תחביר, לשון ושאר דברים, אז הוא יישאר בור ולא יוכל להוציא את היצירתיות שלו לפועל.
לכאורה אם בני ישראל יביטו לשמיים, אז גם ללא נחש הנחושת הם יוכלו להבין שהשם יתברך הוא זה שמרפא. אבל כולנו הבטנו לשמיים הרבה פעמים ולא ראינו שזה עשה בנו איזה שינוי מהותי. כי כדי להתחבר לזה צריך מעשה חזק שישפיע וישאיר עלינו רושם. צריך משהו שייחקק בזיכרוננו ויחדיר לנו לפנימיות את הדברים. צריך כלי עזר שנדע בלב שלם שהוא רק שליח של השם יתברך (שלא נגיע חס ושלום לעבודה זרה) ובכל זאת נוכל להתחבר אליו. לכן נחש הנחושת שהוא השליח כעת זה דבר הכרחי כדי לחזק את לב עם ישראל.
עד היום אנו משתמשים בשליחים כאלו. כמו רב גדול שדרכו אפשר להתחבר לרוחניות, כמו קברי צדיקים שם אפשר להתפלל להשם מעומק הלב, כמו מצוות גשמיות שאנו מקיימים ומשפיעים על עולמות עליונים בלי להרגיש, כמו סגולות שונות שבוודאי לא באות כתחליף למצוות אבל יכולות לסייע לחיבור שלנו וכמו הרבה דברים גשמיים אחרים שמצד אחד אין להם כוח מצד עצמם, אבל מצד שני הם מביאים את הרגש וההשפעה הנכונה עלינו כך שנוכל להתחבר דרכם לכוח האחד והיחיד ששולט בעולם.
והרי הדבר ברור שאדם שלמשל הולך להתפלל בכותל המערבי, חוזר עם חוויה שונה לגמרי מפעמים אחרות שהתפלל בביתו. ואמנם בכל מקום הוא יכול להתחבר להשם, אבל כאשר ישנו כלי לחיבור זה הופך להיות חזק יותר. לכן לימוד תורה בבית מדרש עם עשרות אברכים יהיה שונה לחלוטין מלימוד בבית לבד. כך גם עושים ערבי הפרשת חלה המוניים או טקס פדיון הבן וכו’, שלכאורה אפשר לעשות את כל זה בפשטות לבד, אבל ההשפעה עלינו היא שונה לחלוטין כאשר זה חזק והמוני יותר.
הדברים הגשמיים שאנו פועלים דרכם יוצרים את המציאות הרוחנית של חיינו. אם נבחר את הדברים הגשמיים הטובים והנכונים, הם יובילו אותנו לעולם רוחני עצום. במקום להתייאש מכך שאנו לא יודעים כיצד להתקדם, צריך רק לעשות את הדברים הפשוטים מתוך החומריות והיומיום שלנו, ומשם כבר הדברים יובילו אותנו למקומות גבוהים יותר.
השם יתברך יזכה אותנו להשקיע בעשיית הכלים, ואלו יובילו אותנו לקבלת רוחניות אמתית וטהורה, שמשמיים יזמנו לנו שפע גדול שנוכל לצמוח דרכו עוד ועוד ולהתקרב להשם יתברך בצורה הטובה ביותר.
תכנים נוספים דומים:
כתיבת תגובה