מתפללים שהקדוש ברוך הוא יפקח את עינינו – פרשת כי תבוא
כל אדם חושב שהוא אובייקטיבי וללא נגיעות אישיות. אף אחד לא רואה את הנגיעות של עצמו. כשמסתכלים על אחרים כולם יכולים לראות את הסובייקטיביות והאינטרסים המניעים את קו המחשבה שלהם, אבל על עצמנו אנו מסתכלים כנקיים לגמרי.
נראה לנו שאנו יודעים בדיוק מה טוב ומה לא טוב וכיצד צריך לנהוג בכל מצב. קל לנו לדון את עצמנו לכף זכות גם במקרים חמורים בעוד שאת האחרים הנטייה היא תמיד לדון לכף חובה. אנחנו מאוד סלחניים ומבינים כלפי עצמנו ומלאים הקפדה על האחרים.
אם נחשוב על הדברים בהיגיון, בוודאי שנוכל להבין שזה לא יתכן. רמת המוסר של כל אדם היא שונה, כל אחד מגדיר את ה”מוסר” בצורה שונה לגמרי מהשני. מעבר לכך גם אם יש הסכמה על עניין מוסרי כלשהו, בכל זאת אנו יכולים לדון את עצמנו בצורה אחת ואת האחרים בצורה שונה לגמרי. למשל, כשאנו ממהרים ורוצים לעקוף מישהו שנוסע לאט בנתיב שלנו, אנו צופרים, עוקפים בכעס ומתעצבנים עליו שהוא תקוע בנתיב שלנו, אבל כאשר מישהו צופר לנו ועוקף אותנו כפי שאנו עשינו קודם, אנו מתעצבנים עליו וחושבים שהוא לא בסדר. תמיד נסתכל על הצד שלנו ותמיד נהיה הצודקים. אנו בוחנים את מצבי החיים מתוך הנגיעות האישיות שלנו ולכן אנו כלל לא אובייקטיביים.
מכאן אפשר להבין דבר שנראה קצת קשה בפרשה. בפרק כט’ פסוק ב’ כתוב: “המסות הגדולות אשר ראו עיניך…” ולאחר מכן מובא: “ולא נתן השם לכם לב לדעת ועיניים לראות…”. צריך לשאול על זה, אם נאמר במפורש “אשר ראו עיניך”, אז כיצד יתכן שהפסוק הבא אומר שהשם לא נתן עיניים לראות? זה נראה כמו סתירה לכאורה. אז האם בני ישראל ראו בעיניהם או לא ראו בעיניהם?
אלא שישנם שני סוגים של ראיה, יש את קליטת הסביבה דרך האישונים כאותות שמשודרים אל המוח שמייצר תמונה של מה שהולך בחוץ, וזו הראיה הגשמית והטכנית. אבל יש עוד סוג של ראיה שהיא ההבנה והפירוש של גושי הצבע שאנו רואים, ואת זה כל אחד מפרש בצורה שונה.
תינוק למשל יכול לראות דברים שאנחנו רואים, אבל הוא יושפע מזה בצורה שונה לגמרי. הוא יתפוס את כל המציאות בצורה שונה, למרות שהראיה היא אותה ראיה. אדם שרואה סכומי כסף גדולים, דברים יקרים או יפים בעיניו, משהו שמזכיר לו אירוע מהעבר וכו’, מקבל בנוסף לראיה הגשמית גם רגש, פירוש ומשמעות מסוימת. אבל תינוק יכול להסתכל על אותם הדברים בלי להבין דבר.
יוצא מכאן שבני ישראל ראו בעיניהם בצורה טכנית, אבל הקדוש ברוך הוא מנע מהם את הראיה העמוקה יותר לפנימיות הדברים, להבנת עומק העניין. כדי לראות את מהות הדברים אנו צריכים שהשם יפתח לנו את הראיה.
כל אחד בטוח שהוא רואה את העולם ומבין את הכל. כששומעים חדשות למשל, כל הבעיות של המזרח התיכון נשמעות כמו משחק ילדים שקל לפתור. חושבים שהם מבינים טוב יותר מכולם מה הולך בעולם כאילו חוו את הדברים בעצמם. הם לא מבינים שהכול זה פירושים. הם לא אובייקטיביים, אלא מקבלים את נקודת המבט של מי שמעביר להם את הדברים, דרך נקודת המבט של עצמם.
קל לנו מאוד לשפוט אחרים ולתת ביקורת על כולם. קל למאוס בכל מיני דברים שנראים לא כל כך נוחים או לא מסתדרים לנו טוב. קל לבעוט באחרים ולדאוג לאינטרסים שלנו כאשר אנו רואים את עצמנו בתור האנשים החשובים ביותר בעולם. קל להתרחק מהיהדות ולמאוס באנשים יראי שמיים, כשזה מה שהעיניים שלנו רואות דרך הסביבה הרחוקה מתורה ומצוות שאנו נמצאים בה. כל זה קל מאוד כי זה כלל לא דורש מאמץ, אנו רק קולטים גושי צבע דרך העיניים עם פירושים של אחרים למה שאנו רואים בלי לאמץ את המחשבה. ראיה טכנית בלבד שגם בהמה יכולה לראות.
אבל אם נבחר לנסות לראות את האמת ולפרש את המציאות בצורה נכונה, נזדקק לעיניים איכותיות יותר שיכולות לראות דברים מהותיים יותר. עיניים שחודרות אל הרוחניות ומסוגלות להבין איך לפתור בעיות בשורש ובמהות. עיניים שמסוגלות לראות את הנולד וכיצד לתקן את הנפש הפנימית שלנו או של אחרים. עיניים שמבינות את עומק הדברים ומגלות מה יש מאחורי אותם גושי צבע של המציאות. עיניים שרואות את התמונה הגדולה של המציאות המורכבת מהמון פרטים, מלאכים ואנרגיות שונות שעיניים פשוטות כמו שלנו כלל לא יכולות לראות.
אי אפשר להגיע לתובנות בעזרת מה שאנו רואים. במיוחד היום שאפשר לערוך תמונות במחשב, ליצור סרטים לא מציאותיים ולתעתע באנשים בצורה פשוטה מאוד, קשה מאוד לסמוך על העיניים בלי שום חקירות. עיניים זה לא מספיק כדי לראות, אלא צריך לקבל עיניים שבאמת רואות.
כדי לראות את הדברים כפי שהם במציאות, אנו צריכים הרבה עבודה עצמית. צריך להסיר את כל הלכלוך שמסתיר לנו את האמת, להסיר את הקליפות והתאוות שמסנוורות אותנו ומעוותות את התמונה, ליישר את המידות שלנו שמעקמות לנו את העולם ולהתפלל לקדוש ברוך הוא שיפקח לנו את העיניים.
בלי עיניים לראות, אנו יכולים אמנם לראות הרבה דברים, אבל הכל שקרים והבלים. את התמונה האמתית אפשר לראות ולהבין רק כאשר השם יתברך מחליט לתת לנו עיניים אמתיות ואיכותיות, ולא כאלו שרואות מה שבא להן לראות או מה שהסביבה מתכנתת אותן לראות.
השם יזכה אותנו לראות את המציאות המופלאה שנמצאת מול עינינו ויביא לנו את הגאולה השלמה שתיפקח את העיניים לכולנו.
אהבתי מאד לקרוא ולהחכים. אמת כתוב והלוואי ונראה את האמת ואת החיים האמיתיים ולא את ההבל.