להסיר קליפות ומעכבים – פרשת לך לך
ההתגלות האלוקית לאברהם אבינו הייתה הדרגתית. שבהתחלה השם אמר לו לך לך, שיעזוב את ארץ מולדתו ואת בית אביו. אבל גם לאחר שהגיע לארץ ישראל היו קשיים, שהיה רעב בארץ שאילץ אותו לרדת למצרים. ויוצא שלמרות מסירות הנפש הגדולה, אברהם אבינו היה עדיין רחוק מלזכות בכל הטוב שהובטח לו.
לאחר הריב שהיה בין רועי מקנה אברהם לרועי מקנה לוט, לוט נפרד ממנו והלך לסדום. ואז אברהם זכה להתגלות נוספת, שהשם יתברך דיבר אליו והבטיח לו זרע רב ואת כל הארץ. רש"י מפרש על הפסוק (בראשית יג, יד) שכל זמן שהרשע עמו היה הדיבור פורש ממנו.
לפי זה אפשר להבין שאברהם מצד עצמו היה ראוי כבר באותה השעה לזכות להתגלות אלוקית, שהשם יתברך ידבר אתו. הוא לא היה צריך לעשות איזו עבודה רוחנית או תיקון מצד עצמו כדי לזכות לזה, שהחוסר לא היה בו. רק שמצד הקרבה ללוט, הדיבור היה פורש ממנו, שהיה עליו להתרחק מלוט כדי שהשם יתברך ידבר אתו.
וצריך להבין שזו בעצם כל העבודה הרוחנית שלנו בעולם הזה. להסיר את הקליפות שחוסמות את השפע הגדול מאיתנו. שלפעמים אנשים חושבים לעשות דברים עצומים, יש להם רעיונות איך להפוך את העולם, מחפשים להתקדם דרך העשייה, ובעצם כל מה שנדרש מהם זה להסיר את כל המעכבים שחוצצים ביניהם לבין השכינה הקדושה.
ישנם קליפות רבות שחוסמות מאיתנו שפע רב. מצד המציאות, השם יתברך הוא מקור הברכה ואנו מחוברים אליו ומקבלים ממנו שפע ללא גבולות. אלא שכאשר אדם עושה עבירות, נמנע מקיום מצוות, משחית את מידותיו, מדבר דברים לא טובים, חושב מחשבות גרועות וכו’, אז הוא מביא על עצמו קליפות גדולות שחוסמות את האור העצום שלא ייכנס אליו.
הדבר דומה ליהלום יפהפה שמכוסה בשכבות רבות של בוץ קשה שנדבק אליו. ואז רואים שהיהלום לא נוצץ ומאיר, אז חושבים שיש בעיה ביהלום. שאולי הוא מקולקל. אבל היהלום הוא בסדר גמור ורק צריך להסיר את הלכלוך מסביבו.
וגם כאשר מסירים את הלכלוך הרב ומתחילים לראות ניצוצות קטנים של אור, זוהי רק ההתחלה כיוון שאפשר לנקות אותו עוד ועוד עד שיבריק ממש וככל שיסירו ממנו יותר לכלוך, כך הערך שלו יהיה רב יותר.
כך הנשמה שנמצאת בתוך כל יהודי היא יקרה ועליונה, מבריקה ונוצצת, טהורה ומחוברת באופן ישיר להשם יתברך. יש לה אור עצום והיא מחוברת לשפע אינסופי. אבל הקליפות העבות של החומר והטומאה חוסמות את כל השפע הזה.
אז מתחילים לחשוב שאולי חס ושלום הנשמה מקולקלת. שאולי הנשמה שלנו ירודה וגרועה, שיש אחרים עם נשמות גבוהות אבל אנחנו נתקענו ח"ו עם נשמה לא טובה. אלא שהדבר ברור שהנשמה מצד עצמה היא טהורה ולא שייך בה שום פגם. היא רק כלואה בתוך שכבות של קליפות ולכלוך שצריך להסיר.
וכך מובן שהשם יתברך אוהב כל אחד מאיתנו. אלא שלכל אחד יש צרות וייסורים פה ושם, ואז שואלים למה השם עושה לנו את זה? למה הוא לא מתגלה אלינו? למה הוא לא מביא לנו שפע גדול?
אלא שכעת הדבר מובן יותר, שבאמת השם יתברך מביא לנו שפע גדול, רק שהקליפות סביבנו לא נותנות לנו להתחבר אליו ולקבל אותו. אנחנו חוסמים לעצמנו שפע רב ומביאים על עצמנו ייסורים ודברים לא טובים. אנחנו לא מודעים להשפעה הגדולה שיש לכל מעשה שאנו עושים, שהכול בסוף חוזר אלינו.
יש אנשים שעושים דברים לא טובים ומחזקים את הקליפות והטומאה סביבם. יש כאלו שמתחברים לאנשים לא טובים ואז הטומאה נמצאת בסביבתם. יש כאלו שקשורים לדברים לא טובים באופנים שונים וכך הם מקשרים עצמם לטומאה בצורה עקיפה. כל חיבור עם דבר רע מביא נזק עצום וחוסם שפע רב.
לכן אברהם אבינו היה צריך להתנתק מהכול. מארצו, ממולדתו ומבית אביו. וזה לא מספיק, כי גם לאחר מכן היה עליו לעבור דברים נוספים להסרת הקליפות, שכל זמן שלוט היה עמו הדיבור היה פורש ממנו.
ובעיקר אפשר ללמוד את העניין הזה ממצוות ברית המילה שנצטווה אברהם. שברית המילה מלמדת אותנו שהאדם נברא חסר, שכבר מתחילת ימיו עליו לעשות תיקונים. ואותם תיקונים צריכים להיעשות בו, שאדם חושב לפעמים לתקן את כל העולם, להוכיח את כולם, לזכות את הרבים וללמד את כולם כיצד לנהוג, אבל את עיקר התיקון אדם צריך לעשות בעצמו.
אבל יותר מכל מלמדת אותנו ברית המילה, שהתיקון לא דורש מאמץ מיוחד מצדנו כדי להביא למשהו חדש שלא היה בעולם, אלא התיקון הוא בהסרת הערלה. פשוט להסיר את הקליפה שמפרידה וחוצצת, וכך נזכה לחיבור ישיר בלי מאמץ.
אילו היה על האדם לבצע דברים מסובכים, אז הוא יכול היה לטעון שזה לא באפשרותו, שאין לו את הכלים המתאימים או את הכוחות הנדרשים לשם כך. אבל כעת מובן שהאדם לא צריך לעשות עבודה קשה כדי להפוך למשהו אחר, אלא שהוא עצמו קודש קדשים, וכל מה שצריך זה להסיר את הקליפה שמעכבת, וכך יזכה להתחבר ישירות להשם יתברך.
כך כל אחד מאיתנו עובר דברים בחייו, ולאט לאט עליו להסיר את הקליפות ולהתנתק מהדברים הלא טובים סביבו, כמו התהליך שעבר אברהם אבינו ולימד אותנו לדורות כיצד להגיע לחיבור רוחני.
וככל שהאדם מתנקה ומזדכך, כך הוא זוכה להתגלות גדולה יותר של השכינה הקדושה. השם יתברך יזכה אותנו להגיע לדרגות גבוהות של דבקות, להסיר את כל הקליפות ולהתחבר אליו חיבור גמור ושלם.
תכנים נוספים דומים:
כתיבת תגובה